איסור והיתר לרש"י

א ‏תשובת הגאונים. דין צבי. ההוא בר טביא דאיתציד ביום טוב ראשון ‏ואישתחיט ביום טוב שני וכן דגים שצדום ביום טוב ראשון מותר לאכלן ביום טוב שני וכן ‏פירות שתלשום גוים ביום טוב ראשון מותרין לאוכלן ביום טוב שני כך ראינו שכלם בין בר ‏טביא בין דגים שצדום גוים ביום טוב ראשון וכן פירות שתלשום … להמשך קריאה

א א. דין סכין. סכין שנשתמש בשר על ידי חמין אסור לחתוך בו גבינה חמה ‏ומבושל וצלי בלא הגעלה ולגבינה צונן צריך לנעצו בקרקע עשר פעמים.‏ ב ב. שלשה דברים שאל ר׳ את ר׳ דוד הלוי האחת בשר בחלב בכמה ואמר לו בששים. ‏כדאמרינן בכלה שחיטת חולין וגם בעבודה זרה כל איסורין שבתורה אסורין בכל … להמשך קריאה

א דין כפות. רבי אוסר לאכול חלב בכפות שאכלו בהן חמים של בשר אלא אם ‏כן מגעילן ברותחין.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה

א ראש ורגלים. ההוא ראש ורגלים של כבש שנתבשלו בפרור ונמלח הראש ‏והרגלים לא נמלחו ושאלו את ר׳ ואמרו שאף היתה מבושלת אצל הפרור מלא בשר והיה ‏השמש ממרח בכף הפרור והקדירה ואמר ר׳ שהכל אסור ואף בשר הקדירה שהדם ‏האיברים בבשר הרגלים מידי דהוה אבשר בעלמא ולשער בכפות ששים אי אפשר שמאחר ‏שדם בלוע … להמשך קריאה

א דין נותן טעם לפגם מותר. כן הורה רבי נותן טעם לפגם מותר כר׳ שמעון ‏דמפיק טעמא מקרא דנבילה ורבא דהוה מבתראי קם אשיטתיה ופסק הלכתא דנותן טעם ‏לפגם מותר במסכת עבודה זרה פסק לה ויש ראיות הרבה דבפרק אין מעמידין אומרינן ‏דבש למאי ניחוש לה אי נותן טעם לפגם הוא מכלל דפשיטא ליה דנותן … להמשך קריאה

א דין קיבה. על הקיבה אמר לנו רבי שהחלב שבתוכו מלוח ביותר ומלוח הרי ‏הוא כרותח ושואב מעור הקיבה טעם הבשר ועושה החלב כלו חתיכה דאסורא ולאחר זמן ‏אמר לנו ר׳ דאפילו קיבה לבדה בלא חלב שנמלחה עם עורה אוסר הגבינה דאינו כפרש ‏בעלמא דהא תניא קיבה שבשלה בחלבה אסורה מפני שנכנס במעיה ועוד תנן … להמשך קריאה

א שוק מבושל. מעשה שנתבשל השוק שיש בו גידים ושומן מגיד הנשה עם ‏שאר בשר ולא ננקר והתיר רבי אף על פי שאותן גידים מגיד הנשה מתפרשין משום ‏דקיימא לן אין בגידין בנותן טעם והשומן שבו אינו אוסר השוק ומותר לפי שהרוטב מבטל ‏השוק דאף על גב דהלכה כרבי יהודה דמין במינו לא בטיל מודה … להמשך קריאה

א ‏סכין פגום. השוחט בסכין פגום אם יש פגימה בראש למעלה או למטה אף ‏על פי שיש בו הכשר שחיטה שלא במקום פגם אסור לכתחילה לשחוט בו ואפילו לארכו ‏דתנן השוחט במגל יד כגון ששחט בגב המגל שחיטתו כשרה ותנו עלה השוחט דיעבד אין ‏לכתחילה לא דילמא אתי למיעבד באידך גיסא שיש שם פגימות וכל … להמשך קריאה

א א. דין תרנגול. שוב הובא לפני רבינו תרנגול אחד שנשבר לו עצם הירך ולא ‏סמוך לצומת הגידין והכשירו רבי הואיל ולא היה יוצא העצם חוץ לבשר ואפילו (כ׳ א׳) יצא ‏אם בשר חופה את רוב עוביו כשר אבל אם נשבר סמוך לחיבורו של עצם השוק מקום ‏שצומתין שם הגידין צריך בדיקה שלא יהא מנותק … להמשך קריאה

א דגים קטנים. פעם אחת הביאו לפני ר׳ דגים שנתבשלו ונמצא דג טמא אחד ‏ביניהם והכשירן ר׳ וטהרן מן האסור והשליך הטמא חוצה ואמר הואיל ונמצא האסור לא ‏נשאר באחרים אלא הטעם ובטל בששים כשאר טעמי אסורין ואף על גב דמין במינו לא ‏בטיל הכא שאינו מינו רבה עליו ומבטלו ובתחילת בשול נתנו שם מים … להמשך קריאה

א חלב ובשר. חלב ובשר אין רבי יכול לעמוד אם שני מינים הם ויש בטול (לא) ‏לחלב בחתיכות בשר ופלוגתא הם וקא אזיל רבינו לחומרא ואסר ואין לו בטול בבשר. ובשר ‏ודם פשוט לו ששני מינים הם ויש בטול.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א ‏דין קלחת. וקלחת או קערה שנשתמש בה חלב ונכנס לתוך הקדירה של בשר ‏כי משערינן בדידיה משערינן ולא במאי דנפיק מיניה (מותר) דהא לא ידענא כמה נפיק ‏אלא בקלחת עצמה משערינן רואין כמה נכנס ממנה לתוך הקדירה או חציה או רובה אם ‏יש מאכל בקדרה ששים יותר מהכנסת הקלחת (שיש) לתוך הקדרה מותר.‏ הסבר … להמשך קריאה

א בשר בחלב. הורה ר׳ בשר בחלב בששים כשאר כל אסורין ולדברי האומר ‏במשהו מביא ראיה מהא דתנן במסכת עבודה זרה אלו אסורין ואוסרין בכל שהן בשר ‏וחלב וכו׳ וקסבר הוא לומר כל שהו במשהו ולא היא דקתני בגמרא מאי קא חשיב וכו׳ ובשר ‏בחלב משהו שנפל לתוך החלב או טפת חלב שנפל (י״ט ב׳) … להמשך קריאה

א א. דין גבינה. אין ר׳ מניח לאכול גבינה או חלב על שלחן אחד שהוא סועד ‏עליו בשר ואפילו הוא עומד על ראש השלחן אלא אם כן הוא נוטל (מפיו) [מפה] על ברכיו ‏ואוכל לצד אחר שלא על השלחן דאמרינן שני אכסנאים זה בא ממקום אחד וזה בא ‏ממקום אחד אוכלין על שלחן אחד זה … להמשך קריאה

א לצלות כבד. ר׳ היה מונע לבניו ולבנותיו שלא לצלות (לבשל) לב של בהמה ‏או כבד עם שאר בשר בשפוד אחד מפני שדם הכבד מטפטף על הבשר ואף על פי שצלוי ‏הוא אין בו איסור אבל רבינו הקדוש נוהג כל מעשיו לשם שמים.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א בשערים דרב האיי. אין סומכין על דבריו של גוי לא לאסור ולא להתר, לאסור מאותה ‏ששנינו בשמועה אחרונה דיבמות גוי שהביא פירות וכו׳ לא אמר כלום לא נתכוין זה אלא ‏להשביח מקחו. ולא להתיר מדרב דאמר בשר כיון שנתעלם מן העין אסור.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א דין לב. והלב בין צלאו בין (י״ט א׳) בשלו בין תלוש בין דבוק זורקו והשאר ‏מותר משום דלב מישע שייע ולא פליט כדאמרינן אם לא קורעו קורעו לאחר בשולו ומותר. ‏ר׳ יצחק ב״ר יהודה נ״ע.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א דין כבד. וששאלתם על הכבד כך הוא דינו אם הוא מחובר לעוף ובשלו העוף ‏עצמו נעשה נבילה ואוסר כל החתיכות כולן ושיעורו של עוף בששים דכחתיכה עצמה ‏נעשה נבילה דמיא ואם הוא תלוש שיעורו של כבד עצמו בששים דלא כמחובר אף העוף ‏מותר מבחוץ ירכו ואגפיו על פני כולן מותרין באכילה וקולף הכבד מבפנים … להמשך קריאה

א דין תרנגולין. וששאלתם על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחד שלמים ‏והוציאן ובשלו עוד אחרים עד ששים ונמצא כבד דבוק באחד כולן אסורין כדאמרינן טפת ‏חלב שנפלה על חתיכת בשר חתיכה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות בזמן שאין שם ‏ששים חתיכות אף כשנמצא כבר באחד מהם נעשית נבילה כשבשלו בה הראשונים.‏ הסבר על זכויות יוצרים איסור … להמשך קריאה

א ר׳ יצחק ב״ר יהודה לבן דודו ר׳ מנחם בן מכיר. דין ריאה. וששאלתם על הריאה שנוקבין ‏אותה ואינה מבצבצת טרפה דאמר רבינא האי אטום בריאה וכו׳ אי מבצבצא כשרה ואם ‏לאו טרפה ומה שקורין פולמונייר״א זאת היא ריאה שנפוחה מאליה ודבוקה בדופן כולה או ‏חציה וכשמפרקין אותה יש אטמות וכשנופחין באטימות אינה מבצבצת טרפה.‏ … להמשך קריאה

א ר׳ יצחק ב״ר יהודה לרבינו שלמה ב״ר יצחק על נקור הצבי והאיל על ידי מעשה שהיה וכבר ‏הייתי יושב בביתו זכור לטוב ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו וראיתי שלא נקרו מן הירך כי ‏אם גיד הנשה בלבד ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרגיש בדבר ולבי היה נוקף ‏כי אם אומרה (לא) כמורה … להמשך קריאה

א השיב ר׳ יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק על נקור בהמה וחיה, על נקור ירכי החיות ‏ששאל בקי אני שהוא בקי בהררי התורה ומבורר לו על בוריו אבל שלא יחשבני חביבי ‏כמבזה על דבריו ולהיות לו סמך כנגד החולקין על כן אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו ‏כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה … להמשך קריאה

א ‏דין כחל. על הכחל אני משיבו לא שמעתי קורעו ומוציא את חלבו להתירו עם ‏בשר לא לכתחילה ולא לדיעבר אלא להתירו בפני עצמו אבל כחל שנתבשל עם בשר ‏אוסר בששים כשאר כל אסורין שבתורה וכן הלכה רווחת בין שהוא כחל מניקה בין שהוא ‏כחל שאינה של מניקה לא חלקו בדבר משום גזרה וצריך לחטט … להמשך קריאה

א אלו תשובות שהשיב ר׳ גרשום ב״ר צדוק לר׳ שלמה ב״ר אליעזר על מה ששאל על הלב ‏שנתבשל בקדירה עם שאר חתיכות של בשר דע שכך דעתי נוטה אם של עוף הוא ומפורש ‏מן העוף ולבדו הוא עומד בקדירה עם שאר חתיכות משערינן ליה בששים אם יש ששים ‏כשעור אותו הלב ברוטב בקיפה ובחתיכות אותו … להמשך קריאה

א דין לב. והלב בין צלאו בין בשלו בין תלוש בין דבוק זורקו והשאר מותר משום ‏דלב מישע שיע ולא פליט ולאבר כדאמרינן אם לא קרעו קורעו אחר בשולו ומותר. ועל בן ‏היונה שנתבשל בו הלב אין צריך לנו לשער אלא בדם הלב והוא דבר מועט דליבא מישע ‏שיע (י״ז א׳) ולא בלע.‏ הסבר על … להמשך קריאה

א הלכות איסור והיתר. כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות הרבה ואין בחתיכה ‏ששים בו לבטל את טעמו אסר כל החתיכות כולם אפילו הם אלף מפני שהן מינה חתיכה ‏שנדבק הכבד בה מין בשר. וכן שאר החתיכות ואף על פי שבא האיסור (ט״ז ב׳) מחמת ‏כבד נעשית נבילה ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו לא אסר … להמשך קריאה