פרי צדיק

א שבת חהמוע"פ ב תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת וגו'. וכן בלוחות אחרונות וזכרת כי עבד היית וגו' על כן צוך ה"א לעשות את יום השבת וצריך להבין בשלמא הנ' רגלים הם זכר ליציאת מצרים פסח יציאת מצרים. שבועות מתן תורה. סוכות ענני הכבוד אבל שבת במה היא זכר ליציאת מצרים, … להמשך קריאה

א כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים וגו' מלכי ישראל ומלכי יהודה. ובד"ה (ב' לה) כ' ולא נעשה כפסח הזה מימי שמואל הנביא וגו' וגם כן המכוון לכלול כל ימי השופטים, כי בימי שמואל היו כל ישראל אגודה אחת לעשות רצון השי"ת בלב שלם כמש"נ (שמואל א ז׳:ב׳-ג׳) וינהו כל בית ישראל אחרי ה' … להמשך קריאה

א בפרשת הפסח נאמר ג' פעמים בעצם היום הזה. א' בפ' החודש ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי וגו' ב' בפ' משכו ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו' ובסוף הפרשה ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל וגו' וכן בפ' העומר ולחם וקלי וכרמל ל"ת עד עצם היום הזה וגו' ובשבועות … להמשך קריאה

א בפסיקתא (מצות עומר) ומ"ר (אמור פכ"ח קהיר א' ג' בשינוי קצת) הביא מקודם פסוק מגשם (ירמי' ר) ולא אמרו נירא את ה"א הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חקות קציר ישמור לנו כו' ישמור לנו מן השרב ומן הרוחות קשים ומן הטללים קשים ואלו הן שבע שבתות תמימות שבין פסח לעצרת. ואחר כך איתא … להמשך קריאה

א בזה"ק (בא לח א') ותנא והוה נהיר ליליא כיומא דתקופת תמוז וכו' לא נתפרש בזוהר הקדוש מנא לי' זה, אך נראה דמדייק מלשון הכתוב ליל שמורים הוא לה' וגו' הוא הלילה הזה וגו' ואין לשון הוא מתפרש כאן ובפרט לשון הוא הלילה הזה, ואחר כך מדייק בזוהר הקדוש כיון דאמר ליל מהו שמורים ולא … להמשך קריאה

א יום שני ב קורין ביום זה פ' שור או כשב (כמ"ש מגילה לא.) וכן בסוכות. והנה בפ' סוכות יש י"ב פסוקים לד' גברי. והיה יכולים להוסיף פ' יום הכפורים לפניו, שיש לו שייכות לסוכות עפמ"ש (מ"ר אחרי פ' כא) ישעי ביום הכפורים וגמר הישועה בסוכות כמ"ש (מ"ר אמור) מאן דנצח נקט באין, והיה די … להמשך קריאה

א כדי לטהרנו מקליפתינו ומטומאתינו כו' כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם כו'. ואחר כך מבקשים יתוקן מה שפגמתי כו' ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה כו', והיינו דמצות ספה"ע היא כעין ספירת ז"נ של האשה, והיא הכנה למתן תורה, ובגמרא (שבת קמו.) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כו' ופליגא דראב"כ כו' עד ג' … להמשך קריאה

א נוהגין לספור ספירת העומר אחר תפלת ערבית, ויש שכ' לספור אחר הסדר כדי שלא יהיה תרתי דסתרי שמברכין אקב"ו על ספר"ע כחהמו"ע, ומברכין על אכילת מצה ומרור, אך כבר דקדקו מה נ"מ אם קודם הסדר או אחר כך כיון שהוא תרתי דסתרו, (ועי' בתשו' חיים שאל) ואנו נוהגין להקדים ספירת שהוא מה"ת דאנן בקיאין … להמשך קריאה

א השיר יהי' לכם כליל התקדש חג. אמר שיר לשון זכר שנדרש במדרש (שמות רבה סו"פ כ"ג) שכל השירות לשון נקיבה כו' אבל לע"ל אין עוד צרות כו' באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש, ואמר שיהיה כליל התקדש חג, וליל זה נדרש על ליל חג הפסח כמ"ש (פסחים צה:) ולמה … להמשך קריאה

א ליל שני ב יו"ט זה נקרא בתורה שבת סתם כמש"נ ממחרת השבת, וזה גרם לביתוסים לטעות שעצרת אחר השבת (מנחות סה.) ולמה לא נכתב בתורה ממחרת הפסח שאינו אריכת לשון גם כן. והענין היא דשבת הוא לשון נייחא שבכניסת השבת כ' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד שמצא השי"ת נייחא בהבריאה … להמשך קריאה

א בגמרא (ברכות יז.) גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות, בזוהר הקדוש (ח"ג רלב ב' רלז ב) ערב רב עליהון אתמר מי מעכב שאור שבעיסה, ורש"י פי' שאור שבעיסה יצר הרע המחמיצו, אך בת"ז (תי' כ"א) שאור וחמץ דאינון ס"מ ונחש ע"ר, ואומאה דיתמחין בי"ד, והיינו דהכל א' שאור … להמשך קריאה

א בסעודת שבת אומרים בכל סעודה קדושה אחרת בליל שבת דחקת"ק וביום דעתי"ק ובס"ג דז"א קדישין, ובסעודות יום טוב אומרים בכל סעודה דקוב"ה ושכינתיה. וכשחל יום טוב בשבת לא ראינו מפורש איך לומר. אם בכל סעודה קדושה אחרת כשבת, או בכל הסעודות דקובה"ו כמו ביו"ט, ונראה להכריע ע"פ מה שאמרנו שתלוי זה בזה. דקדושת הג' … להמשך קריאה

א קומם עיר בה חפצך בטל שימה בידך עטרת בטל. הם לשונות בפ', אך מה טובם ושייכות לטל, עטרת כ"ע טלא דעתיקא ואיתא (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא, והיינו תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס, וכ"ה לשון הגמרא (סוכה נב:) אם פגע בך מנוול … להמשך קריאה

א אומרים ג' לשונות לברכה לחיים לשובע, נגד חיי בני ומזוני שהם כלל כל הברכות חיים חיי, שובע מזוני, ברכה סתם היינו ריבוי שכן ברכה ראשונה בתורה ברכה דדגים וברכה דאדם פרו ורבו, ואומרים זה בתפלת טל וגשם, שכן ברכה ראשונה מיצחק אבינו מטל השמים, וברכת השי"ת בפ' והיה אם שמוע ונתתי מטר ארצכם וגו' … להמשך קריאה

א בפיוט למוסף טל נתקן ע"ד תשר"ק תן לרצות וכו' ובפיוט גשם ע"ד א"ב זכו אב כו', ובזוהר הקדוש (ח"ב קפו א) איתא ירחא דלכון איהו כסדרן דאתוון אבי"ב דאיהו י"ב רזא דג' (היינו במ"ק י"ב ג') אב"ג כסדרא דאתוון אבל ירתא שביעאה דילי מסיפא דאתוון תש"ר מ"ט אתון מתתא לעילא ואנא מעילא לתתא והיינו … להמשך קריאה

א יום ראשון ב כי כי חמתיו עבר דגיצם חלף הלך לו במדרש (שיר השירים ב׳:י״א) דרש מקרא זה על גלות מצרים ועל גלות בבל ואחר כך על גלות אדום על ענייני שעבוד גליות, והלא בגמרא (תענית ז' ע"א וע"ב) דרשו הגשמים רק לסימני ברכה גדול יום ירידת גשמים כיום שנתנה בו תורה, וכיום שנברא … להמשך קריאה

א ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. בזה מרומז ג' עניינים שאנו מודים להקב"ה עליהם כמו שמסיים כנגד ארבעה בנים דברה תורה, ולכאורה יש להבין בהא דכ' והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם וגו' ויקוד העם וישתחוו ופירש"י על בשורת הבנים הלא זה הוא שאלת בן הרשע ומה זו … להמשך קריאה

א לפיכך אנחנו חיבים להודות וכו' למי שעשה לאבותינו ולנו כו'. בגמרא (ברכות נ.) למי שאכלנו הרי זה בור כו' והא אמרינן למי שעשה לאבותינו כו' א"ל התם מוכחא מילתא, ועכ"פ קשה למה לי' למימר למי הול"ל לה' או לאקינו, אך מ"י היינו בינה כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קטו ב') וכאן ט' לשונות, להודות להלל … להמשך קריאה

א עבדים היינו כו' הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו וכו'. כבר עמדו על שינוי הלשון התחיל בלשון עבדים ואחר כך אמר לשון משועבדים וכן אחר כך בפסקא לפיכך הוציאנו מעבדות לחרות כו' ומשעבוד לגאולה גם כן ל' עבדות ולשון שעבוד, הענין דעבד היינו קנוי בקנין גופו, ומשועבד היינו על ידי חוב שיש עליו, … להמשך קריאה

א בלילה זו יש ג' אכילת מצוה שמברכין עליהן אשר קדשנו במצותיו וצונו. וז"ש ר"ג כל שלא אמר ג"ד אלו בפסח לא יצא י"ח פסח מצה ומרור, דאף שאין לנו פסח ונשלמה פרים שפתינו, וחשב כל אחד על שום מה להכניס בלב קדושה מהמצות ע"י המכוון לש"ש, ובשל"ה הקדוש (מס' פסחים מ"ע ק"י ע"א) חשב … להמשך קריאה

א איתא במשנה (פסחים צו.) מה בין פסח מצרים לפסח דורות כו' פסח מצרים נאכל בלילה אחת ופסח דורות כל שבעה והנה גם פסח דורות נאכל רק לילה אחת ובגמרא שם מתרץ דקאי על איסור חמץ דפסח מצרים חמוצו נוהג רק יום א' ופסח דורות חימוצו נוהג כל ז' אבל שטחיות לשון. המשנה נראה דקאי … להמשך קריאה

א ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה. אומרים ג' לשונות חכמים נבונים יודעים נגד ג' מדות אב"ד כולנו זקנים דזקן זה שקנה חכמה כמ"ש (קידושין לב:) והיינו שקנה החכמה בקנין והוא על ידי בחינת הדעת המחבר מוחא ולבא חו"ב פנימיות מכ"ע שע"ז מורה זקן וכמ"ש (בזח"א קכט א) ואברהם זקן … להמשך קריאה

א בגמרא (פסחים קטו:) לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה, והיינו שצריך להיות דרך שאלה ותשובה הבן שואל מה נשתנה ואביו משיבו וכמ"ש (שם קטז.) בנו שאלו כו' אשתו שאלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו, וכן במאמר ר"ג מצה שאנו אוכלין ע"ש מה כו' מרור ע"ש מה כו' ואין אומרים סתם מצה שאנו אוכלין ע"ש … להמשך קריאה

א בחג זה יש אכילת מצוה שמברכין עליו אקב"ו שמכניס האכילה קדושה ואכילת שבת אף שהוא גם כן אכילת מצוה מכל מקום אין מברכין עליה, מה שאין כן אכילת הפסח שהוא קרבן והוא סעודתא דמלכא לחמי לאש עד"ש (בזח"ג ז' ב') ישראל מפרנסן לאביהן שבשמים וכן בא מצוה ראשונה בתורה באכילת פסח אכילת מצוה שבא … להמשך קריאה

א במדרש שוח"ט תהלים (קלו) עה"פ למכה מצרים בבכוריהם איתא מיד יצאו ונטלו כ"א חרבו והרג את אביו שנאמר למכה מצרים וכו' ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם ע"ש והתסו' (בשבת פז:) כתבו שמטעם זה קורין אותו שבה"ג ולכאורה אין הנס תועלת ליציאת מצרים וגם כאן ייחוד כל"ח על למכה מצרים בבכוריהם והענין הוא שמצינו שאמר … להמשך קריאה

א איתא בזוהר הקדוש (פ' צו כ"ט ע"א) אבל אינון חייביא ולא משתדלן באורייתא ומציה כו' אינון עבדין לאומין דעלמא ומשתעבדין בהו כגון עבדים היינו לפרעה במצרים ואי נטרו שבתות ויום טוב אתמר בהו ויוציאנו ה' אלוקינו ויתקיים בהו למען ינוח שורך כו' ובהמתך ע"ה אקרו בהמה כו', פסח הוא זכר ליציאת מצרים וככאן אמר … להמשך קריאה