סוד ישרים

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' בזוה"ק (אמור ובר"מ שם צ"ז.) כאתתא דנפקא ממסאבו וכו' אוף הכי ישראל כד נפקו ממצרים נפקו ממסאבו וכו' מתמן ולהלאה יעבדון חושבנא וכו' והענין הוא כדאיתא בספר יצירה עשר ספירות בלימה כשלהבת קשורה בגחלת נעוץ סופן בתחילתן ולפני אחד מה אתה סופר וכו' הס"י מבאר בזה המאמר הק' איך … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו' (ישעיהו מ׳:כ״ו) איתא בזוה"ק (הקדמה א':) שאו מרום עיניכם לאן אתר לאתר דכל עיינין תליאן לי' וכו' ברא אלה ומאן איהי מי ההוא דאקרי מקצה השמים לעילא דכלא קיימא ברשותי' וכו' ומבואר שם בשעתא דגלותא מי אתפרשת מאלה וכו' היינו … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' ביאר אזמו"ר הגה"ק זלה"ה מאמר האר"י הק' ז"ל עמר בנמטרי' יקר היינו כי אחר שנעלם מהם התגלות הבהירות מהארת הישועה של יציאת מצרים נתהווה לישראל מזה ההעלם גודל חולשת הדעת לכן צוה להם השי"ת וספרתם לכם וגו' היינו שיספרו הימים כמה יש עוד להמתין עד שיגיע לאור וע"י זאת … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' איתא בכתבי האר"י הק' ז"ל עמר בגמטרי' יקר וביאר אזמו"ר הגה"ק זללה"ה כי בליל ראשון של פסח הי' נפתח לישראל אור גדול מאד ואח"כ נעלם מהם האור ולכן בליל שני נשאר צעקה גדולה בלב ישראל מה יקר חסדך וגו' היינו כי יקר רומז על מה שאי אפשר להשיג ע"י … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה וגו' (אמור כ"ג) איתא בהאר"י הק' ז"ל עמר בגמטרי' יקר וביאר אזמו"ר הגה"ק זלה"ה כי בליל א' של פסח נפתח לישראל אור גדול ויקר וכל טוב הקב"ה הי' נגד עיניהם ואח"כ נעלם מהם בהירות האור לכן בליל שני נשאר גודל צעקה בלב ישראל והענין הוא … להמשך קריאה

א והניף את העומר לפני ד' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן וגו' איתא בפרי עץ חיים (שער חג המצות) שעומר מורה לקדושת זווג וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זלה"ה כי מאחר שמברר האדם כל השבע מדות מתתא לעילא עד מקום שדעתו מגעת אזי נחית הקב"ה ג"כ נגדו מכתרא לכתרא כדאיתא בזוה"ק (יתרו) עד שביסוד אתדבקא רוחא … להמשך קריאה

א איתא במכילתא (בא פ"ט) כשהוא אומר יצאו כל צבאות ה' הרי צבאות מלאכי השרת אמור הא מה ת"ל הוצאתי את צבאותיכם אלו צבאות ישראל הענין הוא כי צבאות ביאר אאמו"ר הגה"ק זלה"ה בשם אדמו"ר הגה"ק זלה"ה מפרשיסחא רובו המתאחד היינו הופכיים המתאחדים וזהו כענין מאמרם ז"ל בגמ' (חגיגה י'.) שחקים שבו טוחנין מן לצדיקים … להמשך קריאה

א ויאמר משה כה אמר ה' בחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים וגו' (שמות י״א:ד׳-ה׳) היינו כשיוצא השי"ת כביכול ומפשיט א"ע מהלבושים אזי ממילא יהי' ומת כל בכור כי ענין בכור מורה על כח היותר גדול הנמצא בעולם והאומות שאינם רוצים בקיום הווית עולם מתפשטים א"ע בזדון לבם בזה הכח. … להמשך קריאה

א ליל שמירים הוא לד' וגו' איתא בגמ' (ר"ה י"א:) ליל המשומר ובא מן המזיקין וכו' משומר ובא מששת ימי בראשית וכו' היינו שאלו שני הטעמים הם טעם אחד כי כל אחד תלוי בחבירו ושניהם הם ענין אחד כי התכלית מכל הנבראים הוא הצורת אדם וזהו משומר ובא מששת ימי בראשית מלשון ואביו שמר את … להמשך קריאה

א והי' ביום ההוא לא יהי' אור יקרות וקפאון וגו' וביארו ז"ל בגמ' (פסחים נ.) אלו נגעים ואהלות שהם קפויין בעוה"ב ויקרים בעוה"ז וכו' נגעים היינו לאחר כל הברורים שמברר אדם א"ע ועל כל זה אומר השי"ת ושמים לא זכו בעיניו (איוב ט״ו:ט״ו) ואהלות הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (שבת י"א.) כל מיחוש ולא מיחוש ראש … להמשך קריאה

א איתא בירשלמי (פסחים פ"י ה"א) אמר ר' לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות וכו' ביאור הענין כי אכילה הוא ענין מלחמה כדאיתא בזוה"ק (בלק קפ"ח:) נהמא דקרבא היינו כי המאכל יכול ח"ו להתגבר על האדם ולנצחו ואם האדם מתגבר על המאכל ומתקנו אזי הוא האדם … להמשך קריאה

א ויהי בחצי הלילה וד' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי וגו' הנה ישראל נקראו בכור כדכתיב בני בכורי ישראל על שם ראשית המחשבה שישראל עלו במחשבה ומחשבה הוא בחינת חכמה כד' בזוה"ק וחכמה נקרא בכור וראשית המחשבה הי' בשביל ישראל שנקראו ראשית ועל זה נאמר קדש לי … להמשך קריאה

א ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' בזוה"ק (בא ל"ו:) אמאי לא הוה ביממא דיתגלי לכלא פרסומי ניסא וכו' ותאנא דהא כתרא דאתקרי זאת דכלילא מא"ת וא"ת ושלטא בפלגות לילא בתרין סטרוי ברחמי ודינא רחמי לישראל ודינא לעמין עכו"ם וכו' היינו שהראה אז השי"ת בלוטה מפורשת שיהי' ניכר לעיני כל החילוק וההבדל בין … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו וכו'. הענין מזאת האמירה הוא כדאיתא בזוה"ק (צו ל"א:) מה דתלא בעובדא בעובדא וכו' ומה דתלי במלין במלין כד אתגזר במלה אתער הכי לעילא וכו' ולזה נמי איתא בזוה"ק (בא מ':) כל בר נש דאשתעי ביציאת מצרים ובההוא ספור … להמשך קריאה

א ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח וגו'. זוה"ק (פנחס רמ"ט) מאי משכו כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא וכו' משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין למהוי כלהו כחדא בחבורא חדא וכו': ב ביאור הענין כי ביציאת מצרים פתח אז השי"ת את ההעלם וההסתר בגודל התגלות עד … להמשך קריאה

א אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו. להבין המעלה של קריבת הר סיני אף בלתי נתינת התורה. כי הנה כתיב תורה חדשה מאתי תצא וביארו ז"ל (מדרש רבה שמיני י"ג) חידוש תורה מאתי תצא וכו' היינו כי באמת באורייתא ברא קב"ה עלמא אלא שנעלמו הד"ת בכל מיני התלבשות. ותורה הוא … להמשך קריאה

א מרור זה שאנו אוכלים על שום מה על שום שמררו המצרים את חיי' אבותינו במצרים שנאמר וימררו את חייהם וגו' אשר עבדו בהם בפרך וכו'. הענין שמררו המצרים את חיי' אבותינו הוא כדאיתא בזוה"ק (בא ל"ד:) הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו וכו' אמר ר' שמעון עובדא דבראשית חבריא לעאן … להמשך קריאה

א מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'. והנה באמת נאמר ומצות על מרורים יאכלוהו עוד קודם שיצאו ממצרים בפ' החודש הזה לכם וגו' ומה זה שאמר כאן הטעם על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו' כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וכו'. אמנם … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח שהי' אבותינו אוכלים וכו' על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח וכו'. והנה איתא בהאר"י הק' ז"ל שחג הפסח מורה על ישועה בלתי הדרגה רק באורח דילוג וביאר … להמשך קריאה

א ולהיות שהישועה מיציאת מצרים נקרא מרור יען שלא הי' בזכות עבודת ישראל אלא כענין שנאמר (ישעיהו מ״ח:י״א) למעני למעני אעשה וגו' וישועה כזו נראה על הגוון כענין וותרנות ובאמת הלא אמרו ז"ל (ב"ק נ') כל האומר הקב"ה וותרן וכו' לכן איתא בגמ' (פסחים קי"ד.) הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אע"פ שאין חרוסת מצוה וכו' … להמשך קריאה

א פסח על שום מה על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל וכו'. ענין פסח מורה על אורח דילוג שהישועה הי' באורח דילוג כמו שנאמר (פ' ראה) הטעם על פסח שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחודש האביב הוציאך … להמשך קריאה

א ר"ג הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו'. הנה השלימות מכל העבודות אינו כי אם בעובדא ובמלילא כדאיתא בזוה"ק (בחקותי קי"ב:) דבעינין לאתערא קדישא עלאה בעובדא ובמלה וכו' היינו כי לקבוע הארת עבודה בהלבוש אחרון שהוא הגוף אין יתכן בלתי פעולה על … להמשך קריאה

א מרור זה שאנו אוכלים על שום מה על שום שמררו המצרים את חיי' אבותינו וגו' את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך וכו'. איתא בתקוני זוה"ק (תיקן י"ג שם) מרור על שם ו' דאתפרש מן ה' ודא גרים לון דוימררו את חייהם איהו מרור ואיהו מרה הה"ד קראן לי מרה כי המר שדי לי … להמשך קריאה

א מצה זו שאנו אוכלים על שום מה וכו'. בתקוני זוה"ק (תקינא י"ג כ"ח) אמאי הות מצה פרוסה בגין דאסתלק מינה ו' רגל דילה למהוי לי' כמצה ומצה פרוסה אשתארת ד' ובגין דא מצה פריסה ד'. מצה שלימה ה' בגין דא אמרן הלל גמור והלל שאינו גמור בפסח לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה וכו' ובזוה"ק … להמשך קריאה

א ר"ג הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו' והוא כדכתיב ואמרתם זבח פסח היינו שיהי' נמי אמירה בפה: ב פסח על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לד' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו … להמשך קריאה

א מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם וכו' היינו כי חמץ מורה על רוב פעולת וכל פעולות אדם נופלים תחת הזמן וכן העיסה כאשר עובר עליו איזה זמן מתחמצת. ומצה מורה על מיעוט פעולת אדם ולמעלה מהזמן כי … להמשך קריאה