שם משמואל, פורים ב׳

א

שושן פורים

ב

כ"ק אבי אדמו"ור זצללה"ה אמר דאכנה"ג תקנו חמשה ימיים אלו י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו כנגד חמש גאולות הנרמוזים באותיות מנצפ"ך כ"ך שבו נגאל אברהם מאור כשדיים במאמר לך לך מ"ם בו נגאל יצחק מפלשתים לך מנעמנו כי עצמת ממנו מאד, נ"ן בו נגאל יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו, פ"ף בו נגאלו אבותינו מומצרים במאמר פקוד פקדתי, צ"ץ גאולה העתידה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח כמ"ש בפדר"א, ובכן יום ט"ו שהוא כנגד גאולה העתידה וגם נאמר ואני אהי' ללה חומת אש סביב, ע"כ הוא זמן המיקפין, ודפח"ח, ויש להוסיף בו דברים דמוקפין יש להם קדושה בצד מה שמצורעין משתלחין ממנה משום כשם שהוא הבדיל כך הוא יבדל, והפי' הוא מאחר שפגם בהתאחדות ישראל ע"כ אינו מתאחד עמהם, וידוע דהתאחדות ישראל לגמרי יהי' לעתיד ב"ב אחר שנתקלקל מה שהי' להם בעת מ"ת שהי' כאיש אחד בלב אחד, ומוקפין שהם מתאחדים ע"י החומה שמקיפם יש להם הארה בצד מה מעיקר התאחדות ישראל, ע"כ פורים שלהם הוא זמן שכנגד זמן שלעתיד, ויש לומר עוד שי"ד וט"ו הם כנגד שילה וירושלים ששילה נאכל בכל הרואה בלי חומה, ע"כ פרזים עושים בי"ד, וירושלים נאכל לפנים מן החומה, וכנגד המוקפין שיש להם התדמות בצד מה לירושלים עושים בט"ו, וכמו שקדושת ירושלים יתירה על שילה שקדושת ירושלים אין אחרי' היתר, היינו שהקדושה נשארה לעולם, כ"כ הארת יום ט"ו יש בו תוספות זה שנשאר לעולם, והנה בשילה יש צד מעלה שא"צ לחומה, כאמרם ז"ל עין שלא רצתה ליזון ממה שאינה שלה תאכל בכל הרואה, ע"כ קדושת יום י"ד יכולין הכל להשיג אפי' מי שאינו מוכן, רק עכ"פ בא לטהר וכאמרם ז"ל כל הפושט יד נותנין לו, ואולי במאי דתקנו במגלת תענית לאסור של זה בזה הועילו שכל יום יש לו ג"כ בצד מה מעלה שיש ביום חבירו, והבן: