מי השלוח

א והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה. הנה השי"ת מראה לישראל שהחיים של ישראל הוא היפך מן הטבע, שעל פי הטבע צריך האדם לעשות פעולות ומזה יקבל השפעה וזה הוא רק בעכו"ם שאין החיים שלהם מהצמצום והשביתה, אבל חיים של ישראל הוא למעלה מתפיסת עולם הזה, שעיקר השפעה מקבלים מהצמצומים והשביתה ששובתים בשביעית מעבודת הארץ, וכן … להמשך קריאה

א והוא אשה בבתוליה יקח. כי הכהן גדול צריך לקבל בכל עניניו ממקור ובכל ענין מראה לו הקב"ה חדשות וגם בכל תפלה צריך הכהן גדול לחדש דבר. ב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש וגו'. זה נאמר נגד התרעומת שיש בלב הבעלי מומין מזרע אהרן … להמשך קריאה

א קדשים תהיו וגו'. קדושה הוא לשון הבדל ולשון שייכות וזימון, היינו כי השי"ת יזהיר לישראל שיהיו מובדלים מכל דברי עוה"ז ויהיו מזומנים ושייכים לעבודתו ית'. ב קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם איש אמו ואביו תיראו וגו'. הענין שכתיב תהיו ולא כתיב היו, כתיב (ישעיה נ"ה,י') כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים … להמשך קריאה

א ואל יבא בכל עת אל הקדש. כמו שבעולם הזה נקרא תאות הממון כל חפץ וזאת גובר על כל החמדות, כי זה התאוה היא חמדה כוללת שיוכל להשיג על ידה כל התאוות, כן דברי תורה נקראים כל עת וגם כל חפץ, כי דברי תורה כוללים כל הטובות וכל הישועות, לכן זה היום הכפורים כולל כל … להמשך קריאה

א וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע. איתא בזה"ק (תזריע מ"ט:) הכהן סתם דא קב"ה היינו שבעת שהשי"ת מביט לפרט נפש מישראל, אז ממילא מתרפא האדם מכל חסרונותיו, כי ראיית השי"ת פועלת טובה. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וגו'. אשה כי תזריע רומז על תשוקה ברורה כשיתעורר בנפש האדם, אז וילדה זכר שיתעורר מזה כח משפיע דברי תורה, וזה היה הענין שאמר אברהם לפני השי"ת (בראשית י"ז,י"ח) לו ישמעאל יחיה לפניך והשיב לו השי"ת שישמעאל אף שעושה … להמשך קריאה

א ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו וגו' ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. הנה כל חטאי ישראל הכתובים בתורה הם להורות דברי תורה לכלל ישראל כדאיתא בגמ' (ע"ז ד':) לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה וכו' לא דוד ראוי לאותו מעשה וכו' שאם חטא יחיד אומרים לו כלך … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני ה'. זה שאמר הכתוב (משלי כ"ב,י"ט) להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה. לשון אף אתה הוא לרבות את הבעל תשובה שגם לו יהיה מבטח עוז בהשי"ת, ואף שעבר על דברי תורה מ"מ … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. כתיב (תהלים ק"ד,א') ברכי נפשי את ה' וגו', בזה המזמור רמז דוד המלך ע"ה כל סדר ההנהגה מראשית הבריאה עד אחר ביאת הגואל בב"י. השם הוי' הראשון רומז על מעשי בראשית שנזכרים בפרשת בראשית. השם הוי' השני רומז על הענינים הנזכרים בפרשת נח. אלהי, רומז … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה. היינו הבירורים הנעשים על פי משה, עבדת הלוים שבזה משלימים רצון השי"ת כדאיתא בזה"ק (קרח קע"ח:) ועבד הלוי הוא, הוא אשלים לסטר שמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא ואפילו ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב"ה עלמא ליואה בארונא אשלים לכלא, וזה היה … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. כשרואין בני אדם דבר נחמד ויפה רוצה כל אחד לחטוף אותה ולהמשיכה אליו, לכן כאן שרצה השי"ת להנחיל לישראל טובה ולהראותם יקרות קדושתו, הקהילם משה שיתאחדו ויזכו כולם להיקרות הזה וזכות הרבים גדול מזכות היחיד ויזכה כל אחד ואחד עבור כולם יען כי התקבצו ונקהלו כולם … להמשך קריאה

א ענין מחצית השקל. כדאיתא בגמ' (קידושין מ':) לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, היינו שלא יהיה לו תקופות וגם שלא יתייאש עצמו וזהו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל רק תמיד יהיה לו חצי המשקל. ב ומשחת בו את אהל מועד … להמשך קריאה

א ואתה תצוה את בני ישראל. במדרש (רבה תצוה פל"ו,ד') בד' דברים נתאוה הקב"ה למעשה ידיו, וכו' ואלו הן ד' דברים, הקב"ה סובל עולמו וכו' וצוה לבני קהת שיסבלוהו וכו' והקב"ה משמר עולמו וכו' ואמר לישראל שישמרוהו וכו' ומאיר לעולמו וכו' ואמר לישראל ויקחו אליך שמן זית זך, ולא חשב הד' שהקב"ה זן את עולמו … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. היינו שצוה הש"י שישראל יסייעו לו בכל ההנהגות דבר בעתו כדאיתא בספר הבהיר (השייך לקמ"ו.) הרימו אותה בתפלותיכם ומי הוא אותו שנדבו לבו להמשך מן העולם הזה כבדוהו כי בו אני שמח שיודיע שמי וממנו ראוי לקחת את תרומתי שנאמר מאת כל … להמשך קריאה

א המרחק מפרשת יתרו לפרשת משפטים הוא מאגרא רמה לבירא עמיקתא שבפרשת יתרו כתיב קבלת התורה וקרבת אלהים והפרשה הזאת מתחלת כי תקנה עבד עברי שהלך וגנב ונתפס ונמכר בב"ד, ובאמת למה לא כתיב חטאו רק תיקונו שהפרשה מתחלת כי תקנה עבד עברי והלא לא נזכר עדיין גניבתו, אך הענין בזה כי בכאן מתחיל עולם … להמשך קריאה

א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה וגו'. זה שאמר הכתוב (ישעיה מ"ה,כ"ה) בה' יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל. הענין בזה כדאיתא בגמ' (פסחים פ"ו.) הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וכו' בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש. שזה מורה שעיקר הוא חשק ורצון הלב, כי אף אם האדם עוסק בדברי קודש אם לבו … להמשך קריאה

א וישם את הים לחרבה ויבקעו המים. להבין ענין הנס מקריעת ים סוף למה נקרא זאת נס, הלא משה רבינו וגם כל ישראל הכירו מפורש שכמו שהשי"ת ברא את הים כן יכול לבקוע ולהוביש אותו, כי באמת כל הנסים המה רק לפני דעת האדם שהוא מורגל בהנהגת הטבע. אבל לפני מי שמכיר מפורש הכרת השי"ת … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. איתא בזה"ק (בא ל"ד.) לך אל פרעה מבעי ליה מאי בא אלא דעייל ליה קב"ה אדרין בתר אדרין. הענין בזה כי באמת האבות בגודל עבודתם קבעו קדושה בעולם וביחוד בבניהם קבעו קדושה עצומה מאוד, אכן בגלות מצרים נקטן ונצתמצם הקדושה ונתראה על הגוון שישראל היו אז דומין … להמשך קריאה

א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק וגו' ושמי ה' לא נודעתי להם וגו' וגם אני שמעתי וגו' לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו' ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. ולמעלה מן הענין כתיב ויאמר ה' למה הרעתה לעם הזה וגו'. והענין בזה כי למשה … להמשך קריאה

א ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה. בכאן מתחלת הישועה, כיון שהיו זועקים מיד ותעל שועתם שהתחילה הישועה, כי עד כאן לא היה בהם שום התעוררות לזעוק ולהתפלל. ומכיון שרצה השי"ת להושיעם התעורר בהם זעקה וזה הוא התחלת הישועה כשאדם מתעורר לזעוק לה'. וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים … להמשך קריאה

א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. בזה הסדרה כתוב עיקר החיים של יעקב אבינו, כמו שכתוב אחר כן הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. שיעקב אבינו כל ימיו היה מצפה בכל פרטיו ומעשיו לידע מה הוא אצל בוראו, ואיזה ברכה וקדושת השם ישאר אחריו השארה קיימת להיות נקרא על שמו. ויען … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני וגו'. זה שאמר הכתוב (ישעיה ל"ג,כ"ב) כי ה' שפטנו ה' מחקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו. ה' שפטנו היינו שהשי"ת מברר לנו המחשבות, ואף שהשי"ת מברר המחשבות מכל מקום קשה על האדם שרצונות לבו ימשכו אחרי המחשבה המבוררת, לכן כתיב ה' מחקקנו, שהשי"ת יחקק בלבנו המחשבות, וכיון שיזכה לזה … להמשך קריאה

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר. זה שאמר הכתוב (ישעיה ס',א') קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. שישועת השי"ת קרובה לבוא כהרף עין. וזה מלמד אותנו השי"ת בפרשה הזאת שבפרשה הקודמת כתיב כל החושך והצרות שהיה לכולם. שיעקב אבינו אמר כי ארד אל בני אבל שאלה, היינו … להמשך קריאה

א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. וישב הוא מלשון משיבת נפש, שהחיה את נפשו בזה שבא למדת אביו, וזה הוא מגורי אביו וכן אחר כן כשבא למדת ענוה שזה נקרא ארץ כנען, ואיתא במדרש (שיר רבה פ"א פסוק א' ס"ט) מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה ענוה סנדל לעקבה, כי מדת ענוה יקרה … להמשך קריאה

א וישלח יעקב מלאכים לפניו. איתא במדרש (רבה וישלח פע"ה) לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו, אין הכוונה במדרש שיעקב לא עשה כראוי, רק ע"פ שמבואר בחלק ראשון (ליקוטי ברכות) שגדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, כיון שהתשוקה והתפלה להשי"ת הוא בלי גבול והלמוד הוא בגבול ולכן גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, ולכן אף … להמשך קריאה

א וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש. הורה לנו יעקב בזה שלא יחשיב האדם שהלחם הוא רק צרכי הגוף, רק ידע שבלחם של האדם השי"ת עוסק כי נוגע לנפש ישראל, ובאם חלילה חסר לחם בטח יש לו חסרון בעבודה כמו שכתוב … להמשך קריאה