א שנת תרפ"ב שביעי של פסח ב בתנחומא כי קרוב הוא קרוב הדבר שאמר הקב"ה לאברהם ועוד כי קרוב הדרך לחזור למצרים, ואינו מובן מהו קרוב הדבר שאמר הקב"ה לאברהם, והמפרשים רצו להגיה עפ"י המכילתא, ונראה לפרש דהנה המאמר לאברהם הי' ד"מ שנה, אך לא נחשב אלא משנולד יצחק, ופירשנו עפ"י המדרש ריש תזריע זכה … להמשך קריאה
א לשביעי של פסח ב כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק למה ביצי"מ הוצרכו ישראל למצות שיתעסקו בהם פסח ומילה, ולקי"ס לא הוצרכו לשום מצוה, ולא עוד אלא שנאמר להם ואתם תחרישון לא תתערו מלה, וכבר הגדנו בזה בעזה"י בכמה אנפי, ונראה עוד לומר דהנה כתיב והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב ואמר פרעה לבנ"י נבוכים הם בארץ, במכילתא אין נבוכים אלא מטורפין, ובמפרש מטורף בדעתו ומבולבל שאינו יודע מה יעשה עכ"ל, ונראה דהנה ידוע דפרעה אותיות הערף שהוא אחורי מוח הדעת ולקח הדעת מישראל, וע"כ כשראה שישראל חזרו לפני פי החירות הי' נראה לו שעדיין ישראל חסרים דעת וממילא עדיין שעבודו עליהם, … להמשך קריאה
א לשביעי של פסח ב במכילתא ויקח משה את עצמות יוסף עמו להודיע חכמתו וחסידותו של משה שכל ישראל עוסקים בבזה ומשה עוסק במצות עצמות יוסף עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט עכ"ל: ג ויש לדקדק בלשון חכמתו וחסידותו, חכמתו יש לפרש שהשכיל בחכמה שנחוץ להם עצמות יוסף שבזכותו נקרע להם … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות ברש"י נואש הייתי אומרת לגאולה עד תום ארבע מאות שנה שנאמרו בין הבתרים קול דודי הנה זה בא לפני הקץ כמדלג על ההרים וכו' כי הנה הסתיו עבר אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק עכ"ל, והלשון דלגתים למנות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, וברש"י נואש הייתי אומרת לגאולה עד תום ארבע מאות שנה שנאמרו בין הבתרים קול דודי הנה זה בא לפני הקץ כמדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות עכ"ל, משמע לכאורה שתחילה הי' הרצון שיהי' הקץ לארבע מאות שנה מהתחלת גלות מצרים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח שביעי של פסח ב כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק למה ביצי"מ הוצרכו ישראל לשתי מצוות פסח ומילה כדי שיהיו ראויין להגאל, ועל הים לא הוצרכו לשום מצוה, והגיד כי המסירת נפש שהי' להם על הים הועיל להם עכת"ד: ג ונראה לבאר הדברים דהנה כתיב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ובזוה"ק (נ"ב:) אמר … להמשך קריאה
א שביעי של פסח ב יש להתבונן למה בקריעת י"ס בליל שביעי של פסח לא נצטוו בשום מצוה, מאי שנא מליל היציאה ממצרים בראשון של פסח שנצטוו בפסח מצה ומרור, וכן לדורות בליל ראשון יש מצות האלו, ובליל השביעי אין כאן שום מצוה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד דבאם הי' לישראל אז שום מעשה מצוה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב בפייט יום ב' אז על כל חיתו יער וכו' יוקש אלה אלהיך אשר תעו בלעדי, יכופר אלה באלה הם מועדי, ויש להתבונן מה ענין להמועדים לכפר על חטא העגל, ונראה דהנה פסח מצרים טעון הזאה באגודת אזוב, משא"כ בפסח דורות, והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הטעם דהנה במצרים לא הי' ל … להמשך קריאה
א שביעי של פסח ב ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו, ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כולו, ויש לדקדק דלכאורה שלא כסדר נאמרו הפסוקים ואיפכא מיבעי לי', דבודאי לא הי' רכב פרעה עומד מקושר להסוסים וממתין עד האסף כל המחנה הגדול הזה שא"א לאסוף בשעתא חדא, וגם אין זה … להמשך קריאה
א שבת חוה"מ פסח ב הנה אמרו ז"ל ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת הי', וע"כ עשר לחודש הי' בשבת ואז הי' נס של לקיחת הפסח ובאשר הי' אז בשבת ע"כ כל שבת שקודם הפסח קורין שבת הגדול מפני נס הגדול של קיחת הפסח שהי' בו אף ששבת זו אינה חלה בעשור לחודש ודוגמא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב כי הנה הסתו עבר, ברש"י אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנות משנולד יצחק ע"כ, ויש להבין דלכאורה משמע שינוי הרצון בהש"י דאם הי' מעיקרא הכוונה כך לא נקרא דילוג וא"כ כביכול ח"ו איננו דרך אמת, והנה איתא בספה"ק דאם היו ישראל כל הארבע מאות שנים במצרים לא היו צריכין עוד לגלות … להמשך קריאה
א שבת חוהמ"פ ב במדרש שיר השירים ישקני מנשיקות פיהו, יזיינני, יטהרני, ידביקני ישקני, יזיינני כדכתיב נושקי קשת, יטהרני כאדם שהוא משיק שני גבין והוא מדביקן, ידביקני המד"א וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה, ישקני יוציא לי נשיקות מתוך פיהו, עכ"ל: ג ונראה לפרש דארבע ענינים אלו מקבילים לארבעה חלקי האדם, גוף, ונפש, ושכל, … להמשך קריאה
א יום ב' של פסח ב בפייט יוקשים כהתעו זו במעשה העגל, רבים עלצו ופצו אין ישועתה לסגל וכו' הודיעמו כי נחם באורח מישור לכל עורכי שי הקדים קרבן שור, ויש להבין איך עלה על דעת האומות שח"ו אין תרופה לישראל במעשה העגל הלוא כמו ששמעו ממעשה העגל בודאי כן שמעו מהתשובה הגדולה שעשו ישראל, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה יום א' של פסח ב מה שמברכין טל בפסח יש לומר דהנה ישראל היו במצרים במ"ט שערי טומאה, ובחסד הש"י הוציאם, אך באשר הש"י אוהב משפט, עצת הש"י היתה להופיע עליהם התגלות אלקית כאמרם ז"ל לא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם, והיינו שבאמת הם חלק אלקי … להמשך קריאה
א שביעי של פסח ב במכילתא תבוא אסרה של יוסף שאסר לילך לקראת אביו ותעמוד על אסרה של פרעה הרשע לילך לרדוף את ישראל, נראה לפרש דהנה כתיב והנה אנחנו מאלמים אלומים מתרגם איסורין לשון קישור העמרים, והיינו כי כל השבטים היתה מדתם לקשר כל הכחות להש"י, אבל קמה אלומתי וגם נצבה, הטעם יובן בהפרש … להמשך קריאה
א יום ב' של פסח ב יש ליתן טעם מה שאנו מתחילין לקרות בתורה הקריאה של יום בפרשת שור או כשב וגו' אף שלכאורה אין לו ענין עם פרשת המועדות שלאחריו, ונראה דהנה במדרש פ' אמור תועבה יבחר בכם אותה תועבה שכתוב בה עשו להם עגל מסכה מאותה תועבה הביאו לפני קרבן שנאמר שור או … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד יום א' של פסח ב ולקחתם אגודת אזוב, ובטעם שרק פסח מצרים טעון הזאה באגודת אזוב ולא פסח דורות הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דהנה ישראל היו כעובר במעי בהמה ולא היו נחשבים ברי' בפני עצמן אלא נכנעין לפרעה ולמצרים, וע"ז נצטוו שיגביהו את ההכנעה להיות נכנע לשמים כי כל לשון קיחה … להמשך קריאה
א שביעי של פסח ב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ובזוה"ק לא תתערין מלה, בעתיקא תליא מילתא, ויש להבין הלוא זאת הי' מתבקש כמ"ש הראוני את מראיך השמיעוני את קולך כי קולך ערב וגו' ובמדרש משל למלך שהי' בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הליסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים … להמשך קריאה
א שבת חוהמ"פ ב יש להבין דבפרשת תשא נכתב שבת אחר חג המצות משא"כ בכל התורה כולה, וכבר דברנו מזה, ונראה דהנה ששת ימי המעשה היו כל הנבראים נמתחין והולכים ובשבת שבו למקורם ושאבו בקרבם נשמה של הבריאה, וזה כילוי המלאכה דכתיב ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וכבר דברנו בזה באריכות, והנה כעין … להמשך קריאה
א יום ב' של פסח ב אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו וגו' ומונה והולך שבעה שבחים, הנה מספר שבעה הוא מספר כולל ששה צדדים ונקודה הפנימית באמצע, להורות שדביקות ישראל בהש"י איננה תלוי' בדבר רק הוא דיבוק עצמי ע"כ הוא כולל מכל צד, ונראה דלעומת זה בגאולת ישראל ממצרים נמי מונה והולך שבעה דברים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג יום א' של פסח ב ענין שמברכין טל ביום א' של פסח, הנה כתיב בשיר השירים ה' פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל, פירש"י שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות וכו', המשיל את הרצון בטל, כי רצון הוא למעלה … להמשך קריאה
א אחרון ש"פ ב כ"ק אבי אדומו"ר זצ"ל התעורר למה ביצ"מ הוצרך מצות מעשיות, פסח ומילה, ובקריעת י"ס לא הוצרך מאומה, ואמר הטעם משום שבאו אז לבחי' גבוה כמו לעתיד ומצות בטילות לעתיד לבוא עכ"ד, ועדיין אינו מובן שעכ"פ היו צריכין למצות מעשיות בכדי שיזכו לבוא לבחי' זו, ונראה לפרש דהנה אמרו ז"ל ראתה שפחה … להמשך קריאה
א שביעי של פסח ב במד"ר שנו רבותינו הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת י"ס ומכת בכורים באמת ויציב ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו, אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירין אותו וכו', ומה בין יציאת מצרים לקריעת י"ס, אלא שיציאת מצרים קשה וכו' ולמה צריך להזכיר קריעת י"ס באמת ויציב לפי שכיון שקרע … להמשך קריאה
א ליל שביעי של פסח ב במד"ר חכם לב יקח מצות זה משה שכל ישראל הי' עסוקין בכסף וזהב, ומשה הי' עסוק בעצמות יוסף וכו', ויש להבין שהרי העסק בביזה הי' נמי מצוה וכן כתיב דבר נא לשון בקשה, ובמכילתא נאמר בלשון זה, להודיע חכמתו וחסידתו של משה שכל ישראל וכו', ונראה דהנה כתב האריז"ל … להמשך קריאה
א שבחהמ"פ ב ששת ימים תאכל מצות, מה שביעי רשות אף ששה רשות וכו', אכילת מצה לילה הראשון חובה ומכאן ואילך רשות, ונראה דהנה באכילת אדה"ר מעץ הדעת נשתאב יצה"ר בגופו, ומשמע שקודם לכן לא הי' לו יצה"ר וא"כ איך חטא, וכבר אמרנו שמקודם הי' היצה"ר מחוץ לגופו עומד ומפתה כמו שאמרו הס"ם רכב על … להמשך קריאה