א יש לאדם להתפלל להוליד בנים זכרים שהרי מברכין שלא עשני אשה, ובבבא בתרא [ט"ז ב'] תנחומין של הבל ניחמך וכו' אשרי מי שבניו זכרים אוי למי שבניו נקבות, ומה שכתוב ר"י שם בירך בכל שהיה לו בת, היינו משום דבת אחת צ"ל על כל פנים לאדם לקיים מצות פריה ורביה (כמו שכתוב יבמות ס"א:) … להמשך קריאה
א על ידי אכילה ושתיה בא לגיאות כמו שכתוב [ברכות י' סוף עמוד ב'] לאחר שנתגאה זה, ונראה לי דהיינו דוקא באכילה ושתיה שקידם התפלה שחושב שהוא בידו להחיות את עצמו וזה גיאות, וגם דעל ידי אכילה ושתיה יש לו דעת שלימה וכמו שכתוב [בבא בתרא י"ב ב'] עד שלא אכל ושתה יש לו שתילבבות, … להמשך קריאה
א דור הולך ודור בא, ופירוש בזוהר [עקב רע"א] הדור שהולך הוא שבא, מלבד סודו בגלגול פשוטו כמשמעו דכנסת ישראל בכלל נחשב הכל אחד בכל דור, ועל כן אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו, ובסנהדרין [ק"ב סוף עמוד א'] אין לך פורעניות וכו' של עגל הראשון וכו' ולאחר כ"ד דורות נגבה וכו', וכן כטא דזכריה … להמשך קריאה
א הברכה היא התפלה, וכמו שכתוב בב"מ [מ"ב א'] התחיל למוד וכו' ברוך השולח וכו' מדד ואחר כך בירך הרי זה תפלת שוא ואף על פי שאומר בלשון ברכה והשולח, ובש"מ שם מהריטב"א בשם הרמב"ן דהוא במפריש תרומות ומעשרות דהובטח והריקותי וגו' על כן אינו ברכה לבטלה [ועיין שם דמברך בשם ומלכות], ולשון הגמרא לא … להמשך קריאה
א כל ישועת השם יתברך לאדם נקרא נס כמו שאומרים ועל נסיך שבכל יום עמנו, ובבבא מציעא [ק"ו סוף עמוד א'] נקרא ניסא זוטא כאשר ההצלה בדרך טבע קצת כלעמוד נגד אריה שפעמים האדם גובר עליו, או בדאשתדיף רובא דבאגי ואכלן חגב וזה ממיעוט הניצולים, [ושם מבואר דכל אחד ראוי לנס שהרי כל אחד יכול … להמשך קריאה
א השם יתברך מנסה כל הצדיקים כמו שכתוב ד' צדיק יבחן, ונאמר ועפעפיו יבחנו בני אדם משמע כל בני אדם, ובשמות רבה [ריש פרשה ב'] מפרש עלה ולמי בוחן לצדיק וכו', והיינו רק לאפוקי הרשעים שאין יכולים לעמוד וכמו שכתוב בבראשית רבה [ריש פרשה נ"ה], ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם … להמשך קריאה
א אין נקרא חיים אלא כשיש לו מנוחה שמרגיש בחיים ולא בעל יסורין השרוי בצער, וכמו שאמרו בפסחים [קי"ג ב'] ג' חייהם אינן חיים וכו', ופירש ב"מ שמקפיד תדיר אין חייו חיים שאין לו מנוחה, ובביצה [ל"ב ב'] ג' חייהם אינם חיים וכו' עיין שם גם כן ביסורין וצער תדירי, וביומא [ע"א סוף עמוד א'] … להמשך קריאה
א המתפלל להצליח במשא ומתן לעצמו או בשביל אחר, יש להזכיר העסק להצליח בעסק פלוני ולא סתם להצליח בכל מה שיעסוק, דיותר מתקבל ופועל הוא התפלה על מין מיוחד כמו שאמרו בתוספות [ב"מ ק"ו א'] דיבור המתחיל לניסא יעוין שם, ונראה דהיינו רק כדהתם דרובא דבאני אשתדיף ולא הצליחו ודי שיהיה הוא מצליח במין אחד, … להמשך קריאה
א מה שכתוב פרק א' דאבות אל תהיה וכו' על מנת לקבל פרס, לכאורה לשון פרס משמע מזונות עולם הזה, וכמו שאמרו [עירובין ע"ב סוף עמוד ב'] במקבלי פרס, [על גבי א'] בקבלות פרס ובכמה דוכתיה, וכן ברש"י אבות פירוש דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא משמע דוקא שכר עולם הזה וגם זה משום דליכא, אך … להמשך קריאה
א כל הקנינים של אדם הם שייכים לו בתולדה ובשורשו, וכמו שאמרו בריש סוטה (ב'.) דמכריזין קודם יצירה בת פלוני לפלוני וכן שדה פלונית לפלוני, שגם זה דוגמת זיווג שיש לו חיבור בשורש, ועכל אחד בסוטה (מ"ז.) ג' חנות הן חן אשה על בעלה ומקח על מקחו, דזהו הסימן שהוא זיווג ומקחו השייך לו כאשר … להמשך קריאה
א כשמזדמן לאדם איזה דבר סכנה וניצול, זה סימן שיש עליו דין עונש אותו דבר שהיה ראוי לבוא עליו, אלא שהשם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו לא יחפוץ במות המת כל אחד בשובו מדרכיו וחיה והצילו בנס נגד שורת הדין. והזמין לו זה לעוררו על ידי זה שישוב, וכמו שאמרו בשבת [קכ"א ב'] בנזדמנו לו נחשים … להמשך קריאה
א בעזה"י שיל"ת. אחל"ד ול"ב והמחבו"ד בא"י חה"ד. דברי סופרים והוא ליקוטים מדברי רבותינו ז"ל מה שהוצאתי מדבריהם איזה פנינים. ב אדם הנקי מתאות ונגיעה לעצמו בודאי יש לו להרגיש כשמקיים פקודי ד' ישרים שמחת לב, ואף על פי שמפסיד על ידי זה ממונו וכיוצא, כיון דהמצוה בכך ומצות ד' יקרה ממאודו, ואם מרגיש צער … להמשך קריאה