שפת אמת, בראשית, נח ה׳

א

תרל"ה

ב

ב"ה פ' נח

ג

בזוה"ק כ' נח הוא בחי' שבת כו' ע"ש. ברש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. כל הנבראים צריכין לעשות תולדות פי' כי השי"ת נתן נקודה קדושה בכלל הבריאה. והנבראים בפרט בנ"א צריכין להרחיב נקודה זאת שתתפשט כחה בכל הארץ. אך כי אלו התולדות הם רק ע"י הביטול שאדם מבטל עצמו להבורא ית' ויודע ומבין כי אין בכחו מעצמו לעשות תולדות ואינו מוצא לו מעצמו מקום רק בכח הבורא ית' וכפי מה שיודע זאת כך עושה תולדות וז"ש הפ' אלה תולדות נח בחי' מנוחה וישוב הדעת לחזור כ"א לשרשו ולהבין כי אין לו חיות מעצמו כלל ועי"ז עושה תולדות אף כי בחי' זו היפוך התולדות והתפשטות עכ"ז עיקר התולדות תלוין בזה. ובזוה"ק על ויברך יום השביעי ויקדש אותו במן והקשה כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח בי' אלא כולא בשביעאה תליא כו' פי' מה שאין בו התפשטות רק הביטול אליו ית' מזה עצמו באין כל התולדות ושבת נותן ברכה לכל ימות החול ע"י שבשבת כל הברואים מתבטלים לשורשן וזה כבודו ית' כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו ברא. ולכן כפי מה שיודע האדם שכל כח התולדות הוא ממנו ית' ומבטל עצמו אליו ית' קודם כל דבר. עי"ז יש קיום והתפשטות למעשיו ויכול לעשות תולדות כנ"ל [ונראה כי לכך ת"ח מזדווגין משבת לשבת לברר כי התולדות הם רק ע"י הביטול אליו ית' ובשבת הם עיקר התולדות כנ"ל] וכ"כ אלה תולדות שמים וא' בהבראם בה' בראם פי' כפי הביטול אליו ית' ושזוכר שהוא רק בריאה שנברא מה' יתברך כפי שיודע זאת כך עושה תולדות כנ"ל לכן כתיב אלה תולדות נח פסל את הראשונים אף כי הראשונים עשו תולדות יותר שפרו ורבו הרבה כמ"ש חז"ל עכ"ז אינו נק' תולדות רק נח אף שצמצם עצמו בתיבה והוא היפוך התרחבות עכ"ז הוא עיקר התולדות כנ"ל:

ד

איתא בספרים כי תיבה שניצל בה נח היא כל תיבה ותיבה שבתורה ותפלה ושצריך אדם לבטל עצמו אל התיבה שמוציא בפיו. ובודאי אנשי כנה"ג שתקנו לנו סדר תפלה אף כי פשוט נראה שכל א' יבקש הצריך לו וזה עיקר מצות תפלה. אך כי אותן התיבות והאותיות מסייעין לאדם להתדבק בו ית' וכ' הרב בסידור ע"פ בחרבי ובקשתי ותרגומו בצלותי ובעותי ופי' כי חרבי הוא אותיות ותיבות של התפלה ובקשתי הוא כח האדם שזה מועיל להעלות הדבורים כמו קשת כו'. אבל עיקר התפלה הם האותיות כנ"ל:

ה

מצוה לזכור מעשה דור הפלגה כמ"ש זכור ימות עולם כו' בהפרידו בנ"א כו' נראה כי מ"ש הן עם א' כו'. ועתה לא יבצר כו'. וקשה כי ודאי השי"ת יכול לבטל מעשיהם אף שהם עם אחד כו'. אך נראה כי ע"י שכח בני ישראל הוא זה האחדות מכח לשון הקודש שניתן להם לכן לא רצה השי"ת לבטל כח זה. ופירד אותם שישאר קיים כח האחדות ולשון הקודש לעולם כנ"ל. שמעתי ממורי זקני ז"ל עם אחד בנ"י ושפה א' שאומרים שמע ישראל בכל יום כל בנ"י כו' ולא הבנתי הפי' ולפי הנ"ל מובן הדברים כי עי"ז לא חפץ הקב"ה לבטל עצתם רק ע"י שפירד אותם וצריכין בנ"י להכיר טובתו ית' ולזכור זאת. וז"ש כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים פירוש שיש להאסיפה קיום כי האסיפה שלא לש"ש הקב"ה מבטל אותה כמו שהי' בדור הפלגה כדי שלא יהי' קיום לרצונם כנ"ל: