א וגם מדברי המרדכי נראה להדיא כמו שכתבתי. שכתב בס"פ הבא על יבמתו וז"ל אף על גב דמשמע הכא דכופין אותה בבאה מחמת טענה אומר הר"ם ז"ל דהני מילי היכא דהוי איהו עקר דאין לו תקנה לעולם אבל המדיר אשתו מתשמיש דרתח עלה וסופו להתפייס בהא לא אשכחן שכופין אלא במילי למקרייא עבריינא כדפי' ר"י … להמשך קריאה
א וגם בריב"ש סי' קכ"ז מוכח להדיא שכן דעת הרא"ש שפסק שם בטענת גבורת אנשים דאין כופין והביא כמה ראיות וחדא מנייהו וז"ל וכ"כ הרא"ש ז"ל בשם ר"ח בפ' הבא על יבמתו דמשום תשמיש לחודיה או משום מזונות לחודייהו אין כופין. והא דאמרינן בפ' החולץ חוזרים אצל גדול למכפייה היינו משום שמונע ממנה כל ענייני … להמשך קריאה
א וכאשר כתבתי בדעת הרא"ש כן מוכח דעת רבינו ירוחם בדעת הרא"ש ובדעת עצמו שידוע שהוא תלמיד הרא"ש ובכל מקום סותם דבריו ע"פ פסקי הרא"ש. והנה כתב בספר מישרים נתיב כ"ג חלק ח' (סי' ע"ב) וז"ל האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה כי הוא נמי מורד וצריך לאמלוכי בה כלומר בידה הדבר תלוי … להמשך קריאה
א אלא נראה דס"ל להתוס' והרא"ש דלר"ח דס"ל דקי"ל דיוציא דמתניתין היינו בלא כפיה וא"כ צריך לחלק דלא דמי להך דהחולץ משום דהתם מונע ממנה כל ענייני אישות אבל משום מזונות או תשמיש לחוד אין כופין א"כ ה"ה ע"כ דלא קי"ל כרב באומר איני זן ואיני מפרנס. וכ"כ הר"ן והרב המגיד שר"ח פסק כשמואל. והרא"ש … להמשך קריאה
א אבל באמת כל זה אינו מוכרח. ויותר נראה דלא קשיא להו להתוס' והרא"ש מכופין דמזונות דהא רב הוא דאמרה ואפשר ס"ל לרב דה"ה במדיר ממזונות או מתשמיש לחוד וכן כל הנך יוציא דמתני' דפ' המדיר אפשר ס"ל לרב דהיינו כפיה וכדעת ר"י בתוספות לפי האמת. ואה"נ דשמואל דס"ל דבמזונות אין כופין ס"ל דכל יוציא … להמשך קריאה
א ונראה דס"ל להטור כיון דהרא"ש בסוף פרק המדיר (כתובות פ"ז סי' יט) כתב בפלוגתא דרב ושמואל באיני זן ואיני מפרנס וז"ל ובה"ג פוסקים כוותיה דרב ור' יוחנן וכר' אבהו דאמר בירושלמי (גיטין פי"ט ה"ט) עלה דההיא האומר איני זן ואיני מפרנס מפני ריח הפה כופין מפני חיי נפש לא כל שכן וכן מסתבר דאשה … להמשך קריאה
א ומכאן קשה לי ג"כ על הטור שכתב בראש סימן ע"ז המורד על אשתו שאינו רוצה לשמש עמה או שאינו רוצה לזונה אם היא רוצה כופין אותו מיד להוציא וליתן כתובתה עכ"ל. (וכ"כ בר"ס קנ"ד אלו שכופין אותו בשוטים להוציא וליתן כתובה מוכה שחין כו' האומר איני זן ואיני מפרנס או שאינו רוצה לשמש כופין … להמשך קריאה
א ועוד קשה בדברי תשובת הרא"ש זו שהבאתי שנראין הדברים כפולים ומעורבבים. ומ"ש מהר"ר יוסף שם בישוב דברי הרא"ש אלו שהרא"ש נשאל על כמה דברים אם כופין וקצור יש בשאלה והשיב הרא"ש על גבורת אנשים הדין עם השואל שכופין בשוטים ועל שאר דברים כגון המדיר את אשתו וכהאי גוונא השיב שאין כופין עכ"ד בקצרה. ב … להמשך קריאה
א והנה יש להקשות על תשובת הרא"ש זו דבתחלה כתב שודאי כופין ובסוף כתב שאין כופין כו' וכנראה שדבריו סותרים זה את זה. וכבר הרגיש בזה מוהר"ר לוי ן' חביב בתשו' סימן ל"ג ותירץ דמ"ש בתחלה כופין היינו כפיית דברים. וזהו דוחק גדול מכמה טעמים. ב וגם מ"ש הטור כאן גבי גבורת אנשים כופין הוצרך … להמשך קריאה
א ונראה לתרץ כל זה ע"פ אשר נקדים עוד מ"ש הרא"ש בתשובה כלל מ"ג דין י"ב וז"ל ומ"ש שיגרשנה ולא יתן לה כתובה היינו אם הדין כך שכופין אותו להוציא אז כופין אותו להוציא ע"פ דבריה דמהימנא כההיא דרב המנונא אבל לענין ממון כיון שעומד וצווח ואמר שגבורת אנשים יש לו ובא עליה כדרך כל … להמשך קריאה
א וכן יש להקשות דבתשובת רשב"א סי' תרכ"ח כתב אבל טענת אינו יכול דאיהו נמי ידע לא משקרא ולא דברה בזה משנתנו אלא באה מחמת טענה כופין אותו מיד או להוציא או ליתן כתובה לפי שאין כופין אלא לאותן שבפ' המדיר (כתובות עז.) בעל פוליפוס וחבריו ואמרו בירושלמי (נדרים פי"א הי"ב) כו' שאינו יכול יעשו … להמשך קריאה
א ועוד יש להקשות דבתשובת רמב"ן סי' קל"ט כתב וז"ל הנה כתבתי לך כי לדעת הגאון וממה שנראה מפשטא של סוגית הגמרא בפ' בתרא דנדרים (צא.) בטוענת בפירוש אינו יורה כחץ אין אנו כופין לגרש לפי שאינה נאמנת אלא יעשו דרך בקשה. ובטוענת אינו יכול כלל לשמש נאמנת וכופין אותו לגרש. אבל לפירוש השני אין … להמשך קריאה
א ויש להקשות דבתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין ב' כתב בטוענת שאין לו גבורת אנשים אחרי שאינה באה מחמת טענה דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה לית דין דלא מהימנא כו' אבל אם היתה באה מחמת טענה ושואלת גט ולא כתובה היתה נאמנת וכופין אותו להוציא כו'. ודוחק לומר דהרא"ש פליג אכל הני רבוותא דלעיל. ועוד … להמשך קריאה
א ומ"ש הש"ע שהיא נאמנת כו' משמע מדבריו דאפי' אינה באה מחמת טענה וכן משמע בטור. ולא דמי לטוענת אינו יורה כחץ דצריכה לבוא מחמת טענה. דהתם מצי למבעל ולקיים מצות עונה אבל הכא אינו יכול לקיים מצות עונה והיא נשאת מתחלה לכך כן הוא בתשובת ריצב"א שבתשובת מיימוני לספר נשים סי' ו' וכן הוא … להמשך קריאה
א וגם תמהני על מ"ש הדרכי משה בשם הב"י בשם הרשב"ץ שהרי לא כתב ב"י בשם הרשב"ץ רק כשטוענת כן שלא בפניו אף על פי שנתפרסמו הדברים אינה נאמנת בכך אבל לא כתב כלל שאינה נאמנת אפילו תטעון אח"כ כן בפניו. ואדרבא יש לדקדק לכאורה מדבריו שאם תטעון אח"כ כן בפניו נאמנת מדמסיים צריכים אנו … להמשך קריאה
א ובהגהת דרישה (קנד אות א) סי' ט"ז כתב דאם אמרה כן שלא בפניו אף על פי שאמרה אח"כ בפניו אינה נאמנת וכמ"ש לעיל סי' קנ"ב עכ"ל. וכ"כ בדרכי משה וז"ל ובב"י כתב בשם תשובת הרשב"ץ דאינה נאמנת אלא א"כ אמרה מתחלה בפניו ממש אבל אם אמרה תחלה שלא בפניו ונתפרסם הדבר אינה נאמנת אף … להמשך קריאה
א אכן אחרי העיון נראה דגם מהרי"ק והבנימין זאב מודו דצריכה לטעון כן בב"ד ובפני בעלה אלא דקאמר דלא תימא כיון שטענה כבר שלא בפניו גריעא טענתה ולא תועיל אח"כ טענתה אפי' תטעון בפניו שי"ל שעתה מעיזה בפני בעלה להחזיק דבריה הראשונים לכך קאמר דדוקא היכא שהוא בעיר עמה ואינה רוצה לטעון בפניו כלל אף … להמשך קריאה
א רק שמצאתי במהרי"ק סוף שורש ע"ב כתב וז"ל ועל אשר דקדק מלשון הגהת סמ"ק אפי' בטענה דישען כו' בעינן בפניו ממש ודאי מודה אני דהיכא שהיא עמו בעיר אי לא אמרה בפניו ממש איכא ריעותא ואיכא למיחש דלמא משקרא אבל בהיותה חוץ למקומו כגון בנדון הזה לא חזינן בה ריעותא אפשר דכ"ע מודו דנאמנת … להמשך קריאה
א ואמת כן נראה מדברי הרב בהג"ה שם שכתב גבי גרשתני ויש חולקין וס"ל דבעינן בפני בעלה ממש כו' וכ"כ בדרכי משה סי' י"ז (אות ח') ובשם מהרי"ק שורש ע"ב וריב"ש סי' קכ"ז. ב ולפענ"ד אין כאן מחלוקת ודברי הריב"ש ומהרי"ק הבאתי לקמן סימן ד' דמהרי"ק לא קאמר שם אלא כשטוענת גרשתני ומטעם שכתב מהרי"ק … להמשך קריאה
א והנה מ"ש הש"ע אם טוענת אין לו גבורת אנשים כו' יש אומרים שהיא נאמנת. מ"ש כן בשם יש אומרים נראה דהיינו משום שהביא בב"י לשון הרשב"ץ שכתב דאפי' בפניו קשה הדבר להאמינה. אלא שהר"י כ"כ בתשובה והסכימו עמו האחרונים ז"ל אף על פי שהרמב"ן נראה שמפקפק בדבר בחדושי יבמות שלו (קיב. ד"ה הא דתנן) … להמשך קריאה
א זה לשון הש"ע והגהותיו באבן העזר סי' קנ"ד סעיף ז'. ב אם טוענת אין לו גבורת אנשים לבא עליה ושואלת גט והוא מכחישה י"א שהיא נאמנת (ואפילו לא שהתה עשר שנים) וכופין אותו להוציא מיד ולא יתן כתובה. ואם מגרשה מעצמה בלא כפיה יתן לה כתובה. (וי"א דאע"פ שיכול לבעול אחרת צריך ליתן לזאת … להמשך קריאה