א
פדיון בכור
ב
חייב כל איש ישראל לפדות את בנו שהוא בכור מאמו מן הכהן מבן ל' יום ומעלה שיצא מכלל נפל שנא' ופדויו מבן חדש תפדה.
ג
וגרסי' במ' קדושין ת"ר מנין שאם היו לו ה' בנים מה' נשים שחייב לפדות את כלם שנא' כל בכור בניך תפדה, פשיטא בפטר רחם תלה רחמנא מהודתימ' ניליף בכור בכור מנחל' מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשי' אונו וגם פטר רחם קמ"ל דלא.
ד
וצריך ליתן לכהן ה' סלעים, והסלע הוא ד' דינרין והדינר ו' מעין שהן ו' גרות והגרה חצי דרהם מכ' באוקיה של קלזמריא והגרה היא משקל י"ו שעורה.
ה
ואם מת הבן אחר ל' יום חייב האב ליתן לכהן ה' סלעים לפדיונו אבל אם מת קודם ל' יום אינו נותן לו כלום.
ו
וכתו' בסדר הגאונים לסדר מנהג הפדיון והברכה כך שיביא אותו אביו לפני הכהן ומודיעו שהוא בכור פטר רחם וישאל אותו הכהן אי זה תרצה יותר בנך בכורך זה או ה' סלעים שנתחייבת לפדותו ויענה אותו אביו בני בכורי אני רוצה יותר והא לך ה' סלעים בפדיונו וכשיתן אותם לו בידו יברך האב אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו ואח"כ מוזגין לכהן כוס של יין והדס ומברך ב"פ הגפן וב"ע בשמים ואח' כך אומ' בא"י אמ"ה אשר קדש עובר במעי אמו ולארבעים יום חלק את איבריו רמ"ח איברים ואח"כ נפח בו נשמ' שנא' ויפח באפיו וגו' עור ובשר הלבישו ובעצמות וגידים סככו שנא' עור ובשר תלבישני וגו' ומנה לו מאכל ומשתה דבש וחלב להתענג בו וזמן לו שני מלאכי השרת לשמרו במעי אמו שנא' חיים וחסד עשית וגו' אביו אומ' זה בני בכורי ואמו אומר' זה בני בכורי שבו פתח הב"ה דלתי בטני' ה' סלעים נתחייבנו ליתן לכהן בפדיונו שנא' ופדוייו מבן חדש תפדה בערכך ה' שקלים וגו' ונאמ' אך פדה תפדה את בכור האדם כשם שזכה בכור זה לפדיון כך יזכהו השם לתורה ולחופה ולמעשים טובים בא"י מקדש בכורי ישראל. ואומ' הכהן זה תחת זה זה מחול על זה יצא זה לכהן ונכנס הבן הזה לחיים לתורה וליראת שמים. ונותן ידו הכהן על ראש הבן ומברכו כגון יברכך ה' וישמרך וגומ' כי ארך ימים ושנות חיים וגומ' וכיוצא בהם. ואם פודה הוא עצמו מברך אקב"ו על פדיון בכור ולא יברך שהחיינו. וכתב הרא"ש ונהגו לברך ברכה זו בספרד אבל באשכנז ובצרפת לא נהגו לברכ' ולא מצאנו שמברכים שום דבר שלא הוזכרה במשנה או בתוספת' או בגמ' כי אחרי סדור רב אשי ורבינא לא מצאנו שנתחדש' ברכה ועוד למה יברך הכהן ואינו עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה וגם ראשי' הברכה איני מבין אשר קדש עובר במעי אמו אם קדושת בכור קאמ' בפטר רחם תלה רחמנא אף בכור בהמה שהוא קרב על המזבח אינו קדוש עד שיצא לאויר העולם עכ"ד. ובסדר רבי' סעדיה מצאתי כתו' במקום אשר קדש עובר אשר יצר עובר ולהאי נוסח לא קשיא ולא מידי אע"פ שכת' שם שאין לומ' ברכה זו כי הכהן אינו יכול לברך שום ברכה בעת הפדיון.
ז
כתב ר"י שאם מת הבן לאחר ל' יום מברך על פדיון הבן ונסתפק בברכת שהחיינו אם מברך אותה כיון שמזכיר צער או שמא מברך מ"מ כיון שזכה לקיים המצוה.
הסבר על זכויות יוצרים
אבודרהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.