מחזור ויטרי

א שכד.מספר הישר. למה אנו מתפללין בכריעה בראש דשנה ויום הכיפורים. לפי שאנו נידונין באותו זמן. ומצינו במלך שהוא נידון בכל יום. שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו (מלכים א ח׳:נ״ט). ומלך היה מתפלל בבל יום בכריעה. ומניין דכת' ויהי ככלות שלמה להתפלל אל י"י וגו'. קם מכרוע על ברכיו וגו' … להמשך קריאה

א שכג.אמרי' בפרקי דר' אליעזר בן הורקנוס בראש [חדש] אלול אמ' הק' למשה עלה אלי ההרה והעברת שופר בכל המחנה שהיה משה עולה בהר שלא יטעו עוד ישראל לע"ז. והקב"ה נתעלה באותו שופר. שנאמר עלה אלהים בתרועה י"י בקול שופר (תהילים מ״ז:ו׳) ולכך התקינו חיטים שיהו תוקעים בראש חדש אלול בכל שנה ושנה: מצ': בפ"א … להמשך קריאה

א שכב.אין אומ' בראש השנה והשיאנו י"י אלהינו את ברכת מועדיך לחיים לשמחה ולשלום כאשר רצית ואמרת לברכינו. לפי שלא הוזכרו ברכה ושמחה אצל ראש השנה ויום הכיפורים כל עיקר. אלא אצל שאר הרגלים. במשנה תורה. כביכול אין שמחה לפני המקום באותה שעה מפני העולם התלוי לחובה. וכן במצרים הוא אומ' ולא קרב זה אל … להמשך קריאה

א שכא.וכבר נחלקו גדולי הדור על מוספי ראש השנה. הגאון ר' יצחק לוי ור': יש שמזקיקין לפרש מקראות של כל מוספי היום במפני חטאינו. כאמור. ובראשי חדשיכם וגו'. ונא' ובחדש השביעי. וגו'. שהרי א' את מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך. ובאותו המשמעות היה ראש חדש. כאותה שמועה השנוייה בעירובין שאו' זכרון אחד ועולה … להמשך קריאה

א שכ.מיכן ואילך ליקוטים מגאונים ותשובות מרבינו שלמה והרב ר' יוסף טוב עלם: ב ולומר זמן ביום טוב שני של ראש השנה נוהגין אנו במקומינו ובכל המקומות שעברתי בהם. ואין חילוק בין שני ימים טובים של ראש השנה לשני ימים טובים של גליות. אלא לעניין ביצה ומחובר ולאסור את של זה בזה. וטעמ' משום דאף … להמשך קריאה

א שיט.מאי טעמי לא אמרינן הלל בראש השנה ויום הכיפורים. א"ר אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הק'. מפני מה אין אומר' שירה לפניך בראש השנה ויום הכיפורים. אמ' להן איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וסיפרי מתים פתוחין לפניו ויש' אומרי' שירה: עד כאן מהלכות גדולות פסוקות דרב יהודאי גאון: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א שיחוהילכת' אומ' זמן בראש השנה ויום הכיפורים: וזמן אומרו אפילו בשוק. בראש השנה דאיכא קידושא אמרי' ליה על כסא דקידושא. ביומא דכיפורא דלא איפשר למימר אמ' ליה שליח ציבור בציבורא: ת'. והא דאמרי' ליתביה לינוקא גבי זמן דכוס של יום הכיפורים. וקשיא לך מה אהני המברך צריך שיטעום קאמ'. ולא שיטעים. ופרשו לן. ליתביה … להמשך קריאה

א שיז.אמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל. א' הק' תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכיר לכם עקידתו של יצחק ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם לפני: כל השופרות כשירין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. א"ר יוסי והלא כל שופרות נקראו קרן. דכת' (יהושע ו׳:ה׳) והיה במשוך בקרן היובל. בשמעכם את קול … להמשך קריאה

א שיו.תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר. כהנים ולוים וישר'. גרים ועבדים משוחררין. הרי אילו מוציאין. וטומטום ואדרוגינוס ומי שחציו עבד וחצי בן חורין. אנדרוגינוס מוציא את מינו. ואינו מוציא את שאינו מינו. טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. מי שחציו עבד וחציו בן חורין אף לעצמו אינו מוציא. ונשים פטורות … להמשך קריאה

א שטו.ומניין שאומרי' מלכיות זכרונות ושופרות. שנאמר ותקעתם בחצוצרות. וגו'. שאין ת"ל אני י"י אלהיכם. מה ת"ל אני י"י אלהיכם. זה אב לכולם. כל מקום שאמרו מלכיות יהא אזכרת השם עמהם. ר' נתן או' ותקעתם בחצוצרות. אילו שופרות. והיו לכם לזכרון. אילו זכרונות. אני י"י אלהיכם. אילו מלכיות. וא"כ מה ראו חכמים לומר מלכיות ואחר … להמשך קריאה

א שיד.קידוש היום של ראש השנה כך הוא: ב בורא פרי הגפן: ברוך אתה י"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. ותתן לנו י"י אלהינו באהבה את יום הזיכרון הזה זכרון תרועה באהבה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים. כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד ב"א י"י מלך … להמשך קריאה

א שיג.סידור מעשרת ימי תשובה ואילך: ב דרשו י"י בהימצאו. אילו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ועושין בהם תשובה. ומתענין בהן ומשכימין בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשין רחמים. (א)גליון כת"י: אדם שנכנס לדין ועולה לגרדום אינו עושה רגליו ושפמו ומתעטף בניוול. מפני פחד הדין שלא יצא חייב. אבל ישר' כשנכנסין … להמשך קריאה

א שיב.ליום שני גומרין את ההלל: קדיש שלם: ויושבים וקורין מגילת רות: על שם שכת' בה בתחילת קציר שעורים (רות א׳:כ״ב). תחת עצרת שנקרא ביכורי קציר חיטים: ויש אומ' על שם רות שנתגיירה. כדכת' אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב׳:י״ב). ואמרי' בהחולץ במסכת יבמות. דקא' לה נעמי אסור לן לילך חוץ לתחום שבת. אמרה … להמשך קריאה

א שיא.אוי מאן דאיתתא. דכולא בהיתתא. ווי דטרדת ארם מן גינתא. ואלבישתיה טרפי תאינתא: בלעת ברייתא. בכסי דמותא. ווי דשניית דמותא. בעפרא ורימתא: גרשת לגיברין. דמשיריין בשופרין. ווי דגרמת לכל דרין. כבין ודרדין: דחקת לחייא. חשכת לבתייא. ווי דפניית ביתא. ומלת קוברייא: הלא מסעי אימא. אצדעת ברומא. ווי במולדה תלת אפא לרומא. למימחי עריית כנומא: … להמשך קריאה

א שי.יוסף תקיף יצריה. כד תבעתיה מרתיה. וסרב למישכב לוותיה. למיהוי עמה לעלמא דאתי: אכנישת כל שבבתהא. והכדין אמרא להון חד טליא זעיר ומינוק הוא. זיויה דעבראי וזבנתיה מן ערבאי: בעיא אנא למידריה בנינתיה והוא לא צבי ואמר. לית אנא רדי בתורתא ואתונא: גנימוס דידיה. כסב בר שבעין שנין. ומן שבסר שנין כד זבנתיה: דמותיה … להמשך קריאה

א שט.איתגבר בחיליה. אדוניה בר חגית. כד קם בעינתי. יואב בר צרוייה: ביני טורייא צווח יואב. וכל ברייתא שמעון קליה: גיבר הוינא. ולית דכוותי. וכל גבורתי מה הנייתי: דיתיב מלכא שלמה. וחשיב עלי למקטלי. ולא צבי שמע לקל מילתי: הלא מדכר לי מלכא שלמה. כל טבוון דעבדית עם דוד אבוהי: וכרכין ומחוזין. כבישית קדמוהי. נחלוי … להמשך קריאה

א שח.אמר יצחק לאברהם אבוהי. מה נאה מדבחא דבנית לי אבא: בפריע פשוט ירך וסב שכינך עד דאנא מצלי קדם ריבוני: גלי (אדרע) [אדרעך] ואסור (חרינך) [חרצך] ותהוי כגבר דעביד שירוי לבריה: דין הוא יומא דיהוון אמרין אבא לא חס על בריה ובריה לא עכב: היך תיזיל ותימור לשרה אמי. היך תפרוש מיני ותזיל לביתא: … להמשך קריאה

א שז.זכור את יום השבת: ב ארקא ורקיעא. ודבהון ושב ימי. אדרע גבורתיה. שכללא בשית יומי: בעיר ורחיש. וציפר וכל גשמי. בריתי ואתקניתי. לחוד בעשרא פתגמי: גמירא דכולא שבתא. אתרעיתי ואצטביתי לקמאי. גזירתיה והילכתיה לאלפא ולרחומיי: דליקלעון (בנייא) [בנייח] שרנא. צייתי פתגמי. דתא לקיימא ולשעורי. גרמידי תחומיי: הייא ואשור. לזרוזי בתפנוקי מיכלי. הליוסטין ובאדג. כוורי … להמשך קריאה

א שו.דיברא תליתאה: בעיניין אחר: ב אמר משה נבייא. כד סליקית למרומיא. אתפתחו לי שמיא. וחמית מה בעיליא: חמית ברוייא במעוניה. דיתיב על טועניה. וכלתא ליה בימיניה. ודחילית מיניה: חמית גיבר גיברין. דמשתי רקיעא מן נורין. וטפחית במים קרירין. ומיא לא חסירין: חמית חטאים וקא מעלי. ורחמי מתמלי. וכעתיק יומין מתגלי. והוא מתחמי מלי: חמית … להמשך קריאה

א שה.דיברא תניינא. כו'. לא תשא: ב אריא וגנבי. טוביה מרעי ותונבי. זוטרי מזוני ואינבי. איכא בביתא דמשבעין ביה: אעי סייפי. ולבני שייפי. והורדי כייפי. בביתא דמשתבעין ביה ומזייפי: בכולהי מטרקיא. דגיותא לקייא. מוסתקא דרחמי מרקייא. בהא כתיב לא מנקיא: ביה לא מהניא. אורייתא ומתניתא ותניא. באיספלידיה גלניא. אשתבועי לחד מנהון. חופיא מלא גרויהון. גוזמא … להמשך קריאה

א שד.אמין שיתין לרומא. היך אריך צילמא. כולה בושה וכלימה. חשיב ללמא: בנתון קוטרא. וכל זני זמרה. איך אתון ליה מקטרא. ומנפח הוא בכורא. נבול כמה דבליסא. שפיך כליש עיסה. מורקע מן כסף אוכלוסא. והוא מנפח בקורנסא: דהוא סייף וחסיל. שאני ומתחסיל. מתחליף ומתפסיל. במה הועיל פסיל: הוא בוטמא ומתקליל. יקיר וזליל. דיוקנין מחליל. ופום … להמשך קריאה

א שג.לא יהיה לך: ב חנניה מישאל ועזריה אודעו שמיה דקודשא בריך הוא לעין כל חייא. כד טעין להון ננסא והכדין אמר להון. איתו כרועו לצילמאי לולבי דתמר. אמר להון גנסא. איתבוננו מה דעבדית לכון עד דאתון בציון. ארמאית צדיא בגו ביה גנוניה דקירים דידכון: אית (לו) [לן] (פטרו) [פטרן] שמיה לא ינום צווחו תלתיהון: … להמשך קריאה

א שב.ארעא רקדא. שמיא זמרו. כד ארים קיריס לברתיה דיעקב. במיפקה לחירו: באצבעתה יהב לה. חמש עיזקן דנהירו. ועל כל עיזקא ועיזקא. ארבע טבעין דבהירו: נבילן בצדקא. חתימן בדינא. נקישן בחסדא. טביעו בחיסנא: דהב אובריזא. אינון עזקיא דאחסנא. חמש ספרי דאורייתא מוהרא דמטרונא. הוא יהב (בידא) [בידה]. עשר יקינטייא. מוהרא קדמאה. דחביבייא: ותלת מאוון. ושיתין … להמשך קריאה

א שא.אציתו למימרי. הדברין רברבנין ומלכוון. בקיימי לתרגומי עשרא פיתגמין בספוון גבורתיה גלת עלן. ברתיכי אישתא ודינור ססוון: דתא יהב (יהב) לן. בירחא תליתאה סיון. הרמנו בעיית מיניה. עתיק יומין בכרסוון. ומינכון בחירין לוי. מהקרבין ניחוחין ועלוון: זעית ודחלית. ואתהפיכו אפיי מגוון לגוון: חרציי משתריין. ומטרפא רוחי לעילוי אצטלוון: טוביה לאדכרא. ואתמליאו כל נפשתא ארוון. … להמשך קריאה

א ש.קודם שיאמר הברכה יאמר: ב אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישר' לראות: ברכו: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך … להמשך קריאה

א רצט.בירחא תליתאה למיפק בני ישר' מארעא דמצרים ביומא הדין אתו למדברא דסיני: ויסעו: ונטלו מרפידים ואתו למדברא דסיני ושרו במדברא ושרו תמן (ישר) [ישראל] לקבל טורא: ומשה: ומשה סליק קדם י"י וקרא ליה י"י מן טורא למימר כדנן תימר לבית יעקב ותחוי לבני ישר': אתם: אתון חויתון ית דעבדית במצרים ואטילית יתכון כידעל גדפי … להמשך קריאה