א נשלם פירוש הברכות והתפלות / בעזרת האל אשר לו נתכנו עלילות ב וחברתיו אני באישביליא המפוארה / בשנת חמשת אלפים ומאה ליצירה ג ואומ' לאל אשר על רחמיו אני נשען / בריך רחמנ' דסייען מריש ועד כען ד השם ברחמיו יחמול עלינו בחמלתו / וישפיע עלינו כל ברכתו ה ללכת בדרכיו וליראה אותו / … להמשך קריאה
א הנוטל צפרניו צריך ליטול אותם על זה הסדר יד ימין אג"ה ב"ד יד שמאל דב"ה ג"א. ומצאתי כתוב בענין זה סימן אחר והוא קשי"א בל"א תירו"ץ פי' קמיצה שמאל ימין אצבע באזהרה לך אתה תקוץ יום רביעי והלאה צפרניך. והטעם מפני שעד יום רביעי הוא משבוע שעבר ומיום רביעי והלאה הוא משבוע שבא כמו … להמשך קריאה
א המהלך בדרך מתפלל תפלה זו שהיא מעין שלש עשרה ברכות אמצעיות של שמנה עשרה. ואומר תחלה שלש ראשונות ואחר כך אומר הביננו ה' לדעת דרכיך כנגד אתה חונן. ומול את לבבינו ליראתך כנגד חשיבנו אבינו לתורתך. וסולח היה לנו כנגד סלח לנו. ולהיות גאולים כנגד וגאלנו מהרה למען שמך. ורחוקים ממכאוב כנגד רפאנו ה' … להמשך קריאה
א עירובי חצירות ב חצר שיש שם שכנים הרבה כל א' מהם בביתו והם אינם משתתפים במזונותם אינם רשאין להוציא מן הבתים לחצר ולא מן החצר לבתים עד שיערבו מע"ש. הילכך גובין חלה א' שלימה מכל בית ומניחין הכל בכלי ומצניעין אותו באחד מבתי החצר לא בחצר עצמו וכל זמן שזה העירוב מצוי מותר לטלטל … להמשך קריאה
א הקובע מזוזה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לקבוע מזוזה. ואע"פ שכתו' וכתבתם הכתיבה אינה עיקר המצוה אלא הקביעה ואין לומר וכתבתם על מזוזות ביתיך שיכתבם על האבנים שבמזוזה משו' דדרשי' וכתבתם כתיבה תמה. ב העושה מעקה לגוי מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות מעקה ושיעור רום המעקה לא פחות מי' טפחים. ג השוחט בהמה חיה ועוף … להמשך קריאה
א ברכת מזון לאבל ב ת"ר כל האמור בפרש' כהנים שכהן מטמא להם אבל מתאבל עליהם, אלו הן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו בתולה ואשתו, הוסיפו עליהם אחיו ואחותו מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו. ג וכל ז' ימי האבלות נהגו להוסיף בברכת המזון מענין האבלות. ומתחיל ואומ' נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו … להמשך קריאה
א ברכת נישואין ב מברך תחלה על הכוס בפ"ה. ואח"כ מברך ו' ברכות בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו. ע"ש עושה שלום ובורא את הכל פרש"י ברכה זו נתקנה לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד לכבוד המקו' זכר לחסדיו שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין ונתעסק בו ומשעת אסיפה היא ראויה לברך ברכה זו אלא … להמשך קריאה
א ברכת אירוסין ב מברך תחלה על הכוס בפ"ה. וכתב רבינו סעדיה שמברך ג"כ בורא עצי בשמים וכן כת' הרמב"ם ז"ל שיש מקומות שנוהגין כן ולא פשט זה המנהג. ואחר כך אומ' בא"י אמ"ה אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקדושין בא"י מקדש עמו ישראל. על העריות שנאמר … להמשך קריאה
א פדיון הכרם ב הנוטע כרם בשנה הד' לנטיעתו כתו' בסדר הגאונים שצריך שיקח מד' פאות הכרם ד' אשכולות ואשכול א' מאמצעו ולוקח הה' אשכולות בידו ואחר כך לוקח מעט כסף שיהיה בו שוה פרוטה ומברך אקב"ו על פדיון כרם רביעי שבזמן שבית המקדש קיים היו מעלין כל פירו' כרם רביעי להקדש ועכשו שאין בית … להמשך קריאה
א פדיון בכור ב חייב כל איש ישראל לפדות את בנו שהוא בכור מאמו מן הכהן מבן ל' יום ומעלה שיצא מכלל נפל שנא' ופדויו מבן חדש תפדה. ג וגרסי' במ' קדושין ת"ר מנין שאם היו לו ה' בנים מה' נשים שחייב לפדות את כלם שנא' כל בכור בניך תפדה, פשיטא בפטר רחם תלה רחמנא … להמשך קריאה
א השער התשיעי' לבאר ברכת המצות שאין להם זמן קבוע בשנה ב וראיתי להתחיל בברכת מילה מפני שהיא מצוה ראשונה שיתחייב בה האדם אחר צאתו מרחם אמו. ג ברכת מילה ד חייב כל איש מישראל למול את בנו הנולד לו ביום השמיני שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו. והמל מברך קודם שימול ברוך אתה ה' … להמשך קריאה
א השער השמיני לבאר הברכו' שמברכי' על הראייה והשמע וכיוצא בהן מברכות השבח וההודאה ב הרואה מקו' שנעשו בו נסי' לישראל כגון מעברו' ים סוף ומעברו' הירדן ומעברות נחלי ארנון וכיוצא בהם צריך ליתן שבח והודאה למקום בא"י אמ"ה שעשה נסי' לאבותי' במקום הזה. ובגמ' יליף לה מיתרו שנא' ברוך ה' אשר הציל וגו'. וכת' … להמשך קריאה
א השער השביעי לבאר הברכות שמברכין על הריח ב רז"ל נכללו ברכות הריח עם ברכות הנהנין לפי שהנפש נהנית בריח הטוב כמו שנהנה החיך במאכלים הטובים כדאמרי' בפר' כיצד מברכין אמ' מר זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח הטוב שנא' כל הנשמה תהלל יה אי זהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף … להמשך קריאה
א השער הששי לבאר הדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה ושלא מחמת הסעודה והבאים לאחר הסעודה ב דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא שרגילים לקבוע עיקר סעודה עליהם ולאכול בהם פת אפי' אכלה בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן וגם לא לאחריהם דברכת המזון פוטרתן. … להמשך קריאה
א השער החמישי לבאר הדברים שמברכין עליהם בורא פרי העץ ב כבר אמרנו כי ברכת ב"פ האדמה היא יותר כללית מברכת בורא פרי העץ ולפיכך כתבנוה קודם לה. ג נקוט האי כללא בידך שאין חלוק בין פירות חמשת המינין שנשתבחה בהן ארץ ישראל שהם גפן ותאנה ורמון וזית שמן ודבש שהם תמרי' שמרוב מתיקותם והדבש … להמשך קריאה
א השער הרביעי לבאר הדברי' שמברכי' עליהם ב"פ האדמה ב ראיתי לכתוב ברכה זו סמוכה לברכת שהכל שהיא דומה לה וכמו שברכת שהכל כללית כך ברכת ב"פ האדמ' כללית לפירות הארץ ופירות האילן כדתנן בירך על פירות האילן ב"פ האדמה יצא ועל פירות האדמה ב"פ העץ לא יצא. ומזה הטעם היא ברכת ב"פ האדמה חשובה … להמשך קריאה
א השער השלישי לבאר הדברים שמברכין עליהם שהכל ב ראיתי להקדים ברכה זו לשאר ברכות שמברכין על האוכלין ועל המשקין מאחר שכתבנו ברכת הלחם וברכת מיני מזונות שהם זנין מפני שברכת שהכל היא חשוב לפי שהיא כללית דק"ל בפ' כיצד מברכין כר' יוחנן שאמר שאפי' על הפת שהוא מבחר המאכלים אם טעה או שכח ובירך … להמשך קריאה
א השער השני לבאר הדברים שמברכים עליהם במ"מ ב ראיתי לכתוב ברכה זו סמוכה לברכת הלחם שהיא דומה לה כי הדברים שאזכיר כאן הם זנין וסועדין את הלב כמו הלחם. ג נקוט האי לישנא בידך כל שמברכין עליו בור' מ"מ לבסוף אין אלא בורא נפשות רבות. קמח של אחד מחמשת המינים שבשלו בקדרה וכן חטים … להמשך קריאה
א השער הראשון לבאר ברכת הלחם וזמון וברכת המזון ב ראיתי להקדים מברכות המאכלים ברכת הלחם לפי שהוא האוכל התדיר על דרך תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וגם הוא מבחר המאכלים שבו קיום מין האדם וחיותם. ג דע כי חטה ושעורה וכסמת ושבולת שועל ושיפון הם שמברכין עליהם המוציא ולבסף שלש ברכות. אבל לא פת … להמשך קריאה
א הלכות ברכות ב חייב כל איש ישראל לברך את הבורא ולהודות לו על כל מה שברא בעולמו על כל דבר ודבר ברכתו הראויה לו בזמנים שקבעו להם רז"ל. כי כל מה שברא לא בראו אלא לכבודו לצורך האדם ותועלתו שנאמר תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו. ודרשו רז"ל ברוך ה' יום יום יעמוס … להמשך קריאה
א שער התקופות ב דע כי התקופ' הראשונה שהיתה בעולם היא תקופת ניסן כי כן היו רז"ל מונין לתקופה כר' יהושע האומ' בניסן נברא העולם. והתקופה הזאת היתה בתחלת ליל רביעי כשנבראו מאורות בתחלת הלילה. והיה מולד ניסן בשנה ההיא בט' שעות תרמ"ב חלקי' מליל ד' כמו שביארנו והקדימה התקופה למולד ניסן זה לדברי שמואל … להמשך קריאה
א סימני המועדים ב לעולם לא בד"ו פסח ולא גה"ז עצרת ולא אד"ו ראש השנה ולא אג"ו יום הכפורים ולא זב"ד פורים. ג לא בד"ו פסח משום לא אדו ר"ה. ואנו פוסלין סימן בד"ו לפסח מפני שאם יבא פסח ביו' שני יבא ראש השנה ביום רביעי לפי שכל החדשים שיש מניסן ועד תשרי הם כסדרן … להמשך קריאה
א סדר הפרשיות וההפטרות שקורין ומפטירין בכל שנה ממוצאי סכות ועד מוצאי סכות אחר בכל שבת פרשה אחת והפטרה אחת ב בראשית, כה אמר האל ה' עד ואחרי לא יהיה והיא בישעיה. ג תולדות נח, רני עקרה עד ולקדוש ישראל כי פארך והיא בישעיה. ד לך לך, למה תאמר יעקב עד בקדוש ישראל תתהלל והיא … להמשך קריאה
א שער קביעות השנים השלמים והחסרים וכסדרן ב כאשר יהיה ידוע אצלך קביעות תשרי על הדרכים שביארנו ותרצה לדעת קביעות השנה אם החדשים שלמים או חסרים או כסדרן, כבר ידעת שמדת חדש הלבנה כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים, ולולי התשצ"ג חלקים היינו קובעים חדש אחד של שלשים יום והוא הנקרא מלא ואחר שבא אחריו … להמשך קריאה
א שער הקביעות והדחיות ב כאשר יהיה ידוע אצלך מולדות ראשי שנים כמו שביארנו ותרצה לדעת אי זה יום יהיה ראש השנה באותה שנה יש לך לדעת בתחלה הימים הדחויים בשבוע והימים הראויים לקבוע בהם ראש השנה ודחיות ראש החדש וקביעותיו. דע כי הימים שאין ראוי לקבוע בהם ראש השנה הם שלשה ימים לעולם ואלו … להמשך קריאה
א שער המולדות ב כבר ביארנו שמדת חדש הלבנה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וביארנו שכל חשבון העיבור צריך להשליך המקובץ ממנו ז' ז' וכשתשליך מדת חדש הלבנה ז' ז' יהיה המותר שיש בין מולד חדש ומולד חדש הבא אחריו מימי השבוע יום א' וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים. והסימן א' י"ב תשצ"ג. וכבר ביארנו … להמשך קריאה