פרי צדיק

א ואם זבח שלמים קרבנו. (בזה"ק זו יא ב) רש"א כ' עשרה עשרה הכף בשקל הקודש עשרה עשרה למאי קא אתיא אלא עשרה למעשה בראשית ועשרה למ"ת וכו' אתקלו כחדא בשקולא חדא. וחשוב שם הדיבור הראשון אנכי וגו' נגד מאמר הראשון יהי אור וכו' ודיבור הרביעי זכור את יום השבת לקדשו נגד מאמר תדשא הארץ … להמשך קריאה

א בספרי (בהעלותך) וביום שמחתכם אלו שבתות. ולמה נקרא שבת יום שמחתכם. ובכל המועדים מצינו מצות שמחה בתורה ובשבת לא מצינו. אך בזוהר הקדוש (פ' זו כ"ג ע"ב) ולא אמר איתא אלוה עושי ניתן זמירות בלילה, עושה עשנו מיבע"ל, אלא בשעתא דב"נ קאים בפלגו לילא ואשתדל ברינה דאורייתא דרינה דאו' לא אתקרי אלא בלילה כו' … להמשך קריאה

א במ"ר (פ' זו פ"ג טוב מלא כף נחת זה יום השבת ממלא חפנים עמל אלו ו' ימי המעשה כו' ויש להבין אם על הריוח קאי שבו' ימי המעשה מרויחים מלא חפנים רק דהוא עמל ובשבת מרויחין כף א' והוא נחת. הא בשבת מרויחין הרבה כמו שנדרש ברכת ד' תעשיר זו השבת (כמ"ש ב"ר ר"פ … להמשך קריאה

א ברקנטי ר"פ זו. והבן כי באברהם נאמר והוא יושב פתח האהל כי לא נכנס באהל רק בפתח אמנם במשה רבינו ע"ה נאמר מאהל מועד כי נכנס באהל ומשם נסתכל באספקלריא המאירה. והיינו דאברהם אבינו ע"ה ג"כ זכה והו"א ו' ת"ת הבריח התיכון. הו"א הנעלם עתיקא סתימאה דכלא (כמ"ש אדר"ז ר"צ ע"א) אך כ' יושב … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה. בזה"ק (ג' ע"ב) פתח ר"ח באתי לגני וגו' אריתי מורי וגו' אכלו רעים וגו' מאן דמזמין לאחרא כד מזונא מתתקן קמי', בתר דאיהו אכל היאך יזמן לאחרא והאריך בזה"ק ולא ביאר תירוצו, אך המכוון במ"ש ר"י אמר לא אזדווגא קב"ה בכנסת ישראל אלא בזמנין דאלין שית אתרוון משקיו דנחלא דלא פסק. … להמשך קריאה

א במדרש (ויקרא רבה פ"א) ר' תנחומא פתח יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת וכו' מתלא אמר דעה קנית מה חסרת וכו' יש זהב הכל הביאו נדבתן למשכן זהב וכו', ורב פנינים זה נדבתן של נשיאים וכו' לפי שהיה נפשו של משה עגומה עליו ואמר הכל הביאו נדבתן ואני לא הבאתי אמר לו … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה. ופירש"י ז"ל לכל דברות ולכל ציווים קדמה קריאה בלשון חיבה אבל בנביאי אומות העולם נגלה עליהם בלשון ארעי וטמאה כמש"נ ויקר א' אל בלעם והוא מתו"כ דמפיק כן דלכל דברות ולכל ציווים קדמה קריאה, ואחר כך מפיק בתו"כ דהשיב משה הנני מגז"ש מסנה, ואמר משה משה לשון חבה לשון זירוז, ואחר … להמשך קריאה

א ברביעית החודש הזה לכם (מגילה כט.) ונקרא פרשת החודש ולא נקרא פרשה הפסח כמו שנקרא פרשה שקלים ולא נקרא פ' כי תשא וכן פרשה פרה שלא נקרא פ' חקת התורה רק ע"ש הענין שקלים פרה וכן הו"ל לקרות פרשה זו פרשה הפסח. רק עיקר המכוון בהפרשה מה שנאמר החודש הזה לכם שהוא התחלת דברי … להמשך קריאה

א בזוה"ק פרשה זו (רנב ב) בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר אז יבקע כשחר אורך וגו' כבוד ה' יאספך. והוא כמו שאמרנו דאז מורה על התגלות עתיקא אל"ף אנהיר לזיין. ואמר יבקע כשחר אורך שהוא רק התחלת בקיעת האור וכמו שאמרנו כבר דהאדם נקרא כל ימיו הולך כש"נ כי הולך האדם אל בית עולמו שכל … להמשך קריאה

א בזוה"ק פ' זו (רנב ב) בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי אז יבקע כשחר אורך וגו'. והנה פסוק זה לא נאמר כלל על ענג שבת דפסוק ראשון דמייתי אז תתענג נאמר אחר פסוק אם תשיב משבת וגו' מה שאין כן פסוק זה נאמר למעלה על צדקה הלוא פרס לרעב וגו'. אך … להמשך קריאה

א גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. הוא עפמ"ש בזוה"ק (פ' זו רכד ב) לא ימנע טוב להולכים בתמים רזא דא ההוא דכ' וימנע מרשעים אורם ודא איהו נהורא קדמאה כו' דגניז וסתים ליה קב"ה כו' ע"ש ויש להבין מה רבותיה דלא ימנע מהולכים בתמים מה שגנז ומנע מרשעים. אך … להמשך קריאה

א בני היכלא דכסיפין כו' מקיימי ג' סעודות שבת נקראו בני היכלא דמלכא כמ"ש בזוהר הקדוש (פ' זו רנב ב) כד עייל שבתא מתסדראן תמן כל פתורי דבני עלמא דאקרו בני היכלא דמלכא כו' והיך מענגי ליה לכל פתורא כו' וכ"כ לעיל (יתרו פח ב) ת"ח בסעודתי אלין אשתמודעון ישראל דאינון בני מלכא דאינון מהיכלא … להמשך קריאה

א ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו כו'. הוא מיוסד עפמ"ש בזוה"ח (בראשית ד"ו יז ב) עד שלא נברא העולם לא היה מי שיקלס להקב"ה כו' כיון שברא עולמו ברא המלאכים וחיות הקודש השמים וכל צבאם וברא את האדם וכולם מוכנים לשבח ליוצרם ולפארו … להמשך קריאה

א (שבת קיט 🙂 תניא ריב"י אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו א' טוב וא' רע כו' מלאך טוב אומר יה"ר שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בע"כ כו' ב' מה"ש המלוין לו הם יצר טוב ויצר הרע כמו שאמרנו (ונת' מא' ה). ובזוה"ק (פ' זו רנב ב) … להמשך קריאה

א ואיתא (בגמ' שם) כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחים ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר. הענין דפסוק זה נאמר בישעיה דכ' הנה נגע זה על שפתיך וסר וגו' והיינו העון דקרי לישראל עם טמא שפתים וכמ"ש (מדברי תורה וישלח ב) מהו רצפה רוץ פה של … להמשך קריאה

א בגמ' (שבת קיט 🙂 כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תיקרי ויכולו אלא ויכלו. וידוע מ"ש השל"ה הק' דכ"מ שא' אל תיקרי אינו כמגיה הפסוק רק המכוון שלא תוכל לקרותו כך עד שתקרא כך ואז נקרא ככתבו והענין עפמ"ש בזוה"ק פ' זו (רכב … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה. אף דאמרי' (עירובין ב.) אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן. מכל מקום עיקרו נקרא כל א' בשמו המיוחד לו. ומשכן העדות אי' (מדברי תורה ד וכ"ה במ"ר) אין עדות אלא תורה כו' וזהו חלק משה שיש קול תורה וקול תפלה הנרמזים בפ' הקל … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן וגו' בזוה"ק (רכא א) בתלת סטרין אתקיים עלמא ואינון חכמה ותבונה ודעת דכ' ה' בחכמה יסד ארץ בתבונה דכ' כונן שמים בתבונה כו'. בחכמה נזכר גם בגמרא (סנהדרין לח.) חכמות בנתה ביתה זו מדתו של הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה. ונאמר בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן. וכאן חלק החכמה … להמשך קריאה

א שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. בגמר השבת מבקשים על ברכה ושלום וברכה היינו ריבוי השפעה בתורה שבעל פה כמו שאמרנו מס' הבהיר. וברכה זו הוא רק ע"י השלום שהוא כלי מחזיק ברכה (כמו שנת' מא' א ע"ש). ועיקר השלום הוא מקטרוג היצר הרע שהוא האויב הנלחם תמיד וכמ"ש (ב"ר פ' נד) ברצות ה' … להמשך קריאה

א את קלעי החצר את עמודיו ואת אדניה וגו' פירש"י הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה כו' נרמז בחצר לשון זכר בעמודיו בו' ובאדנים לשון נקבה בה' והיינו דו' איקרי אות אמת למ"ש בזוה"ק (ר"פ ויקרא) אמת אלף בראשון של אותיות מ"ם באמצע תיו בסוף ע"ש אני ראשון ואני אחרון (כמ"ש ב"ר פ' … להמשך קריאה

א לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. בגמ' (שבת ע.) הבערה ללאו יצאת ר' נתן אומר לחלק יצאת. והנה למ"ד ללאו יצאת מובן דרק הבערה יצאת ללאו אבל למ"ד לחלק יצאת יש להבין למה יצאהמלאכת הבערה דייקא לחלק ולא מלאכה אחרת. אך בתקו"ז (תי' מח) אי' זכאה מאן דנטר דירה לשבת דאיהו לבא דלא … להמשך קריאה

א ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וגו' בפרשה זו נזכר השבת קודם שנצטוו על מלאכת המשכן ממשה רבינו ע"ה. וכן בציווי השי"ת למשה נאמר השבת רק שם נאמר בפ' תשא אחר ציווי מלאכת המשכן בפ' תרומה תצוה. הענין עפמ"ש (שבת סט 🙂 מר סבר כברייתו של עולם ומר סבר כאדם הראשון. שברייתו של עולם … להמשך קריאה

א ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו. בזוה"ק פ' זו (רד ב) ההוא אתפשטותא כד אתוסף קדושין וברכאן מלעילא על ההוא נקודה כו' וכ' בהג"ה רח"ו ז"ל קדושן חכמה וברכאן בינה וכן בזוה"ק (תרומה קמה ב) כדין ההוא מלכא אסתלק לעילא ואתמליא מכל קדושין ומכל ברכאן כו' ודא איהו תיאובתא דמלכא עלאה כד אתמלי … להמשך קריאה

א בזוה"ק פ' זו (רד א) כד עאל שבתא אצטריכו אינון עמא קדישא לאתחאה גרמייהו משמושא דחול מ"ט כו' וכד בעא ב"נ לנפקא מההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה בעי לאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוחא עלאה קדישא. והענין דבכניסת שבת משיג הישראל נשמה יתירה דשבת הוא נייחא ואי' (מדברי תורה בראשית) ואמר רחמנא … להמשך קריאה

א ועטורין שבעין לה ומלכא דלעילא דיתעטר כלא כו'. ענין העטרות הוא מה דאיתא (ברכות יז.) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כ'ו ולשון עטרותיהם משמע שלהם והיינו העטרות שזכו כל ישראל במעמד הר סיני כנגד נעשה ונשמע כמ"ש (שבת פח.) ועתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם. וגם בשבת יש … להמשך קריאה

א למעבד נשמתין ורוחין חדתין דבגמ' (ביצה טז.) אמרו נשמה יתירה ויש גם רוח כמ"ש בזוהר הקדוש פ' זו (רד ב) בב"נ איש נפש דנטלא ומשיך לגביה לההוא רוחא מע"ש כו' ודיירא בה כל יומא דשבתא וכדין ההוא נפש יתירה ברבויא ותועלתא יתיר ממה דהוה ע"ש. והיינו רוחין חדתין הרצון שבלב שנתחדש בנפש ע"י קדושת … להמשך קריאה