א ויש לדקדק שלא דבר הכתוב כאן אלא בפתאים ונערים (ואפי' בחכמים הנכשלים עפ"י מקרה רע ח"ו) וכשמפקחין עיניהם להרגיש בסכנתם נשמטים מן הפח בבהלה מאליהם, אבל הקטנים שלא הגיעו עדיין לשום חינוך כלל, ורשע שכבר כבש נשמתו לעבוד לתאוותיו הבהמיות, דינם במקל ושוט כבהמה ממש, כמש"ה בדברים לא יוסר עבד, יסר בנך בשבט, נכונו … להמשך קריאה
א ולפי שהמשלים הללו ברוה"ק נאמרו שלא נתכוון שלמה להשטות או להתנאות בהם ח"ו, ע"כ לא כוון בכל תיבה ותיבה אלא לפי עומק כוונתה אליבא דאמת, וחכמים ונבונים דהכא לאו היינו הלצים והרשעים שהוא קורא להם אוילים סכלים וכו', לפי שהפקחות להרע היא עצמה טפשות מנוולת מאד (עיין לעיל) לפי האמת, וע"כ מלת מלך נאמר … להמשך קריאה
א הללו הן תחבולות הלמוד לאחרים שגדל והצליח בהן שהע"ה מאד עפ"י עדות הכתובים, לפי שמאס בכת אותן החכמים שנאמר בהם אם חכמת חכמת לך, אלא היה טורח כל ימיו להחכים גם את המון העם ולהוכיח את הכושלים שבדורו ע"פ מוסר השכל לטוב להם. ולענין זה חיבר משלים חדשים רבים תמיד וכולם נגנזו ולא נשתיירו … להמשך קריאה
א לקוטים ב פתיחה לפי' משלי ג לעולם ישנה אדם תלמודו בדרך קצרה, אלא שכל דבר קשה לשמוע צריך להסביר אותו או להטעימו כראוי, אם עמוק הדבר ולאורה הוא צריך יש להאריך בו ולפרשו עפ"י דוגמאות ברורות כשמש, ואם דבר תוכחה הוא שאינו נכנס באזני יצה"ר השונא כל מוסר, צריך להטעימו במליצות עריבות כמו שנותנים … להמשך קריאה
א והנה אגב גרמא הובאו כאן גם כמה באורים לכתבי קדש ומאמרי חז"ל, יצר הרע ויצר טוב כחם חכמתם סדר תולדותם ומלחמתם, עולם קטן רשימות של פגימות ותיקונין פסוקים רבים ונוסח ברכת נישואין וכו', לדוגמא על חן אמרי בינה וחידותם של קדמונים ז"ל, הנותנים לפום צערא אגרא לדורשיהם באמת, ולהתחנך גם כן למצוא כוונתם האמיתית … להמשך קריאה
א ואשרי לאדם זהיר שזהירתו נעשית לו הרגל תמידי למצוא כל פגימה במדותיו ולתקנה בזריזות, כי המדות הן הן עיקר מצערי גבר ועלילותיו, וכל זמן שהמקורות מתוקנין ומנקיותיהן ערוכות כהוגן, יכולין בעליה לבטוח למצוא מים טהורים תמיד כשהם באים ממקור לא אכזב, אבל אוי לו לעצל שאינו מכיר במעינות ומנקיות אלא משעה שהבאישו מימיהן, בשכבר … להמשך קריאה
א ואכן אע"פ שאין אנו כדאים להתקנאות בשלמה המע"ה שלא קם כמוהו אפי' בדורות הראשונים לא ללמוד ולא ללמד. מ"מ חובת הלבבות היא מוטלת על כל אדם, להשגיח על עצמו בכל פרטי מעשיו והנהגותיו תמיד בכדי להכיר במדות הנפש הבהמית שלו מצד פעולותיה, במעלתם ובמומיהן, ובגרמות המסוגלים להגביר או להתיש את כחן אצלו, למצוא כדרך … להמשך קריאה
א ומ"ש כאן מוסרים עמוקים, ר"ל תוכחת לאותן מיני תאוה מתוקה לשעתה שצריך לחטט אחריה הרבה בכדי לברר הרעות המתרגשות לצאת ממנה אחר זמן ארוך, והרי זה דבר הסמוי מעיני בני הנעורים שיצרן קשה ומעור פקחים, ומה גם שעדיין לא עמדו בנסיון להכיר בנזקה, וכן הפתאים אינן בקיאים בערמומיות היצה"ר שמצדד לפניהם פנים מסבירות לקולא … להמשך קריאה
א ובפירוש למגלת קהלת איתא וז"ל. ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת כו' כל כמה שהיה שלמה המלך ע"ה מצליח והולך בחכמתו עד דהוו נהירין ליה שבילי דרקיעא וכל חללי עלמא, כך היה משוטט וחוקר ג"כ בחללו של עולם הקטן, דהיינו באותו תהום רב של דמיונות מחשבות מדות ודעות המכונסין במצולות הלבבות, באיזו דרך … להמשך קריאה
א מהדורא בתרא ב שייך לסימן ו' המתחיל. כי הנה הנפש הבהמית כו', להיותה צוללת במחקרי חכמת הוללותה וסכלותה וכו': ג הצדק והמשפט היושר האמת והאמונה נכונים כולם לדרך אחד קולע אל השערה, אבל דרכי הרשעה העולה שקר ומרמה מטים עקלקלותם לאין חקר, לפיכך נוח הרבה לכוין לדעת החכמים ואנשי אמנה מלירד לסוף דעת הטועים … להמשך קריאה
א אותן הי"ג פרקים עם הרמזים והפסיקאות שלהם לא הובא כאן אלא בכדי להראות דוגמא מד' תנאים הצריכין בכאן, דהיינו הפרקים צריך שיהיו מפורשים, הפיסקאות קצרים, המוסרים נוחים וכוללים עצות כל כמה שאפשר, ולרווחא דמלתא ניתוספו עוד כמה פיסקאות עם רמזיהן למדות העלולות לחלות בדורנו להיות מזומנים לאיש ואיש כפי צורך תיקון נשמתו: ב הסתפקות … להמשך קריאה
א לפיכך צריך להדבק ולהחבק בחסד השי"ת לבא לטהר בכדי לעצור כח להתמיד את המלחמה בכל מיני תחבולות הנ"ל (ס"ו) כאחת בלי רפיון (ל"ב), ויהא לבו נכון ובטוח שמקץ איזו שנים מועטות יזכה להעלות ארוכה למחלתו, לברכו ולהיטיב אחריתו: הסבר על זכויות יוצרים חשבון הנפשמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א אכן אפילו אם נתרשל מלשכלם במשך עיבורם ויצאו לאויר העולם וכבר גדלו קצת, עדיין יכול הוא לנצחם עפ"י סיוע של העלאה קטנה בפיסקא מנוחת הנפש (ס"ב ס"ג), ואם בכל זאת גברה עליו התאוה פעם ופעמים ושלש מ"מ נשתיירו עכ"פ רשימות כונתו הטובה להתנצח כנגדה כנ"ל (ס"ב): הסבר על זכויות יוצרים חשבון הנפשמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א והנה הקליטה עצמה (דהיינו תחלת הרהורי עבירה כנ"ל) באים עפ"י רוב ע"י גלגול מהלך הרעיונות שא"א להשמר מפניו כמשרז"ל (ב"ב קס"ד ע"ב) ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום וחדא מינייהו הרהורי עבירה, נשתיירו א"כ שלש משמורות של עבור לידה וגידול הנ"ל, ואם יזדרז המתחנך לשכל את העובר הזה ע"י הפסק איזו מלאכת … להמשך קריאה
א ואמנם כל כמה שהרוח ההוא קשה בשעת תקפו מ"מ רובא דרובא הוא נובע ממקור דק מאד בתחלתו (סי' נ"א) עד שניכרין בו ד' פרקים של ימי קליטה, עבור, לידה, וגידול דהיינו א) כשבאו לו הרהורי עבירה בהיסח הדעת והוא נפתה, ב) להאריך בהם ולחדד את תאותו מרגע לרגע עד, ג) שהוא מתחיל בדבורים ועסקים … להמשך קריאה
א אלא שגם אהבה זו עלולה לחלאים רבים ועצומים ממש כאותה דלעיל (סי' פ"א) שיוצאים ממנה גם גזל ושפיכת דמים, ומולידים ג"כ חליי הגוף מגואלים ומנוולים ארוכים מאד מאד, ומחמת שמקור כלל הרעות כאלו הוא ברוח של תאוה קשה כנ"ל, לפיכך מדת הפרישות היא ג"כ מדה כבדה במהלכה מאד (למד): הסבר על זכויות יוצרים חשבון … להמשך קריאה
א והנה עיקר בריאת אהבה זו מתחלתה היתה כדי לקיים מצות פ"ו, והשי"ת קדשנו במצותיו עוד ליחד לכל אשה בעל מיוחד, לפי שהילד האנושי נולד רך ומזוהם, צריך לטיפול של טרחא רבה ויתירה בכדי לסעדו, לגדלו, ולהדריכו לתורה ולמעשים טובים, וע"כ הנחיל אותנו השי"ת ע"י מצוה זו אותה האהבה הנפלאה כפולה ומכופלת, לפי שהיא כלולה … להמשך קריאה
א פרישות פרק יג ב התגבר להפסיק מהרהורי זמה, ולאשתך לא תקרב אלא בשעה שדעתך פנויה לקיים מצות עונה, או פריה ורביה: ג רוחות נפש הבהמית נבראו לתכלית יקרה, לעזור להוציא לאור משפט נפש השכלית החלושה מהם הרבה (סימן פ"ב) ומה גם תאות המשגל והיא היותר חדה ועזה שבהנאות ואהבות שבין אדם לאדם, וקדמונינו ז"ל … להמשך קריאה
א לפיכך צריך לדקדק בתחלה ולחקור אחר מקור המחלה שלו בכדי לעקרה משרשה ע"י החינוך במדות ענוה, צדק ושתיקה הנ"ל, ואח"כ צריך לצרף אליהם גם החינוך במדת האמת לשם מצות עשה מיוחדת של חיבוב האמת, ואפילו בשעה שהוא מפסיד על ידה הנאות ממון או כבוד המדומה (כשנזדמנה לו איזו גנבה או ערמה או הלצה יפיפיה) … להמשך קריאה
א וסוף סוף שקר אין לו רגלים, ואפילו אומר אח"כ אמת אין מאמינים לו עוד, וכך עונשן של גאוותנים צבועים רמאים וגונבי דעת הללו, שמתגלים והולכים, היום לזה ומחר לחברו, עד שמפרסמין ונעשים נבזים שפלים ושנואים לכל אדם: הסבר על זכויות יוצרים חשבון הנפשמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א אמת רמז יב ב אל תוציא מפיך אפילו דבור קל שאין לבך מעיד לך על אמתתו מכל צר: ג השקרנות היא חלי הנפש מגונה מאד, ולכתחלה היא באה ע"י רדיפת הנאה של ממון או כבוד ואהבת הבריות בהיתר, ואח"כ באיסור, ולבסוף יוצא ממנה התאוה המלומדת של שקרנות שלא ע"מ לקבל פרס, וכשהיא מזדווגת ליצה"ר … להמשך קריאה
א ומאחר שצריך להקפיד על הנקיות שלא יתגנה בעיני הבריות, כ"ש שצריך להקפיד עוד יותר שלא יהא שנוא להם ח"ו, לפיכך צריך לדקדק מאד במו"מ ובעסקיו עם הבריות, ושיהא שוקל בדעתו במתינות וישוב הדעת קודם שהוא מתחיל בעסק או בדבור שלא תצא מהם גנות ושנאה וקטטה ח"ו, אלא לערוך כל עסקיו ודבורו בנחת עם הבריות, … להמשך קריאה
א ניחותא פרק יא ב דברי חכמים בנחת, ומהיות טוב אל תקרי רע: ג רוב מדות הישרות מצומצמות מאד במדתן, שאם חיסר מהן או הפריז עליהן, הרי זה סר מדרך הנכונה, כשם שלכלוך הטיט וכדומה מגונה מאד, כך היא התפארות והתקשטות יתירה גם היא מאוסה, וכמו שהצביעות (דהיינו מי שמתכוון להטעות את הבריות לחשבו לאיש … להמשך קריאה
א ואמנם דרך החינוך הוא לפנות את לבו להמלכה בעוד שלא נפתח הפה, דהיינו בעוד שרוח התאוה קלוש מאד בסמוך למקורו, ולחנקה בחדר הורתה כנ"ל (סי' נ"א), שאם רחש לבו איזו דבר הלצה דבדיחותא, ירגיל עצמו לחזור ולבולעה לתוך מעיו, כמו שנתפאר דהמע"ה זמותי בל יעבר פי (תהלים י"ז) וכמ"ש חז"ל תן דעתך עד שיצא … להמשך קריאה
א ואמנם הנפש המשכלת שולטת בעצלות ההיא, בכל פעם שעולה ברצונה, והיא יכולה לקשר איזו רעיונות עם הרגשת איזו אותיות בכתב או בע"פ, ועל שם כך נקראת נפש המשכלת ג"כ נפש המדברת, ע"ש שנבראת בו באדם לגלות מחשבות לבו לאחרים, למראית העין או להשמעת אזנים, בכדי שיהיו בני אדם לומדים ומתלמדים, משלימין ומשתלמין בחבורתם זה … להמשך קריאה
א שתיקה פרק י ב קודם שתפתח פיך שתוק והמלך בלבך, מה תועלה יהא בדיבור ההוא לעצמך או לאחרים: ג כבר נתבאר לעיל (נו"ן) שהנפש הבהמית אפי' בתכלית שלותה היא מתנועעת תמיד במהלך העצלות, מהרגשה לרעיון, ומרעיון לרעיון, ומרעיון לפעולה, המשתלשים בסדר הזמן שנרשמו בה ע"י הדיוקנים החיצונים. ד"מ כשאני רואה את האב אני נזכר … להמשך קריאה