א
ר"ג הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו'. הנה השלימות מכל העבודות אינו כי אם בעובדא ובמלילא כדאיתא בזוה"ק (בחקותי קי"ב:) דבעינין לאתערא קדישא עלאה בעובדא ובמלה וכו' היינו כי לקבוע הארת עבודה בהלבוש אחרון שהוא הגוף אין יתכן בלתי פעולה על הלבוש אחרון שהוא במעשה דווקא כי בלתי פעולה בהלבוש אחרון אי אפשר להארה העליונה שיהי' נקבע כ"כ בלב האדם עד שהגוף הגשמי יהי' ג"כ מסכים עליו וזהו כמו שמצינו בזוה"ק (פנחס רל"ט:) והאלהים עשה שייראו מלפניו מהו עשה אלא עשה האלהים אילנא אחרא לתתא מני' וכו' היינו את עולם העשי'. בגין דייראו מלפניו וכו' פירוש כי למעלה מן עולם העשי' שם הוא כדכתיב (יחזקאל) לא יסבו בלכתן שעומדין תמיד נוכח השי"ת וממילא אין שייך כ"כ יראה מאחר שרואים מפורש שהשי"ת מנהיג אותם בכל רגע ורגע ומבלעדי ית' אינו נפעל שום דבר כי כל המסך המבדיל המעלים את בהירות האור נתהווה רק אחר שנשתלשל האור לירד בהתלבשות כדאיתא בגמ' (ברכות ד':) מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע וכו' היינו שכל מדרגה הנמוכה ביותר מקבלת ע"י מסך המבדיל ביותר הגם שמצד השי"ת אין שום השתנות שמלא כל הארץ כבודו אכן מצד המקבלים נעשה השתנות שכל אחד מקבל לפי מדריגתו מיכאל אינו נעתק מן המאציל ית' כי אם במסך המבדיל אחד וזהו מכאל באחת גבריאל בשתים וכו' כי כל מה שנתרחק ונעתק ביותר נתרחק במסך המבדיל יותר עד שבא לעולם העשי' ושם נראה ההשתנות מהיפך להיפך עד שאין שום בטיחות להבריאה מהרגע שלפניו על הרגע שאחרי' ומסבת זה יש לה גודל יראה ופחד חזק וזהו ואלהים עשה בגין דייראו מלפניו הרי שיראה בקביעות אי אפשר כי אם בהלבוש האחרון של עולם עשי' וזהו שאיתא שם דבעינין לאתערא קדושא עלאה בעובדא ובמלה ועל זה הקוטב מסובבים כל הפעולות של עבודת הקרבנות הגם שהנביא אומר (ירמיהו ז׳:כ״ב) כי לא דברתי את אבותיכם על דברי עולה וזבח וגו' אכן זה הוא מצד השי"ת אבל האדם מצדו אחר שנתרחק לפעול חטא במעשה לזה אי אפשר לו לתקן זאת עד שיפעל את הרצון ית' ג"כ במעשה כי כמו שפגם בלבוש אחרון שהוא בעובדא כך צריך שיהי' התיקון ג"כ בהלבוש אחרון בעובדא דקרבן:
ב
אמנם שצריך נמי שיהי' במלה כדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) בעובדא ובמלילא תלי' מלתא. דבעובדא בלחוד אין עדיין שום גמר כי בעינון עדיין שיהי' מחשבתו נכרת מתוך מעשיו וכל עוד שאין מחשבתו נכרת מתוך מעשיו יכול כל אחד לשנות פירושה כפי חפצו. אבל כאשר בא הדבר גם במלילא שוב אין לשנות הפירוש ולחזור מדיבורו נמצא שהלבוש אחרון מהעשי' הוא הדיבור שבהדיבור נגמר העובדא לזה צריכין שיהי' כל העבודות בעובדא ובמלילא וזהו כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו אף שעשה אותם בעובדא מ"מ צריכין שיהי' גם במלילא למען שיהי' נקבע גם בהלבוש האחרון שהוא הפה גומר הארת הקדושה מאלו השלשה פסח מצה ומרור וכמבואר בזוה"ק (שם) דבעינין לאתערא קדושא עלאה בעובדא ובמלה וכו':
הסבר על זכויות יוצרים
סוד ישרים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.