מחזור ויטרי

א שנא.ליל יום הכיפורים למעריב: יתעטף בטליתו בלא ברכה. ויאמר בקול נמוך. נדרי נדרנא: ת'. פעם ראשונה יאמר נמוך יותר מדאי. כאדם שמשתומם ליכנס בהיכל מלך ולבקש פרס מאת המלך וירא מהתקרב אליו. ומדבר בחשאי דרך המאויים. ובפעם השנית יגביה קולו מעט מפעם הראשון. וכן בפעם השלישית יגביה יותר ויותר. כאדם בן בית שהורגל להיות … להמשך קריאה

א שנ.ופרשת האזינו קורין אותה במקדש: והיאך אנו קורין אותה (במקדש: והיאך אנו). כך אמרו חכמים במוסף של שבת מה היו אומרי' אמ' רב חנן. הזי"ו ל"ך. וכל שבת ושבת היו אומרי' אחת. ואמ' רב חנן בר רבא אמ' רב כדרך שחולקין כאן כך חולקין בבית הכנסת: וכן פירש רב פלטוי ראש ישיבה. הזי"ו ל"ך … להמשך קריאה

א שמט.מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך. יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשיך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו ותבנה את עירך ותחדש את היכלך ותכונן את מקדשך ותכנס … להמשך קריאה

א שמח.ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אקב"ו על תקיעת שופר: ב ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה: ג ובנרבונא ובפרוונצ"א אומ' לשמוע בקול שופר: ובהלכות רב יהודאי מצאתי לתקוע שופר: כללא דמילתא בכל מצוה שעשייתה זו היא גמר מלאכתה מברכינן על. וכל היכא דעדיין לא נגמרה. שיש בה להאריך … להמשך קריאה

א שמז.תפילות של ראש השנה: ב י"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתיך: כי שם י־י אקרא הבו גודל לאלהינו: ברוך אתה י"י אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. זכרינו לחיים מלך … להמשך קריאה

א שמו.ואסור להבדיל במוצאי יום הכיפורים בורא מאורי האש אלא באור ששבת. ואם לא נמצא אור ששבת והביאו מן אור שלא שבת. הדליקה ראשונה אסורה. שנייה מותרת: ויום כיפור שיבא בשבת מפסיק מבערב ואין צריך לקדש. לפי שלא קדש היום עדיין. וצריך לפסוק מבעוד יום מאכילה ושתייה. והיאך מקדש בחול: אין מקדש בחול אלא מי … להמשך קריאה

א שמה.מיכן ואילך יסוד העמרמי: ב יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה [ורחיצה] וסיכה. ובנעילת סנדל. ובתשמיש המטה. מנא הני מלי. אמ' רב חסדא כנגד [חמשה] עינויין שבתורה. ובעשור. [ואך בעשור]. שבת שבתון. ושבת שבתון. והיתה זאת לכם לחקת. ומקשינן חמשה כתיבי. ואנן שיתא עינויין קא חשבינן. ופרקינן שתייה בכלל אכילה היא. ומאן דלא מיעני מיחייב … להמשך קריאה

א שמד.ונהגו העם ללקות. ותנן גבי חייבי מלקיות בית דין. כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת. שנ' כדי רשעתו במספר. ארבעים יכנו. וגו' (דברים כ״ה:ב׳-ג׳). מניין שהוא סוכם את הארבעים. אי כתיב ארבעים במספר. ארבעים במניינא. השתא דכת' במספר ארבעים. משמע והכהו לפניו עד אותו מניין. שאין בו לעשות אלא לגמור סכום חשבון של ארבעים: … להמשך קריאה

א שמג. ערב יום הכיפורים טובל אדם את עצמו בשש שעות. או בשמונה. ונכנס לבית הכנסת ומתפלל שמונה עשרה כסדרה. ומתוודה קודם סעודתו. כדתניא מצות וידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה. אבל אמרו חכמים מתוודה אדם קודם אכילתו שמא תטרף דעתו עליו בסעודה. ואינו יכול להתוודות. ואע"פ שהתוודה קודם אכילה. מתוודה לאחר שיאכל וישתה. ואע"פ … להמשך קריאה

א שמא.ובערב יום הכיפורי' אין רשאין להטמין חמין. כמו שעושין בערבי שבתות. מפני שאין טומנין את החמין אלא לכבוד שבת. וזה אוכלו בחול למוצאי יום הכיפורים. ונמצא מטמין לכבוד החול. וכבר הפליגו אנשי אספמיא ועשו סמיכה. שאין טומנין: ורב נטרונאי גאון הכי אמ'. תבשיל מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורי' לא הוצרך לכך. בשלמא להטמין … להמשך קריאה

א שמ.טעם להדליק נרות ביום הכיפורים מצאתי: ב בתנחומ' בפרשת ולקחתם לכם ביום הראשון. אמרתי להם ויקחו אליך שמן זך וגו'. אור שלכם אינו צריך. אלא בשביל לשמר נפשותיכם. שנמשלה הנפש בנר. שנ' נר ה' נשמת אדם (משלי כ): ולכך נהגו להדליק נרות ביום כיפור: נ"ל נט"ע: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א שלט.מנהג אבותי' תורה היא. וכך היא בפסיקתא: ערב יום הכיפורים מביאין תרנגולין. זכרים לזכרים. ותרנגולות לנקבות. ונוטל בעל הבית לכל אחד מבני ביתו תרנגול אחד בידו. וקודם שישחטנו יאמר עליו חמשה פסוקים הללו שלשה פעמים: ואילו הן: אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו: כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות: ויזעקו אל י"י בצר … להמשך קריאה

א שלח.כת' ארפא משובותיכם וגו' (ירמיהו ג׳:כ״ב). הק' מרפא משובות כל ישרי'. שלכך תיקן להם ראש השנה בראש חדש. שכשהשטן מקטרג את ישר' ואומ' ישר' חטאו. והק' אומ' לו לך והבא עדים. והוא אומ' את מי אביא. אם לבנה ושמש איני יכול למצוא אלא שמש שהלבנה מתכסה. ועל השמש שהוא עד אחד איני מקיים. כי … להמשך קריאה

א שלז.עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים קבעום בתפילה ותחנונים. לפי שבראש השנה נידון כל חלד. והמושב לי"י כיפר לו תשובתו. ויום כיפור. כדכת' ויהי כעשרת הימים ויגוף י"י את נבל וימות (שמואל א כ״ה:ל״ח). ודרשינן לעשרת ימי תשובה אשר עיכבו לו מן השמים אולי יעשה תשובה. ועוד מצינו בפ' סדר תעניות. אחינו נאמר … להמשך קריאה

א שלו.מעשה בא לפני ר"ת באשה יולדת ביום שמיני ללידתה. ששאלה אם תוכל לאכול בצום גדליה. והשיב הרב שמותר. ואע"פ שמוכיח בשבת פ' מפנין. דמיכאן ואילך אם אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת. וצום גדליה דברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה אפי' הכי מותר. דאמרי' בפ"ק דראש השנה. קרי ליה צום. וקרי ליה … להמשך קריאה

א שלה.היום הרת עולם. לשון המקרא הוא ורחמה הרת עולם (ירמיהו כ׳:י״ז). הרחם יהיה הריון עולם. אשה שהריונה שוהא בגופה עולמים. והיום הזה היה הריונו של עולם. היום הרת הארץ כל תולדותיה. שהרי בתשרי נברא העולם. כד"א בראש השנה. כמאן מצלינן האידנא זה היום תחילת מעשיך. כמאן כר' אליעזר דא' בתשרי נברא העולם: עד שתחונינו … להמשך קריאה

א שלד.אמרינן בראש השנה למה תוקעין ומריעין מיושב ומעומד כדי לערבב השטן: ואל תתמה איזה עירבוב יש במצוה זו יותר משאר מצות ונמצאת אגד' שלימה בפסיקתא. דא' קרא והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול (ישעיהו כ״ז:י״ג). וכת' בלע המות לנצח (ישעיהו כ״ה:ח׳). זהו מלאך המות. נמצא שבשופר גדול שיתקע יבולע מלאך המות ואמרינן הוא סמאל … להמשך קריאה

א שלג.אתה נגלית. כד"א וישכן כבוד י"י על הר סיני (שמות כ״ד:ט״ז). על הר קדשך לדבר עמם. בעבור ישמע (ישמע) העם וגו' (שם יט). מן השמים השמעתם קולך. מן השמים השמיעך את קלו (דברים ד׳:ל״ו). ונגלית עליהם בערפלי טוהר. כד"א ותחת רגליו. וגו' (שמות כ״ד:י׳). וכעצם השמים לטוהר. כלומר בערפלי טוהר נתת להם את התורה. … להמשך קריאה

א שלב.כך מצאתי: אתה זוכר מעשה עולם. מעשה בראשית. ופוקד כל יצורי קדם. לפניך. כמו שמפורש במזמור. חקרתני ותדע. אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק (תהילים קל״ט:א׳-ב׳). וכן כל המזמור. אתה זוכר כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך. כד"א באותו מזמור. לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ: זה … להמשך קריאה

א שלא.העם נהגו לומר עד תמלוך בכבוד. ואחרי כן מתחילין התקיעתא של פיוטין. אבל רבינו יצחק הלוי מ"כ תיקן לסיים הפסוקים קודם שיתחיל התקיעתא. כי בתקיעתא אינם כתובים המקראות כסדר של תורה ושל נביאים ושל כתובים. ונראין דבריו שחובין הן בשליח ציבור לאומרן כשאר תפילה. ועליו אני אומ' מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו: ואילו … להמשך קריאה

א של.עלינו לשבח. עלינו ליתן שבח ותהילה. לאדון הכל. להק' שנתן את התורה שנ' בו אדון הכל. כד"א הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג). ולתת תהילה ליוצר בראשית בשביל ישר' שנ' בהן קדש ישר' לי"י ראשית תבואתה (ירמיה ב). שלא עשאנו כגויי הארצות. ולא שמנו במשפחות האדמה. כד"א והעלה על רוחכם היו לא … להמשך קריאה

א שכט.מפני חטאינו. לכך מזכירין בכאן קרבנות מוסף. שהמוסף עצמו קרבן. ואין נכון לומר. ואין אנו יכולין לעלות ולראות. שלא נתחייבו בעולה ראייה אלא בג' רגלים בלבד: אלא יאמר ואין אנו יכולין לעשות חובותינו. כו': בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. כד"א השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה. כי אם במקום אשר … להמשך קריאה

א שכח.זכרינו לחיים. רבונו של עולם זכרינו לחיי העולם הבא. שכולו חיים. אל מלך חפץ בחיים. כד"א אמר אליהם חי אני נאם [אדני] ה' אם אחפץ במות (המת) [הרשע] (יחזקאל ל״ג:י״א). וכת' ובחרת בחיים (דברים ל׳:י״ט). וכותבינו בספר חיים טובים. בספר של צדיקים לעולם הבא שהן טובים. כדכת' כל הכתוב לחיים בירושלם (ישעיהו ד׳:ג׳). למענך … להמשך קריאה

א שכז.מי שטעה ולא אמ' זכרינו. ומי כמוך. וכתוב לחיים. בספר חיים. אינו חוזר בו. אם סיים הברכה: אבל על המלך הקדוש. והמלך המשפט. חוזר אעפ"י שסיים הברכה. ואמרי' בברכו'. כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו. ודווקא באלה שהם ממטבע חכמים אבל באינך שאינן אלא תקנת רבנן סבוראי לא: לפיכך אנו … להמשך קריאה

א שכו.ובתשובות הגאונים כך הושב. ולשאול אדם צרכיו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות ולומר זכרינו לחיים במגן. ממנהג אתם עושי'. מה הויא מנהג ישיבה שאנן שואלין במגן. זכרינו. ובמודים. וכתוב לחיים. ובשים שלום. בספר חיים. מראש השנה ועד יום הכיפורים. ואם כדאמ' רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות. הלכה הואי. … להמשך קריאה

א שכה.ת': גרסי' בברכות פ' אין עומדין. אמ' רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: יש שפוסקין מיכן שאין להאריך בתפילה לא קרובות ולא סליחות ואין להפסיק סדר תפילות בשביל פיוטין: ורבינו יעקב בר' מאיר פוסק. דבכל י"ח ברכות יכול אדם לחדש בין דברים שהן הודאה ותפילה. בין דברים שהן … להמשך קריאה