פרי צדיק

א הטעם שקורין לשבת זה שבת הגדול כ' התוס' (שבת פז:) מפני שאז חל עשור לחודש בשבת ונעשה בו נס גדול וכבר הקשו ע"ז דהיה לקרות לעשור בחודש יום הגדול, הענין שכבר אמרנו בטעם שנאמר בר"ח פרשת הפסח אף שמקחו מבעשור רק שאז זכו ישראל לקדושה חדשה שהוא לזכות לאכול אכילה בקדושה שלא יוכל ב"נ … להמשך קריאה

א הראשונים קורין לשבת זה שבת הגדול ולשון גדול מצינו בגמרא (פסחים קיח.) בהלל הגדול ולמה נקרא שמו הלל הגדול מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל ברי' ופרש"י דכתיב הודו לא' השבת נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול ע"כ, ויש להבין דהא פ' הודו לא' השמים נכתב אחר הפ' נותן לחם … להמשך קריאה

א שבת זו נקרא שבת הגדול עדמש"נ הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והיינו ימות המשיח. שאז יראו עין בעין שכל הסבלנות שסבלו ישראל בגליות הי' רק חסד ורחמים כדי שעל ידי זה יזכו לימות המשיח. וזה מדת חסד לאברהם גדולה וכנגדו אומרים בברכת אבות הדול, ורחמים מדתו … להמשך קריאה

א יום ה' הגדול והנורא. נורא מדתו של יעקב אבינו ע"ה שכן אומרים הא' הגדול הגבור והנורא נגד מדת חג"ת שהאבות מרכבה להם והנורא כנגד מדת יעקב, ובזוהר הקדוש (ח"ג נה ב) ויפגעו בו ויפגע במלאכי א' מיבעיא לי' מאי בו אינהו אתו לאתכללא בי' כל רחמי ודינא, ובתוספתא איתא אברהם ויצחק הוו והכל א' … להמשך קריאה

א הנה אנכי שולח וגו'. לפני בא יום ה' הגדול והנורא. כמו שיש שבת הקטן מלכות שבת הגדול בינה כמ"ש בתיקונים (תי' יט' כט א) כן יש יום קטן ויום גדול דשבת הוא סתם יום דכ' ויקרא א' לאור יום וזה האור נגנז ואיתא בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים. ובשבת … להמשך קריאה

א שבת זה נקרא שבת הגדול וכ' התוס' (שבת פז:) ע"ש הנס גדול שנעשה ע"י פסח מצרים שלקחו בעשור והי' שבת ועי"ז הכו הבכורות בהם הה"ד למכה מצרים בבכוריהם. ובטור (חו"ת סי' ת"ל) כ' ע"ש הנס מלקיחת הפסח והי' מצרים רואים ששוחטין אלהיהן כו' וצריך להבין לב' הטעמים למה זה הנס גדול מיציאת מצרים ושאר … להמשך קריאה

א בש"ע או"ח (סי' ת"ל) ונוהגין לומר מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עוונותינו, הענין אף שיש מצות זכירת יציאת מצרים בכל יום, מ"מ לספר באריכות ושיהי' כל המרבה לספר הרי זה משובח לא מצינו רק בפסח, ומה טובו לשבת הגדול, אך ביה"ק (ח"ב מ"ז ע"ב) איתא ובשבת במילי דשמיא ובקדושה דיומא בעו לאתערא, … להמשך קריאה

א שבת הגדול נקרא כן דכל המועדים נקראים בתורה שבתון מקרא קודש שבתון שבת קטן נ' הקיטון כמו אישון בת עין שנקרא ע"ש האיש הקטן שנראה בעין ומ"ש בגמרא (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כ' בעצב ובמזונות כ' בעצבון אף דלפי האמור עצבון בנ' הקיטון עצב קטן כבר אמרנו שזה … להמשך קריאה

א בתיקונים (ת' י"ט כ"ט א) אי ש' בשבת הגדול בינה שבת הקטן מלכות ב' תרין דרועין גדולה גבורה ת' תפארת בי' שקול שבת ככל אורייתא תלת כתרין דש' ספירין עלאין כו' והיינו מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב ר"ד א') שב ש' בת בת מתעטרא באבהן ש' רזא דתלת אבהן ובמ"א בזוהר הקדוש (ח"ג רע"מ רנ"ז … להמשך קריאה

א התוס' (שבת פז:) הביא טעם שנקרא שבת זה שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש כשלקחו הפסחים באותו שבת שהיה עשור לחודש נתקבצו בכורות כו' ו* בכורות מלחמה והרגו רבים מהם הה"ד למכה מצרים בבכוריהם ע"כ. וצריך להבין למה נקרא זה נס גדול, הא כמה נסים גדולים מזה נעשה. ומה גם שזה … להמשך קריאה

א גם כי אלך וגו' לא אירע רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמיני. הנה במדרש (ב"ר פ' סה) יצחק תבע יסורים אמר כו' מתוך שאתה מביט עליו יסורים אין מדת הדין מתוחה כנגדו אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל וכו' ויהי כי זקן יצחק ותכהינה וגו', וזהו גם כי … להמשך קריאה

א בסעודת שבת מבקשים על הסודות, ויחזי לן סתרי דאתאמר בלחישא. יגלה לן טעמי' וכו' ובזוהר הקדוש (ר"מ פ' זו כח ב) דאור רז אתקרי כו' והוא כמו שאמרנו דיחזי לן סתרי' דאתאמר בלחישא קאי על אור הראשון שנגנז שנאמר במדרש (ב"ר פ"ג) כשם ששמעתי' בלחישה כך אמרתי' לך בלחישה כו' שזה האור מאיר רק … להמשך קריאה

א דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדושין. עפמ"ש בגמרא (תענית כט:) כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחין (ב"ר פ' ס"ה) בשעה שנכנס אבינו יעקב אצל אביו נכנסה עמו ריח ג"ע הדא היא דא"ל ראה ריח בני כריח שדה, דג"ע נקרא שדה תפוחין. דנפשות ישראל נקראו תפוחים וזה היה ביעקב אבינו ע"ה שהיה … להמשך קריאה

א מצות אכילת שלש סעודת בשבת הוא מדאורייתא דילפינן מתלתא היום כמ"ש (בשבת קיז:) ומדרבנן מצינו דתיקנו גם מנות שתיית יין כמ"ש בגמרא (ברכות מב.) בשבת אדם קובע סעודתו על היין ובמ"ר (נשא פ' י) במה אתה מענגו. במאכל ובמשתה ובגמרא (פסחים קו.) זכור את יום השבת זכרהו על היין והוא מדרבנן דמדאורייתא סגי בהזכרה … להמשך קריאה

א ופשט את בגדיו וגו' והוציא את הדשן וגו'. ובגמרא (שבת קי"ד רע"א) אמר ר"י מנין לשינוי בגדים מה"ת שנאמר ופשט וגו' ותנא דבר"י למדך תורה ד"א בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו ופירש"י שלא ימאסו בגדיו החשובין שעובד בהן עבודת אכילה ושתי' כגון קיטור וניסוך, ולפ"ז צריך להבין למה כינה … להמשך קריאה

א אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה וגו'. וקאי על השבת. הול"ל יעשה זאת ויחזיק בה ולמה אמר בכפל ובן אדם יחזיק בה, גם השינוי בלשון אנוש וב"א. אך הענין ע"פ מש"נ הכהנים לא אמרו אי' ה' ותופשי התורה לא ידעוני ובזוהר הקדוש (פ' זו לב א) מק' מאן אינון תופשי התורה וכי … להמשך קריאה

א זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה. בזה"ק (ברע"מ כח ב) אש תמיד תוקד על המזבח דא אורייתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש וגו'ובמרו"ת דרש היא העולה על מוקדה על המלכיות שכל המתגאה אינו נידון אלא באש עד ואף מלכות הרשעה לא נידונת אלא באש שנאמר והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא, ובאמת הכל … להמשך קריאה

א מצות תרומת הדשן נסמכה בפרשה לתורת העולה, אף שתרומת הדשן בא מכל הקרבנות שהיו מרובין, והעולה יחידית בבוקר ובערב, הענין על פי מ"ש (זבחים ז:) עולה דורין הוא אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה התניא עבר אל מ"ע ושב אינו זז משם עד שמתכפר, ופירש"י דורין שאינו באה לכפר על עשה … להמשך קריאה

א צו את אהרן. במ"ת (הנז') מה עסקו של אהרן כאן ישראל מקריבין ואהרן נזכר כו' זאת תורת העולה כל מי שמעלה עצמו סופו לילך באש כו' והאריך במד' בגנות הגאוה והגאים עד דמסיק וישראל על שעשו עצמם נבזים ושפלים כו' מתנחמים ונגאלים באש. וקושיתו אינו מובן הא צו את בני ישראל נאמר על הבאת … להמשך קריאה

א צו את אהרן ואת בניו לאמור. בתנחומא (פ"ז ב') מה עסקו של אהרן כאן ישראל מקריבין ואהרן נזכר כו' והרי כ' צו את בנ"י את קרבני לחמי וכאן הוא אומר צו את אהרן זאת תורת העולה אמר הקב"ה כל מי שהוא מעלה עצמו סופו לילך באש שנאמר היא העולה על מוקדה, ותירוצו מחוסר הבנה … להמשך קריאה

א בסי"צ המליך אות ה' בשיחה כו' וניסן בשנה ורגל ימין בנפש כו' כ"ה גי' האריז"ל. ה' תתאה שכינתא תתאה מלכות ובניסן התחלת בגין אומה הישראלית וזה בה' בראם (ונת' במ"א) וישראל אין כחם אלא בפיהם כמ"ש (מ"ת בא ט') למה נמשלו ישראל לתולעת וכו' וזה הקל קול יעקב קלה תפלה קל"ו תורה ואמר בשיחה … להמשך קריאה

א בס' יצירה חשב לכל חודש את מי"ב פשיטות ואיתא בחודש זה המליך אות ה' בשיחה כו' וצר בהם טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש היינו בעש"נ שחשב בכל חודש, והנה ה' אחרונה מלכות כנסת ישראל, ובחודש זה יצאו אומה שלימה ממצרים וקבלו עול מלכותו ונעשה כנסת ישראל. אך עיקר קבלת עול מלכותו היה … להמשך קריאה

א בסי"צ המליך אות ה' בשיחה כו'. וניסן בשנה ורגל ימין בנפש. ה' אחרונה הוא מדת מלכות, מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה שהיא פי ה' והעולם הזה נברא בה' (כמ"ש מנחות כט:) ולרבי יהושע בניסן נברא העולם וכ' התוס' (ר"ה כז.) דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד … להמשך קריאה

א בזוה"ק (ג' רע"א) באתר דאיקרי קדש נציץ חד את בטמירו ובגניזא ואיהו את ו' וכו' וקלא הוא נפיק ובטש בכל אינון נציצין דאתוון כחדא נציצו דאת ו' בי' נצילו די' בק' נצילו דק' בר' נציצו דר' בא' ומתחברן כו' נפק קלא מביניהון ומתחברן ברזא דא ויקרא. ומשה היה מסתכל כל אינון יומין דלא עאל. … להמשך קריאה

א בזוה"ק (רפ"ז) אמר ר"י א"ה והא כ' ויקם משה את המשכן וגו' וכ' ולא יכול משה לבוא וגו' וכ' ויהי משה בהר וגו' וכ' ויקרא אל משה משמע דמשה בטורא דסיני הוה בההוא זימנא דקרא לי' וכ' מאהל מועד ואהל מועד לא הוי בטורא דסיני וכו' א"ל בההוא זימנא אשתלימו ארבעין יומן כו' עננא … להמשך קריאה

א בזוה"ק (שם) יעקב איהו שלים בנין דאחיד להאי ולהאי ושלמים אחידן במ"ע ומל"ת כו'. דשלמים שלימותא דכולא והיינו מה שהשלמים נאכלין לבעלים והוא אכילה בקדושה וכן יעקב אבינו ע"ה הי' הראשון שהוריד מדת הקדושה וכמש"נ והקדישו את קדוש יעקב וברכת אתה קדוש כנגד יעקב אבינו ע"ה כמ"ש (ברע"מ פ' זו ד' א') וזה מ"ש … להמשך קריאה