שם משמואל

א שנת תרע"ב ב ענין שמברכין טל בפסח, הנה אמרו ז"ל בפדר"א כשרצה יצחק לברך את עשו אמר לו הנה הוא זמן שנפתח בו אוצרות טל, והענין כי טל לא מיעצר לעולם היינו כי הגשם בא מאתדל"ת, אבל טל הוא אף בלא התעוררת דלתתא, ולזה כשרצה יצחק אע"ה לברך את עשו אף שלא הי' מחזיק … להמשך קריאה

א שש"פ ב במ"ר אז ישיר הה"ד נכון כסאך מאז אמר ר"ב בשם ר' אבהו אעפ"י שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז משל למלך כו' מה בין המלך לאגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב כך אמרו ישראל וגו' אלא כביכול עומד שנא' … להמשך קריאה

א ליל שביעי של פסח ב במכילתא והמים להם חומה מימינם ומשמאלם מימינם זו מזוזה ומשמאלם זה תפילין, יש לפרש דהנה בקריעת י"ס היו שני ענינים, אחד שנדחה החומר כמ"ש המהר"ל, והיינו שאין גוף וחומר הישראלי מושל כ"כ על כחות הנפש שלו, והשני שעוד עלו לרום המעלות עד שראתה שפחה על הים כו' וזהו שתי … להמשך קריאה

א שנת תרע"א שבת חוה"מ ב מפטירין העצמות היבשות, וכתבו הגאונים משום דקבלה בידינו שבפסח יהי' תחה"מ, וי"ל עוד טעם דהנה ביום א' של פסח השיגו ישראל הארות גדולות למעלה מכפי מדריגתם, וממילא דבעוד שהי' אור הגדול שופע עליהם לא הרגישו מיעוט מהותם כמובן, אך אחר יום שניטלו מהם כל האורות הגדולים וחזרו למוחין דקטנות … להמשך קריאה

א צו ושבה"ג שנת תרפ"ב ב ענין שבת הגדול דהנה כתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה וגו', ויש להבין האי בעשור מאי עבידתי' ולמה לא נימא זריזין מקדימין למצוות, ונראה דהנה בזוה"ק (ק"ב:) ד"ה ובחמשה עשר יום לחודש השביעי האי עשור מכנ"י אינון ויומא עשיראה בעשיראה קיימא, … להמשך קריאה

א צו ושה"ג שנת תר"פ ב בטור שאנו קורין לשבת שלפני הפסח שבת הגדול מפני נס גדול שהי' שם שאז איקלע יום העשור לחודש בשבת והי' נס בלקיחת השה לפסח שלא היו המצריים יכולין לומר להם דבר, והכל תמהו א"כ יום העשור צריכין לקרותו גדול אפי' איקלע בחול, ולמה אנו קורין גדול ליום השבת אפי' … להמשך קריאה

א צו ופרה שנת תרע"ט. ב במדרש פרשת חקת וכן הוא בפסיקתא א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיעו לפרשת אמור אל הכהנים א"ל משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו, לא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע … להמשך קריאה

א צו ושבה"ג שנת תרע"ח ב במדרש ר"י דסכנין בשם ר' לוי מתחילת הספר ועד כאן כתיב וערכו בני אהרן וזרקו בני אהרן ונתנו בני אהרן אמר משה לפני הקב"ה הבור שנואה ומימי' חביבין חלקת כבוד לעצים בשביל בניהן וכו' ולאהרן אי אתה חולק לו כבוד בשביל בניו, א"ל הקב"ה חייך שבשבילך אני מקרבו, ולא … להמשך קריאה

א צו ושה"ג שנת תרע"ז ב בענין שבת הגדול, דהנה כתיב זאת תורת העולה וגו', ואינו מובן למה נקראת הפרשה תורת העולה, והרי אינה מדברת מתורת מעשה העולה כלום, אלא מתרומת הדשן, ולא מצינו שיהי' זקוק להרים מאפר העולה דווקא, אלא מכל האפר שעל המזבח, שפיתוך בו אפר אימורי חטאת ואשם ושלמים וקמצים ומנחת נסכים … להמשך קריאה

א צו וזכור שנת תרע"ו. ב בש"ס סנהדרין (כ':) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבתירה, ויש להבין למה מלך ברישא והדר להכרית זרעו של עמלק, ולא סגי לי' בשופט וכמו כיבוש א"י והכרתת הכנענים שלא נתבקש לזה מלך ברישא: ג ונראה עפ"י מה שהגיד … להמשך קריאה

א צו ושה"ג שנת תרע"ה ב ענין תרומת הדשן, הנה ידוע שיש בכל נמצא ד' ענינים, הן בעולם, הן בשנה, הן בנפש, בעולם ד' יסודות ארמ"ע, בשנה שבת ויו"ט ור"ח וימי חול, בנפש גוף ונפש ושכל וצלם אלקים, וכל אחד כלול נמי מארבעה וארבעה מארבעה עד כי עצמו מספר וקצת הצריך לענינינו נזכירם ומהם תקיש … להמשך קריאה

א צו ושבה"ג שנת תרע"ד ב יש ליתן טעם על מה שנקרא שבת הגדול, דהנה מדת גדולה היא התפשטות, והש"י נקרא גדול שמדת טובו מתפשטת ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכאמרם ז"ל כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו, והנה בזוה"ק ח"ג (ק"ח.) כתיב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם … להמשך קריאה

א צו וזכור שנת תרע"ג. ב זאת תורת העולה וגו' והרים את הדשן, יש לדקדק מה ענין תורת העולה לתרומת הדשן, הלוא תרומת הדשן יכול להיות מדשן אימורי שאר קרבנות ולמה תלה בעולה, ונראה דהנה יש להתבונן במצות תרומת הדשן, דהנה שלשה דברים יש בקרבן, דם, אברים ופדרים, ודשן, דם הוא הנפש ומכפר על הנפש … להמשך קריאה

א שנת תרע"ב. ב במד"ר זה קרבן אהרן ובניו, זש"ה ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל וכו' והי' שמשון תמי' בלבו ואמר ארי אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל, כך אהרן אוכל כל הקרבנות ועכשיו יצא ממנו קרבן ואיזה זה קרבן אהרן ובניו, יש לפרש דהנה כהנים אוכלים ובעלים מתכפרין, והנה ידוע כפרה דקרבנות היא … להמשך קריאה

א צו ושבת הגדול שנת תרע"א ב להבין ענין שבת הגדול שהא דמקחו בעשור הי' צריך להיות בשבת דווקא דאל"ה הי' צריך להקרא יום עשירי לחודש יום הגדול, ומאחר שנקרא שבת שקודם פסח שבת הגדול בין שהוא עשור לחודש או לא נראה בעליל ששבת היתה הגורמת, ונראה דהנה בשביל שלא הי' בידם מצוות במה להִגָאֵל … להמשך קריאה

א ויקרא וזכור שנת תרפ"א. ב יש להתבונן מה שאנו קורין פרשת זכור בשבת שלפני הפורים משום סמיכת מחיית עמלק, ואין אנו מספיקין במה שקורין בפורים עצמו פרשתו של עמלק, והתינח בשקלים וחודש דכשחל ר"ח באמצע השבוע מקדימין וקורין בשבת שלפני' משום דבר"ח דמותר במלאכה לא מכנפי כ"ע לבהכנ"ם, אבל בפורים דבלא"ה מכנפי לקרות המגילה … להמשך קריאה

א ויקרא וחודש שנת תר"פ ב החודש הזה לכם ראש חדשים, וברש"י הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהי' לך ר"ח עכ"ל, וא"כ היא מ"ע וכן כתבו כל מוני המצוות, וכבר דקדקנו למה הקדים מצוה זו למצוות הפסח, דמשמע דמצוות הפסח תלוי' במצוה זו שישראל מקדשין החדשים, והרי אף מבלעדי מצוה זו אלא שהיו … להמשך קריאה

א ויקרא וזכור שנת תרע"ט. ב בפסיקתא ב' כך פתח ר' תנחומא ב"א בשם ר' תנחום ב"ח זש"ה (איוב י״ג:י״ב) זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם, איוב אמר הפסוק הזה כנגד כל חביריו וכו' והיו מקשים כנגדו דברים קשים אמר להם איוב זכרוניכם משלי אפר מה אתם מתעים את הבריות שהם רואים אתכם וסבורים שאתם … להמשך קריאה

א שנת תרע"ח ב במדרש ויקרא אל משה רבי תנחום בר חנילאי פתח ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים, עליונים ע"י שהם יכולין לעמוד בתפקודיו של הקב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו, אבל בתחתונים … להמשך קריאה

א ויקרא ור"ח וחודש שנת תרע"ז ב בפסיקתא פיסקא ד' שלח אורך ואמתך זה   משה ואהרן שעל ידיהם שלח הקב"ה אורה לישראל ונגאלו ממצרים אימתי בחודש הזה לכם, ויש להבין כפל הלשון אורה לישראל ונגאלו ממצרים דהיינו הך, וגם הלשון שלח אורה צריך פירוש, ובביאור כדאמרינן בהגדה ומאפילה לאור גדול עכ"ד, אבל הלשון שלח … להמשך קריאה

א שנת תרע"ו ב במדרש ר' תנחום בר חנילאי פתח ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלוא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים, עליונים ע"י שהם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של … להמשך קריאה

א שנת תרע"ה. ב אדם כי יקריב מכם וגו' ברש"י אדם למה נאמר מה אדה"ר לא הקריב מן הגזל אף אתם לא תקריבו מן הגזל, ויש להבין דמכם משמע משלכם ולא מן הגזל כבש"ס ריש לולב הגזול כי יקריב מכם אמר רחמנא והאי לאו דידי' הוא עיי"ש, וא"כ אדם למה לי: ג ונראה דהנה יש … להמשך קריאה

א ויקרא וחודש שנת תרע"ד ב החודש הזה לכם ראש חדשים, וברש"י הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשירח מתחדש יהי' לכם ר"ח, ומהכתוב הזה יצא לכל מוני המצות שמצ"ע לקדש חדשים, ויש להתבונן למה נכתבה מצוה זו יחד עם מצות הפסח בלי שום הפרש פרשה ביניהם, שהרי אין מצוה זו תלוי' בה כלל, כי מצות … להמשך קריאה

א שנת תרע"ג. ב ברש"י מן הבהמה להוציא את הרובע ואת הנרבע, מן הבקר להוציא את הנעבד, מן הצאן להוציא את המוקצה, ומן הצאן להוציא את הנוגח שהמית, כשהוא אומר למטה מן הבקר להוציא את הטריפה, יש לפרש עפ"י דברי הרח"ו כי בקרבנות מעלין נפשות המגולגלין בבע"ח אלו עכת"ד, ואותן שיש בהם פסולים אלו מורה … להמשך קריאה

א שנת תרע"ב ב במד"ר רב תנחומא פתח יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת, וכו' יש זהב הכל הביאו נדבתן למשכן זהב שנאמר וזאת התרומה וגו' ורב פנינים זו נדבתן של נשיאים דכ' והנשיאים הביאו וגו' וכלי יקר שפתי דעת לפי שהיתה נפשו של משה עגומה עליו אמר הכל הביאו נדבתן למשכן ואני … להמשך קריאה

א שנת תרע"א ב במד"ר ויקרא אל משה, ולא כאברהם, באברהם כתיב ויקרא מלאך ה' אל אברהם המלאך קורא והדיבור מדבר ברם הכא אמר ר' אבון אמר הקב"ה אני הוא הקורא ואני המדבר שנאמר אני אני דברתי אף קראתיו הביאותיו והצליח דרכו, להבין מעלת הקריאה אם הוא ע"י הקב"ה, כי לכאורה עיקר הוא הדיבור ומה … להמשך קריאה