א ובהיות כן קשה לי על מ"ש הש"ע סי' קנ"ד סעיף ג' וז"ל האומר איני זן ואיני מפרנס כופין אותו לזון ואם אין ב"ד יכולים לכופו לזון כגון שאין לו במה לפרנס ואינו רוצה להשתכר להרויח ולזון אם תרצה היא כופין אותו להוציא מיד ויתן כתובה וכן הדין למי שאינו רוצה לשמש עכ"ל. דדברים אלו … להמשך קריאה
א ונ"ל להביא ראיה לזה מדאמרינן פ' אף על פי (כתובות דף ס"ג.) תנן וכן המורד על אשתו בשלמא למ"ד מתשמיש לחיי אלא למ"ד ממלאכה מי משועבד לה אין באומר איני זן ואיני מפרנס והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ולאו לאמלוכי ביה בעי עכ"ל הגמרא. ואם איתא דבמורד מתשמיש גם … להמשך קריאה
א וא"כ כיון דדעת הרמב"ם דבמורד ממזונות לחוד לא כייפינן (והיינו דאין כופין כלל דלהרמב"ם אין חילוק בין יוציא לכופין אלא אפילו היכא דאתמר יוציא כופין וכמ"ש הרב המגיד בשמו והבאתיו לעיל סי' ל"ב) א"כ ה"ה במורד מתשמיש לחוד או בטענת גבורת אנשים. וכן נ"ל להוכיח עוד מדברי הרמב"ם שכתב בפי"ד מהלכות אישות המורד על … להמשך קריאה
א ועוד נלפע"ד דלמעשה אין לכוף בשוטים אפי' בנקטעו ב' ידיו או ב' רגליו או נסמו ב' עיניו אף על פי שהטור סי' קנ"ד כתב סתמא בכה"ג דכופין היינו משום שנמשך אחר מ"ש הרא"ש בפסקיו ס"פ המדיר (סי' יח) אבל מ"מ הלא בתשובה (כלל מב סי' ב') לא פסק הרא"ש כן. וכן נראה מדקאמר ת"ק … להמשך קריאה
א ונראה לי שגם דעת הרמב"ם כן שהרי גם הוא פסק בפי"ב מהלכות אישות כשמואל דבאיני זן ואיני מפרנס אין כופין להוציא אם כן הוא הדין במורד מתשמיש וכדאיתא בכל הפוסקים דחד דינא אית להו וכמו שכתבתי למעלה ואם כן ה"ה בגבורת אנשים וכמו שכתבו הפוסקים וכמו שכתבתי למעלה. ואף על פי שבתשו' בנימין זאב … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל וז"ל ותמהני מהריב"ש דלאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה שהרי תחלת דבריו הביא המשנה דשלהי נדרים וסוגית הגמרא עלה וכתב וז"ל ונראה מסוגיא זו דרבא פליג עליה דרב המנונא וס"ל דאשה מעיזה פניה בפני בעלה אפי' במידי דידע בה בעלה ואפילו למשנה ראשונה מפרשים השמים ביני לבינך שאומרת שאינו … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם וז"ל עוד כתב הרא"ש וז"ל אף על פי שנראה כאילו טוענת שתי טענות שמתחלה טוענת שאינה ראויה להבנות ממנו ובטענה זו לא היינו כופין אותו להוציא ואח"כ אמרה שאינו יכול לבוא עליה כדרך כל הארץ ובטענה זו כופין אותו להוציא עכ"ל. הרי שכתב בפירוש שבטענה זו דאינו יכול … להמשך קריאה
א ומ"ש מהר"ר יוסף ז"ל וכ"כ ר"י בעל התוס' ז"ל בתשו' כו' עד הרי דסברת ר"י ורי"ף דנאמנת וכופין כו' כבר כתבתי בסמוך בסי' ל"ח דדעת ר"י דאין כופין וא"כ מ"ש ר"י בכאן כופין היינו היכא דהדין דכופין והיינו בבאה מחמת טענה וכמ"ש לעיל. וגם מה שנראה מדברי מוהר"ר יוסף ז"ל שהכל בו כ"כ בשם … להמשך קריאה
א מ"מ לענין דינא שפסק בדרישה לכוף בשהתה י' שנים אין נ"ל כן דאע"ג דיש פוסקים ס"ל כן מ"מ הרי הרא"ש וטור ורבינו ירוחם פסקו דאין לכוף וכן פסק ראב"ן דף קכ"א ריש ע"ג וכ"כ המרדכי (סי' נו) והאגודה פ' הבא על יבמתו (סי' עח) בשם האביאסף ובשם ר"י ומסקי הכי דאין כופין וגם הריב"ש … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם וז"ל וראיתי לכתוב סברות הנהו רבוותא דס"ל דכופין בטוענת שאין לו גבורת אנשים. אחת סברת הרי"ף בשלהי הבא על יבמתו (כ:) דסבירא ליה בפירוש השמים ביני לבינך דתנן שלהי נדרים אליבא דמשנה ראשונה יוצאות ונוטלות כתובה היינו בטוענת שאינו יורה כחץ ולמשנה אחרונה לא מהימנא שמא עיניה נתנה … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם וז"ל גבי מ"ש הריב"ש בשם הרשב"א שכתב מבקשים מן הבעל לגרש ואין כופין אותו תשובה זו אינו נמצא אצלנו אלא ב' תשובות אחת דכופין סתם לכ"ע ואחת כופין אלא שכתב אח"כ דיש לחוש לדברי הירושלמי וכדאי הוא הגאון רבינו נתן בעל הערוך (ערך שמים) וסמ"ג (עשין מח) לסמוך … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם וז"ל והריב"ש כתב וז"ל אמנם אם היא תאמץ לבבה ולא תרצה להיות עמו עוד אין חוסמין אותה כל שאמרה כן בב"ד ובפני בעלה ויוציא ויתן כתובה דומיא דהמדיר את אשתו מתשמיש המטה דאמרינן עלה בגמ' פ' אף על פי (כתובות סא:) יוציא ויתן כתובה לא שיהיו כופין על … להמשך קריאה
א עוד הביא מוהר"ר יוסף ז"ל שם ראיה מתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין ד' ואין משם ראיה דלא כתב שם אלא בשהתה עשר שנים ובאה מחמת טענה דהוזכר כפיה בגמרא היינו בשוטים וזה פשוט וא"צ לפנים. ועוד דאפילו תימא שדעת הרא"ש שם כן להלכה מ"מ לא עדיף ממה שכתב בפסקיו דלמעשה כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם להביא ראיה מתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין י"ב והבאתי דבריו לעיל סי' י"ד בקצרה וכבר סתרתי למעלה כל דבריו מצד הדין. ב וגם מצד הלשון של תשובת הרא"ש אין דבריו נכונים שהרי הרא"ש בתשוב' בתחלת דבריו כתב היינו אם הדין כך שכופין אותו להוציא כו'. אלמא דמספקא ליה. … להמשך קריאה
א עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל וז"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל בתשובה סי' קל"ט וז"ל ולפי מה שנאמר בגמרא נראה דהשמים ביני לבינך הוא שמפרש שאינו יורה כחץ וכן פירש הגאון ז"ל ולומר שאין אדם יודע ביניהם אלא השמים ולפיכך היא רוצה להתגרש ממנו ולהנשא לאחר שיהיו לה בנים ממנו ובראשונה היו אומרים שהיא נאמנת בכך … להמשך קריאה
א עוד כתב מהר"ר יוסף שם וז"ל ומ"ש עוד מהר"ל ן' חביב וז"ל ראיה לזה כי הדין בנדון שלפנינו הוא כדין הג' נשים לפי משנה ראשונה (נדרים צ:) כיון שהוא נלמד מדיוק אותה משנה וכבר פסקו רוב הפוסקים כו' בכל מקום שהוזכר יוציא ויתן כתובה אין כופין על הגט זולתי במקומות כו' א"כ בנדון שלפנינו … להמשך קריאה
א עוד כתב מהר"ר יוסף וז"ל ומה שכתב מהר"ל ן' חביב וז"ל עוד סברא שלישית כפי הנראה היא סברת הר"ן ז"ל שכתבתי למעלה יוציא ויתן כתובה ופירושו בהכרח מבקשים על הגט וכופין על הכתובה דומיא דההיא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה שהביא הרב ז"ל שהדין שיתן כתובה על כרחו והדין שיתן גט אם … להמשך קריאה
א וכיון שנתבאר לענין הדין שאין כופין בשוטים בטענת גבורת אנשים אלא בבאה מחמת טענה א"כ לא צדקו דברי מהר"ר יוסף מורו של ר"ש כהן שהבאתי לעיל סי' י"ד מצד הדין. ואבוא להשיג על דבריו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ואף על פי שמהר"ר שלמה כהן בתשובת ספרו השלישי סי' מ"ד קלסיה לרביה וכתב … להמשך קריאה
א העולה מכל זה שכתבתי דאפילו במונע ממנה כל ענייני אישות אין לכוף בשוטים אלא בבאה מחמת טענה מיהו בבאה מחמת טענה יש לכוף אפילו בתשמיש לחוד וכמוכח בגמ' ס"פ הבא על יבמתו וכמו שכתבתי כל הפוסקים וכמ"ש למעלה. וא"כ גם בטענת גבורת אנשים בבאה מחמת טענה כופין אותו בשוטים להוציא אבל באינה באה מחמת … להמשך קריאה
א ואין להקשות א"כ מנ"ל להרשב"א דבעינן באה מחמת טענה גבי כשאינו רוצה לכנסה הא לא נזכר כן בשום מקום וגם הוא נגד הפוסקים שהבאתי לעיל סי' כ"ג דבמונע ממנה כל עניני אישות כופין אפילו אינה באה מחמת טענה. נראה דס"ל להרשב"א כמ"ש בהגהת אשרי ס"פ אף על פי גבי לא רצה לחלוץ ולייבם דכופין … להמשך קריאה
א וגם קשה לעיל תשובת רשב"א זו דסימן אלף רל"ו מתשובת רשב"א דסימן תרכ"ח דכתב שם דאין כופין להוציא אפילו בבאה מחמת טענה. ב ונראה דט"ס הוא בתשובת רשב"א סי' אלף רל"ו שהיה כתוב שהרי מי שאינו יכול כופין אותו ליתן גט כל שהיא באה מחמת טענה וכתב הסופר הראשון ראשי תיבות כל שהיא: – … להמשך קריאה
א אך דברי תשובת רשב"א סי' תרכ"ח שהבאתי לעיל סי' י"א עדיין צריכים לי עיון דמשמע מדבריו דאף בבאה מחמת טענה לא כייפינן להוציא בטענת אינו יכול כשיתן כתובה. וזה הפך דברי תשו' רשב"א סי' אלף רנ"ה ותשו' רשב"א שהביא ב"י ותשו' רמב"ן סימן קל"ט וכל הפוסקים הנ"ל. וגם קשה דהא אמרינן בהדיא בגמרא ס"פ … להמשך קריאה
א והשתא נמי ניחא מה שהקשינו לעיל דבתשו' הרא"ש כלל מ"ג דין ב' כתב בטענת גבורת אנשים דבעינן באה מחמת טענה והוא נגד התוספות וכל הפוסקים ונגד תשובת ריצב"א עצמה שהביא הרא"ש בקצרה. ועוד הקשינו תשובת רמב"ן סי' קמ"א אתשובת רמב"ן סי' קל"ט דסתרי אהדדי. ובמה שכתבנו יתיישב הכל על נכון דודאי לענין היכא שהוא … להמשך קריאה
א הנה הקדמנו לך תשובת הרא"ש זו לפי שבישובה יתיישב ג"כ מה שהקשינו לעיל סי' ט' בתשובת הרא"ש אחרת. וכן מה שהקשינו לעיל סי' י' תשובות רמב"ן דסתרי אהדדי וכן מה שהקשינו לעיל סי' י"א תשו' רשב"א דסתרי אהדדי. ב ונראה לפע"ד דכך הוא הצעת דברי הרא"ש בתשובה זו שהבאתי לעיל סי' י"ב. והוא שנראה … להמשך קריאה
א ואם כן כיון שמבואר להדיא מדברי מהר"ם והמרדכי ורבינו ירוחם והריב"ש ושאר פוסקים דבמורד מתשמיש או ממזונות לחוד אין כופין בשוטים. והוכחתי שכן דעת התוספות והרא"ש גם כן וכן משמע מתשו' הרא"ש שהבאתי לעיל סי' י"ב והיינו דמסיים שם ומסתבר שכופין לרב כו' משמע דוקא לרב ס"ל דכופין והיינו דמסיים נמי אבל משום תשמיש … להמשך קריאה
א והנה אעתיק לך לשון תשו' מהר"ם עצמו דפוס פראג ס"ס תתקמ"ו ומתוכה יתבררו דברי וז"ל והמורד על אשתו אם מורד ממזונות לחוד כופין אותו לזון כשמואל ס"פ המדיר או מוסיפים על כתובתה אם היא רוצה ואם מורד רק מתשמיש המטה אמרינן ליה חכמים חייבוך להוציא ואי לא צריך למקרייך עבריינא אבל לא כפינן בשוטים. … להמשך קריאה