שפת אמת, בראשית, לך לך ד׳

א

תרל"ו

ב

ב"ה

ג

במדרש שמעי בת משל לעובר ממקום למקום וראה בירה דולקת כו' כי אברהם אע"ה ראה שכל העולמות מסודרין עפ"י הסדר שנתן הקב"ה וכשבא לעיין בעוה"ז ראה אשר הוא בלי תיקון וחשב לעמוד על בירור הדבר כי תאמר ח"ו שהוא בלי מנהיג ובודאי השגחת הקב"ה בעוה"ז ג"כ והשיבו השי"ת לך לך כלומר שלא יעכב כאן וילך לדרכו כי א"י לתקן אלו המקומות עד שמשליכין מקודם כל עניני עוה"ז. ומס"נ לעבודת השי"ת יותר מהשגת חכמת האדם. ואז זוכין לבסוף ג"כ לתקן הכל. כי בודאי בריאת האדם הי' ע"ז לתקן אלה הדברים רק שמקודם צריכין לבטל הכל שלא בהדרגה. וז"ש שמעי בת ראי הטי אזנך כי שמיעה ראשונה הוא מה שהשי"ת פותח שער לכל ברי'. ואח"כ צריך האדם לדבק עצמו בנקודה זאת. ולעזוב הכל אז זוכה להרחיב זאת הנקודה ונאמר והטי אזנך כלומר להטות כל שמיעת גוף האדם אשר בא ממנו. וכ"ז ע"י שכחי עמך וכן נוהג זה הענין בכל אדם ע"י שמסר נפשו בתחילה כראוי יכול לתקן אח"כ כל הדברים בדרך הישר. וגם בכל ש"ק שהוא ענין לך לך שיש בו מנוח מכל המלאכות. וכשמקבלין השבת כראוי יכולין לתקן אח"כ ימי המעשה כנ"ל:

ד

ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם כו' פי' שבנ"י ממשיכין מלכותו ית' עליהם בכח קבלת מלכות שמים של האבות ז"ש ואעשך כו' כי אברהם אע"ה הי' עובד להשי"ת בכל כחו אשר כביכול לאין שיעור לשלם שכר והי' זה השכר אשר כל עבודתו נתפשט בכל בנ"י בניו לדורותיהם וכל תנועה ועובדא שלו נעשה שורש לבניו בנ"י וכ"כ במד' ברכתו כעץ שתול על פלגי מים משל לרואה אילן יפה כו' ואומר במה אברכך רק שכל ענפים שיצאו מאתך יהיו כמוך כו' ע"ש. וז"ש ואעשך לגוי גדול שנתפשט כחו לגוי גדול כנ"ל כי הקב"ה משלם לכל ברי' שכרו מה שחביב אצלו יותר. ובאברהם אע"ה הי' זה שכר היותר חביב שיהי' ממנו גוי גדול אשר המה מיוחדים לעבודתו ית' והי' זה שכרו כנ"ל:

ה

מה שהבטיחו הקב"ה כל כך הבטחות נראה כי הי' להגדיל הנסיון לראות אם יהי' הליכתו בעבור השכר. ובאמת כתיב וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' שלא הלך רק לעשות רצון הבורא ית':

ו

התהלך לפני והי' תמים. מה שנקרא תמים ע"י המילה ביאור הענין שיש לאדם שני כחות בעולם הזה ובעולם העליון והיינו כח הנפש בגוף וכח הנשמה שלמעלה שאינו מתפשט בגוף האדם. וכשהאדם זוכה ומקשר עצמו לכח נשמתו נקרא תמים ובא בזכות המילה לכן נקרא ברית שמקשר ומחבר הגוף בהארת נשמתו החופפת על הגוף ובמדרש איתא כי תמה אברהם איך ע"י שיחתך אבר יהי' נקרא תמים. ובאמת ע"י חסרון זה בגוף זוכה אל השלימות כי הגוף הוא בעל חסרון וכדאיתא בזוה"ק על פסוק ה' חפץ דכאו החלי שע"י חסרון בגוף זוכה לשלימות של הנשמה. ואיתא בזוה"ק בראשית ברית אש פי' שכל הבריאה ע"י התורה ובודאי כח הבריאה שבתורה הוא בהנהגה שלמעלה מהגוף והגשמיות ונקרא אש דת כלומר הנהגה אלקית וע"י התורה יכולין לקשר עוה"ז בכח חיות הקדושה שמשם שורש הכל וזה מה שהתורה מתפארת ואהי' אצלו אמון פי' שבכחה ליישר כל המעשים והברואים ולקשר אותם בכח הפנימי שלמעלה מהטבע שהרי על ידה נברא הכל מאין ליש וזהו בראשית ברית אש והתורה והמילה ענין אחד כמ"ש במדרש ע"פ מגיד דבריו ליעקב כי בלי המילה אין זוכין לתורה ע"ש: