א
שער הקביעות והדחיות
ב
כאשר יהיה ידוע אצלך מולדות ראשי שנים כמו שביארנו ותרצה לדעת אי זה יום יהיה ראש השנה באותה שנה יש לך לדעת בתחלה הימים הדחויים בשבוע והימים הראויים לקבוע בהם ראש השנה ודחיות ראש החדש וקביעותיו. דע כי הימים שאין ראוי לקבוע בהם ראש השנה הם שלשה ימים לעולם ואלו הן יום ראשון ויום רביעי ויום ששי. והסימן אד"ו ואצוה אותם על אדו הראש. והימים הראויים לקבוע בהם ראש השנה הם ארבעה ימים ואלו הן יום שני ויום שלישי ויום חמשי ויום שבת. והסימן בגה"ז כשר.
ג
ודחיות ראש החדש הם ארבעה
ד
דחיה ראשונה. אם יהיה מולד תשרי בימי אד"ו ידחה קביעות החדש ליום של אחריו בין בפשוטה בין במעוברת
ה
דחיה שניה. אם יהיה המולד בימים הכשרים שהם בגה"ז קודם ו' שעות מן היום אפי' פחות חלק אחד יקרא מולד בחור וקובעין אותו בו ביום. ואם יהיה בשש שעות ממש ואין צריך לומר משש שעות ולמעלה יקרא מולד זקן ואינו ראוי לקביעה. והטעם מפני שאחז"ל נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה נולד אחר חצות בידוע שאינו נראה סמוך לשקיעת החמה. כי כשיהיה מולד משש שעות ולמעלה החדש יכול להתחדש והלבנה יכולה להראות בעולם במקום אחד מן הישוב מפני שהיום לא נטה עוד לערוב ולכבוד הענין הזה קדשו היום כולו ומנו החדש מראשיתו. ואם יהיה המולד משש שעות ולמטה נקרא מולד זקן מפני שאין באור הלבנה כח להראות בו ביום במקום בעולם והוא כזקן שכהו עיניו מראות. ועוד מפני שהיום נוטה לערוב הוא חשוב כאדם זקן שהוא נוטה מן העולם. ולכך דוחין אותו ליום של אחריו. ואם יארע כך ביום שלישי או ביום חמשי או ביום שבת שאין יום של אחריהם ראוי לקביעה ידחה לאחר אחריו כלומר מיום שלישי ליום חמשי ומיום חמשי ליום שבת ומיום שבת ליום שני. והסימן בדחייה זו נולד קודם חצות כשר אחר חצות פסול וחצות כאחר חצות.
ו
דחיה שלישית. אם יהיה המולד ביום שני בשלשה שעות ותקפ"ט חלקים מן היום או יותר והסימן בט"ו תקפ"ט רואין אם אותה שנה מוצאי מעוברת כגון שהיתה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת דוחין אותו מולד ליום של אחריו שהוא יום שלישי. ואם יהיה המולד בט"ו תקפ"ח כיון שחסר אפי' חלק אחד יקבע בו ביום. ואם היה השנה מעוברת או פשוטה אחר פשוטה והוא קודם חצות היום אפי' פחות חלק אחד נקבע בו ביום. ואם הוא לאחר חצות נדחה לאחריו כמו שביארנו.
ז
דחיה רביעית. אם יהיה המולד ביום שלישי בתשעה שעות ור"ד חלקים מן הלילה או יותר והסימן ג' טר"ד אם אותה שנה פשוטה דוחין אותו לאחר אחריו וקובעי' אותו בחמישי. ואם יהיה המולד בג' (טר"ד) [טר"ג] כיון שחסר אפי' חלק אחד יקבע בו ביום. ואם היא השנה מעוברת דין קביעותה כדין קביעות יום (שלישי) [שני] ויום חמשי ויום שביעי.
ח
ואלו שתי דחיות אחרונות אינם נופלים אלא מעט.
ט
והטעם שדוחי' מולד בט"ו תקפ"ט לאחר שנה מעוברת מפני שאם היינו קובעין המועד בו ביום הנה היה מולד השנה שעברה בי"ח שעות מיום ג' וזהו כשתוסיף א"ב תצ"א על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת יהיה נדחה ליום ה' מפני שהוא מולד זקן, והנה יהיה בין קביעות לקביעות במעוברת ארבעה ימים ולא יתכן כי אפילו כשהשנה חסרים יהיה ביניהם חמשה ימים.
י
והטעם שדוחין מולד ג"ט ר"ד בשנה פשוטה מפני שאם היינו קובעין המועד בו ביום הנה יהיה מולד השנה הבאה בי"ח שעות מיום ז', וזהו כשתוסי' ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה על ג' טר"ד, והיינו צריכין לדחותו ליום ב' מפני שהוא מולד זקן, והנה יהיה בין קביעות לקביעות שנה פשוטה ז' ימים, וזה לא יתכן כי אפילו כשחדשי השנה שלימים אין ביניהם כי אם ה' ימים ונצטרך לפי זה להוסיף ב' ימי באותה שנה ולא יתכן כי מסורת בידינו מאבותי' שאין לעבר שום חדש חוץ מכסלו וטבת.
הסבר על זכויות יוצרים
אבודרהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.