א ויאמר אלהים יהי אור. להבין הענין הזה, צריך עיון לפני מי היה אז חשך שהיה צריך להאור, הלא ביום הראשון היה השי"ת יחיד בעולמו, ולפניו כתיב, גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה (תהילים קל״ט:י״ב). אבל הביאור בזה הוא, שמצד השי"ת אין שום חשך, אבל יען שעלה ברצונו הפשוט בריאת העולם, … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור. נזכר כאן חמשה פעמים אור, היינו משעה שהאדם מתחיל לכנוס בעסק דברי התורה עד שיבא אל השלימות נמצא חמש מדרגות. אחד, שמכיר האדם כי השי"ת הוא המנהיג והמשגיחפאכמבואר במי השלוח ח"ב ישעיה (מא) ד"ה העניים: העניים והאביונים מבקשים מים ואין. אמר הרב הקדוש היהודי מפרשיסחא זללה"ה שמבקשים דברי תורה עם … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום. הנה נזכר כאן חמשה פעמים אור, והוא כנגד חמש מדרגות שיש כאן עד בוא אל השלימות. והראשון הוא, ויאמר אלהים יהי אור, ואיתא בב"ר (פרשה ב) זה אברהם וכדאיתא בב"ר (פ' סד) … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור. כתיב (זכריה י״ד:ו׳) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. ואיתא ע"ז בגמרא (פסחים דף נ.) זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא. כי בעוה"ז אדם משתוקק לאור והוא יקר, מפני שיקר נקרא מה שאין ביד האדם להמציא לעצמו והוא האור, כי אין ביד האדם להאיר לעצמו להגיה … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור. כתיב (משלי ג׳:י״ט-כ׳) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. היינו שהאדם שיש לו חשק לד"ת, זה הוא מפני שכבר יש בו ד"ת מקודם בהסתר והשי"ת כבר שוכן אצלו. ואינו כחמדת עוה"ז שחושק מקודם להחמדה ואח"כ נתמלא חשקו ע"י שבא לו הדבר שחושק לה. אבל בדברי תורה, … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור. להבין, למה נכתב ויהי אור, הלא כשהשי"ת צוה ודאי נעשה כן. אלא כדאיתא בזוה"ק, דליג קוב"ה לאתר דאיצטריך (בלק קצב:) ונתבאר הענין (בפרשת וזאת הברכה) שהשי"ת הבחין לראות מה ישאר אחר שיתעלה מהלבוש הזהסזביאור העניין על מאמר הזהר הקדוש נתבאר בסוד ישרים שמחת תורה אות ל עיי"ש אריכות הדברים ואכ"מ.. … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים יהי אור. להבין לפני מי היה אז חשך שנצרך לאור, הלא אפילו המלאכים נבראו בשני, ולפני השי"ת כתיב (תהילים קל״ט:י״ב) ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. אכן, מצד שכתוב והארץ היתה תהו ובהו וחשך, היינו שהבריאה צמצמה עצמה מאד, מזה יתחייב שהשי"ת יצמצם עצמו לברוא בריאת האור, כי מדה המחייבת בריאת העולם הוא … להמשך קריאה
א וחשך על פני תהום. באמת החשך הוא ג"כ בריאה מהשי"ת. והיינו אחר שנברא האור היה הכרה שמה שהיה עד עתה היה חשך, וקודם האור לא היה הכרה מה הוא חשך. כי מי שלא ראה טוב מימיו אינו יודע משום רע, רק מעת שנברא האור, היינו שהתחיל תפיסת הבריאה, הבינו שמה שלא היה להם תפיסה … להמשך קריאה
א והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום. איתא בגמ' (חגיגה יב.) תהו קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו שממנו יצא חשך, ובהו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמהן יוצאין מים. הענין בזה, תהו היינו היפך ממדת החסד, שחסד הוא שנתפשט ההשפעה מאד. ותהו הוא היפך מזה היינו פחד, שהבריאה הפחידה להשפיע לבריאת עולם … להמשך קריאה
א את השמים ואת הארץ. איתא במדרש רבה (בראשית א׳:א׳) ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא, אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין, הדין את דכתיב הכא מה הוא. א"ל אלו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ היינו אומרים השמים והארץ אלוהות הן. אבל עכשיו … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (תולדות דף קמה.) פיה פתחה בחכמה דא ב' דבראשית ותורת חסד על לשונה (משלי ל״א:כ״ו) דא אברהם דביה ברא עלמא וביה משתעי תדיר. ב' סתום מהאי גיסא ופתוח מהאי גיסא וכו' ואיהו אכסדרה לקבלא ובג"כ קיימא ברישא דאורייתא. ואיתא בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל (פ' בראשית) מפני מה נברא העולם בב' שהיא כמו … להמשך קריאה
א איתא במדרש רבה (בראשית פ"א) למה נברא העולם בב' להודיעך שהן ב' עולמות העולם הזה ועולם הבא. ד"א למה בב' מפני שהוא לשון ברכה. הענין בזה, כי באמת השי"ת חפץ להשפיע לבריותיו בהשפעה מרובה, ושרש כוונתו להשפיע לישראל שהם עובדים אותו, והוא בחינת זריעה שמחזירים הכל להשי"ת, וכדאיתא במדרש שוחר טוב (תהילים יט) עדות … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים. איתא במדרש רבה (בראשית פ"ט) שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר יתהון לא הניין לי דין הניין לי. וזה נרמז בתיבת אלהים, כי השם אלהים נגד כל העבודות שנאמר (תהילים נ״א:י״ט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה זבחי אלהים רוח נשברה. כדאיתא בזוה"ק (משפטים קח., ויקרא ה.) ורוח נשברה, היינו במקום … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים. איתא בגמ' (מגילה כא:) בראשית נמי מאמר הוא. עשרה מאמרות כנגד עשרה הילולים. ואיתא בזוה"ק (תצוה קפד:) תלת נקודין לאורייתאנדעניין תלת נקודין דאוריתא מבואר במי השלוח ח"א פרשת קדושים ד"ה איש אמו ואביו, פ' תצא ד"ה כי יקרא, תפארת יוסף מסכת ברכות (ג.) ד"ה תניא.. וכל נקודה יש לה ראש תוך … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים. איתא בגמ' (מגילה כא:) בראשית נמי מאמר הוא. והענין כדאיתא בזוה"ק (בראשית כב:) דאית דאיתקרי עלת העלות ולאו איהו דאיתקרי עלת על כל העילות, דלעלת על כל העילות לית ליה תנינא דנטיל עצה מיניה דאיהו יחיד קדם כולא ולית ליה שותפא. היינו, כי עילת העילות רומז על כלל, כמו החטה שהיא … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים. בראשית היינו שהתחלת בריאת עולם הוא בעת שהתחילו דברי תורה. והוא רק מן המילוי שהתחיל חושך העולם להתמלאות עם אור, כי עיקר התחלת הבריאה הוא האור. וזה דאיתא בזוה"ק (בא לט:) אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם דשירותא דסיהרא הוה, סיהרא היינו להאיר במקום חשך. … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. איתא במדרש רבה (בראשית א׳:א׳) בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר (ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. ובשביל חלה שנקרא ראשית כדכתיב (שלח טו) ראשית עריסותיכם: ב איתא בתיקונים (תקון לה עז:) בראשית אותיות בתשרי, היינו שמסתכלין תמיד להמאציל, כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפו.) שחודש תשרי הם אתוון … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. בזוה"ק (בא לט:) אמר ר' יצחק לא הוה איצטריך אורייתא למכתב אלא מהחודש הזה לכם מ"ט משום דשירותא דסיהרא הוה, ועל דא אורייתא הוה איצטריך למכתב מהכא דהא בקוב"ה אתקשר מלה. אלא משום דכתיב (תהילים קי״א:ו׳-ז׳) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. כח מעשיו, היינו … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. איתא בזוה"ק (בא לט:) (והובא ברש"י כאן ומקורו בתנחומא כת"י) לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, אלא משום דכתיב (תהילים קא) כח מעשיו. הענין בזה, כי עיקר בריאת עולם הוא לכבודו, ועיקר התגלות כבוד שמים הוא רק על ידי ישראל המקיימין את התורה … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. איתא בזוה"ק (בא לט:) א"ר יצחק לא הוה איצטריך אורייתא למכתב אלא מהחודש הזה לכם מ"ט דשירותא דסיהרא הוי. היינו כי שם מתחיל להתגלות הכוונה של בריאה, כי משם מתחיל המצות והקדושה של האדם. אך כדאיתא במדרש רבה (בראשית א) מפני שלא יהיו העכו"ם מונין את ישראל … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום וגו'. ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. זה שאמר הכתוב (איוב י״ד:ט״ו) תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסוף. תקרא, היינו שהשי"ת קורא את האדם, ומה היא הקריאה, שהשי"ת נותן קווי וצפוי בלב האדם. ואח"כ האדם מפרסם את הקריאה, כדי … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זה שאמר הכתוב (תהילים פ״ד:י״ב) כי שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, איתא בזוה"ק פקודי (רכד:) שמש דא הוא רזא דשמא קדישא יקו"ק דהכא קיימין כל דרגין לנייחא, ומגן דא איהו רזא דשמא קדישא דאקרי אלהים. ורזא דא דכתיב (לך … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. במדרש תנחומא (בראשית א׳:א׳) זש"ה (משלי ג׳:י״ט-כ׳) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. כשברא הקב"ה את עולמו נתיעץ בתורה וברא את העולם שנאמר (משלי ח׳:י״ד) לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה, והתורה במה היתה כתובה על גבי אש לבנה באש שחורה, שנאמר … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים את הארץ. זה שאמר הכתוב (משלי ג׳:י״ט-כ׳) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ארץ הוא נגד הלב כדאיתא בזוה"ק (צו כח:) ומורה על יראות הנמצאים בהלב בכל פרטי פעולותיו, והיראה שיש בהלב נצמח מחכמה ומקום גבוהיחמי השלוח ח"א פרשת האזינו ד"ה האזינו.. כי חכמה בעצמו … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וגו'. הנה השבת, אף שהכלל הוא זכור ושמור, וזכור מורה קום ועשה, מכל מקום העיקר הוא שב ואל תעשה בשבת. אכן שישאר בלבו קבוע יראת ה' אין ביכולת בלתי ע"י עשה טוב. וזה מקיים … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וגו' וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אם תשיב משבת רגלך, היינו שתשמור את עצמך מלילך חוץ לגבול מחוץ לתחום. עשות חפצך ביום קדשי, היינו שלא תעמיד כלי לקבל ההשפעה כמו בחול, כי … להמשך קריאה