בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אשר הגדול מסטאלין, ספר בראשית, ויצא

א

איתא במדרש. ויפגע במקום זה הקב"ה. וילן שם כי בא השמש. כיבה השמש. עכ"ל:

ב

ונוכל לומר עפ"י שאמרנו. כתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. כי זה ידוע לכל כי כל הברכות שאדם אומר וכל המצות שאדם עושה צריך האדם לכוין לשלב השמות של הוי"ה אדנ"י יחד ליחד את אדנ"י להוי"ה. ובכל מקום נכתב בהוי"ה ונקרא באדנ"י נמצא ששמו הנקרא הוא אדנ"י. ומקום עולה [* ר"ל י' ה' פ' ה' כו'] הוי"ה. וזה ידוע ששם אדנ"י מקבל משם הוי"ה וזהו בחי' יחוד. וזהו בכל מקו"ם אשר אזכיר את שמ"י. היינו שתעשה יחוד שמ"י עם מקו"ם. היינו שילוב שני השמות יחד. כי אזכיר הוא בחי' יחוד מלשון זכר. אז אבוא אליך וברכתיך ואשפיע לכם כל הברכות. וזהו ויפגע במקו"ם זה הקב"ה כי צדיקים אין להם מנוחה רק כשמייחדים עצמם בכל איבריהם להקב"ה. וזהו כי בא השמש ל' כיבה וייחד עצמו להקב"ה לבחי' הנקרא מקום כי יש מקום טמיר וגניז ונעלם ולית מחשבה תפיסה בי' כלל:

ג

איתא במדרש שבעה עקרות היו בעולם. כנגד שבעת ימי בראשית. עכ"ל:

ד

ונוכל לומר. כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהברא"ם א"ת בהברא"ם אלא באברה"ם. כי הצדיקים היו מקודם הבריאה ובכל שבעת ימי בראשית שימש האור הטוב הגנוז וכל צדיק הוא צינור להשפיע האור שלו בכל יום שלו תמיד. ואברהם ושרה הם נגד יום ראשון. א"ת בהברא"ם אלא באברה"ם שהקנה לד' שמים וארץ. ויצחק ורבקה נגד יום ב' שנאמר בו ויבדל ויש לו רקיע שאינו משתעשע אלא עמו. וע"ז נאמר ואבדיל אתכם מן העמים. ויעקב ולאה נגד יום ג' וימצא דודאי"ם נוטריקי"ן ד"ו אד"ם שמתייחדים העולמות ומשפיעים כל הטובות. ולוי הוא שלישי שנלוה במתנות כהונה ונתקדש מאוד. ורחל נגד יום ד' שבו נבראו ב' המאורות. כשם שהשמש משפיע אורה לכל העולם כך יוסף הצדיק הוא צינור לכל השפעות וכתיב והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ושמואל וחנה נגד יום ה' שנסע ממקום למקום ובחמישי נאמר ועוף יעופף על הארץ. ושמשון הוא נגד יום הששי. ומזה אנו רואים מעלת שמשון. וציו"ן הוא נגד יום השבת. כי כשם שהשבת הוא כלול מכל שבעת הימים כך ציון נכלל בה כל הבחי' והיא כלול' מכל הבחינות. ולכך שבת נקרא עונתא דחכימא שכל החכמות נתייחדו ביחוד גמור. כשם שהצדיקים אינם מולידים רק ע"י זיווג ויחוד. כך יהיה כל הברכות כשיתייחד ד' עם ציון שנאמר ברוך ד' מציון שוכן ירושלים ואז הללוי"ה. הכלל שכל צדיק וצדיק משפיע אור של שבת בכל יום ויום:

ה

וימצא דודאים בשדה. מציאה שייך בדבר חידוש גדול וזהו מהדברים שאינם באים אלא בהיסח הדעת. והיכן מצאן בשדה אשר ברכו ד'. הכלל העולה כי הצדיקים הם קיום העולם. וכשם שכל הששה ימים מקבלים משבת כך כל הברכות והשפעות שבא לעולם הוא רק ע"י ציון ברוך י"י מציון: