מחזור ויטרי

א כט.וכי פסע שלש פסיעות נפיל על אפוה ומצלו אצלויי. תנו רבנן מניין שאומרי' אבות. שנ' (תהילים כ״ט:א׳) הבו לי"י בני אלים. ומניין שאומרי' גבורות שנ' (שם) הבו לי"י כבוד ועוז. ומניין שאומרי' קדושת השם שנ' (ישעיהו כ״ט:כ״ד) והקדישו את קדוש יעקב. וכת' וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח. ומה ראו לומר תשובה אחר … להמשך קריאה

א כח.וצריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו ואחר כך יתן שלום. ואם לא עשה כן כאילו לא נתפלל. ונותן שלום בתחילה לשמאלו שהוא ימינו של הק' שנ' (דברים לג) מימינו אש דת למו: ואמרי' משמיה דרב מרדכי מקום שכלו ג' פסיעות שם צריך ליתן שלום. ואינו צריך לחזור למקום שהתפלל וליתן שלום ואם חזר למה הוא … להמשך קריאה

א כז.א"ר יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקחו כל חליות שבשדרה. עולא אמ' עד שיראה איסר כנגד לבו. ר' חנינא אמ' כיון שניענע ראשו שוב אינו צריך. רבא אמר והוא דמצער נפשיה וכייף רישיה ומתחזי כמאן דכרע ולא ליעביד כזרנוקין: תניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה נקיבה. שדרו לאחר שבע שנים נעשה … להמשך קריאה

א כו.הגיע להודאה כורע תחילה וסוף וכשמגיע שליח ציבור למודים צריכין כל הציבור לשהות עמו. דתני ר' חלפת' בן שאול הכל שוחחין עם שליח ציבור בהודאה ר' זעירי אמ' במודים בלבד. בזמן ששליח ציבור או' מודים או' הן מודים אנחנו לך י"י אלהינו ואלהי אבותינו אלקי כל בשר יוצרינו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול … להמשך קריאה

א כה.אמר. רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו. בברכת המינין מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא. ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימ' ר' יהוש' לא אמרן אלא כשלא התחיל אבל התחיל גומריה. הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א כד.מתפילת מוסף של יום אחרון של סוכות עד יום ראשון של פסח מזכיר בגבורות משיב הרוח ומוריד הגשם. יום ראשון של פסח הראשון [מזכיר] האחרון אינו מזכיר ומיום ס' לתקופת תשרי עד יום ראשון של פסח או' שאלה בברכת השנים. ואם לא עבר רובו של יום כשנפלה תקופת תשרי (או) [אז] יום תקופה מתחיל. … להמשך קריאה

א כג.וכורע תחלה וסוף דא"ר חנינא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך. וכשהוא זוקף זוקף בשם דכת' (תהלים קמו) י"י זוקף כפופים: רב ששת כי הוה כרע כרע כחיזרא. וכי הוה זקיף זקיף כחיויא. פי' כחיזרא כשבט שביד וחובטן כלפי מטה בבת אחת. כך היה כופף ראשו תחילה דכת' (ישעיה נח) הלכוף כאגמון … להמשך קריאה

א כב.הגדול על שם אברהם דכת' לגוי גדול גוי של אל הגדול וכאן שאמרו האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה. משה אמ' האל הגדול הגיבור והנורא והרי גדולתו ונוראותיו לאבות נודעו תחילה (ד"ה טז) ויתהלכו מגוי אל גוי (ו)לא הניח לאיש [ל]עשקם. ועוד עד היום הזה הניח לבניהם שה פזורה בין אריות אומה יחידה בין … להמשך קריאה

א כא.ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותיה דא"ר חלבו אמ' רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. וכשמת או' לו אי חסיד אי עניו תלמידו של אברהם אבינו. ואברהם גופיה מנלן דקבע לו מקום דכת' (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אל[א] תפלה שנ' (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד … להמשך קריאה

א כ.ויחשביה עלי לשיכורה. א"ר אלעזר מיכאן לשיכור שאסור להתפלל. והמתפלל צריך שיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר יתפלל שנ' (משלי ה) לשמור מזוזות פתחיי. ומי שעומד חוץ לבית הכנסת כמי שאינו בבית הכנסת ואפילו פניו כלפי בית הכנסת. ואם יש תשעה בבית הכנסת אינו נמנה עמהן. דתנן גבי עירובין בזמן שתשעה במקום אחד … להמשך קריאה

א יט.והיא מדברת על לבה רק שפתיה נעות (שמואל א א׳:י״ג). מיכאן לה[מ]תפלל שתהא תפלתו בלחש. וממי למדה לעשות כן מן הקב"ה (ויקרא ו׳:י״ח) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. מפני כבוד הבריות. שהעולה באה בנדבה. והחטאת באה על חטא. ואם היה מקום מיוחד לשחוט את החטאת ידעו הכל שבחטאת היא זו וילבינו פניו שלזה. … להמשך קריאה

א יז.ופרשת ציצית מאי טעמ' קבעוה אמ' רב יהודה מפני שיש בה ה' דברים אילו הן יציאת מצרים וציצית ועול מצות והירהור עבירה והירהור ע"ז: דתניא לא תתורו אחרי לבבכם זו (מצות) [מינות] וכן הוא אומ' (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלהים. פי' (מצות) [מינות זו] תלמידי… ההופכים דברי תורה וכן הוא אומ' (שם … להמשך קריאה

א טז.בקשו לקבוע עשרת הדברות בקרית שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינים שלא יאמרו תלמידי… אין שאר התורה אמת ותדעו שאין קורא אלא מה שאמ' הקב"ה ושמעו מפיו בסיני: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

א טו.ואסור להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב אלא כשאומר אני י"י אלקיכם חייב לומר אמת ויציב (מה כת') [דכתיב] (ירמיה י) וי"י אלקים אמת: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

א יד.וצריך להתיז זיין של תזכרו שלא יהא נשמע תשכרו. דמשמע על מנת לקבל פרס. תלמוד ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה

א יג.תני תנא קמיה דר' יוחנן טעה בין פרק לפרק ואינו יודע באיזה פרק טעה חוזר לראשון. באמצע הפרק חוזר לתהילת הפרק. בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה ראשונה. אמ' ר' יוחנן לא שנו אלא שלא אמ' למען ירבו אבל אמר למען ירבו סירכיה נקט: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א יב.מאן דמסגי באורחא והגיע זמן קרית שמע יעמוד ויקרא עד על לבבך [ו]ילך. שעד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה. וכד קרי אינש קרית שמע מיבעי ליה לאיכווני בין תיבה לתיבה. ובין אחד לברוך. וצריך להאריך באחד. דתניא סיפקס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. ואמ' ר' אחא בר … להמשך קריאה

א יא.דתנן בית שמאי או' בערב כל אדם יטו ויקרו. ובבוקר יעמדו שנ' בשכבך ובקומך. ובית הלל או' כל אדם קורין כדרכן. ומאי כדרכו כי האי דתנו רבנן בית הלל או' עומדין וקורין מטין וקורין יושבין וקורין ועוסקין במלאכתן וקורין בוהיה אם שמוע אבל בפרק ראשון מבטלין ממלאכתן וקורין. מדקתני במתניתין בית הילל אומרי' קורין … להמשך קריאה

א י.מפי רבינו ר' שלמה זצ"ל מראה שעל שם כך עונין הציבור זכור רחמיך וגו' כשמתחיל החזן ביתגדל על שם מידת (רחמיך) [רחמים] זו שהוא זוכר באותה שעה. והכי אמ' ר' נחשון רב מתיבתא כריעה שכורע בקדיש כיון שאמ' יתגדל ויתקדש שמיה רבא כורע בעגלה כורע ויתברך כורע שמיה רבא כורע ויתעלה ויתברך שמיה. כורע … להמשך קריאה

א ט.יתגדל לשון הפסוק הוא. (יחזקאל ל״ח:כ״ג) והתגדלתי והתקדשתי (ונועדתי) [ונודעתי] לעיני (עמים) [גוים] רבים וידעו כי (שמי) [אני] י"י. למלחמת נדב ומגוג. לכך הוא מתחיל בלשון עברי ולא בלשון ארמי וכן משמעו יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה לעתיד לבא שיהא שמו הגדול מגודל ומקודש דכת' וידעו כי (שמי) [אני] י"י שמעכשיו לא כשהוא נכתב … להמשך קריאה

א עמ"י עש"ו. ב א.תניא היה ר' מאיר אומ' חייב אדם מישר' לברך מאה ברכות בכל יום ובגמרא דארץ ישר' גרסי הכי (אני) [תני] אין לך אדם מישראל שאינו עושה [מאה] מצות בכל יום שנ' ועתה ישר' מה י'י אלהיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה, ויש או' מה בגימטרי' מאה בא"ת ב"ש ה"ץ … להמשך קריאה