שפת אמת, בראשית, נח ז׳

א

תרל"ז

ב

ב"ה פ' נח

ג

א"ת נח נח איש צדיק כו' בזוה"ק נח הוא שבת כו' דאיתא מאן דנטר ברית איקרי צדיק פי' ברית התקשרות כל הבריאה בשורשה כי כל דבר יש לו שורש למעלה וכן האדם שהוא מושל על כל מה שבארץ כמאמר כל שתה תחת רגליו וכפי מה ששומר כחו שלא להשפיע הכח רק בכל דבר ששייך אליו כמו כן נשפע אליו כח ממה שלמעלה ממנו וכן כל הבריאה דכ' אשר ברא אלקים לעשות. פי' ע"י השבת מתקשרין כל הדברים בשורשן וממילא כולן עושין פירות כי בהתקיים התקשרות הברית. עושין תולדות. ולכן יש בשבת נשמה יתירה לאדם על ידי שיש בו התקשרות כל הדברים בשורשן. והנה בשבת שובתין ממלאכות והיא חירות לנשמה אבל האדם נברא בעוה"ז לתקן הנפש והוא באמצעות המעשים שעושה בשותפות גוף ונפש ואז זוכה לנשמה בשבת. ולאשר כח הסט"א וגשמיות מיגע הרבה לאדם. ניתן לנו השבת במתנה לשבות בו וכן הי' באמת תיבת נח שהי' בטל ממלאכה. ועכ"ז נאמר על נח הוציאה ממסגר נפשי כי הנפש הי' בהסגר כנ"ל וכ' ששת ימי המעשה יהי' סגור כו' כי שער הפנימיות נפתח רק בהיות התקשרות הברית והוא בשבת ובבוא ההתקשרות הנ"ל מתבטל בחי' העשי' ואז נפתח שורש הפנימיות כנ"ל ואז ימי המעשה סגורים:

ד

ברש"י נח הי' צריך סעד כו' בודאי כל אדם צריך עזר הבורא רק אברהם בא לו העזר מצד מעשיו הטובים וז"ש התהלכתי לפניו שזכה לסיוע זו ע"י התעוררות שלו. ובנח הי' התעוררות משמים קודם להתעוררות שלו. וכמו שידוע שאם התעוררות האדם מקדים אז הוא מתקיים לעד. גם הכל הוא עפ"י בחירת האדם כי מי שרוצה לקבל העול עבודה בכל כח. השי"ת עוזר לו אשר יוכל מעצמו לקיים הכל. אף כי גם הוא בעזר הבורא. אבל העזר באופן שיעשה מעצמו כי השי"ת כל יכול. ומי שכחו חלוש כמו שמצינו אין בי כח לרדוף כו'. אז השי"ת עוזר לו באופן אחר והכל מהשי"ת כנ"ל:

ה

בענין דור הפלגה נתקיים מאמר המשנה כנסי' שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים ונוטל מהם כח האחדות וכח לשון הקודש. ובנ"י שהאחדות שלהם לש"ש מתקיים להם. ובאמת הכל הי' לטובת בנ"י כי הלא ידע הבורא כי האחדות לא טוב להם ולמה נתן להם וחזר ולקח מהם רק כדי שיבואו אח"כ בנ"י וימצאו זאת האחדות כמ"ש במ"א: