איסור והיתר לרש"י

א כתיב כי גדול ועושה נפלאות אתה (הוא) אלהים לבדך. הנוד הזה אם יש בו נקב כחודו של ‏מחט כל רוחו יוצא ממנו והקב״ה ברא את האדם וברא בו נקבים הרבה ורוחו משתמרת ‏בתוכו הרי ועושה נפלאות. בבראשית רבה. ועל שם [כך] קבעו רבותינו באשר יצר את האדם ‏בחכמה וכו׳ ומפליא לעשות על שם ועושה … להמשך קריאה

א חמדת ימים אותו קראת, נקרא שבת חמדה דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי. ובתרגום ‏ירושלמי ויכל וחמיד ד׳ ביומא שביעאה. כ״מ והעתקתי.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א שבת שלפני הפסח נהגו בני אדם לקרותו שבת הגדול ואינם יודעים על מה כי אינו גדול ‏‏(ט״ו א׳) משאר שבתות אלא באותו ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמשי בשבת היה ‏כדאמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח בשבת שלפני הפסח היה אמרו ישראל הן נזבח את ‏תועבת מצרים ולא יסקלונו אמר להם הקב״ה עתה תראו … להמשך קריאה

א ‏דין שותה מים בתוך סעודתו. השותה מים בתוך סעודתו אפילו פעמים ‏ושלש צריך על כל פעם לברך ואף על פי שהם לפניו שכך שנינו השותה מים לצמאו אומר ‏שהכל נהיה בדברו ואמרינן למעוטי מאי אמר רב אידי בר אבין למעוטי דחנקי אומצא דלא ‏מברך הא לאו הכי מברך והוה ליה כנמלך ואית מרבנן דאמרי … להמשך קריאה

א ברכת ההלל. הלל ביחיד אסור לברך (ט״ו ב׳) עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל שהרי בצבור אינו אלא מנהגא בעלמא וצבור הוא דעבדי משום מנהג אבותיהם אבל יחידים אין זכר למנהג נוהג בהם ואפילו עשרה שפרשו מן הצבור הרי הם כיחידים שמתפללין לעצמן אחורי בית הכנסת מאחר שלא היו באסיפת הכניסה … להמשך קריאה

א ושומין ביום טוב ר׳ כותשן כדרכן אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב או בקערה טוחנן או ‏בכל דבר אבל לא בריחים שלהם קרי לאותו מולינו״ד שלנו תדע מדגרסינן התם טמאה ‏משום שלשה כלים הברזל שבתוכו שהוא נקוב נקבים דקים אבל בפני עצמו טמא משום ‏כלי מתכות והתחתון משום כלי קבול.‏ הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ‏דין שפוד. ר׳ יצחק ב״ר יהודה. יתד של שפוד שתוחבין בו ירכי העוף והיה ‏ארוך יותר ואסר רבי לחתכו בסכין ולא לשרפו באור ראשו כדי שתקצר משום תקון כלי ואין ‏זה דומה לחתכה באור לפי שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו כאדם שצריך להדליק ‏שתי נרות. כל תבלין שמפיגין טעמן מותרין לכתשן ביום טוב … להמשך קריאה

א ‏ליקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ‏הימנו אגודת עשב לבהמתו או תבן או עומרין ואומר מה שאתה נוטל (ט״ו א׳) משאר [כי"ו וישאר] מהם ‏כיוצא בהם אני אתן לך למחר דבר זה אפי׳ מישראל אסור לפי שהוא אומר אזכרת סכום ‏מקח דתנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל … להמשך קריאה

א לקיטת ענבים. וששאלתם מהו להתחיל לקיטת ענבים במועד ומסקנא דההיא ‏דתניא במחובר אפילו כלו אבד אסור יחידאה היא ועוד דרב חצדו ליה חצדא ואיקפד ‏שמואל דחצדי דחטי הוה ולא פסיד אבל ענבי ודאי פסיד משום דמכחש כחשי כי שביק ‏להו ועוד כשמתחיל לבצור הכרמים ונותנין רשות ליכנס בהן מי שאינו בוצר כרמו ודאי הוא … להמשך קריאה

א אבל ליתן כלים לכובס גוי וליתן כלים לגוי אמן מתחלה קבולת הוי ואסור.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

א לתקן פרסות. ששאל מהו לתקן פרסות סוסים בנגרי דפרזלא דכי מזדמן לו ‏דרך בחולו של מועד יש לומר כדבר האבוד דמי ושרי על ידי אמן לצורך המועד כל הני ‏מותר במקום שנהגו.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א לשכור גוים. וששאלתם מהו לשכור גוים בתחלה במועד למוליך קורות עצי ‏בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו מותר לעשות כן ובלבד שאם יכול לעשות בצנעה ‏יעשה כמה שיכול דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל ‏שלא יאבד דאמרי רב יוסף הוו ליה הנהו כשורי ועיילינהו ביממא וכו׳.‏ הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א אם השכיר פועלים. וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות ‏לו בנין וכו׳ התחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור מה שיגמורו במועד לפי שאינם ‏רוצים ליבטל ואם לא יהו מניחים לגמור במועד. דאמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום ‏אסור דהיינו גוי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב בתוך התחום אסור דכי אזלו … להמשך קריאה

א דין מחובר. על (י״ד א׳) המחובר ששאלת דע כי אמיתים דברי ואין לך קל ‏שבקלים שאינו בקי בהלכות מחובר(ות) ונולד כי כבר פסקה רב פפא גוי שהביא דורון ‏לישראל וכו׳ ומדבריו אתה למד שאפי׳ מן הגוי מותר לקבל. ועוד מהאי לפתא דאתאי ‏למחוזא נפק רבא חזייה דהוות כמושא אמר הא וודאי מדאתמול עקורא ואי … להמשך קריאה

א ועוד דגרסינן בעירובין ההוא בר טביא דאתא בי ריש גלותא דאיתציד ביום טוב ראשון ‏ואישתחיט ביום טוב שני רב נחמן ורב חסדא אכלו ורב ששת לא אכל. ומאן דאכיל משום ‏דשתי קדושות הן ומאן דלא אכיל משום דתני איסי בן יהודה וכן היה ר׳ יהודה אוסר בשני ‏ימים של גליות דקסבר קדושה אחת הן … להמשך קריאה

א דין שני ימים טובים של גליות. אחד מחובר שתלש ביום (י״ג ב׳) טוב ראשון ‏כגון ענבים שבצרן ואחת עופות ודגים שנצודו ביום טוב מותרין בשני ממה נפשך הואיל ושתי ‏קדושות הן דאי יום טוב ראשון קדש שני חול ומותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו ‏ואי יום טוב ראשון חול ושני קודש כל שכן … להמשך קריאה

א המבשל רוב תבשילין. המבשל כמה תבשילין ביום טוב ולא אכל כלום [צ"ל מכולם וכן הוא בכי"ו] בתוך ‏הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו כולן מתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ‏ואחד אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א דין עירובי תבשילין. פסח או שאר ימים טובים שחל להיות בחמישי בשבת ‏מניח אדם עירובי תבשילין מערב יום טוב למחר ביום ראשון מצאו הפת לבדו שנשאר ‏והבשר נאכל והרצו הדברים לפני ר׳ על שלחנו ואמר אלו לא בא הדבר לפנינו עד למחר ‏לא תהא תקנה בדבר אבל עכשיו יש תקנה דאמר רב מניח אדם … להמשך קריאה

א ואינו צריך הסיבה באכילת מרור אלא במצה ויין זכרון לחרות והסיבה היא דרך חירות. ‏ובדין שהיה יכול לברך עכשיו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור אבל לכך מברכין על ‏הירקות קודם ההגדה כדי שיתמהו ישתממו התינוקות על אכילת מרור קודם סעודה שהרי ‏אין רגילין לאכול ירקות עד לאחר סעודה ומתוך כך שואלין מה נשתנה … להמשך קריאה

א ואלו ירקות שאדם יוצא בהם בפסח בחזרת בחסא ליטוגא ועולשין קרשפילא ותמכא מרויא ‏והחרבינה סיב הנכרך סביב הדקל ודילא ובמרור אמרפויל והוא פופרץ ומצטרפין (י״ב ב׳) ‏לכזית שהאוכל מכולן כזית מצטרפין לצאת בהן ידי חובתו אעפ״י שאינו מינו דכתיב על ‏מצות ומרורים יאכלוהו ויוצאין בקלח שלהם בין לחים בין יבישים אבל בעלין אינו יוצא … להמשך קריאה

א והקורין צריכין שיהיו שלשה כמה ששנינו במדרש בשוחר טוב כדי שיאמר האחד לשנים ‏הודו לד׳ כי טוב כי לעולם חסדו ואומר הא לחמא עניא וכל ההגדה עד כאשר נשבע ‏לאבותינו ונוטלין כל אחד ואחד איש כוסו בידו מפני שהידים עסקניות הם ומתוך שהוא ‏רוצה לומר הלל והגדה מסיח דעתו מן הנטילה ומברך המוציא על … להמשך קריאה

א ומביאין לפניו קערה ובה שלש מצות וירקות שאינן אמרא אמרא כגון חסא דפנו ולא ‏גרגירא אירונאי או כרפסא וופין או שצרפויילי או כוסברתא אלורנדרא או קפוטות פירוש. ‏ושני תבשילין זכר לחגיגה ולפסח דג וביצה או ביצה ובשר או אפילו ממין אחר כגון שאחד ‏צלי ואחד מבושל שהרי אמר רבינא דאפילו עצם ובישולו חשובין שני … להמשך קריאה

א ליל שמורים שחל להיות בשבת מוזג אדם כוס של יין ואומר עליו ויכולו. ובורא פרי הגפן. ‏ואשר בחר בנו. ושהחיינו. ואינו אומר שעשה נסים מפני שעתיד לאמרו בהגדה אשר גאלנו ‏וכו׳ וכוס שאמרו שיחזיק רביעית הלוג ומוזג כוס לכל אחד ואחד מבני ביתו אחד אנשים ‏ואחד נשים ואם חל להיות במוצאי שבת, מברך בורא … להמשך קריאה

א הבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל והגדה וסדר ברכות של מצה ומרור, יקדש וישתה ‏כוס ראשון ויטבול טבול ירק הראשון ויאמר ההגדה וישתה כוס שני ויפרוס פריסת ברכת ‏המוציא ועל אכילת מצה ויאכל ויברך על המרור ויאכל ויכרוך כהלל ויקום ויעשה כן בכמה ‏בתים וכן בביתו באחרונה ויגמור סעורתו ויברך על מזונו וישתה כוס … להמשך קריאה

א והשלש מצות מברך אחת לברכת המוציא ואחת לאכילת מצה ולבציעה ואחת לכריכה וכן ‏אמר לו ר׳ יעקב הזקן משום אביו הואיל ושלשתן באו לשם מצוה תעשה מצוה בשלשתן ‏אבל שאר בני אדם מניחין האחת שלימה ולא נכון לעשות כן.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א פעם אחת שכח ר׳ ולא אכל מצה אחר סעודתו קודם ברכת המזון ולאחר כך ‏הוזכר ולא רצה לחזור ולאכול ממנה לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ‏ברכה ואי אפשר לשתות בין כוס של ברכת המזון לכוס של הלל דאמור רבנן בין הכוסות ‏הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה … להמשך קריאה