חכמת אדם

א דין איסור והיתר על ידי בישול ודין חתיכה נ"נ ואפשר לסוחטו (סימן צ"ב):חתיכת בשר שנפלה ליורה של חלב רותח או להיפך שנפל מעט חלב לקדירה רותח של בשר משערין בששים שאם יש ששים נגד הבשר או החלב מותר ואם לאו הכל אסור ואין חילוק לדידן אם היה החתיכה כולה ברוטב או חציה ברוטב ונפל … להמשך קריאה

א דין א"וה או בשר וגבינה שנמלחו יחד (סי' צ"א):קיי"ל דמליח הרי זה כרותח ומדינא דוקא כשנמלח כעין שמולחין לקדירה ושהה כדי מליחה לקדירה דזה נקרא שאינו נאכל מחמת מלחו אפי' לא מלחו אלא מצד אחד מחשב כרותח ואנו אין בקיאין ולכן טוב להחמיר במקום שאין הפ"מ אפילו אם נמלח רק כמליחת צלי. ומחשב כרותח … להמשך קריאה

א דין בשר וגבינה או א"וה הנוגעין זה בזה צוננין (סימן צ"א):בשר וגבינה צוננין שנגעו זה בזה וכן איסור שנגע בהיתר אם הם יבישים לגמרי א"צ אפילו הדחה (סימן צ"א סעיף א') ואם אחד מהם לח או שניהם לחים קצת ולא מחמת מליחה צריך להדיח מקום נגיעתן ואם הוא דבר שמן כחמאה וחלב לא סגי … להמשך קריאה

א דין כחל (סי' צ)הכחל (פי' הדד של בהמה): בין של קטנה שלא הניקה ובין של גדולה מה"ת מותר נבשלה בין בפ"ע ובין עם בשר שאין בשר שנתבשל בחלב שחוטה אסור מה"ת אלא שחכמים אסרוהו דדמי לב"וח: וכן הדין אם קרע והוציא את החלב שבו מותר לצלותו ולאכלו אבל לבשלו אפי' בפ"ע אסור דאעפ"י שהוציא … להמשך קריאה

א (סי' פ"ז פ"ח פ"ט)כתיב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים קבלו חז"ל האחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור בישול ואחד לאיסור הנאה ועוד קבלו דאע"ג דכתיב גדי לאו דוקא אלא הוא הדין כל בשר בהמה טהורה אסור אלא שדיבר הכתוב בהווה שכן היה דרכם לבשל גדיים בחלב. והוציא הכתיב איסור אכילה בלשון בישול … להמשך קריאה

א דין סימני חגבים וביצים ושאר דין ביצים (פ"ה פ"ו):סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב הקיפו ויש לו כרעיים לנתר (ר"ל לקפץ) בהם ואפילו אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאח"ז ושמו חגב ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפילו יש בו כל הסימנים הללו ובידוע … להמשך קריאה

א דין תולעים (סימן פ"ד)הרבה אזהרות הזהירה התורה בשרצים והאוכל שרץ המים חייב ד' מלקיות ושרץ הארץ חייב ה' מלקיות ושרץ העוף כזבובים וכיוצא בו לוקה ששה מלקיות ומטמאים הנפש כדכתיב ונטמתם בם ולכן צריך האדם ליזהר מאוד שלא יכשל ח"ו: ב השרצים הגדילים בימים ובנחלים ובמים הנובעין אסורים לכולי עלמא משום שרץ המים כדכתיב … להמשך קריאה

א דין דברים היוצאים מאדם ובהמה כגון דם וחלב ומימי רגלים וולד טרפה (סימן פ"א):כל היוצא מן הטמא טמא מדאורייתא דמרבינן מקרא לפיכך חלב בהמה וחיה הטמאה וצירה ומי רגלי חמור דעכירי ודומין לחלב אסורין כבשר עצמו אבל מי רגלים משאר בהמות טמאות לרוב הפוסקים אסור והרמב"ם מתיר כיון שאינן באין מגופה אלא ממה שהכניסה … להמשך קריאה

א דין סמני בהמה חיה ועוף ודגים (סי' ע"ט פ' פ"ב פ"ג):סמני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם ב' סמנים. מעלת גרה ופרסותי' סדוקות ויש חילוק בין חיה לבהמה. דדם חי' טעון כיסוי וחלבה מותר ושבעה מיני חיות אמורים בתורה בפרשה ראה. ואם היה מכיר אחד מהן אפי' לא מצא לו קרנים חלבו מותר וטעון כיסוי … להמשך קריאה

א דין בשר לצלי (סימן ע"ו ע"ז ע"ח)במקום שאין מלח מצוי או שרוצה לאכול מהרה ואינו רוצה להמתין עד שימלח אזי יצלה על האש או על גחלים (דצלי קדר דינו כבישול) והצלי אין צריך מליחה כלל לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו בלא מליחה ואפילו לא נצלה יפה אלא כחצי צלייתו דהיינו כדי שיתייבש מבחוץ … להמשך קריאה

א דין או"ה ממליחת הלב והריאה וכבד ובני מעיים וזפק וקורקבן וטחול (סי' ע"ב ע"ג ע"ד ע"ה):הלב מלבד הדם שנבלע בבשרו יש בו עוד דם בעין בחללו שמתקבץ שם מחמת הגניחה שבשעת שחיטה לפיכך לא מהני ליה המליחה לבד אלא צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו וימלחנו ואז מותר לבשלו אפילו עם בשר ויש מקומות … להמשך קריאה

א דין איסור והיתר ממליחת הראש והרגלים (סימן ע"א):כבר נתבאר לעיל כלל ל' שהראש צריך לחתכו לשנים קודם שימלחנו והקרום שעל המוח יש בו חוטין מלאים דם והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא במליחת והראש לפי שעצם הראש מקיפו ואין מקום לדם לזוב לפיכך הבא למלחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומלחו ואם רצה … להמשך קריאה

א דין או"ה מאיסור דם ע"י מליחה (סי' ס"ט וסימן ע')מלח ולא הדיח תחלה כדין הדחה אלא הדחה מועטת אע"ג דלכתחילה צריך הדחה היטיב כדי שיתרכך הבשר אבל בדיעבד סמכינן על הפוסקים דטעם הדחה היא משום הדם בעין שטח על הבשר וכיון שהדיחו עכ"פ הדחה מועטת עי"ז הלך לו הדם בעין ולכן אפי' לא נתבשל … להמשך קריאה

א כיצד מולחין הראש ורגלים ואברים פנימים בכלל:הראש אם מלחו שלם נאסר המוח והקרום שבפנים שהרי עצם הגולגולת מקיפו כיון שיש בו שורייקא דדמא בקרום הוי כמולח בכלי שאינו מנוקב ולכן צריך לחתכו לשנים ולהסיר המוח ולקרוע הקרום ולמלחו בפ"ע וגם הראש ימלח בפנים ובחוץ אבל מותר למלוח ע"ג השער דאינו מעכב מלפלוט דם (ע"א) … להמשך קריאה

א דין הדחת הבשר ומליחתו והכלי שמולחין עליו (סימן ס"ט):אסור לבשל בשר בלא מליחה שכשיבשל יפרוש הדם ע"י הבישול לחוץ ויחזור ונבלע בתוכו דאף על גב דקיי"ל דדם כל זמן שלא יצא לחוץ אעפ"י שפירש מבפנים ממקום למקום מותר כמבואר בכלל כ"ט סימן ט"ו מ"מ כיון שכבר יצא פעם אחד לחוץ אסור ולכן אסור לאכול … להמשך קריאה

א דין דם ודין דם ביצים (סימן ס"ו ס"ז)דם בהמה וחיה ועוף בין טמאים בין טהורין אסור וחייבין עליו כרת במזיד ועל שגגתו חייב חטאת וכן דם שליל אבל דם דגים וחגבים מותר: ב דם ביצים אם ידוע שהוא מרוקם אפרוח דהיינו שיש טפת דם במקום שאוסר כל הביצה שמשם מתחיל האפרוח להתרקם אסור מה"ת … להמשך קריאה

א דין חלב וניקור מחלב ודם וג"ה (סי' ס"ד ס"ה):כתיב וכל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו כי כל אוכל חלב ונכרתה וכל שאר בהמות טהורות נכללין תחת סוג ג' מינים הללו ואף האוכל חלב נבלה וטרפה חייב משום חלב וגם משום נבלה או טריפה דאיסור חל על איסור באיסור כולל שכולל גם הבשר ולכן … להמשך קריאה

א דין אבר מן החי ואבר מדולדל ובשר שנתעלם מה"ע (סי' ס"ב ס"ג):כתיב לא תאכל הנפש עם הבשר וקבלו חז"ל שהוא אזהרה שלא לאכול אבר מן החי ר"ל שלא תאכל הבשר כל זמן שנפשו בו ולוקין עליו ונוהג בבהמה חיה ועוף הטהורים דוקא אבל לא בטמאים. ודוקא בישראל אינו נוהג אבר מן החי בטמאים. אבל … להמשך קריאה

א דין נפולה ובהמה שנפשט עורה ואכלה סם המות (סי' נ"ח נ"ט ס'):בהמה או עוף שנפלו ממקום גבוה עשרה טפחים לארץ או לבור עשרה טפחים זהו נפולה שהוא הלכה למשה מסיני שהוא טרפה ואין חילוק בכל דיני נפולה בין בבהמה ועוף וכיון שאינה יכולה לעמוד מעצמה חייפינן שמא נתפרקו כל איבריה וחוליותיה ואין טריפות ניכר … להמשך קריאה

א דין דרוסה (סימן נ"ז)דרוסה טריפה וזהו שכתב בתורה ובשר בשדה טריפה לא תאכלו ר"ל שהכה חיה או עוף שיש להם ארס את הבעלי חיים וארס הזה שורף בו עד שימות וקיבלו חז"ל דלא כל חיה ועיף שווין בדריסה אלא מעלות מעלות יש. כיצד הארי יש לו דריסה אפילו בשור הגדול ובגסה שבחיות: ב הזאב … להמשך קריאה

א דין טרפות ברגל (סי' נ"ה נ"ו)ג' פרקים ברגל הבהמה. התחתון שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה. (ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש). ולמעלה ממנו פרק ב' והיא נקרא שוק וצומת הגידין בתחתיתו סמוך לארכובה. ובין ב' פרקים הללו יש עצם קטן הנקרא קיבי (ובלשון אשכנז טשיך) והוא נקרא ערקים וצומת הגידין מסיימים בסוף השוק ואינם מחברים … להמשך קריאה

א דין שבר ומכה בבהמה ועוף ונשברו הצלעות (סימן נ"ג נ"ד):עוף שנחתך או נשברו אגפיו אפי' נשברו סמוך לחיבורו בגוף כשר ובלבד שיהיה מקום חבורו בגוף שהוא כבוכנא באסיתא קיים דאל"כ ה"ל נשמט ודינו כנשמט לקמן: וגם צריך שלא יהא בשבר העצם החיצון עוקץ שאם הי' בו עוקץ צריך לבדוק הריאה שמא ניקב עוקץ הריאה … להמשך קריאה

א דין עוף שנפל לאור (סי' נ"ב):עוף שנפל לאור וסלקוהו מיד ולא שהה שם כלל וגם לא ראינו בו שום שינוי כשר אבל אם שהה שם שיעור שיתחממו בני מעיה צריך לבדוק באיברים הפנימים שמא נשתנו מכח האור ואי ליתא קמן לבדקה טריפה מספק (סי' ה' בט"ז סק"י) ועוף שנפל לאור ונתחממו בני מעיה ונשתנו … להמשך קריאה

א דין מחט וקוץ הנמצא בחלל הגוף (סימן נ"א)המאכל נכנס דרך הוושט לכרס ומשם לבית הכוסות ומשם להמסס ומשם לקיבה ומשם לדקין ומסוף הדקין שהיא הכרכשתא יוצא הריעי והן איברי המאכל ובין איברים אלו הנזכרים המחוברין בוושט ובין איברי הנשימה והחיות התלויס בקנה והם הריאה והלב מפסיק מחיצה והוא עור עב ההולך מן החזה עד … להמשך קריאה

א דין קיבה וכרס והמסס ובה"כ וקורקבן (סי' מ"ח מ"ט):קיבה שניקבה טרפה ואם חלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אע"ג דקיי"ל חלב טמא אינו סותם ואנן בני בבל קיי"ל דאסור משום חלב מ"מ כיון שבני א"י אוכלין אותו וא"כ אינהו מיכל אכלי אע"ג שאין אנו אוכלין אותו מ"מ לא חמיר כולי האי אפי' לדידן ומהני … להמשך קריאה

א דין טריפות בבני מעים וב"מ יתירים וניטל השליא ושלפוחית ושלל של ביצים (מ"ה מ"ו מ"ז):בהמה שניטל האם שהולד מונח בתוכה כשר ובעוף כיון שחיותו מועט אם ניטל המעי שהביצים מונחים בו יש מטריפין ולכן במקום שאין הפ"מ יש להחמיר (סימן מ"ה): ב ואם ניקב או נימוק האם אע"ג דלפי הכלל המבואר בכלל י"ד דאם … להמשך קריאה