מי השלוח

א תנו רבנן בית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה שנאמר בראשית ברא וכו' ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה שנאמר ביום עשות ה' וכו' תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך שאמר לעבדיו השכימו לפתחי והשכים ומצא אנשים ונשים למי משבח למי שאין דרכו וכו'. כתיב (משלי י"ב,י') יודע צדיק נפש בהמתו היינו אף שמצינו בצדיקים … להמשך קריאה

א דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וכו' בתו של אברהם אבינו וכו' שהיה תחילה לגרים. הענין בזה כי בגר נמצא יקרות גדול מאי שאין בישראל, כי הגר עושה בנדיבות ובאהבת לבו לפי שבא מבין האומות להתחסה בצל כנפי השכינה, אך בשורש אין בו קדושה, כי הקדושה המורגלת באדם מנעוריו ומושרשת … להמשך קריאה

א חמשה עשר באב מאי הוא א"ר יהודא אמר שמואל יום שהותרו וכו' עד רבה ור' יוסף דאמרו תרויהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה וכו' וקרי ליה יום תבר מגל. וזה הטעם הוא שורש כל הטעמים מכל האמוראים הנזכרים, כי כל הטעמים הולכים וסובבים על קוטב אחד, שנתבטלו הקיטרוגים רעים מישראל וזהו תבר מגל שנתבטלו … להמשך קריאה

א בפסח מאי קרינן וכו' עד ביום הכיפורים בשחרית באחרי מות במנחה בעריות וכו' אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה וכו' בסכות מאי קרינן. הענין שהפסיק ר' יוחנן אחר קריאת יוה"כ במאמר הזה, כי ר' יוחנן היה חפץ להטיב לישראל בזה, כי כאשר ראה שביום הכיפורים במנחה קורין בעריות, … להמשך קריאה

א לא הוי ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עילי פיסקי פיסקי לבי רבי עד מתי אתם נכנסין סרוגין סרוגין. והמאמר הזה נמצא במס' ר"ה [כ"ו.] ג"כ וסיום המאמר במגילה הוא וטאטאתיה במטאטא וכו', ובר"ה הסיום הוא השלך על ה' יהבך וכו', כמו שמבואר בר"ה כל הענין שכל הדברים … להמשך קריאה

א והקרוב אליו כרשנא שתר וכו' אמר ר' לוי כל הפסוק הזה על שם קרבנות נאמר כרשנא כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה וכו'. הנה שייכות המאמר הזה למיתת ושתי, דהנה הבעש"ט ז"ל אמר על ערומה ולא באה שזה הענין ערומה עדיין לא בא עכ"ל. הענין בזה כי הש"י נתן להם לישראל תורה ומצות שהם … להמשך קריאה

א ר' יוחנן פתח לה להאי פרשתא מהכא זכר חסדו וכו' ראו כל אפסי ארץ וכו' אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועות אלקינו בימי מרדכי ואסתר. כתיב (תהלים ע"ז,ט"ו) אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך, היינו כי כל הניסים שעשה הקב"ה לישראל כגון יציאת מצרים וקריעת ים סוף וכל המלחמות שהיו שלא כדרך … להמשך קריאה

א ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים והא כתיב וכו' הוא אינו שש אבל אחרים משיש. כי בכל דור ודור בכל צרה וצרה שלא תבא על ישראל, מגלה הקב"ה להצדיק שהוא עמוד הדור, מגלה לו העומק שבה ומראה לו שהכל לטובת ישראל, וזהו הוא אינו שש מחמת שמכל מקום יש צער לישראל שהם אינם מבינים … להמשך קריאה

א אמר רבא מחייב אינש לבסומא בפוריא עד דלא ידע בין וכו'. עד דלא ידע היינו לשון דעת והכרה לעין אך בינה הוא בלב דבר שאין בו תפיסה לעינים רק הבינה שבלב ממשיך לשורשו. ופור הוא לשון גורל המורה לבינה, וזהו חייב אדם וכו' עד דלא ידע היינו בלי דעת והכרה רק מהבינה שבלב ידע … להמשך קריאה

א תני ר' יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מתנות לאיש אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם. החילוק שבין משלוח מנות ובין מתנות לאביונים, היינו כי מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה השתי תקנות הללו אחר הנס, כי שושן הבירה היתה בעילם המדינה, עילם זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד כדאיתא בפסחים [פ"ז.] אחות לנו … להמשך קריאה

א ואמר ר' יצחק מאי דכתיב יוחן רשע בל למד צדק בארץ נכוחות יעול, אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו א"ל רשע הוא א"ל בל למד צדק א"ל בארץ וכו' א"ל אם כן בל יראה וכו'. היינו שאמר יצחק לפני הקב"ה שיוחן עשו וכאשר השיב לו הש"י רשע הוא אמר בל למד צדק, היינו … להמשך קריאה

א אמר ר' אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנה וכו', ורבנן דקיסרי משום ר' אבא אמרו מנין שאין מונין שעות לחדשים וכו'. היינו כי אחר שנעשה מחיית עמלק בפורים ומעשה הזאת התפשט לכל השנה, ורק י"א יום שימות החמה יתירה על הלבנה ובהם הוא עומד בכחו לדעתו, כי אומות העולם מונין לחמה, לכן … להמשך קריאה

א ואמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה וכו'. בתוס' בד"ה חייב אדם וכו' אומר ר"י מדכתיב בקרא של יומם ברישא שמע מינה של יום עיקר הקריאה ופרסומי ניסא, עי"ש. ונ"ל לפרש המקרא בדרך שיהיה מסודר הלילה קודם ליום, אלקי אקרא יומם … להמשך קריאה

א יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה. הענין בזה כי שבת הוא חותם ששת ימי בראשית היינו ששת ימי המעשה, שכל המעשים הנעשים בששת ימי המעשה אין להם יסוד עד שהש"י מבררם ביום השבת, ובשבת יגזור עליהם איך יתקיימו. ולכן הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר יכולה היא … להמשך קריאה

א חצוצרות של כסף מ"ש התם דזהב ומ"ש הכא דכסף איבעית אימא כל כינופיא דכסף הוא ואיבעית אימא התורה חסה על ממונם של ישראל. ומה שהיו ידותיהם של זהב ועל גוף החצוצרות חסה התורה, אך כי החצוצרות באין בזמן שיש צער כגון כי תבוא מלחמה או בתעניות, ע"כ גם הש"י כביכול ג"כ בצער וצמצום ואז … להמשך קריאה

א מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדוכרא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדוכרא יובלא. הנה נמנה כאן שנים עשר דברים נגד שנים עשר חדשים שבשנה, דוכרא יובלא הוא נגד חודש תשרי שבזה החודש צריך האדם להבין כי הש"י יכול להוציא את ישראל לחירות עולם ולהראות להם כי לא היו משועבדים מעולם ולא משל … להמשך קריאה

א א"ל רבי לר' חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים. כאן לימד רבי לר"ח להבין במי בוחר הש"י, זיל לעין טב, היינו שיהיה לך עין טובה ואז תבין הדבר במי שבחר הש"י ומי הקדוש, ושלח לי סימנא דוד מלך וכו' כי כאשר נפש מישראל יש לו עין … להמשך קריאה

א היוצר יחד לבם. בגמ' רואה יחד לבם. זש"ה (משלי ט"ז,ט"ו) באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש, היינו כשהיוצר רואה יחד לבם אז היא פחד ויראה וחיים ואח"כ ורצונו כעב מלקוש, מלקוש היינו דבר שבא בסוף וזהו יוה"כ הוא יראה ואח"כ סכות (תהלים ה',י"ג) כצנה רצון תעטרנו. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א ר' אלעזר רמי כתיב ולך ה' החסד וכתוב כי אתה תשלם לאיש וכו'. ובאמת בפסוק כתיב תחילה ולך ה' החסד ולמה אמר ר' אלעזר כי תחילה ישלם לאיש כמעשהו, אלא כשהש"י מביא האדם לדין יוצא תחלה עם החסד, אך מסוף מעשה ניכר במחשבה תחילה. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א בית הלל אומרים ורב חסד מטה וכו' היכי עביד ר' אלעזר אומר כובשו שנאמר יכבוש עונותינו ר' יוסי ב"ר חנינא אומר נושא שנאמר נושא עון ועובר וכו'. נושא היינו שהש"י מעיד על העונות של ישראל שלא נעשו כ"כ בזדון, וכובש היינו שמרבה הזכיות ומדשן אותם שיהיו גדולים היינו שמעיד עליהם שהיו בכל חשקות לב … להמשך קריאה

א כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה. זש"ה (דברים כ"ו,י"ז) את ה' האמרת היום, היינו שמאמינים לו על דבריו, כי מתחילה כשאדם נכנס בד"ת אינו מרגיש שום טעם אך בסוף מאיר לו הש"י, וכשהאדם מאמין להקב"ה אז גם הקב"ה מאמין לו ומברר אותו לטוב. וזהו כל שנה שרשה בתחילתה, היינו שהאדם נכנס ומדבק עצמו להש"י … להמשך קריאה

א בארבעה פרקים בשנה העולם נידון וכו'. ובגמ' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר. זה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ה',ב') אמרי האזינה ה' בינה הגיגי הקשיבה לכל שועי מלכי ואלקי. אמרי האזינה היינו שתתן לי מחשבות קדושות כי לא התפלל להש"י שישמע כי לא יתכן לאמר … להמשך קריאה

א ר' אליעזר אומר בתשרי נברא העולם וכו' מאי ליל שמורים שמשומר ובא מן וכו'. זש"ה (תהלים כ"ז,א') ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד, אורי היינו המחשבות והתחלות וישעי היינו רצונות, מעוז חיי היינו נצוח וזהו סדר הבריאה, ועל הפלוגתא אימת נברא העולם מבאר האר"י ז"ל [פרי עץ חיים שער ראש … להמשך קריאה

א דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש וכו'. זש"ה (דברים ל',ה') והביאך וכו' והטיבך והרבך מאבותיך. והטיבך היינו שיתן לך לב טוב, כי כשאדם בשעבוד אז אין שורשו מתגדל אבל כשאינו בשעבוד אז יתגדל ויתרחב, וכל זמן שהברורין לא נגמרו עוד, אין מצב לאיש ישראלי במקום אחד ואח"כ כשיקבץ הש"י נדחי ישראל יהיה לכל … להמשך קריאה

א שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים. (ברכות נ"ה.) ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים מלך טוב שנה טובה וחלום טוב. מלך טוב דכתיב פלגי מים לב מלך ביד ה'. שנה טובה דכתיב תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה וכו', חלום טוב דכתיב ותחלימני ותחייני. והנה מפני מה לא חשב בלתי … להמשך קריאה

א כאן קודם שהחמיץ כאן לאחר שהחמיץ. זש"ה (משלי כ"ה,י"ז) הוקר רגליך מבית רעך. וכמו שנתבאר בזוה"ק הוקר הכעס מחמת שהוא דבר בזוי, מבית ריעך היינו שלא יכנוס הכעס לתוך לבך, כי ריעך היינו החכמה ומחשבה שבלב, כי כשם שהאדם מתנהג כן הש"י ינהג עמו אם הוא מרחם על הבריות הש"י מרחם עליו ויאהב אותו … להמשך קריאה