א ויקרא וזכור שנת תר"ע. ב בש"ס חולין, אדם ובהמה תושיע ה' אלו בנ"א שהם ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה, הענין דכשאדם מבטל דעתו ורצונו לרצון השי"ת לעומת זה נותנים לו דעת מן השמים, וכעין אומרם ז"ל בזכות ויסתר משה פניו זכה לתמונת ד' יביט, וכאשר נחנן בדעה מן השמים אז נושע בכל ענינים, וכענין … להמשך קריאה
א פקודי שנת תרפ"א ב אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד עפ"י משה וגו', הנה הכל תמהו מנין זה למה הי' כל עיקר, ובמדרש ר' חמא אמר הי' אומרים חמי קדל דברי' דעמרם וחבירו אומר לו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר כששמע משה כן א"ל משה חייכם נגמר המשכן … להמשך קריאה
א פקודי ופרה שנת תר"פ ב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה, וברש"י אשר צוה אין כתיב כאן אלא את "כל" אשר צוה אפי' דברים שלא א"ל משה רבו כו' כי משה צוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן א"ל בצלאל מנהג העולם לעשות תחילה בית … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב אלה פקודי המשכן וגו', ובזוה"ק הקשה דאין הברכה שורה בדבר המנוי, ותירץ מפני שנתמנה ע"י מרע"ה לא הוזק ק"ו מאלי', עיי"ש, ועדיין אינו מובן תינח שלא הזיק אבל כל עצמו של המנין למה הי' בא, דא"א שיהי' תכליתו כפשוטו להוציא את מרע"ה מידי חשד, דבודאי לא לפני אותן קצוצי פיאה טפשי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש משנגמרה מלאכת המשכן אמר להם [משה] בואו ואני עושה לפניכם חשבון וכו' עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וע"ה שקל מה שעשה ווים לעמודים התחיל יושב ומתמי' אמר עכשיו ישראל מוציאין ידיהם לאמר משה נטלם מה עשה האיר הקב"ה את עיניו ורואה אותם עשוים ווים לעמודים אותה שעה … להמשך קריאה
א פקודי וחודש שנת תרע"ה ב ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו וגו' ויפרוש את האוהל וגו', הנה משמע שסדר ההקמה הי' תחילה יריעות התחתונות ואח"כ הקרשים כאמרם ז"ל משכן קרוי משכן ואין הקרשים קרויין משכן, א"כ הא דויקם משה את המשכן פירושו יריעות התחתונות, וכמו שכתוב אח"כ ויפרוש את האוהל … להמשך קריאה
א ר"ח אדר שני ב בש"ס מגילה הפיל פור הוא הגורל לפני המן תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא הי' יודע שבז' באדר מת משה ובשבעה באדר נולד, ביאור הדברים דהנה בש"ס שם שאמר המן ישנו מן המצוות היינו שכל עשייתם הוא בלי … להמשך קריאה
א פרשת שקלים ב במד"ת כמה תרומות היו תורמים ישראל בכל שנה כך שנו רבותינו שלש תרומות וכו' עד ולא היתה נגבית אלא לכפרת ישראל והיו לוקחין מהן תמידין לפי שצפה הקב"ה שכל מנין שעתידין ישראל למנות שיהא בהם חסרון והתקין להם את השקלים רפואה כדי שיהא להם כפרה ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם … להמשך קריאה
א פקודי שנת תרע"ג. ב אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', פירש"י משכן משכן שני פעמים רמז למשכן שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהם של ישראל, ויש להבין מה ענין רמז זה במקום הזה, שלכאורה הי' יותר יוצדק לרמז זה בתחילת הצואה או בעת הקמתו: ג ונראה דהנה יש להבין בענין … להמשך קריאה
א ר"ח ניסן ב בספר יצירה המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהן טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש, ונראה לפרש דהנה בזוה"ק שהדיבור הי' במצרים בגלות, ואף כי הדברים האלה הם סתרי תורה מ"מ בודאי יש בו ענין עפ"י פשוט רמיזי דחכמתא, והנה ענין דיבור הוא המוציא ומגלה … להמשך קריאה
א פקודי וחודש שנת תרע"ב ב אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', רבים תמהו הלוא אין הברכה שורה בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין, כי ברכה באה מפנימית וצריך כיסוי שלא ישלטו בה זרים, ושליטת החיצונים אינה אלא בהתגלות ואין בית הסתרים מקבל טומאה, וא"כ יש להבין פקודי ומנין … להמשך קריאה
א פקודי ושקלים שנת תר"ע. ב במדרש איש אמונות רב ברכות זה משה שנעשה גזבר על המשכן וכל הדברים היו מתברכים ע"י לפי שהי' נאמן ואץ להעשיר לא ינקה זה קרח שהי' לוי ובקש ליטול כהונה גדולה, ביאור הדברים עפי"מ שפי' כ"ק זקיני זצללה"ה מקאצק מלת נאמן בל"א גיטרייא וראייתו מכל מעשהו באמונה, והנה במשה … להמשך קריאה
א ויקהל ופרה שנת תר"פ ב במדדש פ' חקת אמר ר"י דסכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים א"ל משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה … להמשך קריאה
א ויקהל ושקלים שנת תרע"ט ב בש"ס מגילה אמר ר"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנינן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים, וכבר דברנו בזה בכמה אנפי ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו: ג והנה בענין מצות השקלים כבר דברו … להמשך קריאה
א ויק"פ וחודש שנת תרע"ח ב והי' לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה, וברש"י מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ד' ימים מה שלא צוה כן בפסח דורות הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא הי' בידם … להמשך קריאה
א ויק"פ ופרה שנת תרע"ז ב במדרש פ' י"ט יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה למה ששניהן דומין זה לזה בזה נאמר זאת חוקת הפסח ובזה נאמר זאת חוקת התורה ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו, משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו, אותה … להמשך קריאה
א ויקהל ושקלים שנת תרע"ו. ב בש"ס מגילה אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים וכו', נראה לפרש דהנה אמרו ז"ל כל העובר על הפקודים כל דעבר בימא יתן, ויש להבין מהו התלוי זה בזה: … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, ואח"כ התחיל במלאכת המשכן, והמפרשים דקדקו למה הקדים בכאן ויקהל יותר … להמשך קריאה
א ויק"פ וחודש שנת תרע"ה ב החודש הזה לכם ראש חדשים, ויש להבין למה נסמכה מצות קידוש החודש למצות פסח שאין תלוי מצות הפסח במה שישראל מקדשין את ניסן או מתנהג עפ"י חשבון, אלא יום י"ד ניסן הוא זמן הפסח, והוא מצוה אחרת ולמה הקדימוה לפסח: ג ונראה דהנה במכילתא הובא ברש"י מפ' מה הקדים … להמשך קריאה
א ויק"פ ופרה שנת תרע"ד ב במדרש פ' חקת אמ"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפרשת פרה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב ויקהל משה וגו' וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון וגו' ואח"כ התחיל בפרשה האחרת ציווי מלאכת המשכן, ודקדקו המפרשים למה בציווי השי"ת למשה נאמר פרשת שבת אחר השלמת כל הצוואה, ובאמירת משה לישראל הקדים פרשת שבת, גם דקדקו הלא פרשת שבת כבר נאמרה בעשרת הדברות למה חזר ואמרה כלל, ואם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב ויקהל משה את כל עדת וגו' וביום השביעי יהי' לכם קודש וגו', וברש"י הקדים שבת למלאכת המשכן לומר שאינו דוחה שבת, ויש להתבונן דבציווי השי"ת אל משה הקדים מלאכת המשכן לשבת והא דאינו דוחה שבת ילפינן מאך, ובצוואת משה לישראל הקדים שבת, ולמה שינה משה את הסדר: ג ונראה בהקדם דברי … להמשך קריאה
א ר"ח ניסן ב בפסיקתא ובמדרש שיר השירים קול דודי הנה זה בא זה משה בשעה שאמר לישראל בחודש זה אתם נגאלים אמרו לו והלא אין בידינו מעש"ט אמר להם הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים וכו' רבנן אמרי אמרו לו האיך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מע"ז שלנו אמר להם הואיל וחפץ בגאולתכם … להמשך קריאה
א ויק"פ ופרשת החוד שנת תרע"א. ב כ"ק אאמו"ר זצללה"ה אמר כי באשר עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ומשהוקם המשכן נאסרו ונעשו כל ישראל כאחד ע"כ הקדים ויקהל שעשה כולם קהלה וכלל אחד, וה"ט שהקדים שבת למלאכת המשכן ששבת הוא רזא דאחד, ובאמצעות שבת זכו למשכן וכנ"ל, ודברים אלו יש לבאר, דהנה קרבן … להמשך קריאה
א שנת תר"ע. ב איתא בתיקוני הזוהר שצריך כ"א מישראל שיהיו בו תמיד שני אותות, בחול אות ברית מילה ואות תפילין, ובשבת אות ברית מילה ואות שבת, ושמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר הכ"מ, הטעם משום דאדם בעוה"ז הוא כאבידה כמאה"כ תעיתי כשה אובד וגו', ואבידה מחזירין לבעלי' בסימנים, ושני סי' הוי כסי' מובהק דהוא דאו', וע"כ … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב. ב בתנחומא כי תשא את ראש אריב"ח רמזו שהוא עתיד לקרב ראשון של שבטים ואיזהו זה ראובן שנאמר יחי ראובן ואל ימות וזהו כי תשא את ראש בנ"י ראשון של שבטים, ויש להבין מה ענינו לכאן, ונראה דהנה לקמן רשב"ל אמר לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונטל כאו"א מטבע [מחצית … להמשך קריאה