א ויישם בארון במצרים. איתא בזוה"ק (ויחי רנא.) תרי יודי"ן אמאי, אלא יוסף נטר ליה ברית לתתא ונטיר ליה ברית לעילא אסתלק מעלמא אתשוי בתרי ארוני בארון לתתא ובארון לעילא. ארון דלעילא מאן איהו, אלא כמד"א (יהושע ו) הנה ארון הברית אדון כל הארץ, דארון דלעילא ארון הברית אקרי, דהא לא ירית ליה אלא מאן … להמשך קריאה
א וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם וגו'. איתא במדרש רבה (ויחי צז) שלשה סימנים מסר להם מי שימנה מהם זקנים ויבוא בשם המפורש ובלשון פקד יפקד. הנה פקד יפקד מורה שירגיש הפקודה בלבו, והיינו שהרג את המצרי, כי זה המצרי היה עיקר החיים מהמצריים כמבואררכבמבואר בבית יעקב שמות פרשת שמות … להמשך קריאה
א אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וגו'. ואמר אאמו"ר הרב הגאון הקדוש זצללה"ה אכלכל מורה על שתי פעמים כל, וזהו אכלכל אתכם. והענין הוא, כי מתיבת אכלכל נמשך שפע ופרנסה, ועל זה רומז שתי פעמים כל. כל ראשון מורה על צעקת התפלה של האדם שתצא מגודל היראה והפחד במסירת נפש לגמרי, וכל השני רומז על … להמשך קריאה
א ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה. הענין הוא, כי הנה השבטים נקראו בספר הבהיר גבולי אלכסון, היינו שאין אחד דומה לחבריו, והאור שהניח השי"ת בזה השבט אינו דומה לאורו של שבט אחרריחכמבואר במי השלוח ח"א פרשת ויחי ד"ה גד: הי"ב שבטי יה נתן הקב"ה … להמשך קריאה
א וירא יושב הארץ הכנעני. הנה הענין שנאמר כאן השם הויה שלא היה כסדר ו'י'ה'ה' שרומז על דין, כי לאחר מיתת יעקב התחיל השעבוד. וזהו וירא יושב הארץ הכנעני וגו', היינו שראו אשר אחר שיתבררו ישראל בשעבוד הגלות אזי ידין את עמו, ויקיים גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' (לך טו). וזהו שאמרו … להמשך קריאה
א ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן וגו' וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים וגו'. איתא בזוה"ק (ויחי רמט.) אטד בגמטריא י"ד כד"א וירא ישראל את היד הגדולה וגו' כיון דמטו לאתר דא חמו גבוראן דנפקי מהאי אטד וכו'. וזהו נמי דאיתא בהאר"י הקדוש זצללה"ה (לקוטי תורה … להמשך קריאה
א ויאמר פרעה עלה וקבור את אביך כאשר השביעך. היינו, כי מן השבועה היה מתירא, שהרי שבועה הוא בשם, והאומות קורין להשי"ת אלהא דאלהא כדאיתא בשלהי מנחות (קו.), היינו שאומרים שהש"י אינו משגיח על עוה"ז. אבל כשמזכירין להם השם הם מתיראים לגרום להוציא שם שמים לבטלה, כדאיתא בגמ' (מגילה ג.) אפילו על מזיקין דלמא משקרי, … להמשך קריאה
א כתיב (תהילים קמו) אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי וגו'. זשה"כ (ישעיהו נ״ה:ו׳) דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב. ומתרגם יונתן, תבעו דחלת ה' עד דאתון חיין בעו מן קדמוהי עד דאתון קיימין. היינו, בעוד שעדיין מחוברין הד' יסודות. אל תבטחו בנדיבים, היינו שאל תבטחו על קדושת אבות שהם יגעו עצמם בכל כחם בעבורךריגכמבואר … להמשך קריאה
א ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל וגו'. להבין ענין החנטה. כי זה ודאי שלא היה צריך יעקב אבינו מצד עצמו לחנטה, כי יעקב אבינו לא מת, כדאיתא בגמרא (תענית ה.). אלא כל הענין של החנטה היה על דרך הכתוב שמן תורק שמך (שיר השירים א׳:ג׳) וכמבואר בזוה"ק … להמשך קריאה
א איש אשר כברכתו ברך אותם וגו'. התחיל בלשון יחיד איש אשר כברכתו, לרמז בזה, שכפי החיים והמדה שהניח השי"ת בכל אחד ואחד במקור שרשו, במדה זו בעצמה בירך את כאו"א שיצליח מאד בנקודת החיים שלו ובמדתו, והרים ונשא את הנקודה הזאת מאד. אבל לא שהיה מכניס אחד בגבול חבירו, אלא שכל אחד יפרה וירבה … להמשך קריאה
א כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. היינו שהם הסדר של כל העולם. וסדר הנהגה של העולם הוא נגד שבטי ישראל, כדאיתא במדרש (נשא יד) שהם נגד שנים עשר שעות ביום ושנים עשר מזלות ברקיע. וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם. היינו שבכל אחד ואחד נכללו כל הברכות, וכדאיתא … להמשך קריאה
א גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. מבואר בספר מי השלוח (ח"א פרשת ויחי ד"ה גד, ח"ב פרשת ויחי ד"ה גד) שברך אותו שיהיה לו אחדות. היינו לפי שזה השבט יש לו בזה העולם שפע מצומצם, דשם גד מורה כדאיתא בזוה"ק (ויחי רמד:) גימ"ל יהיב ודל"ת לקיט, היינו … להמשך קריאה
א גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב. היינו כי מדתו של גד הוא להסתכל בכל טובה רק לאהבת הנותן, וכדאיתא בזוה"ק (ויחי רמד:) גימ"ל יהיב דל"ת לקיט. וזהו גד מלשון גד גרגר קטן, היינו מיעוט, כי ברוב טובה אינו ניכר שום אהבת הנותן. ולכך ברכו בגדוד, היינו שיתחבר עם צוותא מרובה, ובזה הוא הטובה בשלמות, … להמשך קריאה
א לישועתך קויתי ה'. ומתרגם יונתן, לא לפורקניה דגדעון אנא מיסכי ולא לפורקניה דשמשון אנא מודיק דפורקניהון פורקן דשעתא אלהין לפורקנך סכית ואודיקת ה' דפורקנך פורקן עלמין. היינו, הגם שאלו הישועות היו גם כן מהשי"ת, ששלח השי"ת הישועות על ידם, אמנם זאת הישועה ששולח השי"ת על ידי האדם, אזי מוכרח להיות הישועה נמי כפי מדרגת … להמשך קריאה
א ובדם ענבים סותה. דם ענבים מורה על טעות ושכחה. היינו כשאירע לו פעולה שאין לו בה עוד תקוה, וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קמד) מאן דחמי ענבין בחלמא וכו' אוכמא דלא בזמנן צריכין רחמי וכו' והיינו שמורים על דברי תורה שמראין בה שאין בזה שום תיקון ח"ו ולא תועיל תשובה. ועל זה כתיב מאין יבוא עזרי … להמשך קריאה
א לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו וגו'. להבין, הלא דברי תורה הם נצחיים לעד ולעולמי עולמים, ולפי הנראה אנו רואים אשר כבר כלה כל הממשלה. אמנם האמת הוא, אשר בעומק הלב ובאברים הפנימיים עדיין לא כלה ח"ו זה הכח, וכל הממשלה הוא באמת עדיין כמקדם. כי ההעדר הוא רק על האברים החיצונים, ואף … להמשך קריאה
א כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו וגו'. הנה בזה השבט הניח השי"ת גודל התקיפות בעומק הלב, מה שלא נמצא כזאת בכל השבטים. וכן להיפך, כאשר אירע לו מכשול נמצא בלבו יראה וצעקה מאין יבוא עזרי, גם כן מה שלא נמצא צעקה מעומק הלב כזאת אצל שום שבט, וזה שאמר שלמה המלך (קהלת ב׳:כ״ה-כ״ו) כי … להמשך קריאה
א ידך בערף איביך וגו'. איתא במדרש רבה (ויחי פ' צח) כמה נתחבט יהושע שינתן לו עורף ולא נתן שנאמר (יהושע ז׳:ח׳) בי אדוני מה אומר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני אויביו, ולמי נתן לדוד (שמואל ב כ״ב:מ״א) ואויבי תתה לי ערף, למה שהיה פוטריקון שלו שכתב בו ידך בעורף אויביך וכו'. ענין עורף … להמשך קריאה
א ידך בערף איביך. במדרש רבה (ויחי צח) כמה נתחבט יהושע שינתן לו עורף ולא נתן לו וכו' ולמי נתן לדוד (שמואל ב כ״ב:מ״א) ואויבי תתה לי ערף וכו'. ענין היקרות מזאת הברכה הוא, דכתיב (דברים כ״ג:ט״ו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך. היינו, שעיקר בריאת העולם היה כדכתיב (ישעיהו מ״ג:ז׳) … להמשך קריאה
א ידך בערף איביך. החילוק בין המנצח את חבירו פנים נגד פנים להמנצח פנים כנגד עורף, דמי שמנצח את חבירו פנים בפנים, אזי בשעה שאחד המנגדו רואה שהוא מנצח ומתחיל להכניע את עצמו תחתיו, וזאת ההכנעה גורם שחבירו ירחם עליו קצת ונותן לו השארה מעט. אבל מי שמנצח את חבירו השונאו פתאום בלא דעתו, אזי … להמשך קריאה
א יהודה אתה יודוך אחיך. ומתרגם את אודיתא ולא בהיתתא בך יודוך אחיך. כתיב (תהילים ל״ב:ז׳) אתה סתר לי מצר תצרני וגו' היינו לא כמו אצל מלך בשר ודם שכועס על אחד אז הוא עיקר העצה בעבורו לבל יעמוד נגד פניו ולהסתיר את עצמו, וכל מה שירחק עצמו מהמלך הוא מסתיר את עצמו ביותר לבל … להמשך קריאה
א יהודה אתה יודוך אחיך. בזוה"ק (משפטים קד.) יהודה אבא קדמאה ואבא תניינא ולא הוה ביה חלופא לעלמין. היינו, שהוא השפיל עצמו להושיע לבניו. כי באמת היבום שייך בהשורש להאב, כי כל הקודם לנחלה קודם ליבום, רק שהתורה לא חייבה להאב להשפיל את עצמו כל כך להושיע לבניו. ועל כן ביהודה שהיה יבום ראשון השפיל … להמשך קריאה
א יהודה אתה יודוך אחיך. בזוה"ק (משפטים קד.) יהודה אבא קדמאה ואבא תנינא וכו'. היינו כי יש מי שיש לו קנין אבל אין לו בו שום ידיעה שאינו יודע מהות הקנין. והידיעה מזה הקנין הוא אצל אחר. כמו שמצינו אצל פרעה, שבאמת היה נכלל בחלומו גם העצה הטובה שנתן לו יוסף, אך ממנו היה נעלם … להמשך קריאה
א שמעון ולוי אחים וגו'. בסודם אל תבוא נפשי וגו'. היינו שיש בהם בעומק סוד יקר אמנם שצריכין עדיין להמתיקו, כדכתיב (תהילים נ״ה:ט״ו) אשר יחדו נמתיק סוד וגו' היינו שיש סוד שצריכין להמתיקו. והם היו אומרים שיש להם הבנה בלבם מה לעשות. וביקש יעקב אבינו שכבודו לא ילך עמהםקצהוהטעם שלא רצה יעקב מבואר לעיל פרשת … להמשך קריאה
א פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה וגו'. היינו מי שנוטל ישועה קודם זמנה זה נקרא כי עלית משכבי אביך. כי באמת עתיד השי"ת ליתן לכל אחד כח מעצמותו ית', כדאיתא במדרש רבה (דברים פרשה א) אמר ר' לוי בר חמא, ומה מי שעובד ע"ז הרי הוא כמותו שנאמר … להמשך קריאה
א ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז. הנה בשעה שאמר לו בכורי אתה כחי וראשית אוני בזה נתן לו כל השלשה, בכורה כהונה ומלכות, אך כשאמר לו אחר כך פחז כמים נוטל ממנו. אבל הנטילה אינה רק לפי שעה, והקנין נשאר לעד, אלא שאחר כך יחזיר לו השי"ת ביתר שאת ויתר … להמשך קריאה