א ופי' רבינו שמואל זצ"ל בעירוי כלי קתני דמיפסק פסוקי דקטן הוא ויכול לערות בפיסוק לצד אחר. ובעירוי חבית קתני דמקטף קטופי שחותך הקילוח ברוחב ידיו ולא בפיסוק הכלי דגדולה היא: ב [שם ע"ב]המערה מחבית לבור קילוח היורד משפת חבית לבור אסור. ואוקמה רב ששת בגוי המערה וכח גוי דרבנן הוא ההוא דנפק לבראי גזרו … להמשך קריאה
א ונראה דקיי"ל כשינוייא דרב יצחק בר אלעזר דרב יהודה אמר שמואל קאי כוותיה וכן ר' יהודה נשיא' ורבנן. הילכך כרקום של אותה מלכות הכהנות פסולות וחביות פתוחות אסורות. כרקום של מלכות אחרת הכהנות כשירות וחביות אפילו פתוחות מותרות: ב [דף ע"ב ע"א] מתני' נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי ונטל ומדד לתוך … להמשך קריאה
א חכמתך תאיר פניך כי חכמת לך ותורתך שלימה החבר ר' יהודה שאלת (של) מרתף של יין שלפנים מן החדר. והטמינה הגברת את המפתח בחדר ומפתח החדר הטמינה בחוץ. ובשובה מבית הכנסת (בשבל) לא מצאה מפתח החדר במקומו. ומרי בקשה מצאה ברפת כד מלא יין ומפתח החדר מצאו בתבן. ומפתח האוצר מצאו במקומם. ובריבם עם … להמשך קריאה
א ואני המחבר אי אתי מעשה לידי מתיר אני אפילו אותה חבית שמוציאין ממנה. דהא תלינן גבי שושנים באדם דעלמא כדפרי' לעיל שילהי התשובה. ותלינן נמי בגוה דחביתא: ב [שם]ההוא מסוביתא פי' מוכרת יין בחנות דמסרה לאקלידא לגויה כי אתא רב דימי אמר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו לא מסר לה אלא שמירת מפתח בלבד … להמשך קריאה
א מעשה היה בסולי במרתף מלא מחביות של יין מלאות ומאחת היו מוציאין. וראו גויה יוצאת מן המרתף עס כוס מלא יין. והתיר הרב ר' אליעזר מבהם כל החביות המלאות. שראו שקרום שהיה על היין לא נבקע. והיה רוצה להתיר גם החסירה דאימור מכלי שהיה תחת החבית לקחה. כדאמ' הכא גבי רביתא שהרי קיימא לן … להמשך קריאה
א ואני המחבר נשאלתי והשבתי וזאת תשובתי. אשר(שאלתי) על דבר היין שבאו עליכם גנבים ונכנסו דרך המרתף ולקחו לכם כל מה שהיה. ושאלת עבור היין אם הוא כשר. כך נראה בעיני שהוא כשר ומותר בשתיה דתנן בולשת שנכנס לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות. בשע' מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך … להמשך קריאה
א וכתב רבינו שמואל זצ"ל גוי דעל למרתף של יין ולא אחדיה לרשא אפי' אית ליה לאישתמוטי על כניסתו חמרא שרי. דמימר אמר השתא אתי ישראל. דהא לעיל שרינן דלהדי ביזעא משום האי טעמא. ור' אמר לי דאפילו אחדיה גוי לדשא אין לאסור היין בזה"ז שאין הגוים מנסכין. אא"כ יש לחוש לשתייה או לשום הנאה … להמשך קריאה
א פרש"י זצ"ל כל היכא דשרי שדי אף בשתייה. דהא לא קא נגע קאמר וכולהו הילכתא כרבא: ב [שם] ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל. אישתכח גוי דקאי התם. אמר רבא אית לאישתמוטי ולומר לכך נכנסתי סמכא דעתיה ולא מירתת דכי על להך ביתא לנסוכי על וחמרא אסיר. ואי לית ליה לאישתמוטי שרי כיון … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל זצ"ל על השולחן וכו' והלך לו ישראל ולא הודיעו שהוא מפליג מה שעל השולחן אסור דלא מירתת דסבר לכך הוא מונח על השולחן. ואם אמר לו בשעת הליכה הוי מוזג ושותה הוי כהודיעו שמפליג ומחזיק ידיו ליגע בכל מקום שירצה. הילכך מה שעל הדולפקי וגם חביות פתוחות שבבית אסורות מיד דנגע … להמשך קריאה
א כתב מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל מיכן שיין שלנו ברשות גוי מותר במפתח או חותם. ואע"ג דפליגי רבנן אהא דקתני וחכמים אוסרים עד שיהא יושב ומשמר כדאוקי' בגמ' דקיימ' אסיפא דרישא. לא קיימא לן כרבנן אלא כר' אליעזר דמתיר בלא שומר ואפילו בחותם אחר: ב הדרן עלך פרק ר' ישמעאל ג פרק השוכר ד … להמשך קריאה
א והיכא דנתנו ברשות הגוי אחר מחדריו שיכול הגוי לפתוח ולנעול שלא יראהו שום אדם אלא אנשי ביתו בהא אמרי' בסיפא דמתני' המטהר יינו של נכרי ונתנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר. וכגון שמפתח וחותם בידו דאיכא תרתי. מפתח או חותם ביד ישראל. וגם כתב לו התקבלתי תו לא טרח ומזייף. אבל … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל זצ"ל כל שבזב טהור כגון זריקה. בזב אם זרק את האבן על גבי כלי לא טימאו. גוי נמי אם זרק אבן או צרור או כל דבר ליין אפילו בכוונה לא נסכו ומותר בשתיה. וכן הורה ר'. וכן נשמע על רבי' יוסף הגדול שהתיר זריקה בגוי. וכן הנהיג את דורו: ב [דף … להמשך קריאה
א שמעינן מינה הא הניח ידו בנחת על הרתיחה שאינו משכשך ביין שרי אפי' בשתיה. מיהו פ' בתרא מוכח לאיסורא. דההיא רביתא דאישתכח דהוה קיימא ביני דני דהות נקיטא אופיא בידאה. אמר רב חמרא שרי אימור מגבה דחבית' שקלתה אע"ג דליכא תו אימור איתרמויי איתרמי לה. משמע דוקא אי מגבה שקלה חמרא שרי. הא מפיה … להמשך קריאה
א הילכך אנן דקיימא לן כשמואל ורב אשי דדוקא שיש לו מלוה על אותו הבור. קיימא לן נמי שנמצא בתוך פישוט ידים ורגלים. אבל נמצא חוץ לפישוט ידים ורגלים אע"פ שיש לו עליו מלוה דאינו נתפס כגנב ולא מירתת חמרא שרי. כך נראה בעיני הלכה למעשה אני המחבר יצחק בר משה נב"ה: ב [שם]מתני' נפל … להמשך קריאה
א שמעינן משמעתין דגוי שיש לו מלוה על ישראל (ויינו של ישראל) ויינו של ישראל ביד גוי. ויש לו לישראל מפתח או חותם. ההוא חמרא שרי. אבל אם יש מלוה על אותו יין שעשאו אפותיקי אע"ג שיש לישראל מפתח או חותם חמרא אסיר ומאי דבעי עביד. וכן הדין אם נמצא עומד אצל הבור בבית ישראל … להמשך קריאה
א ומיהו אנן לא עבדינן ניגוב בגיתות של גוים אלא הדחה בעלמא וסמכי' אראיות רפ' בתרא דלא בעי ניגוב. כך פי' רבינו שמואל זצ"ל: ב [שם]מתני' נכרי שהיה עומד בצד הבור של יין. אם יש לו לנכרי מלוה על ישראל אסור. פי' רש"י זצ"ל לפי שאינו ירא ליגע וסבר אי אמר לי מידי אמינא ליה … להמשך קריאה
א וכתב רבי' שמואל זצ"ל וגוי המהדק מגרופות גיגית מלאה יין כדי שיתחברו (חדקין) שבארכה מלמעלה למטה. אין זה כמחבק חבית הנבקעת לארכה דחבית מבוקעת מזומנת ליפול חציה אילך וחציה אילך וכשהוא מחבקה מחבר כל היין זה לזה. אבל גיגית יין במקומו על ידי הידוק הראשון וסדק קטן יש שם שיוצא בו והוא מהדק. הילכך … להמשך קריאה
א וגוי שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו ביין שלא בכוונת יין. זה היה מעשה והתיר ר"ת זצ"ל ואמר דכח גוי שלא בכוונה הוא והתיר בשתיה דלא מיקרי מגע אלא בידיו או בפיו או ברגלו או בקנה שבידו: [שם ע"ב] ההוא חביתא דפקעה לאורכה כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה ליפול אילך וחציה ליפול … להמשך קריאה
א וכתב מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל ואם היא חסירה הכובא ומצדד לה אצדודי מותר. ומליא נמי על ידי מוט שרי לישא הגוי רק שישראל יסייע להכניס המוט לנקב אזן הכובא. ואם על ידי שצדדה ניתז מן היין על ידי גוי וחזר וניתז ביין מותר. דאין כאן ניסוך. עכ"ל: ב [שם] מעצרא זירא שכובשין בקורה … להמשך קריאה
א מעשה בא לפני הרב ר' מנחם זצ"ל בחבית שכלה היין עד הברזא והגביה גוי אחד בלבדו החבית באותה שעה משך ישראל את הברזא וקילח היין בקנקנו של ישראל והתיר יין הנשאר בחבית ואסר אותו שיצא לחוץ. דהכי אמרינן בהשוכר המערה מחבית לבור קילוח היוצא מחבית ולמטה אסור. ומוקמי' לה בגוי המערה. ופרכינן אי הכי … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל ומיהו אנן קיימא לן דמותר. והכי מוכח לקמן במכילתין. ואם נשפך ממנו לקרקע מותר דהא לא חשיב יין. ואם נפל בכלי אסור מה שבכלי ומותר מה שבגיגית. וכגון שנתכוון גוי לשפוך וכגון דליכא נצוק. אבל לא נתכוון הוי כח גוי שלא בכוונה ומותר בשתייה מה שנפל מן הגיגית. והכי אמרי' … להמשך קריאה
א מעשה בבת ישראל שידה [אחת] על הברזא ואחת לבקש אבן שאצל החבית. ונתנה השפחה ידה על הברזא והניעתה קצת בחבית. ושאל החבר ר' שמואל את רבי' שמשון זצ"ל. והשיב אשר דמית זה המעשה לעם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות אין ענינו לכאן כלום. דהרי ראש הברזא מגיע עד לחלל הבית ועובר עובי הדפנות … להמשך קריאה
א מעשה שהיתה הברזא בחבית של יין תקועה מאד ומהודקת. ובאתה ריבה אחת עבריה וכשכשה הברזא להוציא מן היין ולא יכלה. ותבא האמה והניעתה והנידתה ולא יצא טיפת יין לחוץ. ושאלו לר"ת זצ"ל והשיב הברזא שמהודקת ועומדת הרי היא כנוד מלא יין שביד גוי שהגוי מניח אצבעו עליו ושוקע שלא מצינו לו איסור. ודמי לחבית … להמשך קריאה
א מעשה שבא לפני רבי בחבית של יין שהוציא הגוי הברזא ממנו כדי לשתות מן היין. והגוי לא היה בקי בענין היהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית. והתיר רבי לשתות מה שבחבית. ובלבד שתהא הברזא קצרה שלא תהא ראש הברזא חוץ מעובי החור תוך החבית. דא"כ מקרקש לה כיון שמנענים להוציא והוה ליה יין נסך. … להמשך קריאה
א וכתב רבינו שמואל זצ"ל ר' אומר דכל היין אסור בשתייה אפילו מברזא ולתחת דהילכתא כרבים. ור' יהודה דשרי יחידאה הוא ולית הילכתא כוותיה דרבי' פליגי עליה. וכ"ש גוי שתחב את הברזא בחבית שכל היין אסור. וכן אם נטל מן החבית שכל היין אסור שאי איפשר שלא ישכשך בתוך הברזא שבחבית מלמעלה. והילכך אסור דעילוי … להמשך קריאה
א מיהו בזמן הזה גוי ששיכשך ביינו של ישראל מותר למוכרו לגוים דלא פקיעי בשיכשוך כדפרי' לעיל אבל בשתיה אסור. ודוקא שלא נתכוין ליגע כדי להכעיס ישראל ולהפסידו אבל אי חזינן לדעתיה דגוי שנוגע ביינו של ישראל כדי להכעיס לישראל ולהפסידו ההוא אפילו בשתיה [מותר] דכי האי גוונא לא גזור רבנן. וכן כתב מורי רבינו … להמשך קריאה