חשבון הנפש

א מתוך הדוגמאות הנ"ל יבינו המשכילים להשתמש במפתחות הללו, למצוא באוצר קדמונינו ע"ה מטמוניות של דעת ויראת ה' משמחי לב מאירות עינים, ישבעו ויתענגו מטובו של מטיב העליון יתברך הבוחר בתורה ובנביאים וחכמי אמת וצדק להנחיל לאוהביו בעולמות שברא חיים של אושר וכבוד ודרכי נועם עם נתיבות השלום: ב תם ספר חשבון הנפש, ופרקי המוסר, … להמשך קריאה

א דרך משל נתבאר לעיל (בסי' קל"ח) שהעוסקים בתורה ובבחינות מעשי בראשית מוצאים על כל קוץ תלי תלים כוונות של חסד ואמת אין קץ, ובכלל זה תורה שבעל פה כמו שנתבאר לעיל שראוי לחסידי בשר ודם לדבק בדרך החכמה העליונה יתברך לפי יכלתם, וכן יש לכל מצוה סייג ותקנה כמה טעמים ולכל דיבור אפילו מד' … להמשך קריאה

א נתבאר לעיל שעיקר כוונת חיבור רפואות העם, להסביר להמון העם רפואות חלאים שכיחים ומדביקים, וליעץ להם תרופות גם לשמירת הבריאות, אלא שבכדי להשתמש ברפואות צריך להכיר קודם לכן את המחלות, ואי אפשר לעמוד על מקור החלאים מבלי קצת הקדמות מחכמת שמושי האברים ותהלוכות הליחות לשמירת הבריאות, על כן נתבאר לעיל בדרך משל ענין ההקטרה … להמשך קריאה

א ואלו דברים שהעלה איש משכיל אחד עפ"י הנסיון בימי החינוך שלו: א) צריך להקפיד להתמיד בחשבון תיכף למעשה מדי יום ביומו, דאם לאו הכי יהפך העסק הקל הזה לטרחא גוברת עליו מיום ליום, העצלות מפיגה את החשק ומשרשת את הבח (עס"י ר"ך) והשקידה בחינוך ומספר העונות מתרבים והולכים עד שנופל בשקיעה כללית: ב) מי … להמשך קריאה

א מרובה מדת הסבלנות מכל שאר מדות, שבכל המדות אין אנו צריכים לתרופות אלא אם כן נלקה האדם באחת מהן, אבל הסבלנות שוה לכל נפש להגן עליהן מן הפורעניות (סי' ע"ו ע"ז), כל שאר מדות כשנתרפאו מחלים עוזבים אותו החינוך כנ"ל (סי' כ"ז) מה שאין כן בסבלנות שצריך להתמיד להתחנך מהעלאה להעלאה כל ימי חייו … להמשך קריאה

א ומכאן למדנו שצריך ליזהר מאד מלעזוב שום אחת מעיקרי המחלות בלוח התיקון שלו. דאם לא היה אפשר להשתמש בחינוך תיקון כמה וכמה מדות לתקלה לאחרות, כמו שמצינו בדוגמא זו, שציער זה את עצמו מן היין והלהג והשקרות וכו' בכדי להצליח בצביעות: ב וכן צריך לדקדק ב לבור לו דרך ישרה בין אופני החינוך (סי' … להמשך קריאה

א מעשה באדם אחד גולה ומחוסר לחם שנטפל לתחבולת החינוך בכדי להתרפאות מחליי נפשו, שקידת שקרנות להג וגעיא התפארות נמהר חנף וגונב דעת הבריות וכבודן (סי' קיא), והבריא מיום ליום למראית עין ממש, ואחר שעברו עליו ערך שלשה חדשים בבית אחד ממכיריו, קיבץ שם פשיטי דספרא כיסה מערומיו וחזר בשם טוב לעירו, אבל לא עברו … להמשך קריאה

א כל מה שנתבאר לעיל מרישא לסיפא, מכוון הכל לתכלית אחד, דהיינו להקל מלחמת יצר הרע על האדם החלש שבחלשים, ופשיטא דלאו בשופטני עסקינן שנאמר עליהם אל תוכח לץ, והכי נמי לא אכפת לן, בחכמי כסילים הרצים אחר נושא השור על כתפיו וקצים בו משנודע להם, שאין כאן פליאה (עס"י כא) שעליהם נאמר באזני כסיל … להמשך קריאה

א ולכאורה היה נראה שיותר פשוט לחשוב, מהלך התיקון והנפילה מתוך לוח השגיאות בלבד, להעריך מספר החטאים של כל מדה ומדה בשבוע הראשון של תקופה א אל מספרן בשבוע א תקופה ב וגומר, ומספרן בשבוע ב' תקופות א' ב' ג' זו לזו, ואמנם כבר נתבאר לעיל שחיי העולם הזה דומין לנחל שוטף של מאורעות חולפין … להמשך קריאה

א אי תסיק אדעתך עלמין זעירין סגיאין דחפיין כל חדא בחללא דגלגולא, דשמשא דילה, וכד מתכנשין כולהו לאתרא חדא שייפן ובטשין להדדי ומפקין נצוצין רברבין בשפרפירא וסיהרא, עד דנפיל נהורא בי תהומא רבא דחשוכא דאתמלי מזיו דנהור מרגלוון דכורסא עילאה: ב כך כל אדם יש לו עולם מלא טמון בקרב לבו, וממקור חכמתו ומדותיו נובעין … להמשך קריאה

א מהלך המחשבות בעולם הרוחני מתחיל מאיזו הרגשה ונמשך והולך בזמן ובסדר שהמקיפים אחוזים זה בזה בעולם הגשמי (סי' רה) וע"פ הגהת נפש המשכלת (סס"י עח) ולפי השפעת צירי המושג (סי' רט) וזוהי הדרך הכבושה לכל אדם עד שהיא נפסקת ע"י איזו הרגשה חדשה וחוזרת ומתחלת דרך הכבושה מאותה הרגשה (סי' פא) וכן נת"ל שצירי … להמשך קריאה

א כל גרעין קטן שבעולם הגשמי מתגלגל והולך בסדר מאורעות המתחדשות בו בכל עת ובכל רגע (סי' עב), ובע"ח מוטלים בהשתלשלות תמידות הזאת בכל מקומות מושבותם לעולם, אבל לא נתנה להם רשות לראות ממנה אלא אברים אברים בדלוג, דהיינו אותן שנויים המוכשרין לזעזע קרומי מוחיהן, ובשעה שנפשן פנויה להכיר באותה הרגשה ומאחר שכל גרעין יחיד … להמשך קריאה

א נת"ל שפעולות בני אדם, מתדמין ומתחלפין זו מזו, שכ"א טובע את עלילותיו בחותם הצירים הפרטים לעצמו, והמומחין יוכלו להכיר תמיד מטבע נפשות חבריהם במעשיהם, אע"פ שחלוקין מאד בענינים הכלולים בהם, כמי שמקיימין את כתב ידו בחותמו של קולמוסין שונים, עי"כ יכולין להכיר, ד"מ, מזמורי דוד משל אסף, ובנין שלמה משל הורדוס וכו' וכך נתפלאו … להמשך קריאה

א כל הרהורי בני אדם ומחשבותיהם, היוצאים להגלות ע"י עלילות, ודבורים בעולם הגשמי. והרי הם מוחשים ומושגים לכל מי שרואה אותן או שומען, אזי נעשין מהן רעיונות עיקרין מסובבין במקיפין שלהם ומתלוין מן הצירים הצפונים בצדיהן (סי' רט) כולם פועלים בנפש המשיג אותם, אלא שמדרגת פעולתן תלויה א) בטיב צירי נפש המקבלת, דאי איתרמי פעולתן … להמשך קריאה

א ומבואר עוד ב) שבני אומה אחת המשתתפין בדת ונימוסים ואויר מדינתם וכו', משתתפין ג"כ באותן צירים רבים הנוגעים לדת ונימוסין וכו', ובני אומות שונות במדינה אחת משתתפין עכ"פ באותן צירים הנוגעים למזג ארצם וחוקי מושליה, זכרים ונקבות משותפין בנוגע למינם, צעירי השנים בילדותן וזקנים בזקנותן, ובני אומנות אחת או בעלי מדות דומות משתתפין בנוגע … להמשך קריאה

א ומאחר שלא לתהו נברא האדם, אלא לערב דעתו בין הבריות להסתייע מהם, לטובת עצמו או חבירו, ואנו צריכים לפעול בלבם תמיד ע"י צער ועונג של הרגשות או מדות, בכדי להטותם למבוקשינו (עי"ס ר) ומה גם כשצריכין לחסדים של קצין או שר ומושל שחיי הנפשות תלויין במהלך הרעיונות שלהן ובהבל פיהם עקרי טורי, ע"כ דבר … להמשך קריאה

א ולפי שתולדות הימים אינן מחולקים זו מזו אלא מעט מזער, ורובא דרובא מעללי הנפש הולכין וחוזרין היום כאתמול שלשום, עד שנעשין הרגל מתמיד אצלה, מבואר מכאן א) שהמון עצום של תנועת הנפש הולכין ונצפנין בחדרי לבו של אדם מיום ליום זו לפנים מזו, עד שאינו יודע ומכיר בהן עוד, אלא שכל כמה שהן מסתתרין … להמשך קריאה

א וכבר חלק לה השי"ת כח לנשמה האנושית לבחור לה איזו כוונה מיוחדת כחפצה ולהפקירה אצל נפש הבהמית בכדי להשתמש בה לציר מהלך הרעיונות לשעה עוברת ולהסיחה מדעתה אח"כ לגמרי או במקצת ולמנות אחרת תחתיה לפי צרכה, למה הדבר דומה למי שלובש בתי עינים מגוון של תכלת לראות הכל באור תכלת ואח"כ פושטן ולובש אדומים … להמשך קריאה

א וכמו כן יש לך מיני צירים צפונים במשיג, מקצתן א) תקועין בלבו של אדם תמיד כגון מיני אומניות ומדות שונות (עי"ס מג) והן חלוקין מאד במדרגות תקפן וצפונתן זו לפנים מזו. ד"מ במדות, א' פלוני כעסן, בטבעו, ב, כשהוא שרוי בכעס על פלוני במדינת הים או שאינו מוצא עלילה לשפוך חמתו עליו, ג' שבא … להמשך קריאה

א מי שיושב על עגלה מהירה ביער למזרח, נדמה לו כאילו ב' שורות אילנות הסמוכות אצלו לימינו ולשמאלו רצים לקראתו במהירות גדולה למערב, והב' שורות הסמוכין לאלו מכאן ומכאן, גם הם רצים במהירות פחותה מן הראשונה והב' של אחוריהן במהירות יותר קלושה וכו', עד שהשורות הרחוקות הולכין במתינות מוסיפה והולכת כפי ריחוקן, ועד איזה דבר … להמשך קריאה

א ונקוט כלל זה בידך בכ"מ שמעללי הנפש המורגלות נדחין בפני החדשות הרי הן הולכין ומתרחקין מקו ההשגחה ומתעלמין בצל המחשבות הצפונות שמתחזקות והולכות ע"י קיבוץ הרשימות כנ"ל ופעולתן אינה פוסקת ואם הם צירים או מחשבות שמביאין את האדם לידי עשה ולא תעשה טובים או רעים אזי מתעלין עי"כ למדרגת מדות (עי"ס קפד), ד"מ מי … להמשך קריאה

א על כן צריך להתבונן שיש הפרש גדול בין הרעיונות העוברות תחת בריח ההשגחה או בסמוך לו, ובין אותן הקבועות המכונות לעיל בשם מחשבות צפונות, ע"ש שמסתלקין לצדדין הרבה מן הקו האמצעי, הנוצץ ביושר תמיד מנקודת הדעת, וע"כ אינם פועלים במהלך ההשגחה אלא שלא מדעת כנ"ל (סי' מג), אלא שמתוך שהם קיימים ועומדין פעולת יתירה … להמשך קריאה

א נת"ל שבההתמדה וההרגל מעבירין ההרגשות החזקות מלפני הרעיונות הקלושות וכ"ש מלפני הרעיונות והרגשות מפני הרגשות דומיהן (סי' קצט וסי' קעג) וכן נת"ל שאפי' אותן תנועות הנפש המנוצחין לפי שעה, משיירין רשימות אחריהן, ולפי רוב הרגלם מתרבין הרשימות (סי' כב), ומה גם בידוע שזעזוע המוחין אינו נפסק מן הצומח, מחמת חלישותו בנפש המרגשת, ומי שדר … להמשך קריאה

א והנה סדר הנחת הרעיונות ומקיפיהן, דומה לסידורם בעולם הגדול שמשם ניטלו, וסדר מהלכן בזה"ז נמשך ג"כ כסידורן בעולם הגשמי כנ"ל (שי' צו) אבל מלבד אותן המקיפין יש עוד ב' מיני מחשבות קיימות שמלוין את הרעיונות העקריות בסתר תמיד בעור שהן עצמן ומקיפיהן חולפין ועוברים, כנהר שאינו פוסק לעולם, והן הן אותן מחשבות צפונות מצד … להמשך קריאה

א ואמנם העולם הקטן, הוא חדר פנימה, חשוך בפני עצמו, והוא אוצר הזכרון, שבו גנוזים צללי הדיוקנים, המרחפין באוירו תמיד כנ"ל (סי' קנ"ז) ואין שם זולת אותו זוהר, הנוצץ מפנימית הנפש, ומפליש ועובר במראית מעגל ארוך של נוגה באוירו של עולם קטן ההוא, מקור האור הזה נקרא נקודת הדעת והבריח התיכון שלו נקרא קו ההשגחה, … להמשך קריאה

א והוא הדין ממש לאותו מחודד מעוגל, היוצא מתוך אישון עינו של אדם והולך ומשתרבב באוירו של עולם, עד שמגיע למקום חוצץ ונופל עליו, כדמות עיגול גדול, לפי ריחוקו מן העין, עיקר הרגשת חוש הראות של אדם שולט בסביבת בריח המעוגל ההוא, ואותן הגופין שעוברים מן הצד מכהין והולכין לפי ערך התרחקותן ממנו, עד שמסתלקין … להמשך קריאה