א חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים. הנה תגבורת המים נכפל כאן ד' פעמים, ב' פעמים מתחת ההרים וב' פעמים על ההרים מלמעלה, ומרמז שע"י הכעס שעובר על האדם ויוצא למעלה משכלו, דהיינו על ההרים, בא לכלל טעות גם במה שלמטה משכלו, כמאמרם ז"ל פסחים (סו:) מתוך שבא לכלל כעס בא לכלל טעות. … להמשך קריאה
א מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה. הנה למעלה בפרשת ויאמר אלהים לנח לא הזכיר מענין הטהורים כלום, רק מכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך, ובפרשה זו דכתיב ויאמר יקו"ק לנח וגו' נצטוה ליקח שבעה שבעה מהטהורים. והענין בזה, כי הנה שם אלהים מורה על צמצום, ולפי שעל הלבוש … להמשך קריאה
א בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. בזוה"ק נח (נט:) מאי תבה דא ארון הברית. היינו כי התבה הגינה על נח לפי שעה. וגם נתנה לו השארה לעולמי עד, והכל בשביל שנקרא צדיק, שאחז דרכו בצמצום ונטר ברית. וכן איתא בזוה"ק ויחי (רנא.) מאן דאיהו צדיק עייל לארונא, … להמשך קריאה
א ובאת אל התבה. ענין עצה הזאת, אף שהרבה רוח והצלה לפניו יתברך הוא, כדאיתא בזוה"ק נח (נט.) נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא למיעל בתיבותא (ושם:) מאן דנטר ברית אקרי צדיק ומאן דאיהו צדיק עייל לתיבותא. והענין בזה, כי הנה יש בעולם ד' יסודות אש רוח מים עפר, ושנינו בס' יצירה עפר ומים ואש, רוח … להמשך קריאה
א והקימותי את בריתי אתך. ענין הברית עם נח, היינו שהוא יהיה שורש נקודת החיים של העולם כלו, שכן בכל הענינים היותר רחוקים מהקדושה נמצא בהם בהכרח שורש נקודה אחת מהקדושה, שע"י אותה נקודה יש קיום שמחיה הלבוש ההוא. וע"ד דאיתא בזוה"ק לך (פג.) שבעת שינה נשאר בגוף חד קוסטא דחיותא שעי"ז האדם חוזר וניעור … להמשך קריאה
א כתיב ה' למבול ישב (תהילים כט). ובזוה"ק נח (סד:) מהו ישב אלמלי קרא לא יכלינן למימר ישב בלחודוי דלא אתיא עם דינא. הענין בזה, כי הנה קודם בריאת העולם נקרא השי"ת הוא, שהיה כבודו נסתר מעין כל, וכשנברא העולם נקרא שמו אתה, שאז נתחדשה הכרה ותפיסה לנבראים ברצונו ית' להשיג שהשי"ת דורש טוב תמיד, … להמשך קריאה
א ואל אמה תכלנה מלמעלה. זה הוא עצה להאדם, שלא יאחוז בשום ספק מעשה ופעולה שאינו מבורר ומפורש תיכף לנגד פניו אם זאת הפעולה הוא רצון השי"ת, עד שיצטרך לצעוק אח"כ הושיעה, שהשי"ת יבררו לטוב למעלה מתפיסת שכלו. רק יהיו כל מעשיו ופעולותיו מזוככים ומבוררים מיד לעיניו, שתיכף באותו מקום וגבול שיד שכלו מגעת, שם … להמשך קריאה
א שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. וביאר אאמו"ר זצללה"ה (מי השלוח ח"א נח ד"ה אלה) כי מדידת התיבה מסומנה באותיות לש"ן, ל' אמות קומתה ש' ארכה נ' רחבהקיבזה לשון המי השלוח שם: והשיעורין מהתיבה הם אותיות לשון, ג' מאות אורך וחמשים רוחב ולמד קומה, והיינו שלא יהיה לך לשון … להמשך קריאה
א קנים תעשה את התבה. בזה נזהר שיצמצם את עצמו ויציב לו גבולים בכל ענין, כי קנים היינו גדרים וגבולים כמ"ש במי השלוח ח"א (פ' נח ד"ה אלה). והענין, כי הנה דורות הראשונים שנתבטלו היה לפי שלא נמצא בהם ענין הגבולים, כדאיתא בש"ס (סנהדרין קח:) שאמרו מה שדי כי נעבדנו, ששם זה מורה על ענין … להמשך קריאה
א תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר. פרט הכתוב שלשה דברים, ופי' אאמו"ר זללה"ה במי השלוח (ח"א פרשת נח ד"ה אלה תולדות) שהם עצות לכל אחד להסתר מפני הרעה ע"י שיאחוז בשלשה ענינים אלו, שהם רומזים על מ"ש (פסחים קיג:) שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס ואינו משתכר ומעביר … להמשך קריאה
א עשה לך תבת עצי גפר וגו'. ענין עצה הזאת הוא כדאיתא בזוה"ק נח (סח.) ר"ח פתח ואמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו'. ת"ח כד בר נש חטי קמי מאריה ואמשיך גרמיה לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב … להמשך קריאה
א קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם. בזוה"ק (נח ס:) כיון דעבדין חוביהון באתגליא לעיניהון דכלא כדין ותשחת הארץ לפני האלהים הה"ד כי מלאה הארץ חמס דלא הוה אתר בכל ארעא דלא הוי באתגליא. הכונה שעל ידי דעבדי באתגליא, לא היה אפשר להם שום תיקון על ידי תשובה, וכענין המבואר בזוה"ק … להמשך קריאה
א ותמלא הארץ חמס. חמס נקרא מה שמקבלים השפעה בחטיפה חנם בלא יגיע כפיםפזכי מלאה הארץ חמס תרגם אונקלוס ארי אתמליאת ארעא חטופין.. אמנם בשורש אין אדם מקבל טובה מיד השי"ת בחנם, וכל מי שמקבל טובה בעוה"ז הוא ראוי לחלקו, וכדאיתא בש"ס ב"ק (נ.) (ובתולדות רבה פס"ז) כל האומר הקב"ה וותרן הוא יוותרו מעיו. ועיקר … להמשך קריאה
א ותשחת הארץ לפני האלהים. בזוה"ק נח (סא:) נשחתה ודאי וכו'. פי' שחטא דור המבול פגם בארץ עצמה, שהוא כח ההשפעה היותר אחרון שמחלקת טרף לכל בריה, כדכתיב (הושע ב׳:כ״ג-כ״ד) אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן ואת התירוש. ועי"ז שיקחו השפעה מרובה מהמדה שרצה השי"ת ליתן להם, וע"ד שאמרו בש"ס … להמשך קריאה
א היה בדורותיו. במדרש הובא בפירש"י ז"ל יש דורשין אותו לשבח ויש דורשין לגנאי. להבין מפני מה צדדו חכמינו ז"ל בכאן לדרשו לשבח, אף שבאמת לא מצינו שיצדדו חכמים לשבח רק מהאבות ואילך, לפי שעמהם כרת השי"ת ברית קבוע וקיים. אמנם הענין שדרשוהו לשבח הוא מפני שהכתוב מנאו לנח עם דניאל ואיוב, כמ"ש (יחזקאל י״ד:י״ד) … להמשך קריאה
א נח איש צדיק. בזוה"ק (נח נט) ר"ח פתח ואמר ועמך כולם צדיקים (ישעיהו ס׳:כ״א) כל מאן דנטר האי ברית דעלמא אתקיים עליה אקרי צדיק מנלן מיוסף בגין דנטר ליה לברית וגו' זכה דאקרי צדיק ועל כן ועמך כולם צדיקים. כל מאן דנטר ברית היינו, מי שיש בו כח הצמצום שלא יתפשט בשום מדה ובשום … להמשך קריאה
א נח איש צדיק. בתנחומא (ר"פ נצבים) זש"ה הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד, כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקנה, הפך במעשיהם של דור המבול לא היתה להם תקומה שנאמר וימח את כל היקום. אבל ישראל נופלים ועומדים, וכן הוא אומר (מיכה ו) אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי … להמשך קריאה
א נח איש צדיק. במדרש רבה (ריש הפרשה) הה"ד כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם (משלי י׳:כ״ה). כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול, וצדיק יסוד עולם זה נח. הפוך רשעים ואינם זה דור המבול, ובית צדיקים יעמוד זה נח. הענין בזה אמר אאמו"ר זללה"ה (מי השלוח ח"ב משלי (י) ד"ה כעבור) שבעת שהשי"ת … להמשך קריאה
א נח איש צדיק. כתיב (איוב כ״ב:ל׳) ימלט אי נקי ובמדרש תנחומא (נח ט ובב"ר פ' כט) ימלט אי נקי זה נח שהיה צדיק ולא נקי, שלא היה צדיק שלם. היינו כי נקי הוא בשרשו, שלבו מבורר שלא יתאוה כלל לנטות מהרצון, אף שעל הלבוש נראה שיש לו התפשטות. וצדיק הוא בהיפוך, שעל הלבוש והגוון … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח נח. ומדרש רבה נח (פרשה ל) לא הוה צריך קרא למימר כן אלא אלה תולדות נח שם. הה"ד (משלי י״א:ל׳) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק מצות ומעשים טובים. והענין, כי לשון תולדות משמש על מה שיוצא לאור מההעלם אל הגילוי, כמו שהבן הוא נכלל תחלה באביו בכח, … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. במדרש תנחומא (ריש הפרשה) ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מתות בשעת לידתן, כך שנו רבותינו (שבת לא:) על שאינן זהירות בנדה כו'. ענין פתיחה הלז, כי הנה קודם המבול עוד לא נקבע יראה בהבריאה והתנהגה רק כפי הטבע שנקראת נוקבא, ובזוה"ק (משפטים צה.) מלכות שמים דלית לה עיינין. היינו … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. כתיב (איוב כ״ד:י״ח) קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ. ובש"ס (סנהדרין קח.) ובמדרש רבה ריש הפרשה, שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם. כלומר מי שפרע מדור המבול הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. כי הנה נמצא חמש מדרגות בהוצאת כל דבר מכח אל הפועל. וסדרם כך זה למעלה … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. כתיב (משלי כ״ה:ב׳-ג׳) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר, ובמדרש רבה (בראשית פ"ט) מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר. היינו שפרשת מעשה בראשית, כבוד אלהים הוא מה שחלק השי"ת כח לכל … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. כתיב (קהלת ד׳:ט״ו) ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני ובמדרש (שם) נדרש על דור שאחר המבול (עיין מי השלוח חלק שני קהלת (ד) ד"ה ראיתי). והענין כי בעוה"ז אין שום דבר מבורר שלא יהא מלא ספקות וזהו תחת השמש. ובזוה"ק (תרומה קכח.) אשתדלותא דאורייתא כל מאן … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. כתיב (איוב כ״ו:י״א) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו. הכתוב הזה מוסב על ענין השחתת המבול, שעל ידי הגערה שגער השי"ת בדור המבול נתחזקה הבריאה. כי גערה היא אחד מעשרה דברים שברא בהם הקב"ה את העולם, כדאיתא בחגיגה (יב.) והגערה מכלל העולם היה בהמבול, שאחר שהביא הקב"ה את המבול נתחזקו יסודי … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח וגו'. כתיב (תהילים צ״ב:א׳) מזמור שיר ליום השבת. מזמור מורה צמצום מלשון לא תזמור (ויקרא כה) שע"י הצמצום יש לו להאדם יתרון שלא יתבטל לעתיד בהתגלות אורו של הקב"ה שדומה לאבוקה, כדאיתא (פסחים דף ח.). ופירשו שם שבהיות הרבה אורות יחד אין האדם יכול לקבל אור גדול כזה, אך בשביל שהאדם … להמשך קריאה