א תרס"ה ב ב"ה ג במדרש אחות לנו קטנה שאיחה את כל העולם להקב"ה כו'. כי הנה יש אהבת עולם. ויש אהבה רבה ואברהם קודם המילה הי' בחי' אהבת עולם האהבה אל הקב"ה מצד הבריאה וזה בחי' קטנות כי כל הטבע ומעשה בראשית בחי' קטנות אבל אהבה רבה הוא מלמעלה מן הבריאה וז"ש ואגדלה שמך … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג במדרש לך לך שמעי בת כו' והטי אזנך משל כו'. וראה בירה דולקת תאמר שהיא בלי מנהיג הציץ עליו בעל הבירה כו'. שהאדם נקרא מהלך שצריך תמיד לילך ממדריגה למדריגה כי ההרגל נעשה טבע. והטבע משכח ומסתיר פנימיות החיות ואפילו בתורה ומצות אם נעשין הרגל. נעשה טבע. ושוכח הפנימיות. לכן … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג לך לך להודיע טבעך בעולם ובמדרש לריח שמניך כו' שמן תורק צלוחית של אפרסמון שלא הי' ריחו נודף ע"ש. דכתיב בהבראם באברהם. אם כן אברהם הוא עיקר הבריאה נשמת הבריאה והוא כח התורה כדאיתא שמאברהם התחילו ב' אלפים תורה. ומקודם הי' תהו ובוהו. היינו שנקודה הפנימיות היתה נסתרת כמ"ש ויבדל … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ב"ה ג לך לך מארצך כו' אשר אראך. ובמד' שמעי בת כו' ושכחי עמך. פי' מו"ז ז"ל שהפסוק מלמד לנו שצריכין מקודם להיות סור מרע ולשכוח הטבע אז זוכין לראות האמת כו'. וזהו עצמו פי' לך לך שהאדם יש בו יצירה פנימיות שערי בינה בלב אבל מתלבש בצורה חצוניות וכמו שהי' במצרים … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג בפסוק ויוצא אותו החוצה הבט נא השמימה כה יהי' זרעך והאמין בה' כו'. אחז"ל שהוציאו למעלה מכיפת הרקיע. הבטה מלמעלה למטה. ואמר כה יהי' זרעך שהראה לו שכל נשמות יא) יהיו נמשכים מלמעלה מן השמים. והוא בכח ברית מילה שנתן לו הקב"ה אח"כ וכמ"ש "מי "יעלה "לנו "השמימה שבנ"י הנמולין … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו' ושכחי עמך כו' משל למי שראה בירה דולקת כו' הציץ עליו בעל הבירה אני הוא בעל הבירה כו'. עיקר תיקון האדם כפי מה ששוכח הבלי עולם כמ"ש שכחי עמך ולזכור כי נשתלח בעוה"ז לעשות שליחותו וזה בחי' זכור ושמור מ"ע ומל"ת הוא בחי' זכירה ושכחה ששניהם … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש אחות לנו קטנה שאיחה לכל באי עולם כו'. כי אברהם אע"ה תיקן חטא אדם הראשון וכ"כ במדרש ואברהם הי' שמתוקן להדריך העולם בתשובה. ואיתא במדרש כי אברהם אבינו הי' צריך להיות נברא קודם אדה"ר כמ"ש האדם הגדול בענקים רק שאם יקלקל לא יהי' מי לתקן דכתיב אחד הי' אברהם. … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג בפסוק ברוך אברם כו' קונה שמים וארץ. דאיתא חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו אברהם קנין אחד פי' כי הקב"ה אין להשיגו ולדבוק בו מרוב עוצם קדושתו שהוא קדוש ונבדל ולכן הכין הקב"ה חמשה קנינים שעל ידיהם יכולין לדבוק בו ית' ע"י התורה וביהמ"ק כו'. וגם על ידי בריאות שמים וארץ … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג לך לך מארצך. כי אדם נקרא מהלך וצריך לעולם לילך ממדריגה למדריגה ולצאת מן ההרגל והטבע ואפילו כשזוכין לאיזה מדריגה בעבודת הבורא ית' מ"מ גם בזה ההרגל נעשה טבע שני. ולכן צריכין בכל עת לחדש דרכים בעבודת ה' בנפשו. ואברהם אבינו ע"ה נתנסה עשרה נסיונות ובכל נסיון נעשה כבריה חדשה … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג במדרש אחות לנו קטנה כו'. כי יש לכל אדם בחי' קטנות וגדלות. ובאמת כל עוה"ז הוא בחי' קטנות כדאיתא העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור וכל מעשה האדם להכין בעוה"ז לפתוח כחודה של מחט ואז זוכה לחלק אשר יש לו למעלה כדכתיב הבונה בשמים כו' ואגודתו על ארץ … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו' והטי אזנך כו' אחות לנו קטנה כו' חומה היא נבנה עלי' טירת כסף כו' וא"ל לוח ארז שהוא לשעה כו' ע"ש. והענין הוא מ"ש מקודם שמעי ואח"כ פעם ב' הטי אזנך דהתורה נעלמה מעיני כל חי ואינה יכולה להתגלות בעוה"ז בשלימות רק לפעמים מתגלה ניצוץ מן … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג תחילת בחי' אברהם כתיב לך לך כי הוא נקרא אדם כמ"ש ז"ל על האדם הגדול בענקים ואדם נקרא מהלך ואיתא בנח כתיב את אלקים התהלך נח ובאברהם התהלכתי לפניו שסדר העולם הי' נתקן מעט מעט כמו ילד בקטנות א"י להלוך ואח"כ בא לידי גדלות ומלמדין אותו להלוך בפ"ע. כמו כן … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו'. דאיתא במדרש ע"פ שמעה עמי ואדברה אין מעידין אלא בשומע כו' כי הקב"ה ברא עוה"ז להיות נסתר השגחתו ית' בעולם זולת הצדיקים אשר הם מייגעים עצמם לברר כבוד מלכותו ית' בעולם מגלה להם ההנהגה שלו. וז"ש הציץ עליו בעל הבירה הואיל ותמה תאמר שהבירה הזאת בלי … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו' כי הקב"ה בחר באברהם אע"ה והוציאו מכלל העולם ואאע"ה הי' חפץ לקרב כל העולם אליו ית' והגם כי גם נח היה צדיק הי' בכלל העולם והוא כענין שאמרו דבר שהי' בכלל כו' ללמד על הכלל כולו יצא. אבל אאע"ה הי' כענין דבר שיצא לידון בדבר החדש … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג בפסוק ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם כו'. ובמדרש אותו הגוי דכתיב מי גוי גדול אני מעמיד ממך כו' כבר כתבנו בכמה מקומות כי כל עבודת האבות היו לדורות לכל בני ישראל ונק' אבות כי כל מהותם הי' להיות יסוד לתולדותיהם לכן אמר אברהם אע"ה מה תתן לי ואנכי … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש שמעי בת וראי כו' תאמר שעוה"ז בלי מנהיג הציץ עליו הקב"ה אני הוא בעל הבירה כו'. כי עיקרי האמונה הם שלשה כמו שביאר החסיד ז"ל הי' הוה ויהי'. שצריכין להאמין כי השי"ת ברא הכל. ושהקב"ה הוה. ומנהיג ומהוה ומחי' את הכל. כמ"ש אתה עשית וכו' ואתה מחי' את כולם … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם כו' והיה ברכה בך חותמין. כי הג' אבות הם עמודים שכל בני ישראל עומדים עליהם כמ"ש במדרש אם חומה היא נבנה עלי'. ע"ש. דגם נח הי' צדיק לשעה בדורותיו. אבל מהאבות התחיל בנין חדש קבוע לעולם וכל מעשיהם היה בכללות כל בנ"י והניחו … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג במדרש לך לך שמעי בת כו' ושכחי עמך כו'. כי בעוה"ז נסתר הנהגת הבורא יתברך ונתלבש בטבע. אבל המאמין בו יתברך ומשליך את הטבע זוכה להתגלות לו הארה מעולם הבא כדאיתא שעוה"ב הוא היפוך מעוה"ז וכפי ביטול הטבע מתגלה הארה מעולם העליון ולכן בש"ק שהוא מעין עוה"ב צריכין לבטל המעשה … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו'. כי הנה שורש האבות ובנ"י הוא למעלה מעוה"ז ולכן עוה"ז היא כבירה דולקת בעיניהם אך כי הי' רצונו ית' שבהליכת הצדיקים בעוה"ז הטבעי ואעפ"כ יניחו הכל ויתדבקו בשרש העליון בזה יתעלה כל הבריאה. ויוציא אותו החוצה דרשו חז"ל למעלה מכיפת הרקיע ומהמזל. ולמה הי' מקודם תוך … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג במד' שמעי בת כו' כי הנה עד אברהם אע"ה הי' ב' אלפים תהו שנתקיימו רק בחסד ה' כמ"ש חז"ל כ"ו כל"ח נגד כ"ו דורות שנתקיימו בחסדו של מקום ועתה התחיל סדר העבודה שהתחתונים יזכו במעשיהם להפיק רצון מהשי"ת. וזה לך לך כמו שבן קטן סומך על שולחן אביו וכשנתגדל מוצא … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה בקיצור ג במדרש אחות לנו זה אברהם שאיחה כל העולם כזה שמאחה את הקרע כי כל הבריאה הוא מלבוש להפנימיות ואם עובד ה' מתקן כל דבר לאמיתו ומדבקו בשרשו ויודע להעמיד כל דבר על מקומו ונגמר המלבוש אז שורה בו הפנימיות כדמיון הלבוש שהוא נעשה ע"י איחוי וחיבור חתיכות בגד כן … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג במדרש שמעי בת וכו' והטי אזנך. כי אברהם אע"ה הי' חכם גדול גם מקודם כדאיתא בזוה"ק והקב"ה יהיב חכמה לחכימין ובודאי האדם נברא על דבר מיוחד שיוכל לתקנו ולהשיגו ואז נק' צדיק שמיישר אורחותיו עפ"י המשפט אבל אאע"ה הי' חסיד הנכנס לפנים משורת הדין. והיינו שהעובד ה' מאהבה יכול להפיק … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג במד' תנחומא מי שמדקדק על המצות שכרו מרובה כו' באברהם עקב אשר שמע כו' תורתי והלא תורה אחת היא רק הם דקדוקי מצות כו'. הענין הוא עפ"י מ"ש במד' על אאע"ה אחות לנו קטנה שאיחה את העולם. והוא דביקות וחיבור הכל אל השורש וזה הי' הפרש של נח הצדיק לאברהם … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג במדרש שמעי בת כו' הענין כי אברהם אבינו הי' קשה לו מאוד לבדול עצמו. שידע שיאבדו אם יתפרד מהם. והשי"ת יודע כי המה רשעים ולא יחזרו למוטב. והשי"ת בחר באאע"ה זה עדות שלא הי' אבינו אברהם נוגע בדבר ואדרבא לאשר הוא הי' מבקש רק טובת הכלל לכן נבחר מכולם וקיבל … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג לך לך כו' אל הארץ אשר אראך ובמד' שמעי בת כו' המשל רואה בירה דולקת. כי השי"ת אמר לו כי כל הטעם שנברא העולם כך בבחי' טוב ורע הוא כדי לברר מעשה הצדיק כמאמר המשנה כדי לתת שכר לצדיקים כו' ויתאו המלך יפיך. וכל מה שיש הסתר יותר והאדם מייגע … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג ברש"י כאן אי אתה זוכה לבנים פי' כי בודאי הבורא ית' לא יפלא ממנו כל דבר אבל לא הי' בכח המקום של חו"ל לקבל קדושת זרע אברהם. ואם הי' בכח להוליד תולדות בחו"ל לא הי' גלות והי' מתוקן הכל. אך המקום לא זכה לזה: ד התהלך לפני והי' תמים. ובנח … להמשך קריאה