א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש שמעי בת וכו' משל בירה דולקת כו' ליפותך בעולם. פי' כי אברהם אבינו תמה איך הבורא ית' מניח את הרשעים לאבד עולמו והשיבו. כי הוא הצדיק שהעולם קיים עליו וא"ת למה נבראו הרשעים ליפותך בעולם כדי שיהי' שכר להצדיק שפורש עצמו מהם כמ"ש ושכחי עמך כו'. ויתאו המלך יפיך … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג במדרש תנחומא מה לקבל עול מלכות שמים כשהוא מהלך כו' ואהבת כו' מי שמדקדק אחר המצות שכרו מרובה כו'. כבר כתבנו דברי מו"ז ז"ל פי' המדרש כי מצוה ראשונה לאאע"ה התחיל בלך לך הטעם כי כבר הי' אצל ואהבת כמ"ש אברהם אוהבי כו' ודברי פח"ח. וביאור הדברים כי יחוד ה' … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג במדרש שמעי בת משל לעובר ממקום למקום וראה בירה דולקת כו' כי אברהם אע"ה ראה שכל העולמות מסודרין עפ"י הסדר שנתן הקב"ה וכשבא לעיין בעוה"ז ראה אשר הוא בלי תיקון וחשב לעמוד על בירור הדבר כי תאמר ח"ו שהוא בלי מנהיג ובודאי השגחת הקב"ה בעוה"ז ג"כ והשיבו השי"ת לך לך … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג במדרש שמעי בת וראי והטי אזנך כו' בירה דולקת כו'. דקשה מאי הטי אזנך אחר שנאמר שמעי. ומוכח שיש ב' בחי' שמיעה כמ"ש שמוע תשמעו כי בתחילה הקב"ה משמיע לאדם מעט הארה כשמייגע עצמו לבוא אל האמת. אח"כ צריכין להשגיח בעין השכל על זה ההרגש ולהבין כי הוא עיקר הכל … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו' בירה דולקת כו'. דקשה הפסוק שמעי כו' ואח"כ הטי אזנך. אך דכ' אל הארץ אשר אראך ולמה לא הראהו מיד. והענין כי יותר נייחא להשי"ת מהרצון והתשוקה שיש לכל איש ישראל להתקרב אליו ולהשיג דברי תורתו מאחר ידיעתו כי הרי זה הרצון מזכהו להתקרב ולהשיג. ומוכח … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה . ג ברש"י ומד' למה לא גילה לו מיד כו' פשוט כי זה עצמו בחי' א"י. להבטל בכל החושים והרצונות רק לרצון השי"ת כמ"ש לך לך מארצך כו'. דהיינו כל התדבקות חיצוניות להשליך הכל עבור לראות רצונו ית' ואז נתגלה רצונו להאדם. והכלל כי זה צריך להיות תמיד רצון האדם רק … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג על מעשה דור הפלגה נאמר זכור ימות עולם כו' שנתרחקו כל האומות מלשון הקודש ונשאר רק לבני ישראל. כי לשון הקודש שורש כל הלשונות. כי עיקר יתרון המדבר בכח הנשמה דכ' ויפח כו' לנפש חי' לרוח ממללא והוא לשון הקודש ומזה יש התפשטות כל ע' לשונות כמ"ש יתן אומר המבשרות … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג אלה תולדות נח נח איש צדיק פרש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעשים טובים. וכ' אלה פסל אחרים שלא הי' לו תולדות אחרים רק מצות ומעש"ט שהצדיק מוליד תולדות בהתקשרות הנשמה אל השורש ונעשה הגוף טפל שזה בחי' צדיק דאחיד בשמיא וארעא. ז"ש צדיק הי' בדורותיו כי הי' צדיק בב' … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ב"ה ג ויקרא שמו נח כו' זה ינחמנו. ואיתא שנולד מהול. כי ע"י חטא האדם נמשך הערלה ומכסה על בשר הפנימי ומזה בא כל הקללה מעשינו ועצבון ידינו כמ"ש בעצב תלדי בעצבון תאכלנה והכל ענין אחד ע"י שנתערב פסולת במזון גם הזרע יש בה פסולת. ונח שנולד מהול הכירו בו הצורה הפנימית … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג במד' ורש"י. בנח כתיב את האלקים שהי' צריך סעד ובאברהם אבינו נא' התהלכתי לפניו. דאיתא בזוה"ק נח הוא בחי' שבת ונקרא נח ע"ש המנוחה כי הגם שגם נח הוכיח את דורו כדאיתא במדרש אך בעבור כי לא קבלו ממנו הי' ירא לנפשו פן יחטיאו גם אותו וביקש להציל א"ע ובמדה … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג אמרו חז"ל נח הי' צריך סעד לתמכו ובאברהם כתיב התהלכתי לפניו. ובזוה"ק איתא נח בחי' שבת. והוא הסיוע שבא בשבת לעובד ה' בכח הנשמה יתירה כמ"ש ישלח עזרך מקודש. לכן כתיב נח נח שהאיר השורש שלו מלמעלה לשם נח שלמטה. אבל באברהם אבינו כתיב אחר כל הנסיונות אברהם אברהם. שמקודם … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג אלה תולדות נח במדרש עץ חיים פרי צדיק פירות של צדיק מצות ומעשים טובים דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי' היינו שיכול להמשיך החיות מעץ החיים וכמו שנמשך הנשמה בהכנת האדם הגוף. מלמעלה. כמו כן בכל מעשה האדם נעשה כלי למשוך עליו נשמה ואלקות מלמעלה ועז"כ אשר … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג במד' אלה תולדות נח נח פרי צדיק ע"ח איזהו פירותיו של צדיק מצות ומעש"ט. כי צדיק נקרא חי כדכ' בן איש חי. ורשעים בחייהם קרוים מתים והצדיק ע"י מצות מושך החיים כדכ' וחי בהם. כי האדם יש לו נר"נ ח"י כדאיתא במד' ה' שמות יש לנפש. חי' שהוא חי' בגוף. … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג במדרש פרי צדיק עץ חיים פירותיו של הצדיק מצות ומעש"ט. דכ' אור זרוע לצדיק והוא אור תורה שנקראת עץ חיים. והתורה נעלמה מעיני כל חי והיא כולה שמותיו של הקב"ה אבל הצדיק בכח המצות מושך אור התורה ועושה פירות בעולם כמו בתולדות אדם. שאב ואם והקב"ה משתתף עמהם ושולח נשמה … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג כתיב ונח מצא חן בעיני ה' זה בחי' נח איש צדיק. גבר זכאי. וכשהנפש מזוכך ונקי חל עליו הצלם אלקים ולכן מוצא חן מאחר שהקב"ה בחר לו זה הצלם מוצא חן בעיניו לכן צריך האדם לשמור שלא להסיר מאתו הצלם. ובמשנה חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו כו'. … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג במדרש אלה תולדות נח כ"מ שנאמר אלה פסל את הראשונים. ומה פסל דור המבול. דכל הצדיקים היו מתפללין ומצילין בני דורם כמו אברהם ומשה רע"ה. ונח לא הצילם והתירוץ הוא כי הצדיקים שבני דורם מקבלים מהם עבודת הבורא ית' כמו שלימד מרע"ה בנ"י התורה ובזה נתקשרו בו ונקראו תולדותיו וכמו … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג איתא במדרש בנח כתיב את האלקים התהלך נח משל לאוהבו של מלך שנשקע בטיט עבה א"ל המלך כו'. ובאברהם כתיב התהלך לפני משל לאוהבו של מלך שהאיר לו מן החלון במקומות האפילות וא"ל האיר לפני וכו' ע"ש. לבאר הענין כמ"ש ז"ל נח הי' צריך סעד כו'. והנה נח נולד מהול. … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה שבת ור"ח ג איתא במדרשים כי לע"ל יעלו לראות פני ה' בכל ר"ח כמ"ש והי' מדי חודש בחדשו כו'. דכתיב אני בצדק אחזה פניך וכתב בזוה"ק תצוה כי הכל תלוי בהתעוררות התחתונים להתגלות הגוונין בשמים דכ' נודע בשערים פי' בזוה"ק כ"א לפום שיעורין דליבי' ואבותינו הקדושים בשעורין דילהון פתחו פתחים למעלה … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג כתיב אור זרוע לצדיק ולי"ל שמחה. ובגמרא תענית איתא לא הכל לאורה צדיקים אורה ולישרים שמחה. פרש"י שם דשמחה עדיף מאורה ע"ש. ונראה כי ישר הוא כמו שהי' קודם החטא דכ' עשה את האדם ישר. ואחר החטא שנעשה תערובות טוב ורע אז נעשה בחי' צדיק ורשע כי צדיק הוא ברובו … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג נח הי' צריך סעד לתמכו. כי קודם קבלת התורה אמרו חז"ל שכ"ו דורות שמקודם. הי' רק בחסדו של מקום ב"ה. ולכן יש כ"ו כל"ח בהלל הגדול. אכן אברהם אע"ה איתא שקיים כל התורה קודם שניתנה. ועליו נאמר מי הקדמני ואשלם. שהמשיך הארת התורה אף לפני קבלת התורה וע"ז נאמר התהלכתי … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג במד' תאבד דוברי כזב כו' ואני ברוב חסדך כו' ע"ש. פי' הנהגת הטבע צריכין לידע כי הוא רק בכח שלמעלה מהטבע והשי"ת הלבישו בהטבע. אבל דור המבול שהחזיקו בכח הטבע נקראו דוברי כזב כאשר שמעתי מפי מו"ז ז"ל. כי אמת הוא מה שקיים לעולם ודבר שיש לו הפסק נק' כזב … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג ברש"י נח הי' צריך סעד לתמכו ואברהם הי' מתחזק בצדקו מאליו. דאיתא במדרש ג' מציאות מצא הקב"ה ומצאת את לבבו. כענבים במדבר מצאתי ישראל. מצאתי דוד עבדי. והכתיב ונח מצא חן. הוא מצא והקב"ה לא מצא. פי' שהאבות וכלל ישראל המציאו מכח אל הפועל אותה הנקודה והמכוון שזרע הקב"ה בעולמו. … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג במדרש אלה תולדות נח בית רשעים ישמד זה דור המבול אהל ישרים יפריח זה נח. כבר כתבנו במ"א במ"ש רש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט היינו ע"י שהצדיק מבטל הכל להעיקר ממילא עושה תולדות בעוה"ז דייקא וזה ענין השבת שמיני' מתברכין כל שיתא יומין וזה עדות השבת שכל המלאכות … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה שבת ור"ח ג במד' בא אל התיבה. הה"ד תאבד דוברי כזב. ואני ברוב חסדך כו' דכתיב ונח מצא חן. דרשו חז"ל אינו כדאי אלא שמצא חן. ובאמת זה עבודת האדם למצוא חן בעיניו ית' ואז השי"ת מסייע לההולכים בתמים והוא בחי' השבת שנק' מתנה כדאיתא בזוה"ק נח הוא שבת. ואפשר שזה … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג במד' הוציאה ממסגר נפשי כו' יכתירו צדיקים כו' דכתיב ויסגור ה' בעדו דאיתא בזוה"ק נח הוא שבת מנוחה. דכ' ימי המעשה יהיה סגור. בשבת יפתח ובחודש יפתח. שבת הוא הביטול אליו ית' שהוא השורש. ועי"ז מושכין הארת הנשמה יתירה וביום החודש יפתח הוא בכח התחתונים לעורר התחדשות. והוא הדרך שחידשו … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג במד' אף הוא אינו כדאי אלא שמצא חן. ובודאי לא על חנם מצא חן. אך הענין עפ"י המד' לוית חן הם לראשך ע"ש פ' תצא המצות מלוין אותך. דעיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעש"ט דכ' אמרו צדיק כי כו' פרי מעלליהם יאכלו פי' שהצדיק מקשר כל המעשים בשורש העליון ועי"ז … להמשך קריאה