א והכי מוכח בפ' בתרא דגוי הנותן ענבים או שום דבר בגיגית של יין אוסר בכחו כל יין שבגיגית. ואם אין יין בגת פשיטא ליה דנותן לתוך הגת את הענבים ואינו חושש. והא דנקט גת אורחא דמילתא נקט דההיא הולכה לגת היא. מ"ר ועיקר. עכ"ל: ב [שם ע"ב]אמר רב אשי האי גוי דנסכיה לחמריה דישר' … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל כלומר דברי שניהם עיקר והלכה כדברי שניהם לפי מה שהיו סבורים. מאן דאסר שפיר אסר. אמר ההוא גוי בלבו רבנן כי הני שיכרא שתו. אלא ודאי חמרא הוא ונסכיה כשאוריק אורוקי. והם לא נתנו דעתם שהיו סבורי' ישראל הוא הילכך אסיר בהנאה. ומאן דשרי שפיר שרי. מימר אמ' רבנן כי … להמשך קריאה
א וכן פסק ר"ח זצ"ל כאן דהלכה כשמואל משום דר' יהושע בן לוי מסיים למילתיה. ובספר תנאים ואמוראים פסקינן הלכה כר' יהושע לגבי ר' יוחנן. וכן פסיק ר"ת זצ"ל מההיא דפרק בני העיר ותשובת הגאונים. וכן רבינו יהודה בר נתן זצ"ל וכן רבינו שמואל בשם רבינו שלמה זצ"ל כולהו פסקי דגוים בזמן הזה אינם בקיאין … להמשך קריאה
א וכן השיב לי מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל הלכה למעשה דמגע גוי על ידי דבר אחר שלא בכוונה דשרי בשתיה. ויש לסיים וכנק דידעי בודאי שלא נגע בידו ביין דליכא למיחש דילמא נגע בידיה כדמוכח גבי דקאזיל מיניה כדפרי'. והשתא לא תיקשי לך היאך עלה על דעתם דרב כהנא ורב אסי למיסריה בהנאה. והא … להמשך קריאה
א וכתב רבי' אבי העזרי זצ"ל אם נתערב יין של איסור בשל היתר על ידי נצוק אם ידוע שהודחו במים הגיגיות והחביות בשעה ששמו בהן היין של ישראל מותר. דאי אפשר שאין ששים בטפיחתו ובעכבת מים שנשאר בהם. ומעתה סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. וכן חרצנין וזגין ויין של איסור … להמשך קריאה
א כך פסק ר"ת זצ"ל. וכן פסק רב פלטוי גאון זצ"ל דנצוק אינו חיבור. ואפילו לרבינו שלמה זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל דפסקי דנצוק חיבור. בנצוק ההולך לאיבוד כגון שמקלח על גבי קרקע ונגע הגוי בקילוח לא הוי חיבור ליאסר מה שבכלי. דלא גזור רבותינו בנצוק ההולך לאיבוד. ומטעם זה מותר כשנושאים גוים האיפה ופעמים נתקלים … להמשך קריאה
א ומעשה בא לפני ר' על קנקן של עץ שקורין יושטא מלאה יין כשר ונתנוה לפני נכרי והריק ממנה לכליו לשתות ומתוך יין נסך שבכלי נאסר הקנקן על ידי נצוק דקיימא לן נצוק חיבור. והוציאו לו יין מתוך חבית של יין באותו קנקן האסור מחמת נצוק. והתיר ר' את החבית ולא רצה לאוסרו משום נצוק … להמשך קריאה
א ור"ת זצ"ל השיב לרביגו שמריא זצ"ל. ועל היין שכתבת שאנו מקילין כך הנהיג רבינו שלמה זצ"ל ורבי' שמואל זצ"ל. ואבא מרי זלה"ה היה מקפיד על שממלאים הגוים הגיגיות שאמרו רבותינו שאין תורת גת שייך בגיגיות וכל זמן שאין מסננין כלל אין מקפידין על מגע גוי דגת פקוקה ומלאה הויא הגיגית דאין לה המשכה עד … להמשך קריאה
א הרי רבינו שלמה זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל שניהם פירשו דדוקא בגת פקוקה ומליאה שאין כאן המשכה כלל לא הוי יין נסך שלא זז היין ממקומו. אבל פקוקה ולא מליאה או מליאה ולא פקוקה אי אפשר שלא ימשך והוי יין נסך. וכן כתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל והלכה כרב הונא וכי היכי דלרב הונא … להמשך קריאה
א הילכך הלכה כחכמים דלא שנא בצורף גוי ולא שנא בצורף ישראל לא ביטל או שמא י"ל הואיל דכל איסורי ע"ז דרבנן הם כדפרי' לעיל בסמוך אית לן למימר דהלכה כמאן דאמר מחלוקת בצורף גוי אבל בצורף ישראל ד"ה ביטל: ב [דף נ"ה ע"א]מתני' לוקחין גת בעוטה מן הנכרי. שבעטה ודרכה גוי אף על פי … להמשך קריאה
א ולענין ביטול אשירה תנן לעיל ס"פ כל הצלמים קירסם קיסמים יבישין שבאילן ונטל לצורבו לשרוף וזירד זרדין לחין. נטל ממנה מקל או שרביט הרי זו בטילה. שיפה לצורכה כדי ליפותה אסורה שלא לצורכה מותרת ואותן שפאין קיימא לן התם בגמ' שהם מותרין: ב [שם]מתני' מכרה או משכנה ר' אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל. … להמשך קריאה
א כך פי' רבינו שמואל זצ"ל בשם רבינו שלמה זצ"ל: ב [שם] מתני' המבטל ע"ז ביטל משמשי' פי' רבי' שמואל זצ"ל וה"ה לנויי ע"ז שאם ביטל ע"ז ביטל נוייה. ביטל משמשיה הן מותרין והיא אסורה: כיצד מבטלה קוטע ראש אוזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אע"פ שלא חסרה בטילה וכדאוקמא ר' זירא שפחסה בפניה שמיעכה … להמשך קריאה
א הילכך ע"ז דנכרי יש לה ביטול. ונכרי מבטל ע"ז שלו ושל חבירו אע"ג דאינו עובד לה. ושל ישראל אין לה ביטול כלל לא על ידי גוי ולא על ידי ישראל. והיכא שהם שותפין בע"ז נכרי מבטל חלקו אבל לא חלק ישראל. ומשהוברר חלקו של גוי מותר בהנאה דהא בטיל ליה חלקו לכ"ע. ואפי' מאן … להמשך קריאה
א ושמעינן מהכא דהני…. שמביאין דורון לע"ז… בפניהם משכנו… או מכרו או נתנו לישר' מותרות בהנאה ממה נפשך אי תקרובת ע"ז חוו אפילו ביטול אינה צריכות ומותרות בלא ביטול דלא דמו לתקרובת דמזבח. ובתקרובת לא שייך ביטול. ואם נוי של ע"ז הן ולנוי מדליקין אותו ושייך בהו ביטול כע"ז עצמה. מכיון שהשכינו הצלם אין לך … להמשך קריאה
א הא דכתב פת האפויה בעצי ערלה דליכא למישרייה בזה וזה גורם היינו בשאבוקה כנגדו כדמוקי לה רב פפא בפ' כל שעה : ב הדרן עלך פרק כל הצלמים ג פרק ישמעאל ד [דף נ' ע"א] אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב מנין לתקרובת ע"ז שאינה בטילה עולמית שנאמר ויצמד ישראל … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל דמי הנאה שנהנה באלו עצים נוטל מעות ומוליך לים המלח והפת מותרת באכילה שהכתוב אסר בה הנאה. ומה הנאה לגבה מאחר שאיבד דמיה: ב [שם] מתני' נטל הימנה כרכר אסור בהנאה. ארג בו את הבגד אסור בהנאה. ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לע"ז. אמר … להמשך קריאה
א וי"ל דקיימא לן כלישנא קמא דשמואל איפכא תני. הילכך הלכה דזה וזה גורם מותר: ב [שם ע"ב] מתני' נטל הימנה עצים אסורה בהנאה. הסיק בהם את התנור אם חדש יותץ אם ישן יוצן. אפה בהם את הפת אסורה בהנאה. ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח. אמרו לו אין פדיון לע"ז: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א וכתב רבינו שמואל זצ"ל הלכה כר' יוסי דזה וזה גורם מותר בין באיסור ע"ז בין בשאר איסורין ואע"ג דהאיסור יותר על ההיתר. עכ"ל: ב [דף מ"ט ע"א] ההיא גינתא דאיזדבל בזבל ע"ז. שלחה רב עמרם לקמיה דרב יוסף כי האי גוונא מאי. שלח ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי. והכי … להמשך קריאה
א השתא איתבריר לן דכולהו אסירי בעשייה כגון הפרצופין דהיינו אדם ובהמות וחיות וצורות כגון עופות ודגים ונחשים ותולעים וצלמים כגון תבנית כל דבר העשוי בדמות. כולהו העושה אותם עובר בלאו. וכשעשו לו אחרים מותר מן התורה ואסור מדרבנן משום חשדא שלא יאמרו שעובד להם. כדפרכינן והא רבי יהודה דאחרים עשו לו צורה בטבעת שהיה … להמשך קריאה
א מעשה בקולוניא שצרו בחלונות של ביהכנ"ס צורות אריות ונחשים. ושאלו להרב ר' אליקים זצ"ל והשיב הוזהרנו בדבור שני מלעשות כן דכתיב לא תעשה לך פסל ותניא [יכול] לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה ת"ל וכל תמונה. לא יעשה לו אטומה אבל (יעשה) לו מטע ת"ל לא תטע לך. לא יטע לו מטע … להמשך קריאה
א ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל מיכן ראיה לאותן מטבעות שלנו אע"ג דאית בהו… וצורות שרו דמבוזין נינהו ומותרין. אבל שעל הצמידין ושעל הנזמים ועל הקטלאות ועל הטבעות הנהו אסירי. בתוספתא גר' השירים והנזמים משמע דשירים לחוד ונזמים לחוד ודלא כרש"י זצ"ל דפירש דשירים צמירים. ב [שם] תניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים. … להמשך קריאה
א הילכך כשמוצא ע"ז שבר אלא שלא ראינו שנשתבר' מאליה לכ"ע הנהו שברים מותרים. אכל ע"ז שראינו שנשתברה מאליה לכ"ע הנהו שברים אסורין. וכן הילכתא. דקיי"ל נמי כר' יוחנן דאיתמר ע"ז שנשתברה מאליה ר' יוחנן אמר אסור' ור' שמעון בן לקיש אמר מותרת. וקיי"ל כרב דאמר צריכה לבטל כל קיסם וקיסם דכל אחד ואחד נעשה … להמשך קריאה
א ואני המחבר שמעתי מ פ י הקדוש רבי' יהודה חסיד זצ"ל שאמר בלשון הזה שכל מי שיאכל בלבוטא לא יזכה לאכול לויתן. ולמעשה שנשאל אמר וכן שמעתי על האמת שרבי' אפרים בר יצחק זצ"ל מריגנשבורק פעם אחת התיר אותם ובו בלילה הביאו לפניו בחלום קערה מליאה שרצים לאוכלם וכעס על המביא. ואמר לו למה … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל זצ"ל דגים טהורין הן ודמי רישייהו לטמאין. והאי דלא מני נמי חוט השדרה משום דתנא סימני דגואי לא קא חשיב אלא סימני דאבראי. פלמודא נר' לר' דהיינו דג טהור שקו' בלבוטא דדמי רישיה לדג טמא והלעז והעברי קרובים זה לזה. עכ"ל. הרי פי' בשם רש"י זצ"ל שבלבוטא דג טהור הוא: הסבר … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל זצ"ל הילכתא דבש של גוים מותר. ופירות של גוים שכובשין בדבש שקורין שולצ"י אע"פ ששולקין אותן בדבש בכליהן מותרין דאי משום איערובי יין מיסרא סרי. ואי משום (גיעולי) גוים הדבש והפירות נאכלין כמות שהן חיין. ואי משום גיעולי גוים אפי' בקדירה בת יומא נותן טעם לפגם הוא לפי שהדבש והפירות מתוקין … להמשך קריאה
א מעשה בישראל שהלך לכפר לעשות גבינות ולא בא ממש בתחילת חליבה וראה (איכרות) מן החולבות הולכת לחלוב וכדה בידה וחבירתה שהקדימה מעט לא ראה כלל ולא הרגיש בה עד שיצאה מאותו הדיר. ושאלו לרבותינו בצרפת אם יש לחוש לחלב טמא שהיה כבר בקדירה והתירם משום דגבינות הגוים לא נאסרו משום חלב טמא דאינו עומד. … להמשך קריאה