א ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה, וישבו מי הירדן למקומם וגו'. משה רבינו קרע את הים, שים סוף בעולם כנגד חוט השדרה באדם שהולך ממוח ועובר בכל הגוף וזה נגד יצר של תאוה, הראה הקב"ה אחר שיצאו ממצרים שנקראה ערות הארץ שהיו שטופים בזימה וכמו … להמשך קריאה
א ונתתם לי אות אמת. איתא בזה"ק (ויקרא ב'.) דא אות ו' דדא אקרי אות אמת ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת, אין, אלא אות דא אות אמת אקרי. הענין בזה כי באות ו' נתברר האמת מהשקר כמו שנתבאר בחלק ראשון בליקוטים (בסוף ד"ה שם הוי'ה) שאות ו' הוא יראה שהאדם ירא פן הוא … להמשך קריאה
א (א) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש. הנה בקהלת נמצא כל מיני תקופות, וגם מה שנאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו ג"כ הוא תקופות מאוד, כמשל לאחד שעשה עטרה למלך וקבע בה אבנים טובות והנה בעת שהיה צריך לבוא לפני המלך להראות לו אם קבע אותם בסדר יפה, פחד מאוד אולי לא … להמשך קריאה
א (א) לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. לססתי היינו בעת גודל התפשטות בנקם וחמה שהיה השי"ת מלובש אז בשביל להושיע את ישראל, אז דמיתיך רעיתי, היינו שהדממתיך והשתקתיך היינו שהעמדתיך בנייחא. ב (ה) השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני. להבין היאך יוכלו העכו"ם למצוא את השי"ת והשי"ת … להמשך קריאה
א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וגו'. הנה לעתיד לא יהיה שום מדרגה בישראל כדאיתא בגמ' (תענית ל"א.) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם, היינו שיהיו יושבים בעיגול והקב"ה באמצע וכולם יונקים בשוה מהשי"ת, והתפלל משה רבינו ע"ה שלעתיד אע"פ שלא יהיה שום מדרגות אז מכל מקום יראו הכל שהדברי תורה … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. זה שאמר הכתוב (משלי כ"ה,ג') שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר, שיש מדות שונים בלבות בני אדם יש מי שלבו נמשך לגיאות וזה נקרא שמים לרום, ויש מי שנמשך לעצבות וזה נקרא וארץ לעמק, ולב מלכים אין חקר מלך נקרא תלמיד חכם שהוא צריך תמיד … להמשך קריאה
א וילך משה וגו' ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. ואיתא בגמ' (ראש השנה י"א.) היום מלאו ימי ושנותי, היינו שבזה היום נשלם משה רבינו ואז ראה שכל ישראל עושים רצון השי"ת וזה נקרא היום מלאו ימי ושנותי, כי אברהם נשלם בשעת העקידה ויצחק לאחר העקדה ויעקב בנסיעתו לארץ מצרים ומשה בזה היום, … להמשך קריאה
א כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים וגו' פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וגו'. בזה נרמז ענין פילגש בגבעה, איש ואשה ומשפחה רומז על המעשה ראשונה מהפלגש (שופטים י"ט) ושבט נאמר על אשר בכו לפני ה' על אשר דחו שבט בנימין לבוא בקהל כמו שכתיב (שופטים כ"א) עד … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא אל הארץ וגו'. ולעיל מניה כתיב מחיית עמלק, שזה מורה שאחר מחיית עמלק יהיו ישראל בנייחא, כי עמלק מקטרג תמיד על ישראל ובכל מקום שישראל חוטאים המטרה אפילו כחוט השערה מרגיש עמלק תיכף ומקטרג וכמו שמצינו (שמואל א' כ"ט,ל') כאשר הלך דוד עם אכיש מלך גת בא עמלק אל צקלג ואף … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. (תהלים צ"ב,א') מזמור שיר ליום השבת טוב להדות לה' מזמור זה שבת אמרה כדאיתא בזהר חדש (בראשית ד"ה אלה תולדות) וזה ותרם כראם קרני, שכל הנהגות של השי"ת עם ישראל הוא כדי שיתרומם קרן ישראל, והיינו שיקראו כל הפעולות על שמם שיהיה יגיע … להמשך קריאה
א שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך וגו'. הנה זו הסדרה נכתבה אחר פרשת עליית רגלים, שנאמר בסוף פרשת ראה והיית אך שמח שלש פעמים בשנה וגו'. הענין הוא ע"פ מה דאיתא במס' (ברכות ו':) אמר ר' חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסוע פסיעה גסה, אמר אביי לא אמרן אלא למיפק, אבל … להמשך קריאה
א ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלהיך. זה קאי על שילה ואחר כן כתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה וגו' ואחר כן כתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם שאיתא בגמ' (סנהדרין כ':) שזה קאי על ירושלים, ועל שילה … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו'. זה שאמר הכתוב (תהילים צ״ב:א׳-ב׳) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. עליון רומז על אשר נעלם מתפיסת האדם משפטי ה' ורק שהאדם רואה בתפיסתו שיד השי"ת על העליונה, אבל לעתיד ליום שכולו שבת יתגלה טובו לעין כל שהשי"ת חפץ חסד הוא וחפץ להיטיב … להמשך קריאה
א מה כתיב למעלה ואת יהושוע צויתי בעת ההוא וגו' לא תיראום. והענין הוא כדאיתא (ברכות ל':) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש כמו שצריך לומר ק"ש קודם שמנה עשרה, כדי למסור דעתו לדעת המקום ולסלק כל הנגיעה והתשוקה והרצון של האדם ואח"כ יתפלל על דעת המקום אם ניחא לפניו שיתפלל על דבר זה, … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל. הפרשה הזאת נקבעת לקרותה בחודש אב כדאיתא (טוש"ע סימן תכ"ח) (חסר בכ"י ואולי צ"ל הגלית את בניך ואת שותק) שזה מורה שאין הקב"ה משפיע אז דברי תורה, ולכן נקבעת הפרשה הזאת לקרוא אז, להורות שגם אז הקב"ה עוסק להשפיע דברי תורה, וזה שהיה החורבן בחודש אב … להמשך קריאה
א ענין חיבור שתי הפרשות מטות מסעי ברוב השנים, שענין נדרים הם עצה לאדם בכל ענין שיאונה לפניו, שבכל מקום שהוא מפורש לאדם שרוצה לילך ולכנוס למקום הצריך שמירה ויודע מאיזה דבר נצרך שם שמירה, כגון במקום שיש שם חסרון בכעס צריך לזכך לבו מקודם בענין כעס שירחק ממנו מדת הכעס, וכן בתאוה, וכל זה … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר. הענין שלא נאמר בפרשת נדרים וידבר ה' אל משה כמו בכל המצות, כי כל המצות הם נוהגים תמיד, אבל נדרים הוא בינה בלב האדם שיבין בדעתו שמזה הדבר צריך להגדיר עצמו לשעה זו ואחר כן יהיה מותר לו, ולכן לא כתיב וידבר ה' אל משה שזה … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר, שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו'. הענין שאחר מעשה זמרי נצטוו למנות את ישראל ולפרוט משפחות, כי פנחס אשר קנא איתא בזה"ק (פנחס רי"ג:) דאתתקן מה דאתעקם שהמעשה הזה היתה שייכת רק אליו ליישר חסרונו, וכדאיתא בגמ' (זבחים ק"א:) לא נתכהן פנחס … להמשך קריאה
א אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו. תועפת היינו כרגע כמו שכתיב (איוב כ"ב,כ"ה) וכסף תועפת לך, והיינו כרגע כעוף הפורח אחר אשר יצאו ממצרים מיד היתה טבע הראם גבורת ראם להם, ובראם כתיב (איוב ל"ט,ט') היאבה רים עבדך, שהראם לא יקבל עליו שום עול מאיש, וזה שהפליג בשבח ישראל שתיכף ביציאתם ממצרים, אף שהיו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר, יאסף אהרן אל עמיו וגו'. ובמשה רבינו כתיב (דברים ל"ד,ו') ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור, הענין בזה כי משה רבינו ע"ה היה כולל הדעת של כל ישראל וכדאיתא בזה"ק (תשא קצ"א:) דאיהו היהודים כללא דיהודאי, שמזה נדחה ניאוף … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר וגו' כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' וגו'. זה שאמר הכתוב (משלי י"ב,י"ט) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר, שזה שאמרו אמת נחקק בדברי תורה לעולמי עד והשקר שהיה בפיהם נתבטל תיכף, ועל זה אמר הכתוב (נחום ב',א') בליעל כלה נכרת, שלעתיד לא יהיה עוד באדם מחשבות … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה לאמר, שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען וגו' וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וגו'. זה שאמר הכתוב (תהלים קי"ט,י"ח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, איתא בזה"ק (בהעלותך קנ"ב.) מה דתחות לבושא דאורייתא, כי שורש ארץ ישראל הוא שמפורש בה הדברי תורה, ושם נתגלה שהוא ארץ אשר ה' דורש … להמשך קריאה
א ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. איתא בגמ' (פסחים ע"ז.) במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה וכו' הכתוב קבעו מועד אחד לכולן, והנה ענין במועדו מורה על מקום שהשי"ת מאיר מפורש לעיני האדם, שם מותר לעשות אפילו נגד כללי דברי תורה, כמו שכתיב (תהלים קי"ט,קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו תורתך ולכן אפילו בשבת, ששבת … להמשך קריאה
א איש איש כי תשטה אשתו. ענין סוטה הוא שלא חטאה במעשה רק שמתחברת עם מי שאינו נזהר באלו הדברים הנזכרים בתהלים במזמור א', עצת רשעים הוא שלא יכנס בלבו שום מחשבות זרות, ודרך חטאים הוא אחר שנכנסו בלבו לא יעמוד בהם רק ימשך תיכף מזה, ובמושב לצים הוא מי שאינו נשמר משני הדברים הנזכרים, … להמשך קריאה
א תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא. הענין בזה שמשה רבינו הכיר שהשי"ת בוחר תחילה בהאדם ומזה נמצא אח"כ בהאדם כח בחירה בעבודה, נמצא שהכל הוא מהשי"ת, וזה נקרא במדרש (תנחומא צו ח') בחרו ולא קרבו אבל הוא קרב את עצמו, ואהרן הכהן היה מכיר כי … להמשך קריאה
א אם בחקתי תלכו. לא נאמר כאן לשון וידבר ה' אל משה או ויאמר ה' כי לשונות האלו הם על מצוה מפורשת בגוון פעולה שהוא מצות מעשיות, אבל כאן שהוא מורה שתוכל לכוון בעומק אל רצונו ית' וזה הוא יקרות מאוד שכתיב עליו לשון אם כמו ספק אם יש לך זכות, כמו שאיתא במד"ר (קדושים … להמשך קריאה