א מפני שהחכמה והבינה האמיתים יקרים מכל חפץ וסגולה, שהרי הן יכולין להנחיל לאוהביהם כל מיני טובות העוה"ז ועוה"ב לפיכך צריך לחפש אחריהן תמיד כמטמונים, ושלא להבזות אפילו פנינים קטנים היוצאים מחקירת עלילות האדם ונסיונותיו ותולדותיהן, וליחד גם לחיפוש ודרישה ההיא, חינוכים וחינוכי חינוכים כ"כ שאפשר, בכדי להקל קנינם על הנפש, ואל יבהילוך רעיוניך לומר … להמשך קריאה
א והנה השכילו קדמונים ז"ל למצוא מפורש במקרא נקודת הכוונה הקיצונה במ"ב, ואמרו כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו', והוסיפו והראו לנו עוד גם הכוונה העליונה הראויה לב"ו, באמרם (אמת פ"ב) כל מעשיך יהיו לש"ש, לפי שעיקר החכמה האמיתית לאדם היא חכמת הצלחתו ע"פ מעשיו, דהיינו … להמשך קריאה
א וחלוקין הן כוונות האנושיות מן העליונות ג"כ לענין ראשית מקורן. האדם עיניו פקוחות למאורעות העולם המתחדשות והולכות מאליהן, ומצודתו פרוסה עליהם תמיד, ומי החכם בהם מתפעל מאותן הגרמות שיש בהן הרעה והטבה לדידיה, תיכף ברגע הגלותן לעיני ב"ו שלו, ומזדרז לחטפן בעוד שעת הכושר לכך, וחורש בדעתו למצוא שלשלת עסקים מוכשרים להביאו מאותה הגרמא … להמשך קריאה
א ויש להתבונן עוד שאעפ"י שמחשבות האדם משתלשלות בזו אחר זו, ונפקחין והולכין עוד גם בבחי' בינה לאחר התחלת העסקים, להוסיף עוד סניפים שלא נגלו לעיניהם אלא ע"י ראייתם תבנית הבנין לאחר שיצא מקצתן אל הפועל, מ"מ אין לזה שייכות לעין העליונה הסוקרת הכל בלי שום חילוק זמנים כלל, ואין זה אלא לסבר את האזן … להמשך קריאה
א ואכן חפץ השי"ת להיטיב לברואיו הצמאים לראות עוזו וכבודו יותר ויותר, ע"כ ברא לנו עוד תחבולות צירוף התבוננות (עיין סי' קל"ז) דהיינו שאם יתמיד כ"א לקבל מה שכבר הכיר תחלה, ואח"כ יוסיף הוא משלו, אזי יכול אדם אחד לאסוף פרי בחינות היצורים של כמה אלפים גלגלות בדורות שונות, ולהסתכל בשלמותו ית' כננס ע"ג ענק … להמשך קריאה
א והנה כל מעשה ועסק מלאכת מחשבת מצד היותו מורה על איזה כוונה מובנת ונבונים נקרא דיבור ולפי שיש לך דיבור הנגלה והנסתר לפי מדרגת התעלמותו וגילויו עפ"י כוונת המדבר, ודיבור הדיקות שהנבון שומע תבונות חדשות לעצמו מה שלא נתכווין להם משמיע, שאפי' מן מסירת המן יכולנו ללמוד שהשלכת תפוחים בש"ת מנהג קדמון הוא (עש"ע … להמשך קריאה
א שתי המערכות הללו שוין בסדר התגלותם, אלא שהן מהופכין בסדר השתלשלותם, שכשאתה רואה עסק פלוני נשלם ברגע זו ונגמר להיות חומר מוכן לשלאחריו ברגע ב' הסמוכה שלאחריה, וג' ב' ג' וכו', אזי הדבר ברור שגם הכוונה היותר פנימית שבבולן לא נגלית אלא באחרונה, והחיצונה הסמוכה לה ברגע הסמוכה לפניה, ושלפניה בשלפני לפניה וכו', ואמנם … להמשך קריאה
א והנה העסקים אינן אלא כלים לכוונות, לפי שהמחשבה כבודה בת מלך פנימה ואינה יוצאת אל הפועל אלא משנגמרה הכלי שלה, ואז היא מתגלית לנפש הבהמית באותו לבוש המוחש לעיני בשר שלה: אכן יש לך כוונות פנימיות ויותר פנימיות וכו' עד אותה תכלית הכוונה הצפונה לפני ולפנים, וכנגדן הן העסקים, עסק פלוני אינו אלא כחומר … להמשך קריאה
א ומשונה חכמה היתירה מן הפחותה עוד לענין הריחוק והקירוב, שלזו נגלין הדברים כסתום ולזו במפורש, עד שנפש קצרה בערך הגדולה ויתירה ממנה הרבה, בטילה בכחות נפש בהמית שאינה רואה אלא בסמוך בגלוי ובשל עכשיו (עיין סי' י"ט): ועד שהיתירה שביתרות של ב"ו בטילה בתרי תלת ד' וה' משהו דמשהו וכו' אין חקר, לגבי חכמת … להמשך קריאה
א זה שייך לפרק ח ב ולפי שהחכמה האמיתית היא להתמתן ולראות את הנולד, ע"כ חכמה יתירה לפי יתירותה רואה תולדות יותר מרובות (דהיינו טורחת לגלות אחת אחת את התולדה ותאומותיה וצעירי אחיותיה ותולדותיהן) הנעלמים בחכמה נמוכה הימנה, עד שהחכמה עליונה ית' סוקרת צאצאי כל גרמא וגרמא הקרובות עם הרחוקות בזמן ובמקום עד סוף העולם … להמשך קריאה
א הגה"ה זו שייכה לסיום ספר רפואות הגויות סוף סימן תקפ"ו: ב והנה כבר נתבאר במאמ' בפי' משלי (עיין חשבון הנפש סי' ק') שיסדה החכמה עליונה יתברך שתהיינה הנפשות מזדווגות בפעולותיהן, כמו שהגופים מתדבקים זו לזו בשיעורן ד"מ כחן של ב' נפשות בהמיות מספיקין להסיע משאוי גדול ב"פ, והשגת ב' חכמים כפליים משל יחיד וכו' … להמשך קריאה
א שייך לפרק יב ב ז"ל המקשה מלישנא דמשתמע לתרי אפי, והלא מצינו אצל יעקב שאמר אנכי עשו בכורך. וכן בכמה דוכתי. ג תשובה ד כל מלאכת מחשבת אפי' מעשה ידי אדם אסור לקלקלו כמתעסק בעלמא משום בל תשחית, וכ"ש בידי שמים, למעלה מהם בעה"ח המוכשרים לצער ועונג (עיין סי' ז') שאסור אפילו לצערם מכ"ש … להמשך קריאה
א כי הנה קשה לעמוד עוד בפני לגיונות הרבים של היצה"ר שהיו הראשונים מפילים אותם חללים כקוצר בקמה כנ"ל, ע"כ צריך להכיר באבות הנזיקין דהיינו שרי מאות ושרי האלפים שלהם, ולהתריס כנגדם על ידי הערמת החינוכים המתמידים (סי' כא) ויפלו גייסותיהם השפלים ממילא: הסבר על זכויות יוצרים חשבון הנפשמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א ומיהו לקמן (סי' ריא) יתבאר שיש כמה מינים שלא לשמה שחימוצם קשה ויוצא שכרם בהפסדם, ומש"ה צריך לחטט אחריהם כ"כ דאפשר, ע"כ צריך לידע שיש חילוק עוד בין לומד מפילוסופים ללומד מן הספרים, התם במתחנך ע"י עצמו, דאי שרינן ליה להתחיל בשלא לשמה, דלמא משתלי ונפיק חורבא מינה, והכא בגדול עומד על גביו עסקינן, … להמשך קריאה
א והן אמת שלא נברא הקב אלא לקיטע, ואכן בדורות הקדמונים לא הוצרכו לעצות כלל, ומה גם לגבי הענקים שבהן שלא הוצרכו אפילו לשום מוסר ותוכחה, אלא ללמוד לדעת האסור והמותר והמצוה בלבד (עיין סי' י"ב) וע"כ איררו וקללו מבלי עולם בשלא לשמה, מ"מ הוא עצה הוגנת מאד לדורות האחרונים לומר בתחלה למד בשביל שיקראוך … להמשך קריאה
א כי הנה הדבר ידוע שהצמאון והשביעה היתרה, יכולין להפוך רוחות הנפש הבהמית מצער לעונג ומעונג לצער, כמש"ה נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק, וכן ההרגל הארוך משקיע אף הרוחות הללו ומוליד תאוות מלומדות אפילו לדברים שנפשו של אדם קצה בהם בתחלה, ואח"כ הוא מרגיש אליה רעב עצום בחסרונן כמו שמצינו בתאוות … להמשך קריאה
א ובכל זאת מצינו שיצאו רבים חוץ לשיטה על ידי כך לפי שאע"פ שהדברים ברורים מצד השכל, מ"מ אי אפשר להם להשמע באזני נפש האדם הבהמית, ועל כן נתחכם דור האחרון בנזקי של ראשון, לומר חכמים הזהרו בדבריכם, דהיינו שראוי לחכמי הדורות להתאבק בעפר רגליו של שלמה ע"ה לסבר אזן העם במה שיכולה לשמוע: הסבר … להמשך קריאה
א (שייך לסימן יט מט) ב וגדולה מזו מצינו לפעמים מילי דלא מעלי מצד המוסר, ומותר ומצוה בתורת עצה לצריכים אליה, (אנטיגנוס איש סוכו וכו' אל תהיו כעבדים המשמשין וכו'). והנה לכאורה האיך יעלה על הדעת לחשוב שימצאו טפשי עולם שמלאם לבם לפקפק בדברים גלוים אמתיים הללו, והרי אילו נפלה מקלו של מלך בשר ודם … להמשך קריאה
א ואמנם אף על פי שהגאוה הנכונה והכבוד האמיתי נחמדים והגונים מאד לאדם דהיינו הגאוה למאס במדות גרועות ובדרך רעים, והכבוד לקנות שלימות ולידבק בדרך טובים, מכל מקום עלולים למשוך את לבו של אדם ביותר, ולהטעותו אחר יצר אותה הגאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, אבל במין כבוד של הבחנת הכבודים הנ"ל, יש אפילו … להמשך קריאה
א אכול דבש הרבות לא טוב וחקר כבודם כבוד (שם פסוק כ"ז) ב דרך בני אדם להתפאר ולשיח בעסקי שרים במקהלות לחקור בתקפם, ובטוב הנהגתן את המדינה, והפקחים שותקים ומתבודדים לחשוב בגדולתו של ממ"ה ית', וכנגד מה שהצבוע הגנב והקוביוסטוס עיקר מגמתם לרמאות את הבריות לסמוך על הימנותם, מפחדים מהיזק ראיה מחרפין כל מי שחשוד … להמשך קריאה
א והנה חכמה זו אינה נמצאת אלא למחפשים אותה ככסף וכמטמונים ועל שם כך נקרא הקב"ה אל מסתתר, לפי שע"י פליאות הצמצום הזה נכסה כל אותו היום הגדול של צהרים ואור האין סוף ונגנז מעיני בשר, כשמש המתעלמת ברוב זהרה מעינים כהות של עטלף, וכל כמה שמלכי ב"ו זקוקים להראות ולאיים על הבריות תמיד כנ"ל, … להמשך קריאה
א אח"כ השפיע עליו עוד מקיפין חכמה בינה דעת זו למעלה מזו, ומדת הרצון בעטרה טפופה על גביהן, עד שנתעלה למדרגת נשמת בני האדם, נשמה זו אינה מקבלת מדרגות השנויים של זינין ומינין הנ"ל עוד, אבל יש בה דעה וממשלה להרע ולהיטיב את מעשיה שהן המזון הרוחני שלה, והיא מזדככת ומתעכרת על ידיהן ומשתנה תמיד … להמשך קריאה
א ואמנם השי"ת ב"ה אין לפניו לא עמוק ולא סתום ולא חילוף הזמנים, וכל רחבי שמים ושמי שמים שקולין כחוט השערה אצלו, לפי שכולם משוערין במדה וקצבה, וכולן בטילין לפני הבב"ת במשהו לעולם, הלכך לגבי דידיה לא שייך שום חקירה ועיון כלל, ואדרבה מאחר שהכל צפוי בסקירה אחת לפניו מעולם, אזי לא היה צריך לבראות … להמשך קריאה
א ומחמת שיצר לב האדם רע מנעוריו, והגדול כאחד העם לענין זה, ולא עוד אלא שאפילו היותר חכם וחסיד שבגדולים כשאינו רואה אלא בעיני הממונים שלו, עשוי ליכשל ולהכשיל בכל עת, לפי שכל כמה שאוכלסי מדינתו רבים, כך מתפשטת גם השתלשלות הממונים המבדילים בינו לבין העם, ואם לא יחטא אלא אפילו אחד מאלף שבהם יכול … להמשך קריאה
א ולפי שרוחב דעת האדם המשוערת לפי ריחוק וסתימות צרכי אדם יחיד, אינו מספיק עדיין לדר בין אנשים רבים, מאחר שהעסקים שבין אדם לחבירו מתרבין והולכין לפי ריבוי בני החבורה, וכל אחד קרוב אצל עצמו ומתרחק והולך משכנו ושכני שכניו, אינו רואה חוב לאוהביו וזכות לשונאיו וכו', ע"כ נוצרו גם דעות בני האדם וכחותיהם מזדווגים … להמשך קריאה
א עיון זה לקוח מפי' משלי (כה) ע"פ כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר: ב כל כמה שאדם נמשך אחר הנסיון של אותו צער ועונג שהרגיש בגופו או שהשיג בחושיו, הוא מפעולת הנפש הבהמית שלו בלבד, שעיני בשר שלה אינן רואין אלא בסמוך בגלוי ובשל עכשיו, והוא עלול ליכשל בכל עת ובכל שעה … להמשך קריאה