א תקלא.המקדש את האשה או' עליו שבע עריות אילו הן, אמה ואם אמה. ואם אביה. בתה. ובת בתה ובת בנה. ואחותה. בזמן שהיא קיימת. וכולן שנאסרו עליו אין להם היתר לאחר איסורן. (וכולן שנאסרו עליו אין להם היתר לאחר איסורן.) חוץ מאחות אשתו שאינה אסורה אלא בחייה. ולעולם אינו פוסל את אשתו על אמה ועל … להמשך קריאה
א תקל.דרכן של תלמידי חכמים. עניו, ושפל רוח, וזריז, וממולח, עלוב. ואהוב לכל, ושפל רוח לאנשי ביתו, ירא חטא, ודורש את האדם לפי מעשיו, ואומר כל מה שיש לי בעולם הזה אין לי חפץ בו לפי שאין העולם הזה שלי. יושב ומתעטף בכסותו לפני תלמידי חכמים, ואין איש רואה בו דבר כיעור, שואל כעניין ומשיב … להמשך קריאה
א תקכט.הרואה: א"ר יהושע בן לוי הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. לאחר שנים עשר חדש מברך מחייה המתים. וא"ר יהושע בן לוי, הרואה הבהקנין ממעי אמם, מברך משנה הבריות: ואם נשחת בידי אדם, מברך דיין האמת: הרואה פיל קוף וקיפוף אומר משנה את הבריות: הרואה בריות טובות ואילנות טובות. אומר ברוך שככה … להמשך קריאה
א תקכח.כלה בלא ברכה אסורה לבעלה בנידה שלא טבלה. מה נידה שלא טבלה אסורה לבעלה. אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה: ומניין לברכת חתנים מן התורה. שנאמר ויברכו את רבקה. מלמד שהברכה מן התורה. ומניין שאפילו אלמנה אסורה בלא ברכה. שנאמר ויקח בעז עשרה אנשים מזקני העיר ואמרו שבו פה: כלה שנבעלה יום ראשון אסורה … להמשך קריאה
א מפסיקין לפורים כמנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות. ולאחר פורים שני [וחמשי ושני]: היל' ב': ולמה אין מתענין אותם בחדש ניסן מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן. ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום. יום לכל שבט ושבט וכל אחד ואחד היה עושה ביומו יו"ט. וכן לעתיד לבא. עתיד המקדש … להמשך קריאה
א ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבוסם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה, ומיישר רגליו, ואומ' ברוך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם פועלי אמת שפעולתם אמת וללבנה אמר שתתחדש באור יקר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר יוצרם על … להמשך קריאה
א אבל בתפילת שחרית לאחר הפסוקים והמזמורים אילו אומר ביוצר ברכו בקול נמוך, ואין מזכירין קדוש, ואף לא קדיש, אבל בתפילת המנחה אומ' קדוש וקדיש: היל' ב': ובראש השנה אומ' מזמור, כל העמים תקעו כף, וביום הכיפורים ברכי נפשי את י"י וממעמקים קראתיך י"י, בחג הסוכות, נודע ביהודה, ביום השמיני, למנצח על השמינית, ואם אינו … להמשך קריאה
א למה אמרו שיהו אומרי' מזמור בכל חדש וחדש, ר' שמעון בן לקיש (אמ') בעא קמוי ר' יוחנן, מהו לומר שיר בלא נסכים, א"ל נשמעינה מן הדא בזה ובזה הלוים עומדין על הדוכן ואומ' וישב עליהם [את] אונם, א"ל ר' שמעון בן לקיש מזמור ומוסף מי קודם, מחוורתא מילתא שמזמור קודם לפיכך נהנו העם לומ' … להמשך קריאה
א דברי חכמים כדרבנות כולו ניתנו מתנה אחת רועה אחר אמרן וכולן מצילין אותם מפני הדליקה, וספר אגדתא אע"פ שלא ניתן ליכתב מצילין אותם מפני הדליקה, משום עת לעשות לי"י הפרו תורתך: היל' ב': מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים, לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים: היל' ג': כיצד מפסיקין, ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורין … להמשך קריאה
א ר' נהוראי אומ' מניח אני כל אומניות שבעולם ומלמד את בני תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל האומניות אינן כך, שאם יכנס אדם לידי חולי או לידי זקנה, או לידי ייסורין ואינו יכול לעשות מלאכה הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינו כך, אלא משמרתו מכל רע … להמשך קריאה
א אין בין ספרים לתפילין ומזוזות. אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית. רשב"ג אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית: הל' ב': ואע"פ שאמר רשב"ג אף ספרים כו'. לא הודו (לחכמים) [לו חכמים]. (שאמרי') [שאמר רבי] מעשה ברשב"ג שהיה עומד על גבי בניין בהר הבית. והביאו לו ספר איוב … להמשך קריאה
א ולמה אמרו לאומרו כולן כדי לקיים ברכות שבע כנגד שבעה קוראים. וכן אתה מוצא בעשרים ושנים פסוקים בנביא. עשרים ואחד כנגד שבעה קוראים. בשלשה שלשה. ואחד כנגד חזן הכנסת: היל' ב': בד"א שלא תרגמו ולא דרשו. אבל תרגמו או דרשו המפטיר מפטיר שלשה או חמשה או שבעה בנביא ודיו: היל' ג': ברות ובשיר השירים … להמשך קריאה
א אבל בשירת דוד אשר בשמואל ובתילים לא נתנו חכמים שיעור. אבל לבלר מובחר מצרפם בפתוחות. באותיותיה. ובסוף. וכן תילים כולו ואיוב ומשלי: היל' ב': מגילת אסתר צריכה שירטוט כאמיתה של תורה. ספר נקראת: היל' ג': עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה. כל בניין דכן לא קאים. … להמשך קריאה
א ב ג תקכז.אז. לאמר. ורכבו. לישועה. אבי. שמו. שלישיו. אבן. י"י. קמיך. אפיך. נזלים. אויב. נפשי. ברוחך. אדירים. כמוכה. פלא. בחסדך. קדשך. אחז. אדום. כל. ופחד. יעבר. קנית. לשבתך. ידיך בא. מי: היל' י"א: שירת דבורה ס"ה שיטין. ותשר. לאמר. ברכו. רזנים. לי"י. משעיר. רעשה. מים. סיני. ענת. נתיבות. חדלו. אם חדשים. אם בישראל. … להמשך קריאה
א ב תקכו.וסימן תחילת השיטין. האזינו. יערף. כשעירים. כי שם. הצור. שחת. הלי"י. הלא הוא. זכור. בהנחל. יצב. כי חלק. ימצאהו. יסובבנהו. כנשר יפרש. י"י ברד. ירכיבהו. ויניקהו. חמאת. ואילים. ודם ענב. שמנת. וינבל. בתועבות. אלהים. לא שערום. ותשכח. מכעס. אראה. בנים. כעסוני. בגוי נבל. ותיקד. ותלהט. חצי. וקטב. עם חמת. אשביתה. פן ינכרו. ולא … להמשך קריאה
א מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות. א"ר חייא בר גמרא מה טעם. דכת' ואל תקץ בתוכחתו. אל תעשם קוצין קוצין: היל' ב': א"ר לוי אמ' הק' אינו דין שיהיו בנין מתקללין ואני מתברך. א"ר יוסי בר אבין לא מטעם זה. אלא זה שעומד לקרות בתורה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב: היל' ג': לוי בר … להמשך קריאה
א הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקין. ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. ובנביא שלשה. ואם היו שלשתן של שלש פרשיות קורא אחד אחד. כגון כי כה אמר י"י חנם נמכרתם. כה אמר י"י מצרים ירד עמי בראשונה. ועתה מה לי פה נאם י"י: תני עיר שאין בה קורין אלא אחד קורא כל הקריות. ובלבד … להמשך קריאה
א משה הקניא התרה. כדתנן המקנא לאשתו. ר' אליעזר אומ' מקנא לה על פי שנים. ומשקה על אחד. שאין התראה בלא שנים שאינה יכולה לומר לא התריתי. אבל באחד תעיז ותאמר לו לא התריתי: התקין להם לישר' שיהו קורין בתורה בשבתות וימים טובים וראשי חדשים ובחולו של מועד. שנאמ' וידבר משה את מועדי י"י אל … להמשך קריאה
א בי"ת שבבראשית צריך ארבעה תאגין. ופשוטים אותיותיו של תיבה מכל האותיות שהוא הקים העולם: היל' ב': וי"ו דגחון צריך להיות זקוף שהוא חצי תיבות של תורה: דרש בסוף שיטה ודרש בראש שיטה. היל' ג': שמע ישר' צריך לכתבו בראש שיטה וכל אותיותיו פשוטין. ואחד צריך שיהא בסוף השיטה. וד' פשוט מכל האותיות: היל' ד': … להמשך קריאה
א תקכה.אילו הן חילופי שירת תילים הקרואים בשירת שמואל. וידבר. ומכף. ומפלטי לי. אלי צורי. משגבי ומנוסי. ומאיבי. כי אפפני משברי. נחלי. סבבוני. אקרא. וישמע. ויתגעש. מוסדות השמים. וירא. וישת. סכות. חשרת. בערו. גחלי. ירעם מן שמים. חצים. ברק. ויהם. אפקי ים. יגלו. בגערת אפו. משנאי. משען. ויוצא. בצדקתי. אסור ממנה. ואהיה לו. ואשתמרה. כצדקתי. … להמשך קריאה
א אילו כותבין חסר וי"ו. יקרא וי"ו. ויעלהו. אמרו. ויאמרו. וידברו. קחו. ויתנוהו. יאכלו. יחדיו. יחללו. ויעלו. שוי. וקבלו. חנניה. מלכיה. וחלופיהן. רגלי. שמטוהו. ויצוה. נכחו. שער העין. וישלחו סבו הרף. ויקראו לו ויקהל תפש: היל' ב': ואילו כותבין ה' ולא קוראין. וארא. הארי דשמואל. מוצא. ותרא. הזאת. רע. הרע. בא. ובא. (וקו) וקו. וקו. … להמשך קריאה
א הכותב צריך לעשות שיזפר בפתיחה של ויהי בנסע הארון מלמעלן ומלמטן. שהוא ספר בפני עצמו. ויש אומ' שמקומו בנסיעת הדגלים: היל' ב': הכותב צריך לעשות שיזפר בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים מלמעלן ומלמטן. שהוא ספר בפני עצמו. ויש אומ' בנסיעת הדגלים: היל' ג': עשר נקודות בתורה. ישפט י"י ביני וביניך. יו"ד שביניך. ויאמרו איה … להמשך קריאה
א הכותב שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומעכב את האחרון. ר' יהודה אומ' אם היה אחרון בסוף הדף מעכב את הראשון ומקיים את האחרון: שני שמות של חול מקיים את הראשון ומוחק את האחרון ר' יהודה אומר אם היה אחרון בראש הדף מוחק את הראשון ומקיים את האחרון: היל' ב': הכותב יהודה ולא … להמשך קריאה
א אילו שמות שאין נמחקים הכותב אל"ף למ"ד. אל"ף דל"ד. יהו או היו. שדי. צבאות. אהיה אשר אהיה. ר' יוסי אומ' צבאות חול. א"ר שמעון בן אלעזר של בית חגירה היו כותבין בירושלים והיו מוחקין צבאות. (שאין) [שהיו] נוהגין בו (בחול) [חול]. שנאמ' ופקדו שרי צבאות וגומ': היל' ב': הכותב אלף [למד] מארבע אותיות. יה … להמשך קריאה
א עושה תורה נביאים וכתובים כאחת. דברי ר' יהודה. וחכמים אומ' תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמם: היל' ב': ולא יניח בין נביא לנביא כשם שמניח בין ספר לספר בתורה. אבל נותן הוא לזה ריוח בפני עצמו ולזה ריוח בפני עצמו ומתחיל מלמעלן: היל' ג': אין עושין תורה חומשין כשהן מפוזרין תורה חמשה חומשים מקובצים … להמשך קריאה
א מניחין בין שם לשם כדי שיהו נכרין. ובאותיות כדי שלא יהו מעורבים ואם עירב את האותיות או שמפסיק באמצע השם אל יקרא בו: היל' ב': (א)גליון כת"י: ומצאתי כלל גליוני ספר תורה אבג"ד: מצד ימין אצבע. מצד שמאל אצבעיים. מלמעלה ג' אצבעות. ומלמטה ד' אצבעות. מניחין בין שיטה לשיטה כמלא שיטה. ובין תיבה לתיבה … להמשך קריאה