א דין אשה ועבד וקטן שגנבו. ובו ה סעיפים:אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבים לשלם אלא שאשת איש שגנבה אם אין הקרן בעין או חלופיו אין לה ממה לשלם עד שתתאלמן או תתגרש: ב אשת ראובן השאילה לאשת שמעון חפצים ויצא קול בעיר שנגנבו אם שמעון מודה שהחפצים באו לרשותו ואינו יודע מה נעשה בהם … להמשך קריאה
א איסור גניבה ומי נקרא גנב ומאיזה שעה מתחייב ובו ח סעיפים:אסור לגנוב אפי' כל שהוא דין תורה ואסור לגנוב אפי' דרך שחוק ואפי' ע"מ להחזיר או כדי לשלם תשלומי כפל או כדי לצערו הכל אסור כדי שלא ירגיל עצמו בכך: ב כל הגונב אפי' שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד … להמשך קריאה
א דין הזיק שור של שואל לשל משאיל או איפכא ובו ס"אשאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפי' אם הוא תם משלם נזק שלם שאפי' אם הוזק משור דעלמא צריך לשלם דמסתמא צריך לשומרו שלא יוזק ושלא יזיק ואם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו (שורו) של … להמשך קריאה
א דין פטור שאלה בבעלים עם כל דיניו ובעל בנכסי אשתו ובו י"ט סעיפים:השואל והיה המשאיל עם השואל במלאכתו בשע' שמשך הדבר השאול אפי' נגנב או נאבד בפשיעה פטור שנא' אם בעליו עמו לא ישלם לא שנא היה עמו בשאלה שהשאיל את עצמו לעשות מלאכתו לא שנא היה עמו בשכירות שהשכיר עצמו לו לא שנא … להמשך קריאה
א דין שואל פרה ושכר אחרת ובו ב סעיפים:שאל שתי פרות חצי היום בשאלה וחצי היום בשכירו' המשאיל אומר בזמן השאלה מתה והלה אומר אחת מתה בזמן השאלה והאחרת איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע ישלם השתים: ב וכן אם מסר לו שלשה פרות שתים שאולות ואחת שכורה המשאיל אומר שתים השאולות הן שמתו והשואל … להמשך קריאה
א טען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע ובו ד סעיפים:טען השואל שמתה מחמת מלאכה אם הוא במקום שעדים מצוים אינו נפטר עד שיביא עדים שהוא כדבריו ושלא שינה בו ואם הוא במקום שאין עדים מצויים ישבע כמו שנתבאר בסי' רצ"ד ואם התנה שלא ישבע או שלא ישלם אם נגנבה או נאנסה הכל … להמשך קריאה
א דין השואל אחר כלות זמן השאלה ובו ב סעיפים:השואל חפץ או כל דבר לזמן מיד כשיכלה הזמן חוזר הדבר השאול לרשות המשאיל להפטר השואל מאונסים אפי' הוא עדיין בביתו ומ"מ חייב הוא בגניבה ואבידה כדין שומר שכר ואם שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל נתבאר בסי' ש"מ: … להמשך קריאה
א אין השואל רשאי להשאיל ובו סעיף אחד:אין השואל רשאי להשאיל אפי' שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאלתו אינו רשאי להשאיל לאחרים ואם השאיל לאחרים אפי' נתקלקל מחמת המלאכ' ששאלו בשביל' חייב אא"כ יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כמו שנתבאר בסי' רצ"א סעיף כ"ו: הגה מיהו דבר שא"א להבריח ולכפור בו … להמשך קריאה
א השואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב ובו ח"ס:השואל מחבירו כלי או בהמה סתם הרי המשאיל (תובעו) בכל עת שירצה שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וזכה בו אין הבעלים יכולים להחזירו מתחת ידו עד סוף ימי השאלה ואפי' מת השואל הרי היורשים משתמשים בשאלה עד סוף הזמן: ב השואל פונדק מחבירו ללינה אין פחות … להמשך קריאה
א השואל חייב באונס ובהמה שמתה מחמת מלאכה ואם שלחה על יד בנו או עבדו ובו ח סעיפים:השואל מחבירו בהמה או מטלטלים ונאנסו בידו כגון שמתה או נשבר או נשבה חייב: הגה ודוקא שאירע האונס מכח השואל אבל אם אירע האונס מכח המשאיל פטור ולכן מי שיש לו משכון אצל עכו"ם והשאילו לחבירו ליקח עליו … להמשך קריאה
א לתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו. ובו י"א סעיפים:מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם או בהמה או כלים אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר: ב כל הכובש שכר שכיר כאלו נוטל נשמתו ועובר בחמשה לאוין ועשה: ג איזהו זמנו שכיר יום יש לו … להמשך קריאה
א דין אכילת בהמה בשעת מלאכה ואיסור חסימותה. ובו ט' סעיפים:הבהמה אוכלת כל זמן שהיא עושה בגידולי קרקע בין במחובר בין בתלוש ואוכלת ממשוי שעל גבה עד שתהי' פורקת ובלבד שלא יטול בידו ויאכילנה: ב כל המונע הבהמה מלאכול בשעת מלאכ' לוקה שנא' לא תחסום שור בדישו אחד שור וא' כל מיני בהמה וחיה בין … להמשך קריאה
א דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל ובו כ סעיפים:פועל העושה מלאכה לבעל הבית בדבר מאכל ה"ז אוכל ממה שהוא עושה אפי' אינו עושה לא בידיו ולא ברגליו רק שנושא על כתפו ואסור לחסמו שלא יאכל (ואם חסמו שלומי משלם ליה מלקי לא לקי) (טור בשם הרמ"ה): ב בד"א שאוכל כשהוא … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו ובו ד סעיפים:השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מחבירו מה שההנהו וא"י לומר לו טול מה שעשית בשכרך אפי' לא אמר לו שכרך עלי אלא שכרו סתם אבל אם שכרו לעשות בשל חבירו סתם יכול לומר טול מה … להמשך קריאה
א השוכר פועל למלאכ' סתם או למלאכה ידוע' ובו ג"סהשוכר את הפועל למלאכה ידועה ונשלמה בחצי היום אם יש לו מלאכ' כמותה או קלה ממנה עוש' ואם אין לו נותן לו שכרו כפועל בטל: הגה ואם רוצה ליקח מחבירו מלאכה כזו וליתן לפועל הרשות בידו וי"א דאם רוצה להוסיף בשכרו צריך לעשות אפי' מלאכה כבידה … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו ובו ד סעיפים:השוכר את הפועל להשקות השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום אם אין דרכו להפסיק או אפי' שדרכו לפסוק והפועל יודע דרך הנהר פסידא דפועל ואין בעל הבית נותן לו כלום אע"פ שגם בע"ה יודע דרך הנהר אבל אם אין הפועל יודע דרך … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן ובו ח' סעיפים:השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעל הבית הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומות: הגה וי"א דאם משך ב"ה כלי אומנות שעושה בהם מלאכה אין הב"ה יכול לחזור בו ולא הפועל אם הוא קבלן (טור בשם ר"ת) … להמשך קריאה
א דין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו ובו ז סעיפים:אמר לשלוחו צא ושכור לי פועלים בשלשה והלך ושכרן בארבעה אם אמר להם השליח שכרכם עלי נותן להם ארבעה ונוטל מבעל הבית שלשה ומפסיד אחד מכיסו (וי"א אם כל הפועלים אינן נשכרים רק בארבע הבעל הבית נותן לשליח כפי מה … להמשך קריאה
א השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה ובו ג"ס:השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו יכול לכופן אפי' הוסיף על שכרן כיון שלא התנה כן בשעה ששכרן: הגה לא היה מנהג בעיר או שאמר להן אני שוכר אתכם כדין תורה חייבין לצאת מביתם בזריחת השמש ולעשות מלאכה עד … להמשך קריאה
א המקבל שדה ליטע כמה אילנות. ובו ה סעיפים:המקבל שדה מחבירו ליטע מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות (פרוש עשרה אילנות בורים ושוממים לכל סאה אילנות יפים) לסאה (וי"א למאה) (טור ס"א וב"י בשם רמב"ם) יתר על זה מגלגלין עליו את הכל: ב מקום שנהגו שיהיה הנוטע אילנות נוטל חצי השבח ובעל הקרקע החצי ונטע … להמשך קריאה
א המקבל שדה לזמן ומת והניח בן ובו סעיף א':המקבל שדה מחבירו לזמן ידוע ומת והניח בן לא יאמר תן לי מה שאכל אביך וכן הבן לא יאמר לו תן לי מה שעשה אבי אלא שמין מה שעשה עד עת מותו ויתן לו אפילו שהתנ' עמו לזמן קבוע: באר היטב חשן משפט שכ״ט א שאכל. … להמשך קריאה
א דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת השדה ובו ב' סעיפיםהמקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להוציא סאתים יתר על ההוצאה חייב המקבל ליטפל בה שכך כותב לבעל הקרקע אנא אקום ואזרע וכו' ואעמיד כרי לפניך ותטול חלקך וכו' (ואפי' לא כתב כך כמאן דכתיב דמי) (המגיד פרק י"ח דשכירות וב"י בשם … להמשך קריאה
א דין מקבל שבא להסתלק ועדיין לא נגמרו הזרעים ובו ב' סעיפים:מקבל שהגיע זמנו להסתלק מהשדה והיו שם זרעים שעדיין לא הגיע להמכר או שנגמרו ולא הגיע יום השוק למוכרן שמין אותן ונוטל מבעל הקרקע: ב כשם שחולקין המקבל ובעל הקרקע בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות אבל הקנים שמעמידין … להמשך קריאה
א המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטין ובו ס"אהמקבל שדה מחבירו לזורעה שומשמין וזרעה חטים ועשתה חטים ששוין כמו שהיתה ראויה לעשות מהשומשמין אין לו עליו אלא תרעומת עשתה פחות ממה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין משלם לו המקבל כפי מה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין עשתה חטים יותר ממה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין חולקין לפי התנאי … להמשך קריאה
א המקבל שדה מחבירו אם רשאי לזורע' פשתן. ובו ס"אהמקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורות שקמה וכיוצא בה ולא בשבח האילנות שיצאו מאליהם בשדה אבל מחשבים לו מקום האילנות כאילו היה בהם אותה זרע שזרע בכל השדה והוא שצמחו האילנות במקום הראוי לזריעה: הגה וי"א דאם הוא אומר דגם הוא … להמשך קריאה
א המקבל שדה לזורעה מין ידוע ובא לשנותה ובו ס"אהחוכר שדה מחבירו לזורעה שעורים לא יזרענה חטים מפני שהחטים מכחישות את הקרקע יותר מהשעורים חכרה לזורעה חטים יזרענה שעורים קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית (וי"א בהפך תבואה לא יזרענה קטנית קטנית יזרענה תבואה) (טור ס"א) ובבבל וכיוצא בה לא יזרענה קטנית מפני שהקטנית … להמשך קריאה