א ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך וגו' אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. ועתה השבעה לי באלהים וגו'. צריך להבין בזה מה היה לאבימלך שהמתין עד כה בחפצו בכריתת הברית עם אברהם ולא מקודם, וגם מה היתה כוונתו במה שהזכיר פה את זה השם אלהים. אבל אחר העיון הביאור בזה הוא, יען ראה עתה כי … להמשך קריאה
א כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. איתא בזוה"ק (פ' לך דף פה:) ת"ח תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא עביד נפש ותיאובתא דדכורא לגבי נוקבא עביד נפש ורעותא דתיאובתא דדכורא לגבי נוקבא ואתדבקותא דיליה בה אפיק נפש וכו' ואתעבידו רעותא חדא בלא פרודא. ובזוה"ק (במדבר קיז.) כיון דאמר בצלמו מאי בצלם אלהים ברא אותו אלא … להמשך קריאה
א ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק. איתא במדרש ובמס' פסחים (דף קיט:) עתיד הקב"ה לעשות סעודה גדולה ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. והענין בזה, הוא כי מדתו של יצחק היא מדת גבורה, היינו יראה מופלגת, כמ"ש (ויצא לא) פחד יצחק היה לי, ולא היה יכול לעשות שום דבר, ועבודתו היתה רק … להמשך קריאה
א בש"ס (שבת קנו.) אמר אברהם וכו' רבש"ע נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה וכו' מאי דעתך דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח והיינו דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. הענין בזה הוא, דהנה באמת האמין אברהם שמצד השי"ת לא תבצר זו הישועה שהוא כל יכול, כמו שהיה בכחו ית' … להמשך קריאה
א וה' פקד את שרה וגו'. בתנחומא (וירא) פתח ע"ז אני ה' הובשתי עץ לח הפרחתי עץ יבש. הובשתי עץ לח זו אשתו של אבימלך הפרחתי עץ יבש זו שרה. הענין בזה, דהנה השי"ת גנז וטמן כל הטובות בעוה"ז, וכשיקח אדם טובה בלי עבודה, אזי יקח השי"ת הטובה בחזרה מן האדם, כי הטובה שהיא בלי … להמשך קריאה
א וה' פקד את שרה וגו'. הנה עד זו הפרשה מדבר מעולם התהו, ומזו הפרשה ואילך מדבר מעולם התיקוןקמגמבואר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה דרש ההוא גלילאה: כשבא אברהם אבינו ע"ה ואצלו היה התכללות המדות, והיינו שהוא הבין היטב שהשי"ת חפץ בזה העולם בעבודה, ואעפ"כ אינו מחויב המציאות. והלך בעבודה וצמצום מצידו עד מקום שידו … להמשך קריאה
א וה' פקד את שרה כאשר אמר. זשה"כ (ישעיהו נ״א:א׳) שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חוצבתם וגו' הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו, כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. רודפי צדק, … להמשך קריאה
א וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו'. והענין בזה דכתיב אָמָר בקמ"ץ תחת המ"ם, שהוא לשון התפעל, להורות בזה שהישועה היתה מהשי"ת כפי שפעלה תפלת אברהם אבינו ע"ה, וכפי תפיסתו והשגתו כן פעלה תפלתו אצלו יתברך. וביאור זה הענין, כי לפעמים באה להאדם השפעה מן השמים, אבל אינה מבוררת אם היא מרצונו הטוב יתברך, … להמשך קריאה
א ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא. והענין בזה הוא, כי יש קדושה קנינית שהיא ע"י מעשה האדם, כי במה שיסגל מצות ומעשים טובים הרבה על ידם יקנה לעצמו קדושה, וזאת מכונה בשם אשה, יען כי קנין האשה ג"כ ע"י מעשיו הוא שקנאה להיות אשתו, ובקדושה זו יש בה המעלה במה שהיא יגיע כפיו … להמשך קריאה
א ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'. והטעם מהשייכות מזכירת אברהם להצלת לוט הוא, כדאיתא בזוה"ק (פ' לך דף פ) ששם היצה"ר הוא לוט ואברהם הוא הנשמה ובכתבי האר"י ז"ל (שער הפסוקים פ' לך עה"פ ויהי בימי אמרפל) איתא שלוט הוא מקליפת נוגה שהוא מתערובות … להמשך קריאה
א ומצות אפה ויאכלו. הנה מצינו בשלשה מקומות ענין אפית המצות, הראשון אצל אברהם במלחמת המלכים, שנאמר שם (לך יד) ויבא הפליט, ודרשו רז"ל זה עוג, ובמדרש רבה (לך פ' מב) ר"ל בשם בר קפרא אמר, הוא עוג הוא פליט, ולמה נקרא שמו עוג, שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות. וכאן אצל המלאכים … להמשך קריאה
א ויבואו שני המלאכים סדמה וגו'. איתא במדרש (שיר רבה א) נכנס בלבו של אדם דבר אחד מדברי תורה יצא כנגדו דבר של בטלה. הנה כי כן יסד המלך מלכי המלכים הקב"ה מאהבתו לעמו ישראל, אשר אם יפנה אליו האדם ויעבוד עבודתו עבודת בוראו יתברך עד שיקבע בלבו הטוב, הנה אז תיכף ידחה הרע ממנו, … להמשך קריאה
א ויגש אברהם ויאמר אולי יש חמשים צדיקים וגו'. והטעם שהתחיל אברהם אבינו ע"ה במספר חמשים הוא, יען כי חמשים מורה על ד"ת אמיתיים שנקבעו בלב בקביעות, ולזה נקראו חמשים כדאיתא בזוה"ק (וירא קד:) שזה המספר מורה על חמשה חומשי תורה וכל ספר כלול מעשרת הדברות ומעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, והוא מורה על בינת … להמשך קריאה
א ויגש אברהם ויאמר אולי וגו'. הענין בזה הוא, שבעת שנגמר הדין שהוא סוף המעשה שנסתעף מהמחשבה תחלה, זה נקרא שב"ת, שהוא מרמז לשער הנ' שהיא בינה, ואז אין מקום להתפלל שכבר נחתם כך, וכדאיתא במס' שבת (דף יב:) בקושי התירו לבקר את החולה בשבת מפני שאסור להתפלל עליו. אך מפני ששמע מהקב"ה כי עוד … להמשך קריאה
א ואנכי עפר ואפר וגו'. ואיתא במדרש רבה (וירא פ' מט) ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר וגו' אמר אלו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואלו שרפני נמרוד לא הייתי אפר. והענין בזה הוא, כי עפר הוא דבר שיכול להצמיח ועביד איבין ואפר הוא דבר שלא יכול להצמיח ולא עביד איבין, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח … להמשך קריאה
א ויגש אברהם ויאמר וגו' אולי יש חמשים צדיקים וגו'. הנה אברהם עמד בתפלה על אנשי סדום, והתחיל במספר חמישים עד עשרה. והענין בזה הוא, מה שהתחיל בחמישים, יען כי זה המספר הוא כנגד שני פעמים שמע ישראל, כדאיתא בזוה"ק (שמות יב:) ויפן כה וכה חמא באלין נ' אתוון דמיחדין ליה ישראל בכל יומא שמע … להמשך קריאה
א ויגש אברהם ויאמר וגו' האף תספה צדיק עם רשע. הענין שאאע"ה הפציר בתפלה כ"כ עבור הסדומיים שהיו ההיפך לגמרי ממדתו מדת החסד, שהיה נותן מטובו לכל אשר בא אליו, והם לא רצו ליתן משלהם כלום רק אמרו שלי שליקיתרוץ לשאלה זו מתבאר באריכות לקמן פרשת חיי אות יח ד"ה ואין עיי"ש.. אכן מפני שאלו … להמשך קריאה
א ויפנו משם האנשים וילכו סדומה וגו'. איתא במס' חגיגה (דף טו.) גמירי דאין למעלה לא עורף ולא עיפוי, ומשמע כן מדכתיב (יחזקאל א׳:ט׳) לא יסבו בלכתן, ומכאן נראה ההיפך, כי לשון ויפנו משמע שפנו את עצמן, ובמדרש רבה (וירא מט) מביא אדרבה מכאן לראיה שאין למעלה עורף. אבל הענין בזה הוא, שבאמת כאן פנו … להמשך קריאה
א ויפנו משם האנשים וילכו סדמה. ומה דכתיב משם הענין בזה הוא, כדאיתא בזוה"ק (משפטים קח:) ת"ח כל אינון עובדין דעביד קוב"ה ואקדים ההוא דלבר מוחא אקדים במחשבה ובעובדא ההוא דלבר וכו' ותדיר סטרא אחרא אקדים ורבי ואגדיל ונטיר איבא כיון דאתרבי זרקין ליה לבר ויכין רשע וצדיק ילבש וזרקין לההיא קליפה ומברכין לצדיקא דעלמא. … להמשך קריאה
א ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה וגו'. איתא בירושלמי (ר"ה פ"א הלכה ג) ר' חנינא חברהון דרבנן בעי ואין הקב"ה רואה את הנולד ולא שמיע דא"ר סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין הקב"ה דן את האדם אלא בשעה שהוא עומד בה, מאי טעמא (וירא כא) אל תיראי כי שמע אלהים אל … להמשך קריאה
א ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה. הענין שנאמר כאן לשון ירידה, ולמה צריכה הירידה הלא קמי שמיא גליא. גם להבין מה דכתיב (לך טו) כי לא שלם עון האמרי עד הנה, וכן מה שאמרו חז"ל כמה פעמים עוד לא נתמלאה סאתם, מה נפקא לן אם עשו הרבה עונות או … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' ונברכו בו כל גויי הארץ. הענין בזה למה נכתב זאת בתורה, הלא היה די לכתוב רק התפלה שהתפלל אברהם אבינו, וגם הענין התפלה עצמה שהתפלל אברהם ונראה שלא נענה. והענין כמ"ש (ראה יג, יד) ונתן לך רחמים ורחמך ואחר כך … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה וגו' למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. הענין בזה מה היא הנתינת טעם, שלכן גילה הקב"ה לאברהם מהפיכת סדום, למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה ומשפט. והוא כמו דאיתא בהאר"י הק' … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה וגו' ונברכו בו כל גויי הארץ. בתנחומא (וירא ה) המתרגם מהו שיהא מסתכל בספר תורה ומתרגם כו' אם קיימת מה שבכתב בכתב ומה שבעל פה בע"פ קיימתי אתך ברית ואם שנית מה שבכתב על פה ומה שבע"פ בכתב לא קיימתי אתך ברית כו'. … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה וגו' ונברכו בו כל גויי הארץ. הענין בזה, מה היא הנתינת טעם שלא לכסות זאת מאברהם, וגם הלא כלפי שמיא היה נגלה השחתת סדום ולמה גילה לאברהם להתפלל, ומה הועיל אברהם בתפלתו, כי כנראה אשר לא נענה בתפלתו על סדום. אכן הענין בזה … להמשך קריאה
א ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן. ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי. להבין החילוק למה הקפיד השי"ת על שרה באמרה ואני זקנתי, הלא גם באאע"ה נאמר (לך יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ולא הקפיד … להמשך קריאה