א תיכף נשתלח משה לבשרם פקידת הישועה, להסמיך עשייה רבה לאמירה מועטת זו ולהכות נילוס אלוה הגדול למצריים תחלה, ואח"ב הרבה אותותיו אחת אחת לחפות בושה וכלמה על פני פרעה וחרטומיו המנוגעים בשחין וכנים חשך להכניע כלם כמ"ש וירדו כל עבדיך כו' והשתחוו לי לאמר כו', לבקש רחמים בהשתחויה שיצאו להם עבדיהם טעונים כספם וזהבם … להמשך קריאה
א כי הנה מלבד שהיה אברהם נאה דורש מאד לרבים ויותר נאה מקיים, עד שנעשה אב להמון גוים בחכמה כנ"ל, עזב עוד אוצר מיוחד של דעת ויראת ה' לנחלה לזרעו, ובחירי בניו הלכו בדרכו והוסיפו גם כן הרבה משלהם, עד שטיפח יעקב אע"ה אותה משפחה כשרה משכלת מכל גויי הארץ, שנשבו אח"כ לבין המצריים הגאוותנים … להמשך קריאה
א אלו הן קצת מאורעות שנשתייר זכרונם אצלנו מחיי אע"ה הנקרא אוהבו של מקום על שם שהיה מאהבהו על בריותיו בכל כחו ומאודו, ואף גם הקב"ה מצדו עבר בין הבתרים כביכול, ליכנס עמו בברית רעים אהובים בשבועת עולם לזרעו, ובשכר טרחו הגדול למצוא השגת נקודה קטנה של הכרת רצונו ית' מתוך מעשיו, ולהוציא ממנה כמה … להמשך קריאה
א ואמנם כשם שהשתנות התמידיות משעממת את הדעת כך גם ההרגל המופלג מטשטש אפי' מיחושי הנפש המרגשת, ומי שדר בבית הרחיים אינו מקשיב עוד לקולות מים אדירים, עאכ"ו למחשבה רוחנית בחסדים וגבורות של יוצר בראשית הנ"ל שהאדם דש בנפלאותיו וטובותיו ערב ובוקר וצהרים, וקשה לו להכיר בהם עוד, אא"כ מקיצין וחוזרין ומקיצין אותו ע"י הזכרות … להמשך קריאה
א ובכל זאת לא נח עוד, כי אם התחיל לחתור בלבו להמציא איזו סגולה בטוחה לבצר רכושו היקר ההוא מצר ואויב, שלא יקום דור סורר באבותיו, ויחזרו לשבש תורתו הנקיה ולהשכיחה מפי זרעם, ונענה בסייעתא דשמיא לחדש תחבולה נפלאה לבראות לו תלמידים נאמנים ולהפרות מצדיקי הרבים ככוכבי עולם, דהיינו לאחר שנתברך מאוד בפירותיהן של ג"ח … להמשך קריאה
א אז נקהלו הכהנים אל נמרוד גבורם ויועצו להסיק את הכבשן וללכוד לב העם בערמה לנסות את נביאם באש, הלא יריב לו אלהי האמת אשר בעזרו, ויהי כקרוב אברם אליהם כדרכו בלי חרב ובלי מגן ויפלו עליו ויטילוהו בלבת הכבשן, אז שלם זכות אברהם לפני האלהים להצילו בנס מבורר גלוי לכל העמים, ואשר נשתוטמו מקדם … להמשך קריאה
א אבל באותו פרק נתעורר גבור חיל אחד, משארית התלמידים המתחבאין עדיין בבית מדרשו של שם, שם נפשו בכפו לצאת יחידי להציל כל העולם כולו מתחת סכלות הרמאים ונכליהם, ויבז בעיניו לשלוח יד באלילי בית אביו לבדם, ויואל להעביר קול ברחובות ובשווקים, לדרוך על במותיהם ולרוק בפני כומריהם, ולדרוש לעם לדבק באלהי השמים לבדו ולהשליך … להמשך קריאה
א א והנה בה התחילו רמאים הקדמונים מימות אנוש לעשות עצמן נביאים לשבש הקבלה האמיתית מאדה"ר, לפתרה ע"פ דרכם ולהחליפה במעשי תעתועים, ומתאות הכומרים נעשו מצות אלהיות של עבודת כוכבים ג"ע וש"ד, מתחלה בדו להם אלהות ממוצעות, ואח"כ מזלות ופגרי אדם להקריב לפניהם זבחי מתים (כידוע מס' ד"ה של מצרים הקדמונים, וכדאיתא בח"ש, ואף יעקב … להמשך קריאה
א אבל הפתי משתתף עם החכם בתכלית הכוונה הקיצונה לעשות נחת רוח ליוצרו כנ"ל, אלא שמתרחקין והולכין כממזרח למערב בעסקים וכוונות הממוצעים שלהם, לפי שאותה הפתיות שאנו עסוקין בה איננה חסרון שכל בתולדה, שהאיך יתחייב בדין מי שנברא בעל מום, ואדרבא פתי דידן בעל חכמה וגבורה לנצח רוח בהמיוהו, אלא שטעה מנקודה אחת של התרשלות … להמשך קריאה
א ואכן הכופר טורח להתחנך להכחיש מציאות השי"ת הנגלית לו בדרכי טובו וחכמתו לעיני השמש, ולפתות א"ע להתקלס על כלל החכמים השלמים אשר מעולם, ולהכזיב גם ששים רבוא עדי ראיה ושמיעה אוהביו נאמנים ואבותיו ע"ה, והנה הוא עומד על דעתו ותובע על זה מופתים חותכים, שלא נבראו לו בכאן כמו בחכמת החשבון והמדידה (עס"י קפג), … להמשך קריאה
א והנה החכם והערום יכולין להשתתף בשלשלות כוונותיהם הממוצעות אלא שמתרחקין והולכין כגבהי מרום משאול תחתית בנקודת הכוונה קיצונה הפנימית שלהם, ונקח בד"מ משה ובלעם, שכפי משז"ל (סוכה נ"ב) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ונמצא שהיה היצה"ר של משה במדרגת בלעם, דהיינו כמ"ש שקם כמוהו בלעם באומות: ב כל מי שהוא מכת משה, מקדיש … להמשך קריאה
א עוד יש לחבר לכאן עיון אחד, בענין החילוק שבין הפתי לחכם אמת ורשע ערום, כי הנה גם שלשתן משתעבדין בשתי נפשותיהם, באחת לעבודת שפחה, ובב' למעשה גבירה אצל חכם וערום, ושתיהן שפחות אצל הפתי הגמור, והנה הפתי והפוקר שניהם כפויי טובות הבורא ית' לנצח את הנפש המשכלת שלהם תחלה, זה בכדי להאמין לצבועים, וזה … להמשך קריאה
א אבל בימי דוד לא היתה הבינה לבדה מספקת עוד, והמציא אותה עצה נפלאה של (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמיד דהיינו לצייר במחשבתו כאילו עומד לפני כסא המלך היושב ומשגיח עליו בכל עסקיו, ולפי שעדיין צריכה גם עצה זו לכח דורותיו של דוד, בכדי ללטוש לוח הנפש הבהמית לקבל אותה צורה בבהירות הראוי לפעול … להמשך קריאה
א נת"ל (סי' קמ"א) שהחכמה ממציאה איזה עסק בכדי להוציא לאור את כוונתה, והבינה מתבוננת במעשה להבין מתוכם את המחשבות. וכבר נתבאר בסי' קל"ח שמספר הכוונות הממוצעות של כ"א מן העלילות של מ"ב לא ניתן לעמוד עליו בשכל האנושי עד היום, ובסי' קמ"ג נזכר עוד שמספר מדרגות הבינה ביצורי בראשית, הוא במופלא ממנו גם כן, … להמשך קריאה
א אם תקח טבלא של שיש שחור מצוחצח ואפי' של עץ משופה מוחלקת בדונג וצביעה שחורה, אזי נגלין בתוכה דמות צללי החלונות והכותלים הלבנים עם דברים המזהירים התלוין בהם, אבל שאר דברים באויר החדר ושאינן מבהיקים כ"כ, נראים מטושטשים בערבוביא ופתוכים בכתמים ושריטות רקות שנשארו על פני שטח הטבלא, תשפשפנה עוד בכח, עד שיגלו גם … להמשך קריאה
א ואילו נחשוב את הענקים בגובה ג' קומות בינונית, והבינונים בג' של ננסין; אזי הדבר פשוט שהענקים חושבין את הננסין כחגבין, דהיינו לנפש בהמית שראייתה כלה בשליש פסיעה ואינן אלא רואים בעבים כשיעור פסיעה אחת בלבד, ואפי' בתוך כדי אותה פסיעה, אין חיל בזרועם לעצור ברוח קשה כל דהו שעושק את מושגיהן בכח (עיין סס"י … להמשך קריאה
א שייך לסימן י"ג ב אם נצייר לנו הנפשות ג"כ מקושרות מאברים וחלוקות זו מזו בכח ובקומה, אזי יכולנו להעריך מדרגותיהן לפי ערך הגדלות ולפי מדת הגבורה של כל אחת מהן, והנה אין הנשמות הללו רואות כאור הבהיר (החכמה לפנים והבינה לאחור כנ"ל פ"ה), אלא כשיעור קומה אתת של ערך ג' פסיעות בלבד, ומכאן ואילך … להמשך קריאה
א שייך לפרק זיין ב ומה גם לנו בית ישראל המרגישים בצער נהמא דכסופא שמשנין פניו של אדם ככרום וכו'. והנה צער לחם בבית שנואי נפשו קשה יותר שמכוה בשר האדם כגחלים בוערות (משלי כ"ה), ואפילו בפת חרבה ומים אצל הדיוט ומי שהוא כדאי לשנאתו, הכתוב מדבר, וכ"ש שנאת חנם לאדם חשוב ומאכילהו מעדנים, דון … להמשך קריאה
א ואכן הדבר למד מענינו, שכמו שאין אותן הי"ג מדות דוקא, אלא להורות דוגמא להיות כ"א בוחר לו דוגמתן לפי צורך תיקון מדותיו, כך הם גם אלו התבונות דוגמא בעלמא לאיש ואיש כדי צרכו, ובלבד שיזהר ליקח אותן מיני תבונות שיש בהן מעין חכמת ההנהגה, דהיינו סגנון קישורי העסקים והכוונות, ובירורי הרע והטוב והמובחר שבהן: … להמשך קריאה
א וטוב להעריך לו כ"א מהתבונות כנגד אחת מן הפיסקאות, בכדי לזווגם בשבוע אחד תמיד שמתוך כך הוא זוכרם כאחת, כגון תבונה א' למנוחת הנפש ב' לסבלנות ג' לסדר וכו': ב והנה מאחר שכבר נתבאר שהחינוך הכללי זמנו כל היום כולו, אבל שעות של שכיבה וקימה מיוחדין לסידור הנהגת העסקים ובחינתם בלבד, ושאין להתחיל בחינוך … להמשך קריאה
א ובאמת אין כאן טרחא יתירה, ליחד לו אחד מן הי"ג כללי תבונות הללו לשבוע אחת בכדי לסדר לו העסקים על פיו בשחרית, או לבוחנן לו בערב, ולשמור הי"ב הנשארים כסניפים טפלים (עי"ס כד) שעי"כ הוא מקיים רוב מילי דחכמה ובינה תיכף הלכה למעשה, אגבי עסקים שהוא מטפל בהן משך אותה שבוע, ומה גם שחינוכים … להמשך קריאה
א והנה כבר נת"ל (בסי' קמ) שצריך להתאפק מחינוכי התבונות הללו, כל כמה שלא נמחה זכר שום טרדא מן החינוך הכללי, אבל יותר טוב להמתין עוד עד שיהפך החינוך עצמו, לתאוה מעוררת רעב בחסרונה, שאל"כ אתה מבעית נפש הבהמית העצלנית ופחדנית מרוב עבודה ותקיץ בעוקצך ודובשך: ב ואכן מי שחינוכים הכפולים קשים עליו, וכן מי … להמשך קריאה
א וכן מענין הכרת חילוף תכונות בני אדם במעשיהם יש בו תועלת גדולה, אלא שכל המרבה לבדוק במדות המון העם מוצא בני עליה מועטין ועלול לשנאת הבריות שמוציאין את האדם מן העולם (אמת פ"ג), ע"כ צריך להקדים יראת חטאו לחכמתו ולשום אל לבו שהיה צפוי לפניו ית' מעולם שאדם אין צדיק בארץ לפני בוחן כליות, … להמשך קריאה
א אותן הלשונות (יד וטו) (שבסי' הקודם) שבהם תועלת גדול להבינן ואף גם לדבר בם, וזה יתבאר ע"י דוגמא פרטית אחת מני אלף. ד"מ פלוני מדקדק לקבל אותך כשהוא מוסב על המטה, או מושיבך על ספסל נמוך לפניו, כשהוא נתלה ויושב על הכסא אצל הכותל, וכשאתה מדבר הוא שותק ופניו מצהיבות מנענע בראשו ומורה באצבעותיו, … להמשך קריאה
א דרך משל יתחיל לקבוע בדעתו שבוע א', שלא יפקיר שום מעשה קטן ואפילו דיבור קל כמתעסק בעלמא, אלא יהא לו בכל דרכיו איזה טעם וכוונה לדבר מה, שזהו עיקר סגולת הרצון והבחירה האמיתית מתנת חלקו של אדם, והיא כתר לראש חכמתו (עיין לעיל סי' יו"ד), וכל זמן שהאדם שקוע במעשים של מה בכך ובעניני … להמשך קריאה
א והנה מצינו שהמתחילים מתקשים להסדיר להם עסקים ליום שלם או לבוחנם ע"פ פקידה קצרה יום שלם למפרע שזו מקורה בחכמה וזו בבינה של חכמת ההצלחה (עיין סי' קמ"ו) ע"כ יש לשקוד הרבה בחינוכם בתחלה ולשנן את מחשבתו בהן מיום ליום, עד שלא יקשה עליו עוד אם יצטרך להכנס באיזה עסק ארוך, להתקין לו סדר … להמשך קריאה