א
איתא במדרש. ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר הי' דבר יי' אליו לאמר ישראל יהיה שמך. ילמדינו רבינו ר"ח שחל להיות בחנוכה מהו להזכיר של חנוכה במוספין לפי שאין מוסף בחנוכה. כך שנו רבותינו צריך להזכיר של חנוכה במוספין. וכן שבת שחל להיות בחנוכה מזכירין של חנוכה במוספין. והיכן הוא מזכיר בהודאה ע"כ:
ב
ונוכל לומר כי באמת זהו בלתי אפשרי שיעמוד העולם תמיד על בחי' אחת. רק שבכל עת צריך העולם להתעלה ובכל יום ויום העולם מתעלה והולך עד שיהיה אי"ה ביאת משיחנו ותחיית המתים ואז יהי' שלום ושלוה והיתה ליי' המלוכה ביום ההוא יהי' יי' אחד ושמו אחד. וזה נקרא תוספות. מה שהעולם מתעלה ומוסיף והולך. וע"י מי נתעלה העולם ע"י הצדיקים. וגם הצדיקים שהם מעלים את העולם הם ג"כ מתעלים תמיד וגם האבות והשבטים מתעלים ג"כ תמיד. כי זה אי אפשר שיעמדו תמיד על מדריגה אחת כי החיות רצוא ושוב ותמיד הצדיקים והעולם מתעלין ומוסיפין. וזהו ויקח אליהו שתים עשרה אבנים. כי אליהו הוא אוהב את ישראל ורוצה להעלות את העולם עד שיתעלה בשלימות גמור עד שיהיה שלום ושלוה. לזה לקח שנים עשר אבנים כנגד שבטי בני יעקב אשר קראו ישראל כי שרית עם אלקים ואנשים ונתעלה ממדריגתו. ואימתי נתעלה העולם במוסף של שבת. ואז היא זמן שנתעלה העולם ממדריגתו. וזהו שאמר המדרש מהו להזכיר של חנוכה במוספין. היינו אם חנוכה מתעלה ג"כ בבחי' תוספות ע"י מוסף של שבת. כך שנו רבותינו ז"ל צריך להזכיר של חנוכה במוסף. כי באמת כל הדברים מתעלים והולכים ע"י מוסף שבת. כמו שדברנו מזה כמה פעמים עמ"ש תמידים כסדרן ומוספין כהלכת"ם. שהוא לשון הילוך. כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ומה נשמע במחיצה שלכם: וזהו כהלכתם מה שהולך ומוסיף ממדריגה למדריגה וזהו פי' המדרש כי ידוע שמוסף שבת הוא עליה לכל העולמו' כת"ר ואיה מקום כבודו. ואותה הבחינה עצמו היא בחינת נר חנוכה בנר השמיני מתייחדין כל השלש עשרה בחינות מכילין דרחמי ולזה מזכירין של חנוכה במוסף. וקורין בזאת חנוכה עד בהעלותך ונעשה י"ג. וזהו אשר הי' דבר יי' אליו לאמר ישראל יהיה שמך כי שם ישראל הוא שלימות הגמור אמן כי"ר:
הסבר על זכויות יוצרים
בית אהרן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.