א יג) ודברי הירושלמי פרק ר' גמליאל (יבמות פ"ה) סוף הלכה א', ר' יודן בעי, קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום ונפלה לה אחותה בתוך שלשים יום אפילו כן אין מאמר אחר מאמר. פירוש דסברת הירושלמי לר' יוחנן דמעכשיו ולאחר שלשים יום הוי שיורא, והירושלמי סובר אליבא דר"ג דמאמר קונה ומשייר, כמו דמסיק לעיל, וא"כ … להמשך קריאה
א יב) כיון שזכינו לזה נבאר נא דברי הירושלמי הסתום אשר בספר נועם ירושלמי החל לבארו, אבל לא השלימו, וזה הוא, (יבמות) פרק ג' הלכה ד', על משנה דג' אחין, ב' נשואין ב' אחיות ואחד מופנה, ומת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר, ואח"כ מת אחיו השני, בש"א אשתו עמו, והלזו תצא משום אחות … להמשך קריאה
א יא) ובזה יתבאר לן ענין חדש מה שנחלקו בו הבבלי עם הירושלמי. דריש לקיש אמר בפ"ק (דף יו"ד ע"ב) שהאחין חייבין על החלוצה כרת ובין הוא ובין האחין חייבין על הצרה כרת, וטעמו דסובר דזיקה פקעה מעיקרא ונשאר איסור אשת אח מהמת בשלימותו, ור' יוחנן סבר דהזיקה פקעה השתא, ושליחותה עבדא יעו"ש, ופריך ר' … להמשך קריאה
א י) והנה תלמודא דילן קאמר (בדף י"ט) דאם זיקה ככנוסה פטורה השניה, והירושלמי סבר לחד מ"ד אליבא דר' שמעון זיקה קונה ומשייר כמו מאמר לרבנן, ובכ"ז פוטר בשניה דאין זיקה נופלת למקום זיקה, וז"ל, תמן אמרין דברי ר"ש אין זיקה נופלת למקום זיקה, ר' בא בשם ר' לעזר והוא שעבר ובעל והיך עבידא, קידש … להמשך קריאה
א ט) ובהך דמסיק תלמודין דר"ש לא מתיר לאשת אחיו שלא היה בעולמו רק בייבם ואח"כ נולד אבל בנולד ואח"כ ייבם לא, קא שקיל וטרי טובא בהא בירושלמי פרק כיצד ז"ל, מה בין ראשונה ומה בין שניה, ראשונה בא ומצאה באיסור והשניה בא ומצאה בהיתר, ר' יוחנן בעי אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק … להמשך קריאה
א ח) אך באמת הירושלמי ודאי לא סבר הך דיוקא דרב אשי דאמר בהדיא על הלכה דילן, דאף אם כנס ולבסוף גירש מותרת [ומכש"כ מת ולבסוף גירש עיין מהרש"א ז"ל] וזה לשונו (פ"ג הלכה ח'), אלא אפילו כנס ולבסוף גירש כו' אמר ר' יוסה ויאות אילו מי שהיו לו בנים ומתו ואח"כ מת הוא שמא … להמשך קריאה
א ז) ואתי שפיר נמי לפי שיטת הירושלמי מה דמקשה בתלמודין לקמן דף ל' דמדייק הגמרא טעמא דגירש ואח"כ מת אבל מת ואח"כ גירש אסורה [פירוש דמת הנשוי נכרית ואח"כ גירש אחד מבעלי אחיות אשתו ונשא את הנכרית ומת אסורה הנכרית להתייבם להאח השלישי דהוי צרת אחות אשתו בזיקה] ש"מ יש זיקה אפילו בתרי אחי, … להמשך קריאה
א ו) וגם א"ש לפי שיטת הירושלמי הנ"ל הא דלא פליג ר"ג על בית הלל בפרק ד"א במשנה דשלשה אחין מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר שב"ה אומרים מוציא בעלת מאמר בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה ומאי טעמא, הא לר"ג יהא מותר בבעלת מאמר ותצא אחותה משום אחות אשתו כשיבעול אותה, ובפרט לשיטת … להמשך קריאה
א ה) ולפי שיטת הירושלמי הנ"ל א"ש מה דתנן בפרק ב"ש ר"ג אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה, דפרש"י דתמתין הגדולה עד שתבעל הקטנה כשתגדיל ואז תהא מותרת לשוק, וכבר עמדו רבותינו בתוספות פרק כיצד דהלשון לא משמע כן דלא הו"ל למימר הלזו. לכן פירשו דעל קטנה … להמשך קריאה
א ד) והנה לשיטת הירושלמי בכמה דוכתי דאם מת היבם או היבמה פקע זיקתה למפרע, א"ש, מה דמצאנו דהירושלמי מייתי הך פלוגתא אליבא דר"ש אם פליג בנולד ולבסוף ייבם ומסכים לזה דפליג גם ארישא וכר' הושעיא, ובכ"ז מייתי הך ברייתא דמתניא בתלמודין (דף י"ט ע"ב) חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה וצרתה חולצת ולא מתייבמת, … להמשך קריאה
א ג) אולם בכ"ז קשיא טובא מנא ליה להגמרא למימר דבר מבהיל כזה, דכיון שמת האחד רואין אנו שהיבמה היתה כנוסה לו אע"ג דאיכא עוד אח אחד ולהקל לומר דבביאת אחד נפטרה צרתה, ואע"ג דאיכא למ"ד יש זיקה אף בשני אחין היינו רק להחמיר אמרינן דלמא זקוקה לזה אבל להקל לא, פוק חזי לקמן כ"ט … להמשך קריאה
א ב) וגדולה מזו מצאנו לתלמוד ערוך (בבלי דף י"ח ע"ב). דלר"א אליבא דר' שמעון סבר זיקה ככנוסה דמיא וגם בנולד ואח"כ ייבם נמי שרי ר"ש דבהך שעה שנולד כבר היתה זקוקה וזיקה ככנוסה דמי, ופריך הגמרא מהא דתנן ג' אחים נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד מהם כו' ואם זיקה ככנוסה דמיא הרי כבר … להמשך קריאה
א הנני לבאר איזה גדרי זיקה בדברים נכונים, בעזר שוכן מעונים.א) בפ"ב דיבמות (דף י"ז) פליגי אמוראי בשומרת יבם שמתה אם אסור באמה אם יש זיקה או אין זיקה, ופריך הגמרא מהא דתנן ארבעה אחין ב' מהן נשואין ב' אחיות ומתו הנשואין האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות וא"א אין זיקה האי לייבם חדא והאי … להמשך קריאה