א תרמ"ד ב ב"ה ג במדרש ורש"י פרי צדיק עץ חיים שתולדותיהן של צדיקים מצות ומעש"ט. הענין דכ' נר מצוה וכ' נר ה' נשמת אדם. וכמו שאדם נעשה שותף בולד הנולד. ונוצר הגוף בכח אב ואם והקב"ה נותן נשמה וחיות להגוף ותולדות האדם הוא הכלי שיהי' מקום להלביש חיות הנשמה. כן ממש מצות ומעש"ט הם … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג אלה פסל את הראשונים. דמקודם הי' כל ההנהגה רק בחסד עליון בלבד. ומנח התחיל להיות בחי' צדיק פרי מעלליהם יאכלו. וכיון שהי' ע"י התעוררות התחתונים נתקיים לעד יותר מבחי' שהי' מקודם. וזה להודיע כי מה שעשה השי"ת להיות השפעה לפי מעשי התחתונים לטובה הוא. שעי"ז מתקיים לעד כענין אשה מזרעת … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה פ' נח ג במד' אלה פסל את הראשונים תהו ובהו כו' כי נח הדביק הבריאה לשרשו ועל זה נקרא צדיק יסוד עולם ונק' נח נייחא לעליונים ולתחתונים כו' וז"ש רש"י שעיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומע"ט שמעלין הכל להשורש. ועי"ז גם התולדות שמולידין למטה יש להם קיום. וכמו שיש בגוף האדם … להמשך קריאה
א תרמ"א ב בעזה"י ג אלה תולדות נח כו' נח הי' צריד סעד כו' ואברהם הי' מתחזק בצדקו מאליו כו'. אלו הם מיני מדרגות שקיבל העולם תקונים ע"י הצדיקים. נח בדורו. ואח"כ האבות והנה נח תיקן הדרך להיות צדיק ע"י עזר וסייעתא דשמיא ואח"כ באו האבות ותקנו דרכים גבוהים מזה. והנה עפ"י טבע צריך האדם … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג חטא דור המבול הי' בבחי' ד"א שקדמה לתורה כי יש ב' אלפים תוהו עד האבות שהתחיל ב' אלפים תורה. לכן גם צדקת נח הי' בבחי' ד"א. ואיתא בתדב"א ע"פ ויגרש את האדם כו' לשמור דרך עה"ח דרך זו ד"א עה"ח זו תורה מלמד שד"א קדמה לתורה. נ"ל כי זה נעשה … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג ברש"י נח הי' צריך סעד כו' בודאי נח שהעיד עליו הכתוב איש צדיק לא עלה על דעת חכמים לפחות בכבודו. אך כי כך סדר הדורות כי מקודם הי' צריך להיות צדיק שצריך סעד ואח"כ הי' צדיק כאברהם שלא הי' צריך סעד כי לא הי' בכח הבריאה לקבל מיד הנהגת אברהם … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה פ' נח ג ברש"י באברהם נאמר התהלכתי לפניו ונח הי' צריך סעד כו'. כי הנה במשנה דאבות אמרו בעשרה מאמרות נברא והלא במאמר אחד יכול להבראות לתת שכר טוב לצדיקים כו' אח"כ עשרה דורות מאדם עד נח אח"כ עשרה דורות מנח עד אברהם כו' והנה הצלת נח בתיבה הוא ממש כמו … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה פ' נח ג א"ת נח נח איש צדיק כו' בזוה"ק נח הוא שבת כו' דאיתא מאן דנטר ברית איקרי צדיק פי' ברית התקשרות כל הבריאה בשורשה כי כל דבר יש לו שורש למעלה וכן האדם שהוא מושל על כל מה שבארץ כמאמר כל שתה תחת רגליו וכפי מה ששומר כחו שלא … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה פ' נח ג תמים הי' בדורותיו בזוה"ק נח נח שמואל שמואל כו' כי יש לכל צדיק ב' כוחות בעולם העליון ובעוה"ז כו' ע"ש וזה פי' עיקר תולדותיהן של צדיקים מצות ומעש"ט להוציא כח נשמתן אל הפועל כמאמר אשר תמצא כו' לעשות בכחך עשה. והאדם צריך לתקן מעשיו עד שיחבר ב' אלו … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה פ' נח ג בזוה"ק כ' נח הוא בחי' שבת כו' ע"ש. ברש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. כל הנבראים צריכין לעשות תולדות פי' כי השי"ת נתן נקודה קדושה בכלל הבריאה. והנבראים בפרט בנ"א צריכין להרחיב נקודה זאת שתתפשט כחה בכל הארץ. אך כי אלו התולדות הם רק ע"י הביטול שאדם … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה נח ג תולדות נח במד' ורש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. אף כי פשט הפסוק כי כל הברואים נק' תולדות נח כי נתקיימו בזכותו. אבל הכל הי' משום שהי' צדיק. ולהבין מה פי' צדיק. בזוה"ק מאן דנטיר ברית אקרי צדיק. פי' ברית עיקר נקודה הפנימיות שיש בכל דבר שהוא עיקר … להמשך קריאה
א תרל"ג ב ב"ה נח ר"ח מרחשוון ג בזוה"ק נח הוא שבת ואיהו עביד תולדות. אף דלכאורה בכל יום מימי המעשה הי' בריאה ובש"ק נח מ"מ אדרבה בש"ק שחוזר הכל לשורשו וזהו פי' מנוחה מזה בא תולדות ע"י הביטול לשורש כנ"ל וז"ש וישבות כו' לעשות. שניתן כח בש"ק לתת שפע וחיות חדש לכל ימי המעשה … להמשך קריאה
א תרל"ב ב בעהשי"ת פ' נח ג במדרש ורש"י ז"ל תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. כי כל מעשה שעושה הצדיק הוא בדביקות וביטול אל שורש החיות שהוא מהשי"ת וזהו פי' מעשים טובים דכ' מחדש בטובו בכל יום מ"ב ופי' אא"ז בשם [הרב מפשיסחא ז"ל כן דומה לי] כי בטובו הוא התורה לקח טוב כו' והיינו … להמשך קריאה
א תרל"א ב בעזהש"י פ' נח איני זוכר כראוי. ג בזוה"ק נח הוא בחי' שבת. שכתוב בו וינח ביום השביעי. פי' זה כי ענין המנוחה הוא במקום השורש כשאדם דבוק בשורשו ששם מקום מנוחתו אין לו שום יגיעה כי כל מה שעובר עליו הכל אחד וגם אצלו נמשך תמיד אחר יראת ה' א"כ יש לו … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג במדרש ואהיה אצלו אמון. בתורה ברא הקב"ה את העולם. והנה כ' בראשית ב' ראשית רמוז לתורה שבכתב ושבע"פ שניהם נקראו ראשית ובתורה שבכתב נברא השמים והארץ בחי' תורה שבע"פ וכ"כ השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ואהי' אמון בחי' תורה שבכתב קביעא וקיימא. ואהי' שעשועים יום יום בחי' תורה … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג במדרש ויברך את יום השביעי ברכו במאורות אין דומה מאור פניו של אדם כו'. דכתיב חכמת אדם תאיר פניו והיא הארת הנשמה. והגוף מסתיר זה האור ועוז פניו ישונה בימי המעשה דכתיב בראשית ברא אלקים כו' והארץ היתה תהו ובהו. אבל בשמים לא נעשה שינוי. והאדם כמו כן כלול הנשמה … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ב"ה ג במדרש ויכל אלקים ביום השביעי מה הי' העולם חסר מנוחה באתה שבת נגמרה המלאכה כמ"ש רש"י ז"ל. הענין הוא כי באמת העולם נקרא ע"ש ההעלם שהטבע מכסה פנימיות חיות אלקות ובאמת כל הבריאה הי' רק לכבודו ית"ש. רק שא"א להכיר את הבורא ית"ש רק ע"י צמצום הטבע וע"י מעשיו יכולין … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג וישלחהו ה' מגן עדן. הוא לשון שליחות כי גם בג"ע כתיב לעבדה ולשמרה במ"ע ול"ת אבל הי' בבחי' בן לחפשא בגנזין דמלכא פנימיות התורה והמצות דכתיב ויקח את האדם הוא לשון דביקות וחיבור כעין שדרשו חז"ל ויגרש את האדם שנתן לו גירושין כאשה. א"כ ויקח את האדם כמו כי יקח … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג אמו"ז ז"ל אמר בראשית בית ראשית הוא יראת ה' שנק' בית כמ"ש בגמ' דאיהו דרתא וכל התורה תרעא לדרתא לכן הקדימו הכתוב לומר כל שיראת חטאו קודמת. חכמתו מתקיימת. וכ"כ ראשית חכמה יראת ה' והוא עצמו שב' לשון ברכה כי עיקר הברכה ע"י היראה עכ"ד. דכתיב יראת ה' טהורה עומדת … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג ויקח ה' אלקים את האדם. פרש"י לקחו בדברים. פי' בדברי תורה דכתיב לקח טוב נתתי. ובזוה"ק מאן נטלו אלא אפריש לי' מד' יסודין דגופא כו' וכגוונא דא כל מאן דאשתדל באורייתא שהתורה יש בה למשוך האדם מהבלי העולם ולהעלותו אל השרש. והם ב' הכחות של התורה מ"ע ומל"ת סור מרע … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג במדרש תנחומא מ"ט פתח בב' שהוא לשון ברכה ד"א שהן ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב כו' וב' הפי' אחד הם כי כל מה שנברא בעוה"ז מכוון נגד עוה"ב וכשמקשרין עוה"ז בשורשו אז נמשך הברכה וזה הברכה של יום השבת לפי שבו מתעלין כל הדברים לשרשן ולכן בשבת לחם משנה לרמוז כי … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג ברש"י לא היה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה כו' אלא משום כח מעשיו הגיד כו' נחלת גוים. ויש להבין מה זה השבח לתת להם נחלת גוים. והענין הוא כי בתורה נברא העולם ואין מקום פנוי מן התורה אבל עצם התורה ניתנה לבנ"י שהיא מים שאין לו סוף ומשם מתפשט מעיינים … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג פתח הקב"ה מעשה בראשית בב' לרמוז כי התורה שפותחת בא' קודמת למעשה בראשית כמ"ש חז"ל שהתורה קדמה לעולם. וכמו כן צריך האדם להקדים התורה בכל יום קודם כל פעולה מעוה"ז. ובאמת זה עצמו שהאדם נותן הראשית אל התורה בזה מקיים העולם. וז"ש בראשית בשביל התורה שנקרא' ראשית. וכי לא הי' … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב מפ' בראשית ג איתא בזוה"ק כי שבת נק' שלום. ונראה הטעם עפ"י המדרש והארץ היתה תהו ובהו שתחתונים מתרעמין למה העליונים נזונין מטמיון והתחתונים אם אינם יגיעים אין אוכלין. תו העליונים קרובים אל המלך והתחתונים נדחו ע"ש. והנה בשבת הוא יום מנוחה ונק' מתנה טובה וא"צ יגיעה והתחתונים מתקרבין ויש להם עלי' … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה מפ' בראשית ג במד' ואהי' אמון פדגוג מכוסה מוצנע רבתי כי התורה יש בה פרד"ס והפשוט הוא תיקון הגוף שהתורה מלמדת לעשות מעש"ט בגשמיות בפשטי המצות. וזה פדגוג. וע"ז התרעם מרע"ה כאשר ישא האומן את היונק. שמדרגת מרע"ה הי' למעלה מזה. ומכוסה הוא בחי' מלבוש שזוכין ע"י תרי"ג מצות שהם חיות … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה מפ' בראשית ג בזוה"ק בראשית ירא שבת ירא בשת דאיתא שלכך נתן הש"י הבחירה דמאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי בי' לכן מדת טובו ית' שהאדם ירויח במעשיו ויש להבין שהרי קודם החטא הי' עומד שלא להיות טוב ורע בעולם. אך נראה דבאמת יצירה אמתיות שהי' קודם החטא הי' בדביקות האחדות … להמשך קריאה