איסור והיתר לרש"י

א אלו הם פירושי אגדה של פסח והוא במכילתא.‏ ב הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים היה אלא שקפצה עליו זקנה, ‏שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר דרי חוורתא ואותו ‏היום עמד בן זומא ודרש ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. ימי חייך היה לו לכתוב. כל ‏למה … להמשך קריאה

א וארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבעה לשונות של גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם ולקחתי אתכם וגאלתי אתכם וכולן בפרשת וארא ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה דחמרא מגרר גריר לבא ואכיל לה למצה לתיאבון אבל בין שלישי לרביעי לא פן ישתכר ולא יגמור את ההלל ואין לומר והלא … להמשך קריאה

א ואוכלין סעודתן וכשיגמור הסעודה אוכל מן הפרוסה שהניח תחת המפה והיא לחובת אכילת מצה באחרונה שהיו אוכלין בימי המקדש מצת חובה עם הפסח בגמר סעודה ואחר כך נוטל ידיו למים אחרונים ומברך ברכת המזון על כוס שלישי וחוזר ומוזג כוס רביעי ואומר (עליו הגדול וחותם) לא לנו עד גמר הלל וחותם ביהללוך וחוזר ואומר … להמשך קריאה

א סדר ערוך שסדר רבינו שלמה. כשחל פסח להיות בשבת אומר ויכולו בורא פרי הגפן ואת יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ואחר כך אומר שהחיינו וכו׳ ונוטל ידיו ומברך על הירקות בורא פרי האדמה וטובל בחרוסת ואוכל ובוצע אחת מן המצות לשתים ונותן חציה בין שתי השלימות וחציה … להמשך קריאה

א דין מרור. רבי לא מצא חסא בפסח והביא מרויי״א ועיקר של פופר״ץ והם שנוים בפרק ערבי פסחים ומברכין עליהן על אכילת מרור ומה שמברכין על שאר ירקות בורא פרי האדמה לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה וברכת מרור אין זה ברכה של ירקות אלא ברכת המצות ולפיכך אין מברך אכילת מרור ובורא … להמשך קריאה

א דין קידוש. בליל שני ימים הראשונים של פסח אין אומרים (ו׳ ב׳) קדוש על היין בבית הכנסת לפי שקדוש אחד מארבע כוסות ואין שותין אותו בבית הכנסת נמצא שותה חמשה כוסות ולפיכך אין מקדשין שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו מפני שאין עני בישראל הפוחת מארבע כוסות של יין ואין זה דומה … להמשך קריאה

א דין תנור בשותפין. שאלו את רבי ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות מהו לומר לו טול אתה שבוע של פסח ואני אטול שבוע של אחר הפסח כנגדו ולאפות בו בשבת ואמר רבי מתנה ישראל קודם הפסח ויטול המנו דמים מאותו שבוע ואינו דומה לגוי וישראל שיש להם שדה בשותפות לא יאמר לו טול אתה … להמשך קריאה

א דין מורסן. אין עושין מורסן לעוף בשני ימים טובים בין לפניהם בין לאחריהם משום דכתיב לכם מאי לכם לכם ולא לגוים לכם ולא לכלבים לכם ולא לעופות לכם לכל צרככם ולא לצורך בהמותיכם אבל בחולו של מועד שרי ובחולו של מועד של פסח צריך שנוי שלא יבא לידי חמוץ הילכך צריך להכניס הסובין בתוך … להמשך קריאה

א ואם בשעת אפיית העיסה שכח ולא הפריש ממנה לא תרומה ולא חלה בין ביום טוב בין בחול יבצע מן העוגה לאחר אפייה ויברך כאלו הוא מפריש מן העיסה. שלמה בר יצחק. הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

א ואם יום טוב של פסח הוא ולש עיסה ביום טוב כיצד יעשה שאם מפריש תרומה ומברך עליה לשורפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב ואם תאמר שמעכבה עד לאחר יום טוב ואחר כך שורפה הרי היא באה לידי חמוץ ועובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אלא כיצד יעשה יפריש אותה בלא ברכה … להמשך קריאה

א דין חלה להפריש חלה. הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך ברוך אתה ד׳ אלקנו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ולהפריש חלה לאו ברכה היא, חלה היא עוגה וחררה ואינה שם הפרשה כלל וחלה תרומו תרומה כתיב והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה ואין … להמשך קריאה

א דין תרומה. ועל תרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח והיו מברכין על האחת להפריש חלה ועל השניה להפריש תרומה ובטלתיה מפני שהיא ברכה לבטלה שאין פסח חמור משאר ימים טובים ופסוקה היא בבכורות אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו … להמשך קריאה

א חטין הנמצאות בעוף בפסח. חטה שנמצאת בתרנגולת אין אדם רשאי להתירה לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור ואוסר בכל שהוא. ואף ר׳ אומר שהיא אסורה אבל יש להביא ראיה להתר מטומאה אם לא מפני שאין יודעין אם למדים אסור מטומאה או לא ששנינו גבי טמאה בעוף שתפול לאור ותשרף שיהא האוכל … להמשך קריאה

א אם לשין בבצים. שאלו את ר׳ אם מותר ללוש בביצים בפסח אם יש בהם משום חמוץ או לא ולא אמר ר׳ לא אסור ולא מותר לא אמר אסור מפני יודע אם דרך הביצים להחמיץ יותר ממים שהרי אין לישה בלא מים ואם אין מחמיצין את העסה כל זמן שהוא עוסק בה ומותר לא אמר … להמשך קריאה

א אסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר (ד׳ ב׳) הגדה והלל שנאמר בערב תאכלו מצות שיהא חביב עליו והאוכל מצה בערב הפסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה. בתלמוד ירושלמי. הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א דין אפיה. פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות בערב שבת הראשונים אומרים משום הדור מצוה הוא אבל מצינו בו אסור מדאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח בשילהי פרקין בתרא צלי אש ומצות מה עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ולמעלה אף עשיית מצה אינו משבע שעות ומחצה ואילך ואכילת מצה נמי הוקש לאכילת … להמשך קריאה

א דין טחינה לפני הפסח כשטוחנין חטה למצות נוהגין לשלוח שם ישראל אחר הרחים של גוים להיות יושב ומשמר דכתיב ושמרתם את המצות בעינן שמור לשם מצה ואין ישראל צריך לעמוד אלא עד שיטחון לפי מה שהוא צריך לשלש מצות של ליל ראשון שהן חובה והן צריכות שימור לשום מצה (ד׳ א׳) אבל השאר אין … להמשך קריאה

א לווה ככר. אשה שלוותה ככר מחברתה קודם הפסח צריכה לפרעה אחר הפסח ואין אסורה משום חמץ שעבר עליו הפסח הואיל ולא היה בעין בשעת בעור חמץ. ויש בה משום גזל ומשום לווה ואינו משלם. שהרי דבי ר׳ ינאי יזפי פירי מעניים בשביעית קודם זמן הביעור ופרעו להו לאחר הביעור בשמינית ואמר ר׳ יוחנן יאות … להמשך קריאה

א ואין לשין בפסח שתי מדות כדי שלא יבוא לידי חמוץ ואף אין מקטפין והלש אותן אינו יודע למה הוא מודד ומה לנו מדה בפסח. ולא ילוש פחות משיעור מ״ג ביצים וחומש ביצה כדי שלא יפקיע תורת חלה ממנה ששיעור חלה בכך. וכך עולה חלה בגימטריא (ג׳ ב׳) מ״ג אבל אם היתה יתירה ה׳ ביצים … להמשך קריאה

א דיני לישה. אין לשין בפסח אלא במים שלנו בלילה מפני שבימות הגשמים חמה הולכת בשיפולי רקיע וכל העולם צונן כנגד גבהו של רקיע נמצאו מעיינות שסמוכות לשיפולי רקיע ובניסן לענין הילוך החמה עדין מימות הגשמים הוא שאין החמה הולכת בגבהו של רקיע עד תקופת תמוז, דמעיינות רותחין הילכך חשו חכמים למי רוב מעיינות שאין … להמשך קריאה

א דין ערבה. ערבה צריך לגררה שלא ישאר כזית במקום אחד. פחות מכן בטל במעוטו ואינו עובר בבל יראה כדתנן בצק שבסדקי ערבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו בטל במעוטו. הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א והני מאני דצביעי בצריף שקורין אלו״ם בין שחורים בין ירוקים בין לבנים אסורים בפסח אפי׳ חלקים דאמר אמימר חזינא למאני דקוניא דמדייתי ומדמדייתי ודאי בלעי מעיקרא אע״ג דשיעו דהתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דפיו לעולם. הסבר על זכויות יוצרים איסור והיתר לרש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א קדרות של חרס שנשתמשו בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ושוב עושה בהן ואפי׳ במינן ואין צריך לשברן ואע״ג דקיימא לן דהלכתא כרב באיסורי בעלמא הכא הלכתא כשמואל דאמר לא ישברו הואיל וכולהו תנאי קימא (ג׳ א׳) כותיה ומסקנא הלכתא כותיה דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בפסח בין במינו בין שלא במינו מותר … להמשך קריאה

א ברכת טבילה. הבא להטביל כלים קודם טבילתן ברוך אתה ד׳ אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים. ויש אומרים על הטבלת כלים דכל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן ואחר כך טובלן פעם אחת במים ודיו. קוניא שקורין פלומב״ר בלע״ז הואיל ומתיכין עליהן עופרת ושועין עליהן ככלי מתכות דמו ובעו טבילה … להמשך קריאה

א ריחים של ברזל. שקורין מולני״ר צריכין טבילה דמתכות שלהן עיקר ולא אמרו אלא בכלי מתכות וכלי סעודה וכמעשה שהיה במדין שאותה טבילה בין חדשים בין ישנים אבל אם ישראל עשאן אפי׳ חדשים אין צריכין טבילה כל שכן אם היו שלו ישנים ולבנן באור ולהוציא מאותן המצריכין טבילה לכלים לאחר געולן לפסח. הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א וכוסות של כסף כיון שאין שמושו במידי דמרתח סגי ליה בטבילה לחודה והני מילי בלקוחין וכגון מעשה שהיה במדין שהן שלו (ב׳ ב׳) אבל שאולים שהשאילום מגוי אין צריכין טבילה וכלים של כסף הממושכנין מיד גוי אין צריכין טבילה. ואם ישראל רואה לפי דעתו שיניחם הגוי [מאחר שדעתיה לשקועי כזבינתא] דמי וצריכין טבילה. הסבר … להמשך קריאה