בית יעקב על התורה, תולדות כ״א

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בש"ס (סוכה יד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים לעתר מה עתר מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפך מדת הקב"ה למדת רחמנות. והעתר אין מהפך את התבואה אלא כשהוא בקשין, כי על התבואה שורה שם הוי"ה ועל הקשין שורה שם אהי"ה, שהקשין הוא יד … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות כ׳

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בש"ס (סוכה יד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים לעתר, מה עתר מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפך ממדת אכזריות למדת רחמנות. והנה עתר זה מהפך את התבואה ע"י הקשין, כי כל התבואה נהפכת ע"י הקשין כדאיתא (שם), והיינו ע"י הפסולת, וכמו כן, מה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ט

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בזוה"ק (תולדות קלז.) דצלי צלותיה וחתר חתירה לעילא לגבי מזלא על בנין. הנה הענין בזה, כי ביצחק היה צריך להתעורר למעלה מכח תפלה במקום שאין שום קטרוג מגיע, כי בלידת יעקב אבינו נתעורר הקטרוג שהיה בהתחלת בריאת האדם כמבואר שם, כי מאחר שרצה השי"ת לברוא את האדם התעורר … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ח

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בש"ס (סוכה יד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים לעתר מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפכין דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות. והענין שיצחק בתפלתו הפך למדת רחמנות, ובאמת מדת יצחק הוא מדת הגבורה. אך כדאיתא בש"ס (שבת פט:) לעתיד … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ז

א ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. איתא בש"ס (סוכה יד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים לעתר, מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפך דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות. והענין שלא כתיב לשון עתירה רק ביצחק, דאיתא בזוה"ק (חיי קלב:) אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהילים נ״ה:י״ח), במנחה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ט״ז

א איתא במדרש הנעלם (תולדות קלה.) אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה לשמוח באותו זמן עם הצדיקים וכו' אמר רב יהודה עתידים הצדיקים באותו זמן לברוא עולמות ולהחיות מתים, אמר ליה ר' יוסי והתנן (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, אמר ליה ר' יהודה ת"ש בעוד שהרשעים בעולם וירבו כל העולם אינו בקיום … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ט״ו

א אברהם הוליד את יצחק. איתא במדרש מגנוניא שלי הוא וכו'. היינו שפירש המדרש, שכל ההנהגות שמסתעפים והולכים מיצחק אבינו, מיד תופס אותם אברהם מצד אחד ויעקב מצד השני. והיינו כדאיתא בזוה"ק (תולדות קמב.) שיצחק אבינו הוא ולחשך קרא לילה, שרצה להטמין כל הטובות על לעתיד, ובעוה"ז יוצרך צמצומים הרבה, ולכן אינם יכולים הברואים לקבל … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ד

א אברהם היה התשוקה לד"ת ויצחק הוא הקנין שנותן השי"ת אחר התשוקה, והקנין יהיה רק לעתיד, כי בעולם הזה אין יכול להיות להאדם קנין בדברי תורה ממש, כי כח וקנין אינו רק להשי"ת לבד, רק הקנין של האדם הוא כשהשי"ת חותם עצמו עליו שהחשק שלו לדברי תורה הוא בקביעות ולא יופסק לעולם, היינו שהקנין בעולם … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ג

א אברהם הוליד את יצחק. איתא בתנחומא (תולדות א) מפני שהיו אומרים מאבימלך נתעברה שרה לכן צר קלסתר פניו דומה לאברהם. הענין בזה, כי יצחק אבינו הוא הטובה של לעתיד כדכתיב (תהילים ב׳:ד׳) יושב בשמים ישחק. ואיתא בש"ס (ברכות לא.) אסור לאדם למלאות פיו שחוק בעולם הזה, אבל לעתיד כתיב (תהילים קכ״ו:ב׳) אז ימלא שחוק … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״ב

א אברהם הוליד את יצחק. בתנחומא (תולדות א) מפני שהיו אומות העולם אומרים מאבימלך נתעברה שרה והיה חשד בלבו של אברהם לכן צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם. ומאד יפלא הלא היה לאברהם מאמר מפורש מאת ה' על לידת יצחק, ואיך יבוא ספק בלבו של אברהם אבינו. אך כונת המדרש, שהאומות היו טוענין שאין האדם … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י״א

א איתא בתנחומא (תולדות א) ילמדנו רבינו על מה היו השלמים באים כך שנה ר' חייא בר אבא בשם ר' יהודה כל המביא שלמים מביא שלום לעולם וכו' בא וראה כח השלום וכו' היו אומות העולם אומרים מאבימלך נתעברה שרה, צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם כדי שיעידו הכל שהוא בנו של אברהם. היינו שממדת … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות י׳

א אברהם הוליד את יצחק. בתנחומא (תולדות א) היו אומות העולם אומרים מאבימלך נתעברה שרה והיה חשד בלבו של אברהם וכו' עשה כל איקונין שלו בדמות אביו כדי שיעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. ויפלא מאד ענין החשד שחשד אברהם שמאבימלך נתעברה שרה. אמנם ענין החשד שהיה בלב אברהם שהראיה של אבימלך ורצונו פעל שנתעברה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ט׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בתנחומא (תולדות ה) זשה"כ (ישעיה נד) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי וגו'. אתה מוצא ישראל אומרים לפני הקב"ה ראה האיך ע"ג משתעבדין בנו אין להם מלאכה אחרת אלא יושבין ומתיעצין עלינו, שנאמר (איכה ג) שבתם וקימתם הביטה אני … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ח׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כתיב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד (הושע י׳:י״ב) ואיתא ע"ז בש"ס (סוכה מט:) אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה. הענין בזה, כי בעת שהאדם עומד בתפלה שנקרא זריעה, צריך להתפלל בכל לבו ובכל נפשו להשי"ת ולא יהא בו כוונה לטובת עצמו כלל, רק … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ז׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בזוה"ק (תולדות קלד) פתח ר"ח ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, ת"ח וכו' ולית לך כל שייפא ושייפא דלא הוי לקבליה בריה בעלמא וכו' וכל הענין עיין לעיל (ענין ה). הענין בזה שהשי"ת ברא את העולם בדברי תורה, שאין שום דבר שלא יהיה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ו׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בזוה"ק (תולדות קלד.) פתח ר"ח ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו וכו'. מי ימלל איתא בזוה"ק (ויחי רמט.) כד"א וקטפת מלילות בידך (דברים כ״ג:כ״ו) היינו שירגיש את אלהותו ית' בכל עניניו כאדם שמולל דבר בידו ומרגיש בחוש המישוש. ישמיע כל תהלתו, היינו שיראה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ה׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בזוה"ק (תולדות קלד.) פתח ר"ח ואמר (תהלים קו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. ת"ח כד בעא קוב"ה וכו' אמר לה קוב"ה הא אתקינת תשובה עד לא בראתי עלמא וכו'. הנה לא דבר בכאן הזוה"ק מחטא בפעולה, רק מכח שבריאת עולם הוא שהאדם נברא … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ד׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בזוה"ק (תולדות קלד.) פתח ר' חייא ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו) ת"ח כד בעא קוב"ה וכו' הוה מסתכל באורייתא וברא ליה וכו'. כד בעא קוב"ה למברי אדם אמרה תורה קמיה אי ב"נ יתברי ולבתר יחטי וכו' אמאי יהון עובדי ידך … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ג׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. בזוה"ק ר' חייא פתח (תהלים קו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו וכו'. מי ימלל, היינו מי יכול לפתוח מה שסגר השי"ת. כי מולל הוא כדאיתא בזוה"ק (ויחי רמט.) כמד"א וקטפת מלילות בידך, היינו שידקדק ויוציא הפנימיות מכל דבר מה שהסתיר וצמצם בו השי"ת. … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות ב׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ובזוה"ק (תולדות קלד.) פתח ר' חייא ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו) מולל היינו שמחלק כל דבר לחלקים דקים כדי שיוכל האדם להשיגו, וכדאיתא בזוה"ק (ויחי רמט.) מאי ימלל וכו' אוף הכא לאחזאה מלה קא אתיא, מי ימלל כדכתיב וקטפת מלילות, … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, תולדות א׳

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כתיב (תהילים צ״ב:א׳-ב׳) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. מזמור שיר הוא נגד זכור ושמור, מזמור הוא צמצום מלשון לא תזמור (ויקרא כה) וכדאיתא בזוה"ק (וילך דף רפד.) וזמירות כד"א לא תזמור, וכתיב זמיר עריצים יענה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, חיי שרה מ׳

א על פני כל אחיו נפל. מתחלה נאמר ישכון ואח"ז נאמר נפל, הוא כמו שאמרו בזוה"ק (יתרו פו.) והוא יהיה פרא אדם. פרא אדם ולא אדם. פרא אדם משום דאתגזר ושירותא דאדם הוה ביה וכו' ולא אשתלים בפקודי אורייתא. אבל זרעא דישראל דאשתלמו בכלא אקרון אדם ממש. והוא שאף שהיה בו חכמה איך לשמור את … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, חיי שרה ל״ט

א שנים עשר נשיאים לאומתם. הענין שהיה לישמעאל שנים עשר נשיאים דוגמת השנים עשר נשיאים שבקדושה, כי קליפה קודמת לפרי תמיד, לזה היה מתחלה שנים עשר נשיאי ישמעאל שהם הקליפה, והוא לטובת הפרי, שיהיה טוב לישראל, וכן מתחלת הבריאה הכין השי"ת כל הטובות עבור האדם שיהיה טוב לוקפגהאריך בזה לקמן פרשת תולדות אות ז עיי"ש.: … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, חיי שרה ל״ח

א ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם וגו' בכור ישמעאל נביות וקדר וגו'. הענין בזה, אף שלפי ראות העין נראה שהתולדות מבני קטורה המה חשובים מישמעאל, כי ישמעאל הוא בן שפחה ובני קטורה הם בני גבירה, אכן באמת לא כן הוא, כי בהיותה שפחת שרה היה בה מעלה יתירה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, חיי שרה ל״ז

א ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וגו'. הענין שישמעאל נקרא בן אברהם יותר מהאומות שהוליד אחר כך, לפי שבלידת ישמעאל היתה הגר אמו שפחת שרה עוד, שלא היה אאע"ה נשלם עוד בכל השלימות, לזה היה בו מעט קדושה, כי האדם קודם השלמתו הוא נכנס לכל הספיקות פן ירויח מזה. אבל התולדות שהוליד אח"ז שמתה שרה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, חיי שרה ל״ו

א ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וגו'. אמרו ע"ז בש"ס (סנדרין צא.) שם טומאה מסר להם. והענין בזה הוא, שבאמת מצד השי"ת אין דבר טומאה יורד מן השמים, והחילוק הוא מצד המקבל הטובה והשפעת השי"ת, מי שמכיר בקבלת שפעת טובה שלא בכחו ועוצם ידו עשה לו חיל, רק השי"ת הוא הנותן בו כח … להמשך קריאה

דילוג לתוכן