א
וכן פסק בהלכות גדולות דפשרה צריכה קנין דדוקא בפני שנים אבל בפני שלשה לא בעיא קנין:
ב
[שם]
ת"ר כשם שהדין בשלשה כך פשרה בשלשה. נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע ר' יהושע בן קרחה אומ' מצוה לבצוע:
ג
[שם ע"ב]
אמר רב הלכה כר' יהושע בן קרחה. וכדאוקמי' במצוה להזכיר הפשרה ולמימר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו. ולת"ק ליכא מצוה לומר הכי אלא רשות. ולר' שמעון בן מנסיא הואיל ויודע להיכן הדין נוטה [אין] הדשות בידו לעשות פשרה כל זמן שלא נגמר הדין ובהא פליגי דלת"ק אפי' שמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה הרשות בידו לעשות פשרה. ור' יהושע בן קרחה סבר כת"ק. ולר' שמעון בן מנסיא הואיל ויודע להיכן נוטה אע"ג דלא נגמר הדין אינו רשאי לעשות פשרה. ור' יהושע בן קרחה סבר כת"ק מק"ו דהשתא לת"ק דלית ליה מצוה אלא רשות אפילו הכי כל זמן שלא נגמר הדין אע"ג דידע להיכן הדין הרשות בידו לעשות פשרה. ר' יהושע בן קרחה דאית ליה מצוה לא כל שכן. הילכך קיימא לן דמצוה לומר אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו אע"ג דידעי להיכן הדין נוטה הואיל ולא נגמר הדין. ואי מתרצים מפשרים בינייהו ואי לא לא מפשרי' בינייהו. מיהו מה שפרש"י זצ"ל נגמר הדין אי אתה דשאי לבצוע דהיינו שכבר אמרו איש פ' אתה זכאי ואיש פלו' אתה חייב. לא נהירא אע"ג דלשון התלמוד מוכיח כן. מ"מ לא מסתבר למימר הכי דכיון דנתגלה להם לגמרי איך יגזלו את ממונו. ולא מסתבר למימר שלא יטעו שלא יאמרו אנו יראי' שמא טעינו בדין כדי שיתרצה בפשרה. ונראה לפרש נגמר הדין דהיינו שדקדקו היטב בדין וכמו גמרו את הדין דלא מיחסר אלא לומ' איש פלו' אתה זכאי ואיש פלו' אתה חייב. דכיון שנתברר כל כך אין להטעותן לעשות פשרה. שאם היה יודע שנתברר דינו לזכות לא היה מתרצה בפשרה בשום ענין. ומשתשמע דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה דקאמר ר' שמעון בן מנסיא היינו שכך נרא' להם שיזכה לפי טענותיהם. אבל לא דקדקו כל כך שכבר יש להם לומר איש פלו' אתה זכאי ואיש פלו' אתה חייב. אבל היכא שכבר אמרו איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב בהא מודו כ"ע שאין רשאי יותר לבצוע ביניהם:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.