א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. הענין בזה, שכאשר רק נשלמה בכל השלימות הראוי עד שלא היה לה עוד שום עסק בעוה"ז, אפס ממנה כח החיים ולא רצתה לכנוס עוד בספיקות. וזה הוא שאומר כבוד אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה, חכמות נשים בנתה ביתה (משלי י״ד:א׳) שזו היא החכמה שנמצא … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. בזוה"ק (חיי קכג.) רבי יוסי פתח מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו. האי קרא אוקמוהו חבריא דפרות אמרוהו, כמה דכתיב, וישרנה הפרות בדרך, מאי וישרנה דהוו אמרי שירתא חדתא, ומאי שירה אמרו מזמור שירו לה' … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה וגו' (משלי ל״א:י׳-י״א). אשה מורה על כח התשוקה והחשק, שנמצא בלב האדם להשתדל ולהשתוקק להוספת ד"ת, כי הכח שהשי"ת השפיע והטביע באדם מהתולדה נקרא דכר, וכח התשוקה שנמצא באדם שזה עולה … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע וגו' דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. זממה שדה ותקחהו … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תהילים ל״ב:ו׳)מאעיין מי השלוח ח"א פרשת חיי ד"ה ויהיו [א].. לעת מצוא מורה שימסור האדם את עצמו להשי"ת, ועיקרה הוא במחשבה שהיא באמת טהורה, שכל זמן שלא … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תהלים צב). הענין בזה, כדאיתא בש"ס (ברכות ח.) לעת מצוא זו אשה וכו' לעת מצוא זו תורה וכו' לעת מצוא זו מילה וכו' לעת מצוא זו קבורה … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תהילים ל״ב:ו׳). בש"ס (ברכות ח.) דרשינן ע"ז אמר רבי חנינא לעת מצוא זו אשה שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה', במערבא כי נסיב אינש אתתא … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תהילים ל״ב:ו׳). איתא ע"ז בש"ס (ברכות ח.) לעת מצוא חד אמר זו אשה וכו' וחד אמר זו תורה וחד אמר זו מיתה וחד אמר זו קבורהדעיין מי … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון (תהילים צ״ב:א׳-ב׳). מזמור מורה על צמצום מלשון (בהר כה) לא תזמור, כדאיתא בזוה"ק (וילך דף רפד.), והוא ברזא דשמור. ושיר מורה על התפשטות, והוא ברזא דזכור, וכדאיתא בזוה"ק (אמור צב:) זכור לדכורא … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (משפטים קכג:) ה' ד' הוות מדאתחבר דכורא עמה אתעברת מחד בן ואקרי ה'. וכן חושב שם סדר התגלות מהאותיות שם הוי"ה ב"ה עד שנשלם ההתגלות. והענין בזה הוא, כי אות ד' מורה שלא נשלם הכלי עוד, כי הכלי קיבול הוא במה שהאדם מכיר חסרונו ורואה כי אין לו שום ישועה מצד עצמו, … להמשך קריאה
א הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך. איתא במדרש רבה (וירא נז) היא גם היא, מה זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה. כי הסטרא אחרא עושה כקוף בפני אדם בדמיון הנמצא בקדושהקפזכמבואר בלקוטי תורה ובשער הפסוקים לרבנו האריז"ל פרשה זו על פסוק זה.. וכן היה אצל לוט ושתי בנותיו, וכמו שבקדושה נאמר … להמשך קריאה
א וישב אברהם בבאר שבע. ובפרשת אבימלך נאמר ויגר אברהם לשון גרות, שלא היה לו נייחא בארץ פלשתים, כי ימים רבים מורה על הצערקפגדאיתא במדרש רבה (מצורע יט) כל מקום שנאמר ימים רבים הם ימים של צער. וגם מלת ויגר מורה על זה שהוא לשון פחד. עיין לעיל פרשה זו אות מט., וכאן אם כי … להמשך קריאה
א והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. היינו, כי כל דבר טוב שנמצא בהעכו"ם מוציאים אותו ישראל אליהם, לכן כתוב אחרי זה, ויהי אחרי הדברים האלה וכו' ובתואל ילד את רבקה. כי כל האומות יש ביניהם נפש טובה, ועי"ז הנפש יש להם הויה וקיום, וישראל מוציאים אותה מהם ומכניסים אותה לישראלקפבכמבואר במי השלוח ח"א פרשת תצא … להמשך קריאה
א וירש זרעך את שער אויביו וגו'. שער הוא הממוצע בין אויר הבית לבין אויר החוץ. והוא שלא נתן השי"ת הקו הממוצע שיהיה הוא שוכן עם האדם במעשה אחת רק לזרע אברהם, שהם יהיו השער, וכל מי שירצה לעבוד את ה' לא תהיה נחשבת עבודתו עד שיכלול עצמו בישראל. שהמה יודעים דרך העבודה השלמה, היינו … להמשך קריאה
א בי נשבעתי נאם ה' וגו'. בזוה"ק (נשא קל.) שמיה דעתיקא סתים מכולא ולא מתפרש באורייתא בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעתי נאם ה' נאם דזעיר אפין. כי זעיר אפין הוא הנהגת הויות העולם, והמדה שמתפעל ממעשי בני אדם. ועתיקא קדישא מרמז על מקום שאין בו לא זכות ולא חובה, … להמשך קריאה
א בי נשבעתי נאם ה' וגו'. בזוה"ק (נשא קל.) תאנא שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעתי נאם ה' נאם דזעיר אפין כו' ותנינן עתיק יומין אמרו. והוא שזעיר אפין נשבע בעתיקא. וזה הוא ב"י, כי עתיקא היינו שזקן ונעתק וקודם לכל הקדומים ונבדל … להמשך קריאה
א וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וגו'. איתא בזוה"ק (וירא קכ:) איל דאתברי בין השמשות הוה כו'. הענין בזה, כי בין השמשות אז הוא נשיקת עלמא עלאה ותתאה, היינו את"ה עם הו"אקעכדאיתא בזוהר הקדוש ויצא (קנח:): עלמא עלאה קרינן הו"א וקרינן לעלמא תתאה את"ה וכו' עיי"ש.. שברגע קודם זה … להמשך קריאה
א ויעקד את יצחק בנו וגו'. איתא בתנא דבי אליהו רבה (פרק ששי) אותו היום שעקד אברהם אבינו את יצחק על גבי המזבח התקין הקב"ה שני כבשים אחד שחרית ואחד ערבית כו'. בשעה שישראל מעלין את התמיד על גבי המזבח וקורין את המקרא הזה, צפונה לפני ה', זוכר הקב"ה עקידת יצחקקסחוכן הוא בזוהר הקדוש וירא … להמשך קריאה
א ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. הענין שכתוב וישא את עיניו, כי היה די שיכתוב ביום השלישי וירא את המקום מרחוק, כי זה הוא העיקר שבא להודיענו הכתוב. אכן הענין בזה, כי בשלישי אז הוא הבירור והקביעות בלב האדם, כי ביום הראשון אז הוא מניח ועוזב את הרע, וביום השני … להמשך קריאה
א והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני. בזוה"ק (וירא קיט:) נסה את אברהם את יצחק מבעיא ליה כו'. אכן הענין בזה, כי אצל יצחק לא היה זה נסיון, כי הוא היה מסתלק מכל הספיקות, כדכתיב (תולדות כו) ויזרע יצחק, שכל דבר זרע ומסר בחזרה להשי"ת, וכדאיתא במדרש (שיר השירים ד) שיצחק היה … להמשך קריאה
א ויהי אחר הדברים האלה וגו'. בתנחומא (לך ג) נסיון הראשון כנסיון האחרון. נסיון האחרון בלך לך ונסיון הראשון בלך לך. והענין בזה, אף שהנסיון הראשון לא בא להנסיון האחרון ובמה נחשב הוא כנגדו, אכן השי"ת הוא הרואה ללבב, ובמי שרואה הקב"ה שכל ישעו וכל חפצו ועומק לבו הוא רק להמשך אחר רצון השי"ת, לזה … להמשך קריאה
א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. ענין נסיון העקידה הוא, כי אברהם היה חכם גדול בכל מיני חכמות שבעולם, ומי הוא הנקרא בשם חכם, מי שאין שום דבר מטריד אותו ואינו משוקע בשום דבר, וזה הוא דכתיב, ויאמר אליו אברהם. היינו האתה הוא בכחו של אברהם שאינך משוקע בשום דבר. ויאמר … להמשך קריאה
א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. בתנחומא (וירא יח) ומה דברים היו שם שהיה ישמעאל אומר ליצחק אני גדול ממך שאני מלתי בן שלשה עשרה שנה וסבלתי את הצער ואתה מלת בן שמונת ימים ולא ידעת בצער כו' אלו היית בן שלש עשרה שנה לא היית מקבל הצער. הענין בזה, כי השי"ת … להמשך קריאה
א ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. והענין בזה שנאמר ימים רבים, שהוא מורה על הצער, כדאיתא במדרש רבה (מצורע יט) כל מקום שנאמר ימים רבים הם ימים של צער. וגם מלת ויגר מורה על זה, שהוא לשון פחד. היינו לפי שאחר כריתת הברית עם אבימלך התחיל אאע"ה לצער בעצמו ודאבה נפשו מאד, באמרו הנה … להמשך קריאה
א ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום וגו'. ויאמר כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. והענין בזה הוא, כי טענת אברהם היה בהוכיחו להם כי בחנם לא יאיר השי"ת להאדם, כי אם … להמשך קריאה
א ויאמר אברהם אנכי אשבע וגו'. הנה מזה נראה, כי היה למשא עליו כריתת הברית עם אבימלך, אם כי הוא היה מחסידי אומות העולם. אבל הענין בזה הוא, כי אאע"ה עיניו למרחוק יביטו, ובידעו היטב כי כריתת הברית הוא על שלשה דורות, ובהיות על זה האופן הוא כבר נקרא קביעות (כמבואר בפ' בחקותי)קנוענין שלושה דורות … להמשך קריאה