מחזור ויטרי, סדר שבועות ש״ד

א

שד.
אמין שיתין לרומא. היך אריך צילמא. כולה בושה וכלימה. חשיב ללמא: בנתון קוטרא. וכל זני זמרה. איך אתון ליה מקטרא. ומנפח הוא בכורא. נבול כמה דבליסא. שפיך כליש עיסה. מורקע מן כסף אוכלוסא. והוא מנפח בקורנסא: דהוא סייף וחסיל. שאני ומתחסיל. מתחליף ומתפסיל. במה הועיל פסיל: הוא בוטמא ומתקליל. יקיר וזליל. דיוקנין מחליל. ופום ליה ולא ממליל: ובנורא מתרמי. לא מתגבר ולא מומי. פסיח הוא וסמי. ועיינין ליה ולא חמי: זהים ומטנין ומטבע. ובבורא מקבע. ווי ליה דשמע. וסגיד למאן דלא שמע: חביש בקבלא ובריח. ומן גנבא בריח. מתעפיש והוא סריח. ונחיר ליה ולא מריח: טובעיה איך מתפש. על אנפוי מתרפש. היך יקום ולית ליה נפש. וידויי ולא מפשפש: יתיב שמם ולא מתמליך. ולא ידע מאן עבד ומאן מליך. בכורכתיה מתהליך. ורגלין ליה ולא מהליך: כפין וצחי וטעי. ובידויי מטעי. כלום לא בעי. ולא משתעי: לא פשיט ידויי. ולא מטלטל יסודויי. ולא מודע עובדויי. כן יהון דסגדין לויי: מן כורא לקלס עבר. ולמחר מיתבר. ^(א)גליון כת"י: נמחק נכוונה. אלהנא לית אוחרן ולית ליה מתחבר: נפחית באדם קדמאי. נשמתא מן שמאי. דלא יימרון עימיה דבראי. אלא אנא בעלמאי: סביל אנא בכורסאי נורא. קדמי נהר נורא. שטיא איך אתאן לייהרא. נור אכלא נורא: עוד כל מליך פריס. וחמש מאה דריס. אית להון קפצא דדריס. דליהוו על עריס: פדון טפשי קהלי. דאפקון שום ביש עלי. דאמרי לדחלי. ^(א)גליון כת"י: נמחק נכוונה. ולא אצטערית. ברייתי בריית. ולא אתביירית: קנאי אנא בנאי. ולא איתקניתי. קבע לקיבלי ולא תחלפוני: ריחמתיך ברישיך. רחמתיך בסופיך. שובי לאכסניך לנחומי עקתיך: שמע חדוותי. שמעי ברתי. קבילי ונטרי אורייתי: תתייבי. למאן יהב לך. ואילה אוחרן לא יהיה לך: